נוכחים: בשם המאשימה עו"ד עידית עמיר.

בשם הנאשם: עו"ד רויטל בן שבת ועו"ד מיכל ריימן.

הנאשם בעצמו, הובא על ידי הליווי.

<#1#>

פרוטוקול

ב"כ הצדדים: אנו מבקשות להגיש בהסכמה את המוצגים הבאים:

הודעת ד"ר מנאר קעואר מיום 9/10/09 – מוגשת ומסומנת ת/98.

תעודה רפואית מבית חולים נצרת לגבי המנוח מיום 9/10/09 – מוגשת ומסומנת ת/99.

תעודת פטירה של המנוח מיום 9/10/09 – מוגשת ומסומנת ת/100.

עד תביעה מס' 18 מהדי זועבי מעיד לאחר שהוזהר כדין ומשיב בחקירה ראשית לעו"ד עמיר:

ש.שמך המלא?

ת.מהדי זועבי.

ש.בן כמה אתה?

ת.22.

ש.מאיפה אתה?

ת.נעורה.

ש.במה אתה עובד?

ת.עבודות עפר.

ש.מה מספר הטלפון שלך?

ת.0544499253

ש.בשנת 2010 מה היה מספר הפלאפון שלך אתה זוכר?

ת.לא זוכר.

ש.אתה זוכר שנחקרת במהלך שנת 2010 בימ"ר פעמיים?

ת.כן.

ש.מסרת בחקירה מספר טלפון אחד – 0527266016, אתה מסרת את זה במשטרה, זאת אומרת שזה היה המספר ששימש אותך אז?

ת.כן.

ש.גם אז עבדת בעבודות עפר והיה לך מכשיר מהעבודה, אתה זוכר את מספרו?

ת.לא זוכר.

ש.מה הקשר שלך לדיאב יונס זועבי?

ת.משפחה.

ש.איפה עוד הכרתם? את דיאב, באיזה נסיבות הכרת אותו?

ת.מהבית ספר.

ש.איפה דיאב גר?

ת.בכפר תמרה.

ש.מה הקשר של דיאב לתאיר מאזן זועבי?

ת.משפחה שלו.

ש.ומה הקשר שלך עם תאיר?

ת.משפחה.

ש.מעבר לקשר משפחתי, היה ביניכם קשר?

ת.לא.

ש.לא היה ביניכם שום קשר?

ת.לא.

ש.אמרת לי שאתה זוכר שנחקרת במשטרה?

ת.כן.

ש.כשנחקרת במשטרה ענית על שאלות – אמת?

ת.אני לא זוכר על מה נחקרת.

ש.גם לא רצית לבוא להיזכר, כשהתקשרנו אליך לפני הדיון, לא הסכמת להגיע?

ת.רציתי, למה לא רציתי?

ש.אני מקריאה לך מהודעה מיום 31/1/10?

ת.בטח הייתי חולה. אם יש לי חקירה ומזמינים אותי אני בא. אם לא אז הייתי חולה.

ש.כשהתקשרנו ודיברנו עם אמא שלך ואמרה שאתה במקלחת, היית חולה?

ת.אני לא זוכר.

ש.אני מקריאה לך מהודעה מיום 31/1/10, שורה 18, שם נשאלת לגבי הקשר שלך עם תאיר ומסרת את הדברים הבאים: "אני רוצה להגיד לך שתאיר לפעמים מתקשר אלי לטלפון כי אני חבר של בן דוד שלו בשם דיאב זועבי מתמרה ואנחנו משחקים קלפים ביחד" – אתה זוכר?

ת.אני זוכר.

ש.הדברים נכונים?

ת.כן.

ש.באותה חקירה שאלו אותך לגבי שיחת טלפון שקיבלת ב – 27/8/09 בשעה 22:17 ממספר טלפון 0577873128 למספר שלך שמקודם מסרת שמסתיים בספרות 016, שאלו אותך בחקירה של מי המספר 057 שמסתיים בספרות 128, אתה זוכר למי שייך המספר הזה?

ת.לא זוכר.

ש.כשנשאלת בחקירה מסרת אמת לגבי המספר הזה?

ת.כן.

