לפניי בקשתו של התובע להמציא למומחה בית המשפט בתחום התעסוקתי את הפרוטוקול וההחלטה של הוועדה הרפואית לעררים במוסד לביטוח לאומי (פרוטוקול והחלטה שניתנה לאחרונה, בתאריך 15.2.18).

1. אכן, התובע כבר הגיש ראיותיו ואף נחקר. אולם, ההליך טרם הסתיים, והוא מבקש להציג למומחה בית המשפט בתחום הרפואה התעסוקתית נתונים מהפרוטוקול האמור בעת חקירתו הנגדית של המומחה (ואף להקדים ולשלוח לו אותם כדי שלא להפתיעו במסגרת החקירה הנגדית).

2. הנתבעת טוענת כי הפרוטוקול וההחלטה אינם קבילים כראיה שכן עורכיהם אינם עומדים לחקירה נגדית.

3. עסקינן בתיק אזרחי "רגיל", ולא בתיק המתנהל לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 והתקנות מכוחו, שלגביו יש הסדרים מיוחדים. על כן, ונוכח מגמת הפסיקה של "מעבר מקבילות למשקל" – צמצום המקרים בהם תיחשב ראיה כבלתי קבילה, תוך שבית המשפט ישים את הדגש על משקלה, ובהתחשב בשיקול דעתו הרחב של בית המשפט באשר לראיות שלפניו, וכדי לרדת לחקר האמת (דנ"א 7818/00 אהרן נ' אהרוני, פ"ד נט(6)653, 715 (2005); ע"א 119/05 חליפה נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות (2006) בפסקה 32) – אאפשר המצאת האמור למומחה. טענותיה של הנתבעת באשר למשקלה של הראיה שמורות לה בסיכומיה.

4. התובע רשאי להמציא לד"ר וינר את הפרוטוקול והחלטת הוועדה (עם העתק המכתב לב"כ הנתבעת), ונוכח מועד הדיון (17.5.18) - עליו לעשות כן ללא דיחוי.

5. בהסכמת התובע, נתוני שכרה של רעייתו אשר השתרבבו בטעות יוצאו מתיק בית המשפט.

המזכירות תמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ו ניסן תשע"ח, 11 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.