1. לפני תביעה כספית שהגיש התובע אחמד ח'רמה, נגד הנתבעת אורגד ח.ש.ן בע"מ, לתשלום סך של 82,715 ₪, בגין ביצוע עבודות בנייה ושיפוצים בסניפים שונים של הנתבעת.

רקע וטענות הצדדים

1. התובע, קבלן שיפוצים במקצועו, טען בתביעתו כי במהלך שנת 2009 פנתה אליו הנתבעת, המנהלת רשת המסעדות "בורגר ראנץ'" ו"בורגר קינג", באמצעות עובד מטעמה בשם יפתח אמיר (להלן:"יפתח"), וביקשה ממנו לבצע עבודות שיפוצים בסניפיה השונים, ועבודות בנייה בסניפה החדש בצמח. התובע הכין הצעת מחיר על סך 75,000 ₪ לא כולל מע"מ, לביצוע "עבודות פירוק + הריסת קירות ופינוי לפי תוכנית + בניית קירות חדשים מגבס + ריצוף רצפה וחיפוי קירות כולל הכנת נקודות אינסטלציה ופירוק והרכבת תקרת מגשים + רובה וצביעה לפי התוכנית" עוד צוין בהצעת המחיר, כי "ציוד + התקנת הכיורים והברזים + חלון אלומיניום + קרמיקה ודבק יסופקו על ידי המזמין" (עבודות אלו יקראו להלן: "העבודה הבסיסית").

לאחר משא ומתן שהתנהל בין התובע לבין הנתבעת, באמצעות נציגה יפתח, סוכם בין הצדדים כי התובע יבצע את העבודות שפורטו בהצעת המחיר, תמורת תשלום סכום של 60,000 ש"ח + מע"מ.

1. התובע טען, כי לאחר שהחל לבצע את העבודות כמוסכם בין הצדדים, ערכה הנתבעת שינויים תכנוניים כדי שתוכל לעשות שימוש בציוד שהיה בסניף הישן בצמח. בין היתר נדרש התובע לשדרג את סוג הבנייה, לשדרג את הקירות ולהתאימם לעמידות במים, לבצע עבודות נגרות, לבנות דלפק, לספק ולהתקין קנט עץ, לפרק את הסניף הישן ולהעבירו לסניף החדש בצמח, לצבוע 12 סניפים שונים של בורגר ראנץ' ולבצע עבודות פירוק וריצוף בסניפי ברגר ראנץ' בקניון נהרייה ובכרמיאל. להוכחת טענותיו, צירף התובע לכתב תביעתו 12 חשבוניות, המפרטות את סוג העבודה שביצע בסניפים השונים (נספח ב1-ב12 לכתב התביעה).

נטען עוד, כי יפתח אישר את החשבוניות בחתימת ידו ובחותמת הנתבעת, והעביר אותן להנהלת החשבונות של הנתבעת לצורך התשלום, כשהעתק החשבוניות החתומות נותר בידי הנתבעת בלבד. לגישתו, העבודות הנוספות בוצעו על הצד הטוב ביותר, והן אושרו על ידי הנתבעת באמצעות יפתח, שהיה אז מבקרה התפעולי ובהמשך מנהל הבינוי והתחזוקה מטעמה, והיה מוסמך לאשר הזמנת העבודה מטעם הנתבעת, לרבות העבודות הנוספות, והחשבוניות שהומצאו לה.

בהתאם לנטען בכתב התביעה, הנתבעת שילמה לתובע את התמורה בהתאם לחשבונית הראשונה בסך 34,650 ₪ (נספח ב1 לכתב התביעה), אך נמנעה מלשלם לו תמורתן של 11 החשבוניות הנוספות בסך 131,571 ₪ (נספח ב2-ב12 לכתב התביעה) (להלן: "החשבוניות"), שזכאי התובע לקבל לטענתו, בגין ביצוע העבודות הנוספות על ידו.

נטען, כי לאחר התכתבויות שהחליפו ביניהם הצדדים, מסרה מזכירת הנתבעת לתובע שיק משוך מחשבון החברה על סך 93,307.45 ₪ בלבד, תאריך פרעונו 31.8.2009, שלא היה חתום ושלא ניתן בשל כך לפרוע אותו. לאחר מכן ובעקבות התכתבויות ומגעים שונים שהתנהלו בין הצדדים, מסרה הנתבעת לתובע שיק על סך 48,856.50 ₪ בלבד לתאריך 13.9.2009, בגין 3 חשבוניות (677,679,680) ונותרה חייבת לו סך של 82,715 ₪.

1. בכתב הגנתה, כפרה הנתבעת בחבותה לשלם את יתרת התמורה לתובע. לטענתה, הסכומים המפורטים בחשבוניות הם סכומים מופרכים ומופרזים, שלא אושרו על ידה. לטענתה, יפתח לא היה מוסמך לאשר את הזמנת העבודה והחשבוניות מטעמה, אלא באישור מפורש ממנהליה, דבר שלא היה בענייננו. לגרסת הנתבעת, דברים אלו היו בידיעת התובע.

הנתבעת הוסיפה, כי הסכום של 60,000 ₪ ששולם על ידה במלואו, כולל את כל העבודות הנוספות והנלוות שבוצעו על ידי התובע, לרבות פירוק הסניף הישן והעברתו לחדש, וכן עבודות נגרות. עוד טענה הנתבעת, כי התובע לא ביצע את העבודות, או ביצע אותן בצורה רשלנית, דבר שגרם לה נזקים כלכליים רבים.

