10 ינואר 2016

1. לפנינו תביעת התובע להכיר בפגיעה בריאותיו כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה 1995, וזאת על דרך המיקרוטראומה.
2. בהתאם להחלטה מיום 25.6.2012 – התיק נשמע על ידי בדן יחיד.
3. ביום 23.4.2013 ניתן על ידנו פסק דין הדוחה את התביעה. התובע ערער לבית הדין הארצי וביום 25.6.2014 ניתן פסק דין לפיו התיק יוחזר לבית הדין האזורי לצורך מינוי מומחה רפואי בתחום הריאות על סמך עובדות אשר צוינו בפסק הדין.

להלן העובדות בהתאם למפורט בפסק דינו של בית הדין הארצי מיום 25.6.2014:

1. התובע עבד במפעל הצמיגים "אליאנס" במשך 10.5 שנים בין השנים 1993 ל-2003.
2. התובע עבד במחלקה 61 לגיפור צמיגים.
3. במסגרת עבודתו עבד התובע ליד מכבשים ל"בישול" צמיגים, כאשר חומר הגלם גומי מוכנס למכבש ומתבשל בחום גבוה מאוד.

בזמן פתיחת המכבש נפלטו לאוויר אדים של הגומי.

במחלקה היו כ-40 מכבשים.

1. במהלך עבודתו נחשף התובע לחומרים בנזן והקסן.
2. במהלך השנים בהם עבד התובע בוצעו מספר בדיקות סביבתיות לחומרים במחלקה. הבדיקות לא נעשו בעמדת העבודה של התובע. הבדיקות שנעשו לא גילו חריגה מרמת החשיפה המותרת על פי התקן ליום עבודה של 8 שעות.
3. התובע עבד במחלקה ששה ימים בשבוע עד 12 שעות ביום.
4. עבודתו של התובע התבצעה באולם סגור כאשר בתקרה היו פתחי אוויר אולם לא היה מיזוג.

מינוי מומחה רפואי וחוות דעתו

1. בהחלטתנו מיום 7.9.2014 מונה ד"ר שבתאי ורסנו לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בעניין הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מצבו הרפואי.
2. בתאריך 2.11.2014 התקבלה בבית הדין חוות דעתו של המומחה - חוות דעת מיום 27.10.2014.בחוות הדעת ציין המומחה:

1. בית הדין בהחלטתו מיום 3.11.2014 ביקש שהתובע יעדכן האם יש בידיו את הבדיקות המוזכרות בחוות דעת המומחה והאם הוא מסכים לבצע את הבדיקות השונות.

בתשובת ב"כ התובע מיום 24.11.2014 צירף ב"כ התובע מספר בדיקות שהיו בידיו והודיע כי התובע מסכים לבצע את הבדיקות הנוספות עליהן המליץ המומחה.

1. לאחר פרק זמן של כ-8 חודשים התובע המציא את כל המסמכים הרפואים החסרים, ביצע את הבדיקות אליהן נשלח ואף התיק הרפואי התקבל ממעסיקו של התובע, ובית הדין הפנה למומחה מטעמו את המסמכים השונים על מנת שישלים את חוות דעתו.
2. ביום 7.10.2015 התקבלה חוות דעת מטעם המומחה המבוססת על המסמכים והבדיקות השונות. בחוות דעתו קבע המומחה כי לא נמצאה אצל התובע עדות למחלת ריאות:

1. על אף החלטות שונות של בית הדין – התובע לא הגיש בקשה לשאלות הבהרה ואף לא הגיש סיכומים מטעמו.
2. ביום 7.10.2016 התקבלו סיכומי הנתבע, לפיהם מאחר ולא נמצאה אצל התובע מחלת ריאות – יש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינו בחוות דעתו של המומחה, אנו סבורים כי קביעותיו הרפואיות של המומחה עומדות במבחן הסבירות וההיגיון וכי לא קיימת הצדקה עובדתית או משפטית לסטות ממסקנותיו.
2. בעניין זה נפנה לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעניין בוארון^[1] ויוסף חיון^[2], שם חזר בית הדין הארצי על ההלכה, כי בשאלות שברפואה מקבל בית הדין את חוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין.
3. בנסיבות אלה, על יסוד חוות דעתו של המומחה כי התובע אינו סובל מחלת ריאות ולאור העובדה שהתובע לא הגיש בקשה להפנות למומחה שאלות הבהרה ואף לא הגיש סיכומים מטעמו על אף הזדמנויות שניתנו לו – התביעה נדחית ללא צו להוצאות.
4. הצדדים רשאים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מתאריך המצאת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ט טבת תשע"ו, (10 ינואר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

1. עב"ל 345/06 מרדכי בוארון נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 15/5/07. ↑

2. עב"ל 156/09 יוסף חיון נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 27/1/10. ↑