ש.אני מרעננת את זכרונך, כשנשאלת בהודעה, אמרת: "עכשיו אני זוכר וזהו המספר של תאיר מאזן זועבי" – עכשיו אתה זוכר?

ת.לא זוכר.

ש.זכור לך הסיפור שדיברת לגבי השכרת דירה?

ת.לא זוכר.

ש.אני רוצה לרענן את זכרונך שבאותה עדות מסרת שתאיר התקשר אליך כיוון שהוא ביקש את עזרתך למצוא לו דירה להשכיר ברמת אביב כי היה לך איזה קרוב משפחה שעבד שם וכו', אתה נזכר שהייתה פניה של תאיר לגבי השכרת דירה בתל אביב?

ת.לא זוכר.

ש.אבל כשנשאלת במשטרה, מסרת גרסה אמיתית? לא שיקרת בחקירה במשטרה?

ת.לא שיקרתי.

ש.אני מראה לך את העדות שלך מיום 31/1/10 שעה 9:51, אתה מזהה את החתימה שלך?

ת.כן.

ש.אתה מזהה אותה גם בסופה של העדות?

ת.כן.

ש.אני אומרת לך שהחקירה שלך הסתיימה בשעה 10:10 בבוקר, אתה זוכר מה עשית לאחר מכן?

ת.לא זוכר.

ש.אני מבקשת להשמיע לך שיחה מיום 31/1/10, בשעה 10:47, שיחה שהוגשה במסגרת ת/75 שהתקבלה בעמדת האזנת סתר ומספר השיחה הוא 116, תקשיב לשיחה – אתה מזהה את הקולות שדיברו בשיחה?

ת.כן.

ש.מי הדוברים בשיחה?

ת.אני. אני דיברתי.

ש.למי התקשרת?

ת.התקשרתי למספר, היה לי איזה מספר.

ש.לאיזה אדם התקשרת?

ת.לדיאב.

ש.בשיחה זיהית את הקול של דיאב?

ת.כן.

ש.אתה זוכר מה היה בשיחה הזו?

ת.אני מבקש לשמוע עוד פעם את השיחה.

ש.אני משמיעה לך שוב את השיחה מ – ת/75, שמעת את השיחה, איזה שם אמרת?

ת.תאיר.

ש.אז למי התקשרת?

ת.לתאיר.

ש.אני ממשיכה להשמיע לך את השיחה – תסביר למי התקשרת, מי ענה לך, ועם מי דיברת אחר כך?

ת.התקשרתי לתאיר, ענה לי דיאב.

ש.ואחר כך עם מי דיברת?

ת.עם תאיר.

ש.אני אומרת לך שהחקירה שלך הסתיימה בשעה 10:10 והשיחה הזו הייתה ב – 1:047 מיד אחרי החקירה, למה התקשרת לתאיר?

ת.להגיד לו שנחקרתי במשטרה.

ש.ומאיפה עשית את השיחה הזו, אתה זוכר מאיפה התקשרת, איפה היית באותו זמן?

ת.כן.

ש.ספר לנו?

ת.אצל ספר בעפולה.

ש.מי זה הספר?

ת.עבודי.

ש.והשם המלא שלו?

ת.אני לא זוכר.

ש.איפה גר הספר?

ת.בטמרה.

ש.ואיך אתה זוכר שהיית דווקא אצלו, שהיה שם, מה היה שם במספרה?

ת.אני מסתפר שם.

ש.הגעת למספרה ומה קרה שם?

ת.התקשרתי למספר.

ש.למה אמרת פה, אני מראה לך בשיחה שאמרת לתאיר שיתקשר דחוף לספר, אתה זוכר?

ת.אין סיבה לזה.

ש.ואם במשטרה מסרת את הסיבה, אני מרעננת את זכרונך ואומרת לך מה מסרת במשטרה – בהודעה שלך השניה ביום 22/2/10 נשאלת למה אמרת את הדברים האלה להתקשר לספר ומסרת כך בשורה 23: "הספר עבדלקאדר זועבי היה לידי והוא ביקש ממני להגיד לתאיר שיתקשר אליו כי הוא פחד שמאזינים לו לטלפון" – אתה נזכר בדברים? במשטרה מסרת אמת?

ת.כן.

ש.אתה לא זוכר כיום אבל אם שאלו אותך אז ענית אמת במשטרה?

