בעניין: בקשה לתיקון כתב התביעה.

בקשה לתיקון כתב תביעה ע"י הוספת טענת נכות בתחום הנפשי, ותמיכתה ע"י חוות דעת של דר' וייל.

הנימוק לאי הכללת טענה זו הוא כי התובע היה עסוק בשנתיים האחרונות בטיפול אשתו המנוחה, שהייתה מועמדת להשתלת הכבד.

הנתבעות מתנגדות לבקשה. עיקר ההתנגדות הוא השלב המאוחר בו הוגשה. היו כבר 8 ישיבות בתיק זה, מלכתחילה לא נטען דבר לגבי תחום הנכות הנפשית, והבקשה לא נתמכה בתצהיר ואף לא בתיעוד כלשהוא.

הלכה היא כי ניתן בכל עת לתקן את כתב התביעה כאשר יש הצדקה לכך, תוך כדי שמירה על זכויות הצדדים האחרים, ואם יש מקום, יש לחייב בהוצאות ככל שהצדדים האחרים יידרשו להשלים כתבי טענותיהם כתוצאה מכך או לנקוט באמצעים נוספים, אשר אלמלא התיקון לא היו נוקטים בהם.

הנתבעות צודקות בטענותיהן בתחום הפרוצדורה. אכן, התובע לא תמך בקשתו בתצהיר, ומן הראוי לעשות כן. התצהיר היה אמור לכלול את התיעוד התומך בטענה, כי מאז התאונה היה התובע בטיפול נפשי, אותו תיעוד אליו מתייחס ד"ר וייל.

לא היה מקום לצרף את חוות הדעת לפני מתן הרשות לתיקון כתב התביעה.

התאונה אירעה בשנת 2008, וכנראה באותה שנה חלתה גם אשתו המנוחה של התובע.

ברי כי אם אכן היה התובע מטופל במחלקה לבריאות הנפש לאחר התאונה, אין לחסום דרכו.

יחד עם זאת, יש להקפיד על ניהול נכון ובהתאם לתקנות.

אי לכך בטרם מתן החלטה, התובע יגיש תצהיר לתמיכה בבקשה, בצירוף הסבר (ייתכן כי ההסבר רובץ לפתחו של ב"כ ולא רק של התובע) והמסמכים התומכים בטענותיו.

התצהיר יוגש בתוך 20 יום.

תזכורת פנימית ליום 4.7.2013.

ניתנה היום, ג' תמוז תשע"ג, 11 יוני 2013, בהעדר הצדדים.