נוכחים:

ב"כ המאשימה- עו"ד שגית דומיין

נאשם מס' 1 – נוכח

נאשם מס' 2 – אין הופעה

בשם נאשם מס' 1 – עו"ד הירש רני

בשם נאשם מס' 2 – עו"ד סאבא שחאדה

פרוטוקול

נאשם מס' 1:

אני מצהיר שעו"ד רני הירש מייצג אותי בהליך זה.

ב"כ נאשם מס' 1:

הקראתי לנאשם את כתב האישום והנאשם חוזר על תשובתו מיום 28/3/12 וטוען לנסיבות המיוחדות העולות מהתשובה הנ"ל. אפרט נסיבות אלו בטיעוניי לעונש.

נאשם מס' 1 :

אני מודה בעובדות כתב האישום. מאשר את דברי הסגור.

ב"כ המאשימה:

לאור הודאת נאשם מס' 1, אבקש להרשיעו בעבירות המפורטות בכתב האישום ולהפריד דיון בין הנאשמים בתיק זה , שכן אני מבקשת לגזור את דינו של נאשם מס' 1 כבר היום. במידה וביהמ"ש יחליט למחוק על רקע הפרדת הדיון את נאשם מס' 2 מכתב האישום, שומרת לעצמה המאשימה להגיש נגדו את כתב האישום מחדש בתיק נפרד, כל זאת בהמשך לפרוטוקול הדיון מיום 28/3/12.

<#3#>

החלטה

בהמשך לדברי ב"כ המאשימה, כאמור לעיל, הריני להורות בדבר הפרדת הדיון בין הנאשמים בתיק זה, ומשכך, הריני להורות בדבר מחיקת נאשם מס' 2 מכתב האישום בשלב של טרם הקראה.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"א אדר תשע"ג, 21/02/2013 במעמד הנוכחים.

<#5#>

הכרעת דין נגד נאשם מס' 1

הנאשם הודה בעובדות שבכתב האישום.

לפיכך - הנני מרשיעה את הנאשם בעבירה של אי קיום צו בית משפט, לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה – 1965 ובעבירה של שימוש ללא היתר, עבירה לפי סעיף 204 לחוק הנ"ל.

<#6#>

ניתנה והודעה היום י"א אדר תשע"ג, 21/02/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

מציגה תמונה של המתואר בכתב האישום – הוגשה וסומנה ת/1.

מדובר בשני אישומים, האחד בעבירה חמורה של אי קיום צו בית משפט החותרת תחת שלטון החוק, שהינו הערך המוגן בתיק זה. ההרשעה הייתה עוד ביום 12/9/01 ובין היתר נצטווה להפסיק שימוש עד ליום 12/9/02 במגרש להצבת גרוטאות, רכב וחלקי חילוף למכוניות במקום למטרות חקלאיות בהתאם לייעוד הקרקע. לגבי אישום שני, המייחס לנאשם עבירת שימוש באותו מגרש לאותה מטרה. ביהמ"ש מתבקש לקבוע מתחם ענישה הולם.

בהתחשב בפגיעה בשלטון החוק ובתכניות החוק, אבקש להטיל על הנאשם מאסר על תנאי, קנס כספי הולם שנע בין 20,000 ל-30,000 ₪, וחתימה על התחייבות.

ב"כ נאשם מס' 1 טוען לעונש:

הנכס היה מושכר משנת 2001. הנאשם לא עשה כל רווח משימוש בנכס למעט דמי השכירות שהוא קיבל. בפברואר 2007 מכר את הנכס למר חסן ואכד, ומאז הוא לא הרוויח כלל מהמגרש בו עסקינן.

הנאשם מתחייב שלא לעבור עבירה דומה, ואבקש להטיל קנס מינימלי בנסיבות העניין. אבקש שהמאשימה לא תשוב ותגיש שוב כתב האישום נגד הנאשם בגין אי קיום הצו או בגין השימוש.