ת.כן.

ש.שהיום אתה לא זוכר אותם אבל אם אני מקריאה לך מכאן אתה יכול להסיק מזה שמסרת דברים אמיתיים?

ת.אני חתמתי על זה?

ש.אני מראה לך, אתה מזהה את החתימה שלך?

ת.אני מזהה את החתימה שלי על כל הדפים.

עו"ד עמיר: בהסכמת חברותיי אני מבקשת להגיש את הודעות העד במשטרה.

הודעה מיום 31/1/10 בשעה 9:51 מוגשת ומסומנת ת/101.

הודעה מיום 22/2/10 מוגשת ומסומנת ת/102.

העד משיב בחקירה נגדית לעו"ד בן שבת:

ש.איך הגעת למשטרה באותו יום שנחקרת, ב – 31/1/10?

ת.לא זוכר.

ש.אתה זוכר אם הגעת לבד או עם עוד מישהו?

ת.לא זוכר.

ש.מישהו זימן אותך למשטרה או שהגעת מיוזמתך?

ת.מישהו הזמין אותי. המשטרה הזמינה אותי.

ש.אתה זוכר מי במשטרה זימן אותך לחקירה?

ת.לא.

ש.יכול להיות שהחוקר שחקר אותך הוא גם זה שזימן אותך?

ת.לא יודע.

ש.חקר אותך מחמוד סבאח, אתה זוכר אותו?

ת.מחמוד סבאח? כן.

ש.דיברת עם החוקר גם במסדרון לפני שנכנסת לחקירה? דיברתם על כל מיני דברים לפני שהתחלתם את החקירה?

ת.לא.

ש.הוא לא דיבר איתך על משפחת זועבי לפני שנכנסת לחקירה?

ת.לא.

ש.אתה זוכר אם הוא דיבר איתך על תאיר לפני החקירה?

ת.לא זוכר.

ש.התקשרו לזמן אותך לחקירה?

ת.כן.

ש.שאלת למה אתה מוזמן לחקירה או שסתם קראו לך לחקירה והלכת?

ת.כנראה ששאלתי.

ש.מה אמרו לך כששאלת?

ת.כשהגעתי לשם.

ש.זאת אומרת שהייתה שיחה במסדרון, כלומר יש את החדר שאתה נכנס לחקירה ויש מחוץ לחדר?

ת.אני לא זוכר.

ש.אם אני אגיד לך שאתה הגעת לשם והחוקר אמר לך, תראה אנו חוקרים אותך לגבי תאיר זועבי, מה תגיד לי על זה, הייתה שיחה כזו או לא?

ת.לא זוכר.

ש.אני אגיד לך למה אני שואלת. בחקירה שלך מיום 22/2/10, ת/102, אתה אומר שאתה מתקשר לטלפון של תאיר לספר לו מה היה בחקירה נכון? אמרת שכל מה שמסרת במשטרה היה אמת?

ת.כן.

ש.אמרת שהתקשרת לטלפון של תאיר לספר לו מה היה בחקירה ואני אומרת לך שעוד לפני שהתחלת את החקירה, ידעת שמזמנים אותך לחקירה לגבי תאיר?

ת.לא. רק כשעשיתי את החקירה ידעתי.

ש.מה אמרו לך כשהגעת?

ת.שאל אותי על המספר.

ש.לפני שנכנסת לחקירה?

ת.לא.

ש.כמה זמן יש לך טלפון סלולרי, מאיזה שנה?

ת.מגיל קטן.

ש.מאיזה גיל?

ת.לא זוכר.

ש.אז הזיכרון שלך לא כל כך טוב?

ת.לא יודע.

ש.אם היה לך זיכרון טוב היית זוכר? איך הזיכרון שלך באופן כללי, טוב?

ת.הזיכרון שלי בסדר. טוב.

ש.אז איך אתה לא זוכר כל מה שאני שואלת אותך עכשיו?

ת.את שואלת אותי על דברים ישנים.

ש.איך אתה שומר זכרונות בפלאפון? אני אתן לך דוגמא, נגיד אני מתקשרת אליך כמה פעמים, בהתחלה אין לך את המספר שלי אבל אחרי שאני מתקשרת אליך כמה פעמים, תשמור את המספר שלי?