1. במהלך ישיבות קדם המשפט שהתנהלו בתיק, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה, הנתבעת תשלם לתובע סך של 4,194 ₪ בגין ביצוע העבודות בסניף הקריון ובסניף פז רוממה בלבד, וביקשו לנכות סכום זה מסכום התביעה.
2. לאור המחלוקות שעלו בתיק הן באשר להיקף העבודות והן באשר לעלותן, מיניתי בישיבת יום 21.6.2010 את המהנדס עדנאן מסאלחה (להלן:"המומחה") כמומחה מטעם בית המשפט. המומחה נפגש עם נציגי הצדדים, קיבל מהם מסמכים שונים, ביקר בסניפים בהם בוצעו העבודות 3 פעמים, ועמד על העבודה הבסיסית שביצע התובע בהתאם להצעת המחיר, בדק את העבודות שלגביהן נטען כי הן מהוות עבודה נוספת, קיבל התייחסות הצדדים לכל פריט ופריט וסיכם את ממצאיו ומסקנותיו בחוות דעת מפורטות ומנומקת היטב. בחוות דעתו העריך המומחה את עלות ביצוע העבודות הנוספות בסניף צמח בסכום של 67,103 ₪ כולל מע"מ ואת עלות ביצוע העבודות בסניף נהריה, כרמיאל וקריית שמונה בסכום כולל של 11,500 ₪.
3. הצדדים העלו השגות על חוות דעתו של המומחה ואף חקרו אותו בחקירה נגדית. התובע טען כי המחירים בגין ביצוע העבודות סוכמו עם נציג הנתבעת ולפיכך לא היה רשאי המומחה לסטות ממחירים אלה. בהתאם לכך ביקש התובע לתכנן את חוות הדעת ולהתאימה למחירים שסוכמו. הנתבעת מנגד העלתה השגות רבות הקשורות לעצם אישור העבודות הנוספות. לטענתה, חלק מהעבודות הנוספות שאושרו הן כלל אינן עבודות נוספות, אלא עבודות הכלולות בעבודה הבסיסית שהיה על התובע לבצע בהתאם להצעת המחיר ולפיכך הוא אינו זכאי בגינה לתשלום נוסף. לגבי חלק אחר נטען, כי העבודה כלל לא הוזכרה בחשבוניות שצורפו לכתב התביעה ולפיכך התייחסות המומחה לעבודות אלה היא בגדר הרחבת חזית. הנתבעת טענה עוד, כי חלק מהחומרים שאושרו ע"י המומחה סופקו על ידה ולפיכך התובע אינו זכאי לתמורה בגינם.

אישור העבודות הנוספות בידי נציג הנתבעת ועקרון הסמכות הנחזית

1. כאמור, בין הצדדים התגלעה מחלוקת באשר לסמכויות נציג הנתבעת (יפתח) לאשר העבודות נוספות, והשאלה היא האם יפתח היה מוסמך לאשר ביצוע העבודות הנוספות ואת החשבוניות שהנפיק התובע בגינן? אם התשובה לשאלה זו הינה חיובית, יש להמשיך ולבחון את היקף ועלות העבודות הנוספות שבוצעו.
2. התובע טען, כי הוא ביצע את העבודה הבסיסית והעבודות הנוספות באישור הנתבעת שניתן לו ע"י יפתח שהיה המפקח מטעם הנתבעת על ביצוע העבודות. עוד נטען, כי התובע מסר את החשבוניות בגין העבודות הנוספות לידי יפתח, אשר אישר אותן והעבירן להנהלת החשבונות לצורך ביצוע התשלום. הנתבעת כפרה בטענות אלו וטענה, כי יפתח לא היה מוסמך לאשר בשמה את ביצוע העבודות הנוספות והחשבוניות שהונפקו בגינן, וכי הסמכות בעניין זה נתונה לאחד ממנהלי הנתבעת, מר אליהו אורגד או יובל אורגד, שיש באישורם וחתימתם בלבד כדי לחייב את הנתבעת. להוכחת טענתה זו צירפה הנתבעת מסמך המאשר כי רק שני המנהלים של החברה, הם מורשי החתימה מטעה.

1. בהתאם לדין הנוהג, הרשאה יכולה להיות בכתב, בעל פה או בהתנהגות של השולח כלפי השלוח או הצד השלישי (ראו סעיף 3(א) לחוק השליחות, וכן ע"א 84,89/80 קאסם נ' קאסם ואח', פ"ד לז(3), 60, עמ' 79-80). לפיכך, יש לבחון האם ממכלול הראיות שהובאו בפניי עולה כי הנתבעת יצרה בהתנהגותה כלפי התובע, בין במעשה ובין במחדל, מצג של הרשאה, לפיו יפתח היה מורשה ומוסמך לאשר ביצוע העבודות הנוספות. כפי שיפורט להלן, עלה בידי התובע להוכיח, כי יפתח אישר את העבודות הנוספות בהרשאת הנתבעת ולפיכך, אישורו מחייב אותה.
2. האינדיקציה הראשונה לקיומה של הרשאה ניתן להסיק מהתנהגות הצדדים בעריכת ההתקשרות הראשונה לביצוע העבודה הבסיסית, לפיה מי שיצר קשר מטעם הנתבעת עם התובע, ניהל איתו מו"מ לצורך הורדת המחירים, פיקח על עבודתו ואישר את הצעת המחיר, היה יפתח. הדבר בא לידי ביטוי בעדות התובע, אשר לא חרגה מהאמור בתצהירו וכך הוא מסר:

"ש: בסוף אמרת היו עוד עבודות שהם אישרו. דיברת ברבים.

ת: הכוונה שלי, מרוב שינויים, יפתח לא היה כל הזמן, יש שינויים שהם ביקשו אותם, אבישי או אילן האדריכל ועוד. כל שינוי שהיה הייתי מרים טלפון ליפתח ואומר לו שפלוני מבקש שינוי זה או אחר ואם הייתי מקבל את האישור שלו הייתי מבצע.

ש: מי אישר את הזמנת העבודה המקורית, נספח א' לכתב התביעה?

ת: זה יפתח אישר טלפונית. הוא אמר לי אני יושב במשרד. יש שני בעלים, נדמה לי אלי ויובל, אני לא מכיר אותם. את האדון באולם אני פעם ראשונה רואה אותו. יפתח אמר שהוא יושב עם אחד הבעלים, לא זוכר עם מי, ואמר שאותו בעלים חתם והוא מציע לי להוריד את המחיר ל-60 אלף, כי יש להם הרבה עבודה בסניפים שונים.

.....

ש: למה קיבלת אישור מיפתח, לכאורה, על עבודות נוספות, בעוד שעל העבודה המקורית קיבלת אישור מבעלי הנתבעת, כמו שאתה בעצמך אומר?

ת: אני חוזר ואומר שמי שדיבר איתי בטלפון וסגר איתי את העסקה היה יפתח.

(עמ' 30-31 לפרוטוקול)

ובהמשך חוזר התובע על אותה גרסה ומפרט:

"ת: מי שהיה מפקח על העבודות ומאשר אותן, יפתח אמיר. בשבילי הוא קיבל את העבודה ואישר אותה.

.....

ש: ציינת בתשובות לשאלות חברתי שיפתח היה זה שמאשר לך את כל העובדות. היו מקרים כלשהם שמעבר לאישור שלו נדרש גם אישור של אחד המנהלים?

.....

ת: אף פעם.

.....

ש: כיצד היו האישורים של יפתח לעבודות שלך מתבצעים?

ת: חלק לפעמים בטלפון וחלק לפעמים כשהוא נוכח בשביל לקדם את העבודה ושלא יהיו עיכובים."

