1. התובע הגיש תביעה זו כנגד הנתבעים בגין נזקים שנגרמו, לטענתו, לשדה חיטה שבחזקתו בשטח של כ 25 דונם באדמות כפר מנדא וזאת עקב הצפת השטח במי שופכין.

2. לטענת התובע ההצפה אירעה בשל רשלנותם של הנתבעים ו/או חובה חקוקה מצדם כאשר הוא אמד את סכום הנזק בסך של 39,500 ₪ וביקש להוסיף לכך שכר טרחת שמאי בסך 1,500 ₪ וכן עגמת נפש בסך של 12,000 ₪. בסה"כ 53,000 ₪ כאשר בצירוף הצמדה וריבית עמד הסכום במועד הגשת התביעה על סך של 54,489 ₪.

3. הנתבעים כפרו בטענות ובעובדות הנטענות בכתב התביעה ובאחריותם להצפה, אם בכלל, כאשר הנתבעת 1 למעשה טוענת שאם היתה הצפה היא באחריות הנתבעת 2 ולעומת זאת הנתבעת 2 טוענת כי הנתבעת 1 אחראית מכוח היותה בעלת מניות במתקן טיפול שפכים (להלן המט"ש) ולמעשה המזרימה העיקרית של מי השפכים.

4. הצדדים הסכימו כי יינתן פסק דין עפ"י סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד- 1984 בגבולות שבין 6,000-25,000 ₪ וזאת לאחר הגשת הסיכומים והמסמכים מטעם כל אחד מהם.

5. לאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים ועיינתי במסמכים בהתאם למתחם ההסכמה שבו הוסמך ביתה משפט לפסוק את הפיצויים לתובע, כולל ההוצאות, הנני פוסק לו את הסך של 16,000 ₪ להיום.

החלוקה בין הנתבעת 1 לנתבעת 2 הינה כדקלמן:

נתבעת 1 6,000 ₪.

נתבעת 2 10,000 ₪ .

6. אשר על כן הנני מחייב את הנתבעות לשלם לתובע את הסך של 16,000 ₪, בהתאם לחלוקה הנ"ל. החיובים הם נפרדים.

כמו כן הנני מחייבם באגרת המשפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 15% מע"מ על הסכומים הנ"ל.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו ריבית והצמדה החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים

ניתנה היום, כ"ח סיון תשע"ג, 06 יוני 2013, בהעדר הצדדים.