ת.כן.

ש.אם הייתי מתקשרת אליך פעם אחת מאותו טלפון היית שומר את השם או רק אחרי כמה פעמים?

ת.תלוי מי מתקשר. אם צריך לשמור אני שומר.

ש.בחקירה הראשונה שלך, ת/101, שואלים אותך על המספר שמסתיים ב – 128 בסוף. בהתחלה אתה אומר שאתה לא זוכר של מי המספר הזה נכון?

ת.כן.

ש.וכשאתה מתקשר ליד החוקר לפלאפון, אין שם ליד המספר, אתה זוכר את זה?

ת.כן.

ש.אתה אומר לו בוא נתקשר מהטלפון ואין שם ליד המספר?

ת.נכון.

ש.זאת אומרת שהמספר הזה לא היה שמור לך בזיכרון?

ת.כן.

ש.אחרי זה בשורות 14-15 שואל אותך החוקר אם אתה מכיר אדם בשם טאהר ומה מערכת היחסים ביניכם, אתה זוכר מה ענית?

ת.עכשיו אני לא זוכר.

ש.אני מזכירה לך כי אמרת: "כן, אני מכיר את טאהר זועבי מטמרה ויש בינינו יחסים רגילים של שלום שלום ואין בינינו משהו מיוחד" – זה נכון, זה מה שאמרת בחקירה?

ת.כן.

ש.מה זה אומר יחסים של שלום שלום, תתאר לי?

ת.לא הבנתי.

ש.מה זה אומר יחסים של שלום – שלום, זה אומר שיוצאים לבלות ביחד, נפגשים אחר הצהריים או אם אתה רואה אותו ברחוב אתה אומר לו שלום.

ת.זה אומר לא קשר רציני.

ש.אם אתה רואה אותו ברחוב אתה אומר לו שלום, מה העניינים?

ת.נכון.

ש. מקודם אמרת שהזיכרון שלך בסדר אבל דברים ישנים אתה לא כל כך זוכר טוב?

ת.נכון.

ש.אם אני אתקשר אליך, נגיד התקשרתי אליך לפני חצי שנה, אתה יודע כמה זמן זה, 6 חודשים – אתה תזכור בדיוק באיזה יום ובאיזו שעה התקשרתי אליך?

ת.לא.

ש.אז אני אומרת לך שלא רק שלא תזכור באיזה יום ובאיזו שעה התקשרתי, אתה גם לא תזכור על מה דיברתי איתך?

ת.נכון.

ש.אם התקשרתי אליך לפני חודשיים אתה תזכור באיזה יום ובאיזו שעה התקשרתי אליך?

ת.לא.

ש.כי זה גם הרבה זמן נכון?

ת.נכון.

ש.בחקירה שלך הראשונה, ת/101, ביום 31/1/10, החוקר אומר לך בחקירה בשורות 16-17: "מהחומר שבידי המשטרה עולה כי בתאריך 27/8/09 בשעה 10:17 יצאה שיחה מפלאפון שמסתיים בספרות 128 לפלאפון שלך" – פתאום אתה זוכר, אחרי 5 חודשים, מהרגע שקיבלת את השיחה, אתה זוכר בדיוק באיזה יום ובאיזו שעה ועם מי דיברת, זה הגיוני? זה יכול להיות שזכרת אחרי 5 חודשים באיזה יום ובאיזו שעה ועם מי דיברת, ואני מזכירה לך שהשם לא שמור לך בטלפון?

ת.אין תשובה.

ש.המספר שמסתיים בספרות 128 לא היה שמור בטלפון שלך, נכון?

ת.אם לא היה שמור בחקירה, אז לא היה שמור.

ש.מקודם כששאלתי אותך אם אתקשר אליך ויעברו כמה חודשים ואני אדבר איתך על משהו, אתה לא תזכור מה אמרתי, נכון?

ת.נכון.

ש.בשורות 22-24 אתה אומר לחוקר שאתה זוכר בדיוק על מה הייתה השיחה. אתה אומר לו שאמרת לתאיר שאתה תבדוק עבורו דרך דוד שלך סלימאן שיש לו מסעדה בתל אביב אבל תאיר לא חזר אליך יותר ולא שאל אותך יותר על עניין הדירה, אתה אומר את זה לחוקר, נכון?