(עמ' 36-38 לפרוטוקול)

1. האינדיקציה השנייה שיש בה להעיד על הסמכות שניתנה ליפתח לאשר את העבודה ואת החשבוניות, טמונה בעדותו של מנהל הנתבעת, מר יובל אורגד, ממנה עלה כי הנתבעת אינה מנפיקה שיקים, אלא אם כן החשבוניות בגין ביצוע העבודות אושרו על ידי בעל המקצוע הרלוונטי בחברה, דהיינו יפתח. וכך העיד המנהל:

"ש: אני מדבר על תשלומים לקבלנים ולא עבור תשלומים שוטפים.

ת: הנוהל הרגיל שהנה"ח צריכה לקבל אישור על הוצאת השיק. עקרונית כל שיק שמנופק, אמור להיות אישור לגביו לפני הנפקתו.

ש: זה אישור שלך או של אלי?

ת: לא, זה אישור מבעל המקצוע הרלוונטי, במקרה הזה יפתח.

ש: וברגע שיש אישור מבעל המקצוע הרלוונטי,במקרה הזה יפתח, וזה מגיע כבר לשלב הנפקת שיק, אז ההיגיון מחייב שהשיק ייחתם ויועבר לקבלן.

ת: בהנחה שמה שאושר זה נכון אתה צודק, אבל במקרה דנא, חלק מהטענות שלנו שמה שיפתח אישר לא היה צריך לאשר ולא היה מוסמך לאשר.

(עמ' 45 לפרוטוקול)

ובהמשך:

"ש: אבל יפתח היה מוסמך לאשר את החשבוניות להעבירן להנהלת חשבוות ואז היו מנפקים שיקים?

ת: טכנית כן. אבל האישור הסופי הוא שלי ושל אלי.

....

ש: עקרונית, כאשר יפתח מאשר חשבונית, הוא מטביע אותה בחותמת החברה, חותם ומעביר להנה"ח?

ת: הוא לא צריך לשים חותמת, רק חתימה שלו".

(עמ' 49 לפרוטוקול)

מעיון בנספח ה' שצורף לכתב התביעה עולה, כי בעקבות פנייתו לנתבעת, מסרה מזכירת הנתבעת לתובע שיק לא חתום על סך 93,307.45 ₪, הנושא תאריך פירעון 31.8.2009. בהתאם לעדות מנהל הנתבעת, שיק זה הונפק לאחר שניתן האישור של יפתח, הגורם המקצועי מטעמה. עולה, אם כן, כי הוכח באופן פוזיטיבי כי יפתח היה גם היה מוסמך לאשר את ביצוע העבודות הנוספות וטענות הנתבעת שהוא לא היה מוסמך לעשות כן, הן טענות מופרכות שמטרתן לאפשר לנתבעת להתחמק מתשלום התמורה המגיעה.

1. מעבר לנדרש אוסיף, כי גם אם יפתח לא היה מוסמך לאשר את ביצוע העבודות הנוספות, חל במקרה דנן עיקרון השליחות הנחזית, שכן רשאי היה התובע להניח כי יפתח היה מוסמך לאשר בשם החברה את ביצוע העבודות הנוספות והחשבוניות בגינן. כאמור, יפתח בעצמו פנה לתובע בשם הנתבעת לצורך ביצוע עבודות שיפוצים ובנייה בסניפיה השונים של הנתבעת, קיבל לידו הצעת מחיר מהתובע, ניהל איתו מו"מ וסגר איתו את העסקה על סך 60,000 ₪, כשסכום זה שולם במלואו על ידי הנתבעת. מעדות מנהל הנתבעת כפי שהובאה לעיל עולה כי, יפתח אף היה רשאי לאשר ולחתום על החשבוניות שהוגשו אליו, ולהעבירן להנהלת החשבונות לצורך ביצוע התשלום (ראה עמ' 45 ו-49 לפרוטוקול הדיון). זאת ועוד, בחשבונית 677 שהונפקה בגין ביצוע העבודה הבסיסית נכלל סכום של 5,000 ₪ בגין אספקת דיקטים לחיזוק קורות, עמודי מים, עבודה שלא נכללה בעבודה הבסיסית. הנתבעת שילמה בסכום זה מבלי להעלות טענה כלשהי שכביכול יפתח לא היה מוסמך לאשר עבודה זו. בנסיבות שתוארו לעיל חלה דוקטרינת השליחות הנחזית, שכן התנהגות הנתבעת ומנהליה שלא נפגשו מעולם עם התובע (ראו פרוטוקול הדיון עמ' 49) גרמה לתובע לסבור, כי יפתח מוסמך ורשאי לאשר את ביצוע העבודות הנוספות והחשבוניות בשמה.
2. לעניין זה התייחס בית המשפט העליון בפסק הדין שניתן בע"א 3264/01 בסנינו נ' אליה פ"ד נו(6), בעמ' 566, שם נקבע, כי "הגם שהשלוח פעל ללא הרשאת השולח, הרי משהציג השולח מצג אובייקטיבי של הרשאה בפני הצד השלישי, נוצרת שליחות ממש לפי חוק השליחות".

מכוח עיקרון זה נקבע בע"א 1796/10 שרה כתבן נ' בנק ירושלים בע"מ, כי הסכם פשרה שנחתם בין החייבת לבין ב"כ הבנק מחייב את הבנק על אף שבא כוחו חרג מסמכותו עת הגיע להסכם כאמור. באותה פרשה נקבע, כי התנהלות הבנק והעובדה שאפשר לבא כוחו לנהל משא ומתן עם החייבת, יצרו שליחות נחזית, ולפיכך אין הבנק רשאי להתנער מאותו הסכם פשרה ולטעון שההסכם אינו מחייב אותו.

בע"א (חי') 1299/03 י.גיל אימפורט בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ קבע בית המשפט, כי במקרה שבו שיק נחזה כשיק של החברה (או העסק) והשיק חתום בידי עובד של החברה, העובד מוחזק כמי שמוסמך לחתום על השיק, ויש בחתימתו כדי לחייב את החברה. באותו עניין הבן היה מנהל החברה, ואביו שעבד בחברה משך מחשבון החברה שיק בסכום שאינו חריג וחתם עליו, ולפיכך לא היה כל דבר מחשיד בהתנהלות האב. בית המשפט שלערעור סיכם את ממצאי בית המשפט בערכאה הדיונית שהיו מקובלים עליו באומרו:

"ד. בימ"ש קמא כותב שהשיק נחזה על פניו כשיק של החברה ועל פי דין הסמכות הנחזית, אדם העובד בחברה, כפי שאברהם ישראלי אכן עבד בה, מוחזק כמי שמוסמך לחתום בשם החברה ולחייב אותה כלפי חוץ, גם אם לפי הכללים הפנימיים בתוך החברה, הוא אינו מוסמך, לאמיתו של דבר, לחייב את החברה.

