פתח דבר

ביום 19.8.15, ניתן על ידי פסק דין בתיק דנן. מפסק הדין הנ"ל נשמטו, מחמת טעות סופר, דיון והכרעה בעניין טענות התובע למתן צו עשה, שהתבקש בכתב התביעה בעניין תיקון מערכת ניקוז מי הגשמים במושב גימזו – המושב בו מתגורר התובע, ואשר נמצא בשטח השיפוט של הנתבעת (להלן – המועצה) - באופן שמי הגשמים לא יציפו את משקו של התובע. בהחלטתי מיום 10.11.15 הוריתי לצדדים להשלים טיעוניהם בעניין צו העשה הנתבע, והצדדים אכן כך עשו, והגישו השלמת טיעוניהם בעניין זה בכתב.

טענות התובע

המועצה ביצעה בשנת 2000 עבודות ניקוז ותיעול. במסגרת ביצוע עבודות אלו בוטל ונסגר מעביר המים, שהיה ממוקם מדרום למשקו של התובע. מחמת כך הוצף משק התובע. בשנת 2007, ובהמשך לפניות התובע בעניין זה, ביצעה המועצה עבודות תיעול נוספות, שהביאו לפתרון חלקי של בעיית ההצפות במשק התובע, אך יצרו בעיות ניקוז חדשות, אשר פגעו במשקו של התובע.

בנסיבות העניין, עותר התובע ליתן צו עשה "לתיקון מצב הניקוז", באופן הבא (סעיף 12 ל"סיכום טענות – צו עשה" מיום 1.12.15):

• "ניקוז לכיוון הוואדי (מערב).
• ניקוז העובר את גבולות המשקים 90, 91, 92 ונשפך לוואדי ולא למשקים הנזכרים.
• שההסדר יבוצע בהסכמת המשקים ובאחריות הנתבעת להשיג הסכמה זו".

טענות המועצה

הפרק בחוות דעת מומחה ביהמ"ש – המהנדס יוסף גולדקלנג (להלן – המומחה) - הנושא את הכותרת "המלצות להמשך", חרגו מכתב המינוי ומגדר המחלוקת שהיתה בין הצדדים. האמור בפרק "המלצות להמשך" אינו יכול לשמש בסיס למתן צו עשה. מדובר באמירה כללית וסתמית, שאיננה מפורטת, ולא יכולה לבסס מתן צו ע"י ביהמ"ש.

ביצועו של הצו המבוקש איננו אפשרי, שכן נדרשת הסכמה של צדדים נוספים – שאינם בעלי דין – דבר שבניסיונות קודמים לא צלח. כמו כן, הצו המבוקש איננו ברור מפורט דיו, דבר נוסף שיהפוך את הצו לבלתי אפשרי לביצוע.

דיון והכרעה

דין טענות התובע למתן צו העשה המבוקש להידחות.

אכן, בפרט "המלצות להמשך" בחוות דעת המומחה נכתב, כי "על הרשות לתכנן ולבצע את הניקוז אגן ההתנקזות לכוון הוואדי בשיתוף פעולה עם המשקים בחלקות 90, 91, ו- 92 ובעלות כללית של כ- 150,000 (כך במקור – נ"ש) באומדנא". ואולם, בעדותו בפני אישר המומחה, כי בדיעבד התברר לו, שהמועצה ביצעה עבודות לתיקון הניקוז באזור. המומחה אישר בעדותו, כי לא היה מודע לביצוע אותן עבודות ולא בחן אותן במסגרת חוות הדעת. בעניין זה ראה עדותו של המומחה בפני (עמ' 21 לפרוטוקול, שורות 11-21 ובהמשך עמ' 22 לפרוטוקול, שורות 20-22):

"ש. אתה יודע שביוני 2007 בוצעו עבודות על ידי המועצה לניקוז מי גשמים?

ת. לא זוכר.

ש. היום אתה יודע את זה?

ת. לא.

ש. אני יכול לצאת מנקודת הנחה שגם לא בדקת את זה?

ת. אם הייתם מראים לי תכניות ומה הייתם עושים, אף מילה, לא בביקור שלי ולא אחרי זה לא שלחתם לי שום מסמך איזה עבודות בוצעו ומה בוצע.

ש. זאת אומרת לא היית מודע לזה?

ת. לא הייתי מודע.

ש. אני אבקש ממך שתשיב שאם היית מודע היית בודק?

ת. חד משמעי, כן.

...

ת. לא ידעתי שבוצעו עבודות בשנת 2007. עכשיו אני אזכיר לך שמצוטט אצלי בחוות הדעת מכתב שנשלח... הציעו פיתרון לעשות מעברי מים בקוטר מטר ואהרונוביץ התייחס לזה. בסופו של יום זה לא בוצע או לא ידוע לי שבוצע".

מן המצוטט עולה בברור, כי המומחה לא היה מודע לביצוע של אותן עבודות ניקוז נוספות בשנת 2007, עבודות אלו לא נבדקו על ידי המומחה לפני מתן חוות הדעת ולא נלקחו בחשבון בזמן עריכתה. בנסיבות העניין, ה"המלצות להמשך", שמנויות בחוות הדעת, לא יכולות להוות בסיס לטענות התובע בבקשתו למתן הצו, משום שכיום המצב בשטח שונה, ויתכן שהמלצות המומחה אינן תואמות את המצוי בשטח. ממילא לא ניתן לאמץ המלצות אלו של המומחה, ולהעתר לבקשה למתן צו עשה על פיהן.

משאין מקום לקבל חוות דעתו של המומחה לביצוע עבודות נוספות, ומשיתכן שאין האמור בחוות דעת המומחה משקף נכונה את המצב בשטח, וזאת על סמך הודאתו של המומחה עצמו בעדותו בפני, הרי שאין בפני חוות דעת, שבה המלצות ישימות התואמות את המצב הנוכחי לפתרון בעיית הניקוז, ככל שזו עדיין קיימת. מציאת פתרון הולם הינו עניין שבמומחיות, ולא ניתן להוכיחו ללא חוות דעת מתאימה.

אשר על כן, התביעה, ככל שהיא נוגעת לצו העשה המבוקש, נדחית.

בנסיבות העניין, ובהמשך לפסק הדין העיקרי מיום 19.8.15, אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ז טבת תשע"ו, 29 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.