ת.אני לא זוכר. עכשיו אני לא זוכר.

ש.אתה מתווך דירות?

ת.לא.

ש.יש לך דירות להשכרה?

ת.לא.

ש.אז למה שתאיר יתקשר כמו שאמרת ויבקש ממך לסדר לו דירה?

ת.לא זוכר.

ש.אני אומרת לך שבכלל לא הייתה שיחה כזו בינך ובין תאיר, נכון?

ת.לא זוכר.

ש.יכול להיות שנכנסה שיחה מהמספר הזה שהחוקר אמר לך, אבל אני אומרת לך שאתה לא דיברת עם תאיר?

ת.לא זוכר.

ש.אני אגיד לך למה לא הגיוני שדיברת עם תאיר, אם תאיר היה מתקשר אליך מהמספר הזה, 128 בסוף, אז למה התקשרת לספר לו על החקירה בפעם השניה שחקרו אותך, התקשרת אליו לטלפון 0577805084, זה הטלפון שלו נכון, אם התקשרת אליו לטלפון הזה זה הטלפון שהיית מדבר איתו?

ת.נכון.

ש.מקודם אמרת שאתם ביחסים של שלום – שלום, אתה ותאיר ואמרת שכל מה שאמרת במשטרה הוא אמת?

ת.כן.

ש.אז אם אתם ביחסים של שלום – שלום, למה שתאיר יתקשר אליך כדי שאתה תסדר לו דירה?

ת.לא יודע.

ש.יכול להיות שכשנכנסת לחקירה והתחלת לדבר עם החוקר, יכול להיות שהבנת ממנו שהוא רוצה שתגיד שזה תאיר, יכול להיות שהבנת דבר כזה?

ת.לא יודע. לא הבנתי.

ש.אתה נכנס לחקירה וכל החקירה של החוקר מחמוד סבאח מתחילה בשאלות על תאיר זועבי?

ת.כן.

ש.כל החקירה מתמקדת בתאיר זועבי, אז כשהוא שואל אותך על שיחת הטלפון הוא בעצם מכוון אותך למה שאתה צריך להגיד, נכון?

ת.נכון.

ש.יכול להיות שעוד מישהו היה מתקשר מהמספר הזה שנגמר במספרים 128?

ת.עכשיו אני לא זוכר.

ש.אם תאיר היה מתקשר מהמספר הזה היית שומר אותו בזיכרון נכון?

ת.נכון.

ש.אז אם לא שמרת, יכול להיות שזה גם לא הוא שדיבר איתך מהמספר הזה?

ת.נכון.

ש.חוץ מדיאב ממשפחת זועבי, איזה עוד אנשים אתה מכיר מהמשפחה?

ת.כולם.

ש.בחקירה שלך, חוץ מדיאב, החוקר לא שאל אותך אם אתה מכיר עוד אנשים ממשפחת זועבי נכון?

ת.לא זוכר.

ש.בהודעה השניה שלך, ת/102, מיום 22/2/10, אתה אומר לחוקר שהתקשרת לתאיר למספר שמסתיים ב – 084, נכון? אתה אומר שהתקשרת אליו מיד אחרי החקירה?

ת.נכון.

ש.בתחילת ההודעה השניה בשורות 5-10 אתה אומר שהתקשרת למספר שמסתיים ב – 084 וענה לך מישהו שאתה לא מכיר, זה מה שכתוב בהודעה, אבל אז ממשיכה החקירה והחוקר משמיע לך את השיחה ואתה אומר שמי שענה זה דיאב זועבי. למה לא אמרת מיד שזה דיאב?

ת.לא זיהיתי אותו בקול.

ש.אתה אומר בחקירה שמי שאמר לך להתקשר לתאיר הוא הספר, נכון?

ת.לא הבנתי.

ש.אתה אומר בחקירה השניה שלך, לחוקר, שמי שאמר לך להתקשר לתאיר זה הספר?

ת.לא זוכר.

ש.אמרת שהספר פחד שמאזינים לו לטלפון ובגלל זה הוא ביקש ממך להתקשר לתאיר, אתה זוכר את זה?

ת.לא. לא זוכר.

ש.למה שעבדלקאדר הספר יבקש ממך להתקשר לתאיר?