הבנק רשאי היה להניח שאדם שהוא אביו של מנהל החברה, עובד בחברה ומחזיק שיקים של החברה, אכן מוסמך לחתום בשמה של החברה, ולא היה עליו לבדוק את הפרוטוקולים של החברה על מנת למצוא שמא הוגבלה סמכותו של אברהם ישראלי. הנטל להוכיח שבנסיבות אלה אברהם ישראלי לא היה מוסמך, וכי הבנק ידע או היה עליו לדעת על כך, מוטל היה על המערערת.

בע"א 723/80 לה נסיונל חברה ישראלית לבטוח בע"מ נ' שאול חיים פ"ד לו(2) 714 עמ' 731, נקבע:

"...מסכם ההלכה כך: אדם זר, העוסק עם חברה באמצעות הפקידים שלה, המתיימרים לפעול על-פי הרשאה שפקידים מסוגם רגילים לפעול, יהיה רשאי לראות את החברה אחראית לפעולות פקידיה, אף-על-פי שהם חרגו מתחום סמכותם המצויה, אלא אם כן :

א) אותו אדם ידע שלאותו פקיד לא הייתה הרשאה ממשית.

ב) נסיבות העניין חייבו עריכת חקירה ודרישה בדבר.

ג) המסמכים הפומביים מראים בעליל שלאותו פקיד אין, ואף לא הייתה יכולה להיות לו, הרשאה כאמור".

1. בענייננו, איש הקשר היחיד שהיה בין התובע לבין הנתבעת הוא יפתח. יפתח ניהל את המשא ומתן עם התובע בקשר לעבודה הבסיסית וסגר עמו את העסקה. יפתח פיקח על העבודות שביצע התובע, אישר אותן, קיבל את החשבוניות שהונפקו בגינן, חתם עליהן והעביר אותן למחלקת הנהלת החשבונות של הנתבעת. מחלקת הנהלת החשבונות הנפיקה שיקים על סמך אותן חשבוניות וכל אשר נותר היה חתימת מנהלי הנתבעת על השיקים. התנהלות זו גרמה לתובע להבין, ובצדק, כי יפתח מוסמך לנהל משא ומתן ולסכם עמו כל דבר בקשר לביצוע העבודות, לרבות ביצוע עבודות נוספות כפי שבוצע בפועל. ניסיון הנתבעת להתנער מהאחריות לתשלום בגין ביצוע העבודות מהווה התנהגות בחוסר תום לב שמטרתה להתחמק מתשלום התמורה בגין עבודות שהיא ביקשה ונהנתה מהן.
2. חוסר תום לבה של הנתבעת וניסיון ההתנערות שלה מתשלום התמורה בלטו נוכח סירובה של הנתבעת להציג את החשבוניות המאושרות שעל בסיסן הונפק השיק על סך 93,307 ₪. כאמור, התובע העיד כי החשבוניות המאושרות נמצאות בחזקת הנתבעת. הנתבעת לא הכחישה, כי החשבוניות נמצאות ברשותה, אך נמנעה מלהגישן לבית המשפט, והסתפקה בטענה כי הן לא אושרו. כלל ידוע הוא, כי הימנעות בעל דין מהבאת ראייה הנמצאת ברשותו עומדת לחובתו. על כן, ניתן להניח כי אם הנתבעת הייתה מציגה את החשבוניות, היה מתברר כי הן אושרו לא רק על ידי יפתח, אלא גם על ידי מנהליה.

קנוניה בין התובע לבין יפתח, האומנם!

1. הנתבעת טענה כי היא נמנעה משלם לתובע את התמורה בגין העבודות הנוספות, לאור חששותיה כי בין התובע לבין יפתח קיימת קנוניה, במסגרתה הוצאו ממנה כספים במרמה. להוכחת טענותיה אלו שכרה הנתבעת שירותיו של חוקר פרטי בשם דוד אדלר, אשר נדרש לברר את מהות הקשר בין התובע ליפתח. החוקר נפגש עם התובע לאחר שבנה לעצמו סיפור כיסוי, ושוחח עמו באשר למערכת היחסים בינו לבין יפתח. קלטת השיחה והתמליל הוגשו כראיה מטעם הנתבעת, אשר טענה כי שיחה זו מוכיחה את הקנוניה שהיא מייחסת לשניים.

אין בסיס לטענות אלה. מאותה שיחה עלה, כי הייתה היכרות מוקדמת בין התובע לבין יפתח במסגרת ביצוע פרויקטים שונים, דבר אשר לא הוכחש על ידי התובע בחקירתו בפניי. נהפוך הוא, התובע מסר ויש הגיון בדבריו, שדווקא בגלל ההיכרות המוקדמת בינו לבין יפתח, פנה אליו האחרון וביקש ממנו לבצע את העבודות נשוא התובענה. מעיון בתמלילים עולה, כי התובע לא מסר ולא אישר כי הבטיח ליפתח דמי תיווך כלשהם בגין העבודה הנוספת. עולה, אם כן, כי הטענה בדבר קיומה של קנוניה בין התובע לבין יפתח לא הוכחה, ודינה להידחות.

קביעת היקף העבודות הנוספות ומחירן

1. כאמור לעיל, לאור המחלוקות שנתגלעו בין הצדדים באשר להיקף העבודות וסיווגן, מונה המהנדס מר מסאלחה כמומחה מטעם בית המשפט. בהתאם לאמור בחוות דעת המומחה, היה קושי לתחום את היקף העבודות, מה כלול במסגרת העבודה הבסיסית (בהתאם להצעת המחיר) ומה כלול במסגרת העבודה הנוספת, מכיוון שלא היו הזמנות עבודה מאושרות בידי מי מהצדדים, לא היו כתבי כמויות או תוכניות מפורטות, והמפקח על העבודות מטעם הנתבעת, עזב את עבודתו. אף על פי כן, ולאחר שלושה ביקורים ומפגשים בהם השתתפו נציגים מטעם שני הצדדים, ושבהם בדק כל פרט ופרט, ערך חוות דעת מפורטת ומנוקת. הנתבעת חלקה על האמור בחוות הדעת והעלתה טענות והשגות שונות. להלן אדון בכל פריט ופריט שלגביו קיימת מחלוקת תוך התייחסות לטענות הצדדים.
2. אספקת ובניית תקרת גבס, פירוק ובניית קיר גבס חדש, חיתוך קיר גבס ותיקוני צבע (פריטים מס' 1-3 לחוות דעת המומחה, עמ' 6)

המומחה מיין את העבודות שבכותרת סעיף זה כעבודה נוספת, והעריך תמורתן כמפורט בחוות הדעת. הנתבעת טוענת, כי עבודות אלו כלולות במסגרת העבודה הבסיסית שהסכימו עליה הצדדים ועל כן, יש להפחית סכומים אלו מסכום התביעה.

