(התובעת)

1. המשיבה (התובעת) הגישה תביעה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים התשל"ה -1975 (להלן:"הפלת"ד"). ביום 23.02.12 הורה כבוד השופט א. בן דור לצדדים על הגשת תצהירי עדות ראשית. המשיבה הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה, אך ב"כ המבקשת מתנגדת בבקשתה נשוא החלטה זו לסעיפים מסוימים בתצהיר.

1. לאחר עיון בתצהיר התובעת, בבקשה, בתגובה לבקשה ובתשובה לתגובה אני קובע כדלקמן:
2. באשר לסעיפים 4 ו-5 לתצהיר - תיעוד רפואי שהוגש יכול לשמש להוכחת הפניות לטיפולים אך לא לאמיתות התוכן.
3. באשר לסעיף 6 לתצהיר - התובעת יכולה להגיש את האישור בגין ימי המחלה להוכחת קבלתם אך לא לאמיתות תוכנם.
4. באשר לסעיף 7 לתצהיר - יש לבחון את מקור הידיעה של התובעות ושאלה זו היא לשלב ההוכחות.
5. באשר לסעיף 8 ו-11 לתצהיר - משעסקינן בתביעה מכוח הפלת"ד, התובעת לא יכולה להוכיח דבר שברפואה אלא על ידי המומחה מטעם בית המשפט. לפיכך, ממצאי הועדה הרפואית של משרד הבריאות אינם קבילים להוכחת תוכנם.
6. סעיף 19 – הנתבעת אינה יכולה להפנות לתחשיב הנזק שכן בתצהיר עדות ראשית אין להפנות לטענות כלשהן בכתבי הטענות ו/או בכל מסמך אחר.
7. באשר לסעיפים 21 – 22 - אינם הם אלא ציטוט וככזה הינם מותרים.
8. באשר לסעיף 23 - הוא אינו קביל, שכן זו שאלה שבמומחיות.
9. באשר לסעיף 24 - קביל לעניין העובדה כי זו קביעת הועדה אך ראו הדיון בסעיף 6 לעיל.
10. באשר לסעיף 25 לתצהיר - ככל שמדובר בציטוט יכולה התובעת לצרפו לעצם קיומו אך לא לאמיתות תוכנו.
11. באשר לסעיף 26 – אינו קביל שכן אין התובעת יכולה להצהיר אודות מסקנות רפואיות של מומחה הרפואי כלשהו, ראו הדיון בסעיף 6 לעיל.
12. באשר לסעיף 27 הרי שהתובעת יכולה להצהיר על עצם קיומם של המסמכים אך לא לאמיתות תוכנם.
13. באשר לסעיף 29 זו טענה עובדתית שעל המשיבה להוכיח.
14. באשר לסעיף 30 לתצהיר הרי שהתובעת אכן יכולה להגיש מסמכים אשר מוכיחים כי בתאריך מסוים אכן פנתה לקבלת טיפול רפואי אך לא לאמיתות תוכנם. ראו לעניין זה דבריו של המלומד ריבלין בעמוד 616 לספרו הנ"ל: "בתביעה המתנהלת במסגרת חוק הפיצויים אין להביא ראיה בכל נושא רפואי אלא בדרכים הקבועות בסעיף 6א ו6ב לחוק."

ניתנה היום, ו' כסלו תשע"ג, 20 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.