ת.לא יודע.

ש.אתה אומר בחקירה בשורות 26-28, "אני סיפרתי לעבדלקאדר שהייתי בחקירה.....ועל מערכת היחסים בינינו, עבדלקאדר הציע לי להתקשר לתאיר ולספר לו שהייתי בחקירה, שידע מזה, אני לא יודע למה עבדלקאדר......אולי בגלל שלא יחשוד בי, אני בכלל לא ידעתי כלום על תאיר ולא יודע למה הוא קשור בכלל" – זה נכון מה שאמרת בחקירה?

ת.במה יחשוד בי?

ש.אני מסיימת את הציטוט: "אני בכלל לא ידעתי כלום על תאיר ולא יודע על כלום בכלל" – זה נכון?

ת.לא.

ש.אבל אמרת שכל מה שמסרת במשטרה זה אמת?

ת.מה זה שלא יחשוד בי?

ש.למה שהוא יחשוד בך, למה הוא צריך לחשוד בך?

ת.לא יודע.

ש.למה סיפרת בכלל לעבדלקאדר שהיית בחקירה וששאלו אותך על תאיר?

ת.למה סיפרתי לו? הוא חבר.

ש.לאיזה עוד חברים סיפרת?

ת.לא יודע. לא זוכר.

ש.אני אומרת לך שעבדלקאדר בכלל לא אמר לך להתקשר לתאיר ולספר לו, מה אתה אומר על זה?

ת.לא יודע.

ש.אם אתה אומר שאתה בכלל לא ידעת כלום על תאיר ולא יודע למה הוא קשור בכלל, למה אתה לא אומר את זה במשטרה, למה אתה לא אומר לחוקר תקשיב אני לא יודע מה אתה רוצה ממני?

ת.כשהייתי בחקירה הייתי ילד, לא הייתי מבין כלום.

ש.בתאריך השני כשכבר מסרת עדות במשטרה, אני אומרת לך שכולם ידעו בדיוק מה קרה באירוע של הרצח ואתה גם יודע שלא תאיר הרג את המנוח. אז למה אתה לא אומר את זה לחוקר בעדות השניה?

ת.הוא לא שאל אותי על זה.

העד משיב בחקירה חוזרת לעו"ד עמיר:

ש. שאלה אותך הסניגורית אם אתה יודע למה תאיר התקשר אליך לגבי הדירה ואמרת שאתה לא יודע. בחקירה הראשונה שלך נתת הסבר, אני מקריאה לך ותאשר אותה, מסרת בשורה 20 את הדברים הבאים: "אני זוכר שתאיר.....ביקש ממני לסדר לו דירה ברמת אביב.....ובן דוד שלי בשם סלימאן יש לו מסעדה בתל אביב ודרכו כביכול....." – אתה נזכר בדברים, יש לך בן דוד בשם סלימאן?

ת. כן.

ש. הוא עבד בתל אביב?

ת. בגעש.

ש. והדברים שהקראתי לך אתה נזכר בהם, הם נכונים, אמרת שבמשטרה מסרת דברי אמת, מה יש לך לומר על הדברים, הדברים נכונים?

ת. כן.

ש. אמרת מצד אחד שענית על שאלות לפי הכוונת החוקר, אמרת את זה לסניגורית, אני רוצה להבין, מסרת אמת?

ת. לא הבנתי, מה?

ש. שאלת את הסניגורית למה שיחשוד בי ולא ידעת בעצמך למה שיחשוד בך. אני מקריאה לך מהודעתך השנייה הסבר משורה 37: "אני פחדתי מהם שלא ידעו שאני הייתי בחקירה בעניין שקשור אליהם ורציתי שזה יבוא ממני ושלא ישמעו ממישהו אחר.....ולספר לו שהייתי בחקירה" – אתה נזכר בדברים, הם נכונים?

ת. לא זוכר.

ש. אמרת דברים נכונים במשטרה?

ת. לא זוכר.

עו"ד עמיר: אני אבקש להעדיף את ההודעות כפי שמסר העד במשטרה.