העבודה הבסיסית פורטה בהצעת המחיר שערך התובע ושאושרה ע"י הנתבעת. על כן, הכרעה בשאלה אם מדובר בעבודה נוספת או בעבודה הכלולה בעבודה הבסיסית תתבסס על ההשוואה בין מהות העבודה שבמחלוקת לעומת העבודות שפורטו בהזמנת העובדה. מעיון בהצעת המחיר עולה, כי התובע התחייב לבצע עבודות של "פירוק + הריסת קירות ופינוי לפי תוכנית + בניית קירות חדשים מגבס". אין בהצעת המחיר דרישה לאספקת ובניית תקרת גבס ועל פניו ברור, כי עבודה זו היא בגדר עבודה נוספת שאינה כלולה בעבודה הבסיסית. יתרה מכך, כאשר התובע בונה קיר גבס בהתאם לדרישות והנחיות המפקח ולאחר מכן הוא נדרש לפרק את הקיר ולבנותו במקום אחר, אין ספק שפירוק הקיר החדש שבנה ובנייתו מחדש מהווה עבודה נוספת שהנתבעת חייבת לשלם בגינה. על כן, לא מצאתי ממש בהשגת הנתבעת בעניין זה.

1. צביעת קורות, קירות, תקרות (פריטים 4-6 , עמ' 6 לחוות דעת המומחה)

בחוות דעתו קבע המומחה, כי העבודות המפורטות בכותרת סעיף זה הוא בבחינת עבודות נוספות, שלא הוסכם עליהן בהצעת המחיר. הנתבעת התנגדה בסיכומיה לקביעות אלו וטענה, כי עבודות אלו אינן מהוות עבודות נוספות, אלא הן כלולות במסגרת העבודה הבסיסית.

מעיון בהצעת המחיר עולה, כי העבודה הבסיסית שהוסכמה בין הצדדים כללה עבודות "צביעה לפי תוכנית". מעדות המומחה עולה, כי מהתוכניות שהוצגו בפניו לא ניתן לעמוד על היקף עבודות הצביעה, סוגן או גובהן. בחקירתו הנגדית הסביר המומחה, כי "הם לא סיפקו לי תוכנית שבה נרשם עד לאן צריך היה לצבוע". ומשנשאל "איפה המגבלה על הצביעה?" השיב: "אין התייחסות לצביעה, אז למדתי על זה מהצדדים" (ראה עמ' 12-14 לפרוטוקול).

אין בידי לקבל את עמדת המומחה בעניין זה. בהצעת המחיר נכתב במפורש, כי עבודות הצביעה לפי התוכנית כלולים במחיר. לא הובאה בפניי כל ראייה או הוכחה לפיה עבודות הצבע היו מוגבלות למספר קירות או עד לגובה מסוים. יתרה מכך, הצעת המחיר ניתנה על סכום גלובלי בגין "עבודות צביעה בהתאם לתוכנית", כשהתוכנית עצמה הייתה כללית ולא מפורטת דיה. משלא הוטלה כל מגבלה מטעם מי מהצדדים באשר למספר הקירות, הקורות והתקרות שיש לצבוע, או באשר לגובה הצביעה, אין מקום להוסיף תניות כאלו בדיעבד. על כן, הנני סבור כי עבודה זו כלולה בעבודה הבסיסית והתובע אינו זכאי לתמורה נוספת בגינה.

1. צביעת דלתות ומשקופי עץ (פריט 7, עמ' 6 לחוות הדעת)

המומחה קבע בחוות דעתו כי מדובר בעבודה נוספת, והעריך תמורתה בסך 2,520 ₪. הנתבעת מתנגדת וטוענת, כי מדובר בעבודה הכלולה בעבודה הבסיסית. דין טענת הנתבעת להידחות. צביעת דלתות ומשקופים שונה באופן מהותי מעבודות הצביעה הרגילים של הקירות והתקרות. מדובר בעבודה שהיא חלק מעבודות הנגרות, שאין לה שום קשר לצביעת קירות ותקרות.

הנתבעת טענה, כי עבודה זו לא נכללה בחשבוניות שצורפו לכתב התביעה ולפיכך אין לתובע עילת תביעה נגדה בגינה. לא מצאתי ממש בטענה זו. בכתב התביעה טען התובע, כי הוא ביצע עבודות נוספות שונות שבגינן לא שילמה הנתבעת ולא הגביל את טענותיו לחשבוניות שצורפו לכתב התביעה. יתרה מכך, התובע ציין במפורש כי הוא ביצע עבודות נגרות נוספות. כפי שצוין קודם, צביעת דלתות ומשקופים היא חלק מעבודת הנגרות, כך שלא ניתן לקבל את הטענה שמדובר בשינוי או בהרחבת חזית. על כן, הנני מקבל את עמדת המומחה בעניין זה.

1. נקודות מים (פריט 8 לחוות הדעת)

בחוות דעתו מיין המומחה את העבודות בגין שתי נקודות מים כעבודה נוספת, זאת באבחנה מ-4 נקודות מים שלטענת התובע היו כלולות בהסכם המקורי (ראו עמ' 15 לפרוטוקול). הנתבעת מוחה על כך, וטוענת כי עבודה זו כלולה במסגרת העבודה הבסיסית.

בחקירתו הנגדית הסביר המומחה, כי נקודות אינסטלציה "זה כל מה שקשור למים", וכי התובע טען בפניו כי בהסכם המקורי (כנראה הכוונה להצעת המחיר) היו 4 נקודות ותוך כדי עבודה התווספו עוד שתי נקודות. עוד ציין המומחה, כי לא הייתה לו תוכנית המפרטת את עבודות המים שסוכמו בין הצדדים, ולמד על כך מטענות הצדדים בפניו. ואולם כשנשאל המומחה "איפה כתוב בהסכם המקורי שזה מוגבל ל-4 נקודות?" השיב "לא אמרתי שכתוב. התובע אמר. נציג הנתבעת טען, כי נוצרו רק 4 נקודות, הוא הצביע עליהן ואמר שהוא לא מכיר מעבר לזה" (ראה עמ' 15 לפרוטוקול).