ב"כ המאשימה:

ברי כי המאשימה תיתן את הדעת לבקשתו הנ"ל של נאשם מס' 1 על רקע העובדה שמכר את הנכס לגורם אחר ואין לו שליטה בו יותר.

<#7#>

גזר דין נגד נאשם מס' 1

נאשם מס' 1 (להלן: "הנאשם") הורשע בעבירה של אי קיום צו בית משפט, לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה – 1965 ובעבירה של שימוש ללא היתר, עבירה לפי סעיף 204 לחוק הנ"ל.

העבירות נשוא כתב האישום הינן עבירות אשר יש להתייחס אליהן בחומרה נוכח העובדה שעניינן אי קיום החלטה שיפוטית וכן שימוש ללא היתר כדין לצרכי עסק בקרקע חקלאית, ובכך יש לראות משום הבעת זלזול במערכת החוק והמשפט במדינת ישראל.

יובהר כי יש לראות בהפרת צו שיפוטי, שניתן מכוח חוק התכנון והבנייה, לא רק משום פגיעה בערך המוגן שהינו המערך התכנוני לפי דיני התכנון והבנייה, אלא אף משום פגיעה בערך המוגן נוסף הנ"ל – בשלטון החוק והמשפט.

במקרה דנן נצטווה הנאשם ע"י בית המשפט להפסיק שימוש עד ליום 12/9/02, שלא למטרה חקלאית, במגרש ששימש להצבת גרוטאות רכב וחלקי חילוף למכוניות (ראה ת/1), אולם במשך תקופה של למצער 5 שנים הופר הצו השיפוטי ע"י הנאשם.

ודוק: מטיעוני הנאשם בפניי, אשר אין לגביהם חולק, עולה כי מכר בשנת 2007 את המקרקעין הנזכרים בכתב האישום לידי גורם שלישי, וכי כיום אינו מפיק רווח כלשהו מהמקרקעין ואין לו כלל שליטה בהם.

עם זאת, מנגד, שומה על ביהמ"ש ליתן את הדעת לכך שהיה על הנאשם למלא אחר הצו השיפוטי עובר להעברת הזכויות במקרקעין לצד שלישי, ומשלא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו בלבד בעניין זה.

מתחם הענישה ההולם, בנסיבותיו של תיק זה, כולל בחובו עונש של מאסר על תנאי, קנס כספי הולם וחתימה על התחייבות כספית להימנע מלבצע עבירות דומות בעתיד.

לטובת הנאשם, במסגרת קביעת העונש המתאים, יש לציין את טיעוני הסנגור בפניי, כאמור לעיל, וכן את הודאתו בהזדמנות הראשונה. כן יודגש, לקולא, לגבי העבירה נשוא האישום השני (עבירה של שימוש ללא היתר כדין) כי הנאשם עשה שימוש קצר טווח בלבד ללא היתר כדין במקרקעין הנ"ל.

אשר על כן, לאחר ששקלתי את טיעוני ב"כ הצדדים, אני דנה את הנאשם, כדלקמן:

למאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך שנתיים והתנאי הוא - כי לא יעבור עבירה בה הורשע, ויורשע בגינה.

לתשלום קנס בסך 18,000 ש"ח או 90 ימי מאסר תמורתו.

הקנס הנ"ל ישולם ב - 30 תשלומים חודשיים רצופים ושווים בסך 600 ש"ח כל אחד, וזאת החל מיום 1/4/13 ואילך.

אי עמידה באחד מתשלומי הקנס תעמיד את יתרת הקנס לפרעון מיידי.

כמו כן, הנני מורה לנאשם לחתום היום על התחייבות כספית בסך 24,000 ₪, או 120 ימי מאסר תמורת הסכום הנ"ל, וזאת להימנע למשך תקופה של שנתיים מביצוע עבירה בה הורשע בתיק זה.

במידה שלא תיחתם היום ההתחייבות הכספית, כאמור לעיל, יאסר הנאשם למשך 20 יום.

זכות ערעור תוך 45 יום. <#8#>

ניתנה והודעה היום י"א אדר תשע"ג, 21/02/2013 במעמד הנוכחים.