לגבי עד מס' 38 ביררתי במזכירות ונשלחה לו הזמנה ביום 27/01/13 שאין אישור שהוא לקח את ההזמנה. הודענו לו ביום 05/02/13 שהוא מוזמן לעדות היום, הודענו לו על המועד ועל השעה, ניסינו עכשיו להתקשר אליו והוא לא ענה. בנסיבות וגם לאור ניסיון העבר, נבקש צו הבאה ללא שחרור. עו"ד קבלאוי שוחח עם העד ישירות.

<#4#>

החלטה

שעה שהעד זומן ולא טרח להתייצב, ניתן בזאת צו הבאה.

ניתן יהא לשחרר את העד לאחר שיפקיד סך של 5,000 ₪ במזומן להבטחת התייצבותו ביום ראשון – 17/02/13, שעה 08.30.

היה והעד לא יעמוד בכך, יובא בפני שופט לאלתר.

החלטה זו תטופל כבר עתה על ידי הפרקליטות והמזכירות.

ניתנה והודעה היום 14/02/13, במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

עד תביעה מס' 19 מוחמד שלאבנה מעיד לאחר שהוזהר כדין ומשיב בחקירה ראשית לעו"ד עמיר:

העד: אני עשיתי עסקה וניתן לי גזר דין, לא היה בעסקה שאני אעיד נגד תאיר ואני מבקש לא להעיד.

עו"ד עמיר: אציין כי עניין עדותו לא היה קשור בכלל לעסקה, הוא הוסף כעד תביעה בנוכחות עורך דינו, במועד שבו תאיר הודה. אני מפנה לעמוד 120 לפרוטוקול שבו הנאשם מס' 1 התווסף כעד תביעה ועורך דין שלבי שייצג את הנאשם בהסדר שהתגבש לאחר מכן.

<#5#>

החלטה

לאור העולה מן הפרוטוקול, העד יעיד בפנינו.

ניתנה והודעה היום 14/02/13, במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם בעצמו.

העד משיב לשאלות עו"ד עמיר בחקירה ראשית:

העד: אני לא מתכוון לענות על השאלות.

ש. מה הכינוי שלך באיזה כינוי אתה מוכר.

ת. לא יודע, לא זוכר.

ש. אתה זוכר שהייתי אצלך בכלא לפני יומיים, ביום שלישי.

ת. לא מעיד, גם אין לי עורך דין בכלל. אני לא מעיד ולא כלום.

ש. למה אתה צריך עורך דין בשביל לענות.

ת. לא רוצה להעיד, אני נשפטתי והייתה הפרדת דיון שלי ואני לא רוצה להעיד.

ש. אני שואלת אותך שאלות שאינן קשורות לתאיר. אלא מה הכינוי שלך.

ת. זה רשום אצלך.

ש. מה שרשום בדוחות.

ת. לא יודע, תסתכלי שם.

ש. זוכר שהייתי אצלך בכלא לפני יומיים.

ת. כן, היית. מה אמרתי לך בכלא? שאני מה? שאני לא רוצה להעיד, אני נשפטתי כבר על העניין שלי וזה נגמר, אני אמרתי לך את זה בבית סוהר, שלא תזמני אותי גם.

ש. למרות מה שאמרת לי, אתה אמרת שאם כתוב ..

ת. תראי אם זה כתוב, תראי ...

ש. אתה זוכר שבכלא הקראתי לך את מה שכתוב.

ת. כן.

ש. ומה שכתוב נכון?

ת. מה שרשום בדוח, זה כן. לא יודע אם זה נכון או לא.

ש. אתה לא מכונה "זוהר"

ת. השם שלי שלאבנה. אין לי כינוי.

ש. ואם מסרת בהודעתך ת/35ב' בעמ' 2 שורה 31 שאתה מוכר בכינויים אלה, אז מה?

ת. אנשים אומרים, אני לא אומר. לי יש תעודת זהות, שמי מוחמד שלאבנה, אנשים יכולים להגיד מה שהם רוצים.

ש. בן כמה אתה.

ת. לא יודע, אני בבית סוהר.

ש. איפה אתה גר לפני היותך בכלא.

ת. בשאטה אני גר.

ש. לפני שנכנסת לשאטה.

ת. באיכסאל, איפה אני גר?

ש. מי זה עלי ג'מאל יחיא.

ת. לא יודע.

ש. אתה זוכר שקרה רצח של מישהו מהכפר שלך באיכסאל.