עולה, כי המומחה קבע כי ההסכם המקורי הוגבל ל-4 נקודות מים על סמך הדברים שנטענו בפניו על ידי התובע. אין בידי לקבל קביעה זו. מעיון בהצעת המחיר עולה, כי מדובר בהצעה כללית עבור "הכנת נקודות אינסטלציה". לא הוטלה הגבלה על ידי מי מהצדדים על מספר הנקודות שהתובע היה אמור להכין. על כן, אין מקום להוסיף הגבלה כזו בדיעבד. לאור האמור דין דרישת התובע באשר לעבודות שבכותרת סעיף זה להידחות.

1. אספקת דלת עץ ומשקוף עץ (פריט מס' 1, דף 16 לכתב הכמויות של התובע)

המומחה קבע, כי התובע לא התחייב לספק דלת עץ ומשקוף ולפיכך מדובר בעבודה נוספת. הנתבעת טוענת בסיכומיה כי עבודות אלו כלולות בהצעת המחיר. דין טענה זו להידחות. מעיון בהצעת המחיר עולה, כי לא היה סיכום כלשהו בין הצדדים לפיו יספק התובע דלתות עץ ומשקופים. על כן, אספקת דלתות ומשקופי עץ על ידי התובע מהווה עבודה נוספת. המומחה העריך ביצוע עבודות אלו בסך 2,000 ₪, והערכתו מקובלת עליי.

1. אספקת והתקנת פלטות סנדוויץ' וצביעתה בורד (פריט 2 דף 16 לכתב הכמויות)

המומחה מיין עבודה זו כעבודה נוספת, והעריך תמורתה בסך 3,500 ₪. הנתבעת חולקת על קביעה זו וטוענת, כי עבודה זו כלולה בעבודה הבסיסית, ולחילופין פלטות הסנדוויץ' סופקו על ידה.

מדובר בטענות חלופיות סותרות שאינן יכולות לדור בכפיפה אחת. די בכך כדי להביא לדחיית טענותיה של הנתבעת בעניין זה. יתרה מכך, מעיון בהצעת המחיר עולה, כי התובע לא נדרש לספק פלטות סנדוויץ' ועל כן, מדובר בעבודה נוספת. טענתה החלופית של הנתבעת שהיא סיפקה את הפלטות לא הוכחה. המצהירים מטעם הנתבעת לא התייחסו לעניין זה במסגרת התצהירים שהוגשו על ידם, והנתבעת לא צירפה כל חשבונית או מסמך אחר המעיד על כך שפלטות הסנדוויץ' סופקו על ידה. אשר על כן, אני מקבל את קביעת המומחה בעניין זה.

1. נקודות ניקוז מים ומזגן (פריט 3, דף 16 לכתב הכמויות)

המומחה קבע, כי עבודות אלו הן בגדר עבודה נוספת, והעריך תמורתן בסך 900 ₪. בחקירתו הסביר המומחה, כי נקודות ניקוז למזגן אינן קשורות לנקודות מים המופיעות בהצעת המחיר.

הסבריו של המומחה בחוות הדעת ובחקירתו הנגדית נראים לי סבירים והם מקובלים עליי. לטעמי, אין שום קשר בין עבודות מיזוג האויר לבין עבודות האינסטלציה וניסיון הנתבעת לקשור ביניהן הוא ניסיון מופרך. על כן, הנני מקבל את עמדתו של המומחה, וקובע כי עבודות אלו מהוות עבודה נוספת.

1. העברת חלון אוורור מזגן (פריט 4 דף 16)

המומחה קבע, כי העבודה שבכותרת מהווה עבודה נוספת והעריך תמורתה בסך 150 ₪. הנתבעת מוחה על כך וטוענת, כי עבודה זו כלולה בעבודה הבסיסית. דין טענה זו להידחות. מעיון בהצעת המחיר עולה, כי אין כל התייחסות להעברת חלונות אוורור מזגן. על כן, מקובלת עליי קביעת המומחה בעניין זה.

1. סגירת תקרת גבס חלון אוורור (פריט 5 דף 16 לכתב הכמויות)

המומחה קבע, כי מדובר בעבודה נוספת, והעריך תמורתה בסך של 200 ₪. הנתבעת מוחה על כך וטוענת כי העבודה כלולה בעבודה הבסיסית. הנתבעת לא העבירה למומחה כל שאלת הבהרה בעניין, ולא חקרה אותו על כך. יתרה מכך, מדובר בעבודה שהיא חלק מעבודות מיזוג האויר ולא מעבודות הגבס הרגילות שלגביהן קיימת התייחסות בהצעת המחיר. על כן, הנני דוחה את טענות הנתבעת בעניין זה.

1. העברת צנרת שירותים, תיקון נזילת מים והחלפת ברז ראשי בחוץ (פריט 6+7, דף 16 לכתב הכמויות)

המומחה קבע, כי מדובר בעבודות נוספת. הנתבעת טענה הן בשאלות טו' ו-טז' לשאלות ההברה שנשלחו על ידה למומחה והן בסיכומיה, כי עבודה זו כלולה בעבודה הבסיסית. המומחה השיב, כי יש לשים לב שבהצעת המחיר "אין זכר להעברת צנרת מים" וכי "אין זכר לתיקון נזילות מים כולל החלפת ברז ראשי, אלו שני סוגים של עבודה". בעניין זה הנני מקבל את קביעת המומחה. מעיון בהצעת המחיר אכן עולה, כי אין זכר להעברת צנרת מים או תיקון נזילות מים והחלפת ברז ראשי, כך שעבודות אלו מהוות עבודות נוספות.

1. פח צבע פוליאור לבן לקורות המטבח, פח צבע משקופים ודלתות מס' 4244 (אספקה) (פריטים 8+9 לדף 16 לכתב הכמויות)

המומחה קבע כי מדובר בעבודה נוספת. הנתבעת לא התנגדה ולא העלתה כל טענה בעניין זה בסיכומיה. בנסיבות אלה חוות דעת המומחה מקובלת עליי.

1. אספקת קרמיקה (פריט מס' 10 לדף 16 לכתב הכמויות) + קרמיקה חום לרצפה (פניל) (פריט 15 דף 17 לכתב הכמויות)

בחוות דעתו קבע המומחה, כי מדובר בעבודה נוספת. הנתבעת מתנגדת לכך וטוענת, כי מדובר בחומר שסופק על ידה בהתאם לאמור בהצעת המחיר. בחקירה הנגדית הסביר המומחה כי הוא אישר עבודה זו על אף שבהצעת המחיר הנתבעת אמורה לספק את החומרים מכיוון שנציגי הנתבעת אישרו בפניו שהתובע סיפק את הקרמיקה.

