בתיק זה במסגרת דיון הגיעו הצדדים להסכמה כפי שבאה לידי ביטוי בפרוטוקול, על פיה, הצדדים יבדקו על ידי מומחה לבדיקת פוליגרף, שחוות דעתו תכריע בתיק.

הסכמת הצדדים כפי שבאה לידי ביטוי בפרוטוקול, נגעה לנושא אחד ממכלול הנושאים שעמדו על הפרק, ביחס למחלוקת עובדתית בקשר עם שיק, שעל פי גרסת הנתבעים, פדו את השיק במזומן ומסרו את הכספים בסניף הבנק או מחוץ לסניף לתובע, גרסה עובדתית שהתובע הכחיש מכול וכול.

הוסכם, כי ככל וגרסת צד זה או אחר ביחס לאותו עניין, תימצא אמינה, הנושא יכריע את התובענה כולה. אכן הצדדים נבדקו על ידי מומחה פוליגרף, שמצא את גרסת הנתבעים כאמינה, ואת גרסת התובע, כבלתי אמינה.

על יסוד חוות הדעת והסכמת הצדדים, הוגשה בקשה למתן פס"ד. למרות הבקשה לא ניתן על ידי פס"ד, אלא אפשרתי לתובע, לבקשתו, להמציא חוות דעת, שתצביע על כשל בבדיקת הפוליגרף, שכן לעמדתו, המומחה לא לקח בחשבון את מצבו הבריאותי, למרות האמור בחוות הדעת, וכי למצבו הבריאותי יש השלכה המשפיעה בצורה נחרצת על ממצאי הפוליגרף.

לאחר שאפשרתי לתובע להמציא חוות דעת, ולאחר שקבעתי מועד לחקירת המומחה בנושא זה לבקשתו, ולשם כך פלטי מכשיר הפוליגרף הועברו לבחינתו של התובע, הסתבר כי התובע, אינו עורך לקיומה של החקירה ולא הגיש מאומה.

בנסיבות אלה, למורת רוחם של הנתבעים, אפשרתי לתובע בשנית להאריך את המועד להגשת חוות דעת מטעמו, שתצביע על כך שקיימת בעיה בריאותית כלשהי, שמנעה את בדיקת הפוליגרף נושא שהמומחה על פי הטענה לא לקח בחשבון ומשכך לטענת התובע לא ניתן לסמוך על בדיקתו.

אלא שלמרות חלוף המועד, ולמרות שכפי שעולה מתיק ביהמ"ש הדיון שנקבע לבקשת התובע, ביום 24.6.13 להוכחות, לא התקיים, המומחה לא זומן לא הוגשה כל חוות דעת בנוגע למצבו הבריאותי בתיק. בדיון זה כעולה מפרוטוקול הדיון, ניתנה על ידי הזדמנות נוספת לתובע, וקבעתי מועד להוכחות נוסף בכפוף לתשלום הוצאות, והארכתי את המועדים כפי בקשת התובע, ונקבע מועד ליום 14.11.13.

אלא שגם למועד זה לא הוזמן המומחה, לא הוגשה כל חוות דעת, ולא שולמו ההוצאות.

ב"כ הנתבעים עתר להורות על מתן פס"ד.

אפשרתי לב"כ הצדדים להגיש טיעוניהם בנוגע להוצאות, ובאי כוח הצדדים עשו כן.

לאור האמור, לאור הסכמתה צדדים כי חוות הדעת תכריע, מאחר ובחוות הדעת המסקנות היו חד משמעיות, ואישרו לחלוטין את גרסת הנתבעים, ולאחר שהתובע, לא הביא כל ראיה שממנה ביהמ"ש יכול להסיק כי נפל פגם מהסוג שיוביל לקעקועה של חוות הדעת, והתובע אפילו לא טרח לזמן את המומחה לחקירה, אני סבורה כי דין התובענה להידחות.

אבהיר רק כי לכתחילה אחת השאלות המרכזיות בתיק זה הייתה שאלת מהימנות, על יסוד חוות הדעת, לנוכח הסכמת הצדדים על יה חוות הדעת תכריע בתובענה כולה, אני דוחה את התובענה.

הנתבעים זכאים להוצאותיהם, אינני מקבלת את עמדתם באשר לשיעור ההוצאות, על התובע לשאת בהוצאות כמקובל.

התובע ישלם לנתבעים הוצאות ביחס לחוות הדעת, היינו התשלום למומחה בו נשאו, כמו כן התובע ישלם לנתבעים הוצאות בגין שכ"ט עו"ד בהתחשב בסכום התביעה בסכום של7,500 ₪.

ניתן היום, כ"ב כסלו תשע"ד, 25 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.