בעניין: "בקשה דחופה מאד להשהות פינוי נכס"

המבקשים הגישו היום את הבקשה שבכותרת, אשר הועברה לטיפולי כשופט תורן.

דין הבקשה להידחות על הסף, ללא צורך לבקש תשובת המשיבה או לבחון את מצב הדברים לגוף העניין, כבר בשל אופן הגשתה, בניגוד להוראות הדין.

הבקשה הוגשה כלאחר יד, ככל הנראה בהגשה מרחוק, כאשר היא אוחזת שני עמודים ואינה מכילה פירוט עובדתי ראוי, ולמעשה כמעט ואינה מכילה פירוט עובדתי כלשהו. הבקשה לא נתמכה בתצהיר – ודי בכך כדי לדחותה. לבקשה לא צורפה התחייבות עצמית כנדרש. ואם לא די בכך, לבקשה לא צורף אף לא נספח אחד ואף לא מסמך אחד. אפילו פסק הדין נשוא הבקשה, מכוחו אמור הנכס נשוא הבקשה להתפנות, לא צורף.

הגם שאין מקום, כאמור, לדון בבקשה מעין זו, בחנתי את מצב הדברים לגוף העניין.

דין הבקשה להידחות על פני הדברים גם לגופה.

מעיון ב'נט המשפט' עולים הנתונים הבאים:

המבקשים היו הנתבעים בתביעה שהגישה כנגדם המשיבה, בטענה כי פלשו לשטחה, מבלי שהיו להם זכויות בו, בנו מבנים ונטעו נטיעות.

ביום 19.6.2014, לאחר התדיינות שכללה שמיעת ראיות לרבות חוות דעת מומחים, ניתן על ידי בית משפט זה (כבוד השופט ד' פיש) פסק דין מפורט אשר קיבל את התביעה במלואה.

ביום 30.12.2014 ניתן על ידי בית המשפט המחוזי (כבוד השופטים י' גריל, י' וילנר, ת' שרון-נתנאל) פסק דין אשר דחה את ערעורם של המבקשים.

ביום 17.5.2015 ניתנה על ידי בית המשפט העליון (כבוד השופט ע' פוגלמן) החלטה בה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים.

הנה כי כן, טענותיהם של המבקשים אשר "טוענים לבעלות מכוח עיבוד המקרקעין" הן טענות כנגד פסק דין חלוט.

המבקשים טוענים כי הם "שקלו ופועלים להגיש תביעה לביטול פסק הדין", בטענה כי היה צורך לבחון ראיה שהוגשה מטעמם לעניין צילום אוויר.

אין מקום לשעות לטענה זו בשל נימוקים שונים במספר רבדים.

ראשית, מדוע המתינו המבקשים במשך למעלה משלוש שנים? מה מנע מהם לנקוט הליך מעין זה עד עתה? ברי כי הבקשה מוגשת רק כאשר המשיבה נאלצה לנקוט בהליך של פינוי על פי פסק הדין.

ראוי לשים לב - ואין מדובר בהערה בלבד אלא בנימוק נוסף לדחיית הבקשה שהרי בקשה מעין זו כפופה לדיני הצדק והיושר ויש להביא בחשבון שיקולי נקיון כפיים - כי מכך עולה נתון משמעותי נוסף, והוא כי המבקשים לא קיימו עד היום פסק דין חלוט, במשך קרוב לארבע שנים. זאת, מבלי שבשום שלב ניתן צו לעיכוב ביצוע, ולמעשה מבלי שאפילו אי פעם טרחו המבקשים לבקש בקשה מעין זו.

שנית, הלכה היא כי תביעה לביטול פס"ד שניתן בהליך אזרחי ניתן להגיש רק במקרים קיצוניים וחריגים ביותר בהם נטען כי פסק הדין מבוסס על מירמה. למעט במקרים חריגים כגון זה, גובר ערך סופיות הדיון, וכל תביעה מאוחרת נדחית מחמת השתק ומעשה בית דין, אף אם לשיטתו של בעל דין פסק הדין שניתן בעניינו שגוי.

שלישית, ערכאות הערעור בחנו את פסק הדין ולא מצאו כי הוא שגוי. נהפוך הוא.

הרבה למעלה מן הצורך, מן הראוי לציין כי מדובר במקרקעין מוסדרים מסוג מירי, אשר הבעלות בהם רשומה של שם מדינת ישראל החל משנת 1942, ומשמעות הדבר ברורה.

עוד ראוי לציין כי כבר בשנת 1980 הוגשה תביעה דומה כנגד המבקשים וכבר בשנת 1982 ניתן כנגד המבקשים פסק דין לסילוק יד מן המקרקעין אליהם פלשו, לאחר שהמבקשים לא טרחו להתגונן מפניה.

סיכומו של דבר –

דין הבקשה להידחות על הסף בשל אופן הגשתה.

למעלה מן הצורך, דין הבקשה להידחות גם לגופה.

משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ד אדר תשע"ח, 01 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.