אין בידי לקבל את קביעת המומחה בעניין זה. עיון בחוות הדעת מגלה, כי אין בה זכר לטענה שנציגי הנתבעת אישרו בפני המומחה שהתובע סיפק את הקרמיקה. יתרה מכך, בחשבוניות שצורפו לכתב התביעה ולתצהיר מטעמו התייחס התובע לעבודות הקרמיקה וציין כי הוא ביצע "תיקוני קרמיקה" בגינם הוא דרש סכום של 1,000 ₪. אין באף חשבונית זכר לכך שהתובע הוא זה שסיפק את הקרקמיה. זאת ועוד, בחשבונית 679 המתייחסת, בין היתר, לתיקוני קרמיקה דרש התובע תשלום סך 550 ₪ בגין אספקת צבע וחומרים לשפכטל. הנה כי כן, כאשר התובע סיפק סחורה מסוימת הוא ידע לדרוש עבורה בחשבוניות. העובדה שהוא לא דרש תשלום עבור אספקת קרמיקה מלמדת, כי הוא לא סיפק את הקרמיקה אלא התובעת כפי שנטען על ידה לאורך כל הדרך.

1. אספקת רצפה למכונות פריגת וקולר לשולחן עבודה (פריטים 10-12 לדף 16)

המומחה קבע, כי מדובר בעבודה נוספת. הנתבעת לא חלקה על כך בסיכומיה, ולא צירפה מסמך כלשהו המעיד על אספקת החומר על ידה. בנסיבות אלו מקובלת עליי עמדת המומחה שמדובר בעבודה נוספת.

1. ברז כדורי וניפל 5 ס"מ (פריט 13)

המומחה קבע, כי מדובר בעבודה נוספת. הנתבעת לא התנגדה לכך בסיכומיה. לפיכך, מקובל עליי האמור בחוות דעת המומחה.

1. תיקון נזילת מים במטבח + חלקים (פריט 14)

המומחה קבע כי מדובר בעבודה נוספת. הנתבעת טענה בסיכומיה כי ישנה כפילות בין דרישה זו לבין דרישת התובע בדבר תיקון נזילת מים כולל החלפת ברז ראשי. דין טענת הנתבעת להידחות. בחקירתו הנגדית הסביר המומחה, כי הוא בדק את הסעיפים אחד לאחד עם הצדדים ובדק את העבודות בשטח כך שאילו היה מדובר בכפילות, הדבר היה מתגלה בשטח. יתרה מכך, על פניו נראה כי מדובר בעבודות שונות, שכן פריט 7 מתייחס לתיקון נזילת מים והתקנת ברז בחוץ, ואילו פריט 14 עניינו תיקון נזילת מים במטבח.

1. עבודות נגרות (פריט 16(א) עד 16(ה) לדף 17)

התובע טען בכתב תביעתו, כי ביצע עבודות נגרות שלא היו כלולות במסגרת הצעת המחיר. בכתב הכמויות שהוגש למומחה מפרט התובע את עבודות הנגרות שבוצעו על ידו לרבות, חיתוך וריתוך לפי מידה דלפק מחבת+ צבע, חיפוי גב דלפק+ מדפים, אספקה והתקנת קנט עץ באולם, פירוק והובלת מדפים כוללת הרכבתם בסניף החדש, תיקון דלתות שירותים והחלפת פרזול, אספקת שולחן עבודה, החלפת מדפים בשולחן הגשה.

לאחר שהמומחה שמע את הצדדים קבע, כי מדובר בעבודה נוספת, והעריך עבודות אלו בסך 11,450 ₪. הנתבעת טענה בסיכומיה, כי מדובר בעבודות הכלולות במסגרת העבודה הבסיסית, וכי בכל מקרה קיימת כפילות בדרישות התובע.

דין טענות הנתבעת להידחות. מעיון בהצעת המחיר עולה, כי אין בה שום זכר לעבודות נגרות, פירוק, הרכבת וחיתוך מדפים ושולחנות. על כן, הנני קובע, כי מדובר בעבודה נוספת. טענת הנתבעת בדבר קיומה של כפילות בעבודות חיפוי עץ מדפים, נטענה בעלמא ללא כל פירוט או הפנייה לסעיפים עליהם היא מסתמכת.

1. תיקוני גבס בקירות לאחר עבודות חשמל (פריט 17 דף 18)

המומחה קבע, כי מדובר בעבודה נוספת. מעיון בסיכומי הנתבעת עולה כי אין כל התייחסות לפריט זה. בהעדר התנגדות מטעם הנתבעת, ומכיוון שהצעת המחיר מתייחסת ל"בניית קירות חדשים מגבס", להבדיל מעבודות תיקון גבס בקירות לאחר ביצוע עבודות חשמל, יש לקובע כי מדובר בעבודות נוספות, שלא זכו להתייחסות בהצעת המחיר, ומהוות עבודה נוספת.

1. יום עבודה עבור אספקת חומרים ובניית קיר בלוק כולל חיפוי קרמיקה (פריט 18, דף 18)

המומחה קבע, כי מדובר בעבודה נוספת. הנתבעת לא התנגדה לכך בסיכומיה. בנסיבות אלה הנני מקבל את קביעתו של המומחה כי מדובר בעבודה נוספת.

1. אספקת והתקנת כיור, ספון וברז (מטבח + נטילת ידיים) (פריט 19 בדף 18)

המומחה קבע, כי מדובר בעבודה נוספת. אין בידי לקבל קביעה זו. בהתאם להצעת המחיר, הנתבעת הייתה צריכה להתקין "כיורים וברזים", והמומחה אינו מסביר בחוות דעתו מדוע הוא סבור כי התובע סיפק ציוד זה. יתרה מכך, מעיון בחשבוניות שצורפו לכתב התביעה ולתצהיר התובע עולה, כי אין כל זכר לכך שהתובע הוא זה שסיפרק את הכיור, הספון והברז. אילו היה ממש בטענת התובע כי הוא סיפק אביזרים אלה, יש להניח כי היה מציין זאת בחשבוניות ודורש בגינם תשלום כפי שהוא ידע לעשות כן לגבי חומרים אחרים שכן סופקו על ידו.

1. פירוק קרמיקה והתקנת תעלות ניקוז ותיקוני קרמיקה מסביב (פריט 20 דף 18)

המומחה קבע, כי מדובר בעבודה נוספת. הנתבעת טענה בסיכומיה, כי מדובר בעבודה בסיסית. מעיון בהצעת המחיר עולה, כי לא הייתה כל התייחסות ל"פירוק קרמיקה והתקנת תעלות ניקוז". על כן, הנני קובע כי מדובר בעבודה נוספת.

1. אספקת רובה אבוקסי ונגב (פריט 21 דף 18)

המומחה קבע, כי מדובר בעבודה נוספת. אין בידי לקבל קביעה זו. בהתאם להזמנת העבודה, על התובע לבצע את עבודות הרובה. אין בהזמנת העבודה כל זכר לכך שעל הנתבעת לספק את הרובה, וזאת להבדיל מחומרים אחרים כגון כיורים, ברזים, קרמיקה ודבק שהנתבעת התחייבה לספק. על פניו נראה, אם כן, כי מדובר בעבודה שהיא חלק מהעבודה הבסיסית ואין המדובר בעבודה נוספת.

יתרה מכך, מעיון בחשבוניות שצורפו לכתב התביעה ותצהיר התובע עולה, כי לא הייתה בפי התובע טענה כלשהי לעניין אספקת רובה. עובדה זו מלמדת, כי גם התובע הבין שהוא חייב לספק את הרובה ולא הנתבעת, אחרת היה דורש תשלום בגין אספקת רובה כפי שידע לדרוש לגבי חומרים אחרים שכן סופקו על ידו.

1. הובלת מקררים מצמח לקניון נהריה, והובלת סחורה מצמח לסניף טבריה לאחר פינוי חדר קירור (פריטים 22 + 23 דף 18)

מעיון בהצעת המחיר עולה, כי ההצעה אינה מתייחסת להובלת מקררים, סחורה או ציוד כלשהו מסניף לסניף. המומחה קבע בחוות דעתו כי מדובר בעבודה נוספת, והנתבעת לא חלקה על כך בסיכומיה. אשר על כן, הנני קובע כי מדובר בעבודה נוספת.

1. הפרש מחיר מגבס רגיל לגבס ירוק (פריט 24 דף 18)

המומחה קבע כי מדובר בעבודה נוספת. הנתבעת התנגדה לכך בסיכומיה וטענה כי מדובר בעבודה מקורית הכלולה בהצעת המחיר. מעיון בהצעת המחיר עולה כי התובע התחייב לבנות "קירות חדשים מגבס". לא צוין סוג הגבס שהתובע ייעשה בו שימוש, ולא הוטלה כל מגבלה בעניין זה. טענת התובע שסוכם על גבס לבן ולא ירוק לא הוכחה. אשר על כן, נראה כי עבודות אלו אכן כלולות בעבודה המקורית.

1. ניקוי שאריות ופסולת חדר קירור חדש ופינוי המכולה (פריט 26 דף 18)

הנתבעת טענה בסיכומיה כי עבודה זו מהווה חלק בלתי נפרד מכל עבודת שיפוצים, וכי מקובל ונהוג שהקבלן מפנה את הפסולת שנוצרת עקב העבודות שהוא מבצע. אין כל בסיס לטענה זו ודינה להידחות. בעדותו לפניי הסביר המומחה, כי בכל פרויקט יש סעיף כזה (ראה עמ' 17 לפקוטוקול).מעיון בהצעת המחיר עולה, כי אין כל התייחסות לעבודות ניקיון ופינוי פסולת, ולפיכך יש להניח כי התובע לא היה צריך לבצע עבודות אלו במסגרת העבודה הבסיסית. הנתבעת לא צירפה מטעמה סיכום נוסף שהיה בין הצדדים המתייחס לעבודות ניקיון, ולא הוכיחה כי עבודות אלו בוצעו על ידה.

1. עבודות חריגות בסניף הישן

הנתבעת לא התנגדה בסיכומיה לקביעות המומחה לאישור העבודות הנוספות בסניף הישן. יחד עם זאת, היא טענה כי יש להפחית סך של 1,000 ₪ מהסכום שנקבע על ידו, בגין עבודות מנוף, מכיוון שמדובר בכפילות. אין בסיס לטענה. בחקירתו הנגדית הסביר התובע, כי עבודות המנוף וההובלה בחשבוניות 682 ו-683 הן שונות, כאשר חשבונית 682 מתייחסת לפירוק שילוט ישן היקפי כולל עבודות מנוף ופינוי, ואילו חשבונית 683 מתייחסת להורדת יחידות מיזוג כולל חיתוך. התובע אף נתן הסבר מדוע העבודות לא בוצעו באותו יום וציין, כי הנתבעת ונציגיה לא ביקשו ממנו לבצע את העבודה באותו יום (עמ' 35 לפרוטוקול, שורות 1-7). עולה, אם כן, כי אין בסיס לטענת הכפילות.

1. עבודות נוספות בסניפים נהרייה, כרמיאל וקריית שמונה

לכתב התביעה צירף התובע שתי חשבוניות המתייחסות לביצוע עבודות אלו (חשבנוית מס' 686 ו-687). הנתבעת לא חלקה על דרישה זו בסיכומיה, ולא התייחסה לאמור בחוות דעת המומחה בעניין זה. לאור האמור, ומאחר שעבודות אלו לא אזכורו במסגרת הצעת המחיר, ולא הוגש מטעם הנתבעת סיכום אחר שנערך בין הצדדים, הנני קובע כי מדובר בעבודה נוספת.

קביעת המחירים בחוות הדעת

1. התובע טען, כי היה על המומחה להעריך את עלות ביצוע העבודות בהתאם למחירים שנקבעו בחשבוניות, וכי הוא (המומחה) לא היה רשאי לסטות ממחירים אלה, שכן המחירים סוכמו עם יפתח, נציג הנתבעת.

אין ממש בטענה זו. בחקירתו הנגדית אישר התובע כי הוא לא סיכם מחירים בנוגע לעבודה הבסיסית (עמ' 32 לפרוטוקול, שורה 14) ולפיכך המחירים שדרש התובע בחשבוניות אינם מחייבים את הנתבעת. בנסיבות אלה, זכאי התובע למחיר ראוי ומחיר זה נקבע ע"י המומחה מר מסאלח. הצדדים לא טענו ולא הוכיחו, כי המומחה טעה בהערכת העלויות, וכי המחירים שהוא קבע חורגים באופן בולט ובלתי סביר מן המקובל. על כן, אינני רואה מקום לסטות מהעלויות שקבע המומחה.

סוף דבר

1. עלות כל העבודות הנוספות שביצע התובע, בניכוי העבודות שלא הכרתי בהם כמפורט לעיל, מסתכמת בסכום של 58,419 ₪ כולל מע"מ. סכום זה משוערך להיום ממועד ביצוע העבודות (30.6.2009) עומד על סך 66,825 ₪.
2. אשר על כן, הנני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 66,825 ₪, בתוספת הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, ועד למועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ‏כ"ב אלול תשע"ב, ‏09 ספטמבר2012, בהעדר הצדדים.