ת. אינני זוכר, אני 3.5 שנים בבית סוהר.

ש. אתה זוכר על מה אתה מרצה מאסר. למה אתה יושב בשאטה.

ת. אני נשפטתי על תיק. על סיוע לרצח.

ש. של מי.

ת. לא יודע.

ש. ועלי ג'מאל יחיא אינך יודע מי זה, לא מכפר איכסאל?

ת. לא.

ש. ואם בעדותך מסרת שזה בן כפר שלך.

ת. בן כפר, אך לא מכיר בפנים.

ש. מי זה אמיר דראושה, מהכפר שלך.

ת. מהכפר, לא יודע. לא מכיר את כולם בפנים.

ש. את אמיר דראושה אתה מכיר בפנים.

ת. לא.

אני מבקש שהיא תפסיק לשאול אותי שאלות, לא רוצה לענות על השאלות שלך.

ש. אני מבקשת להציג בפניך את כתב האישום המתוקן שהודית בו במסגרת ההסדר, הכרעת הדין וגזר הדין בתיק הנוכחי ורוצה לומר לך, כי בכתב האישום מוזכר אמיר דראושה ואתה הזכרת אותו בעדויות שלך מי זה ומה הקשר שלך אליו.

ת. לא רוצה לדבר.

ש. אני אומרת לך שבמשטרה סיפרת שאמיר דראושה הוא בן דוד של עלי יחיא המנוח והוא חבר שלך. אתה נזכר בזה שהיה לך חבר בשל אמיר דראושה.

ת. לא היה לי חבר כזה.

ש. ואם מסרת בעדויות ובמהלך כל החקירה שהיה לך חבר כזה.

ת. אני לא מסרתי.

ש. כולם משקרים.

ת. זה לא נכון שהוא היה חבר שלי.

ש. את תאיר אתה מכיר.

ת. לא מכיר. שכחתי אותו. [בתחילה הניד העד בראשו בחיוב].

ש. מוכר לך אדם בשם תאיר זועבי מכפר תמרה.

ת. לא.

ש. האדם שנמצא כאן מולך בתא הנאשמים, אתה מכיר אותו.

ת. לא.

ש. ואם בחקירות שלך סיפרת שאתה מכיר את תאיר זועבי, הבן אדם שנמצא כאן באולם ונפגשת איתו בעפולה.

ת. אולי בן אדם אחר, יש הרבה זועבי.

ש. אם בחקירות שלך אתה מסרת שאתה מכיר את האדם הזה וגם סיפרת שנפגשת איתו כמה פעמים פנים מול פנים בעפולה, מה יש לך לומר על זה.

ת. אין לי מה להגיד.

ש. זכור לך שתאיר הזה פנה אליך וביקש ממך משהו

ת. לא.

ש. ואם אני אומרת לך שאתה סיפרת בחקירתך שתאיר זועבי מתמרה, שאותו כאמור, פגשת בעפולה פנה אליך באחת מן ההזדמנויות וביקש ממך לאסוף מידע ולספר לו על תנועות של אמיר דראושה מהכפר שלך. מה יש לך לומר על זה?

ת. אולי זועבי אחר.

ש. בכתב האישום שבו הודית, אתה הודית שמי שפנה אליך זה תאיר מאג'ד זועבי מתמרה, אדם שנמצא כאן. איך נולד שזה זועבי אחר.

ת. את האמת אני לא יודע לקרוא עברית, אני לא יודע לכתוב, אני הודיתי, עורך הדין היה פה, אמר לי תודה, יש עסקה סגורה וזה, ואני לא ידעתי על מה לסגור, עד עכשיו לא קראתי את כתב האישום, אינני יודע לקרוא.

ש. כשהקראתי לך את כל העדויות לפני יומיים והקראתי והראיתי לך את פסק הדין, למה לא אמרת לי את הדברים האלה.

ת. אסור לי לדבר איתך, היה אסור לי לענות לך.

ש. אני מפנה אותך לפר' של הדיון מיום 19/06/11 בעמ' 124, שם אתה אומר שאתה מבקש להודות בכתב האישום המתוקן. לפני שמסרת את הדברים, עורך הדין שלך הצהיר לפר' שהוא דיבר איתך ועם בני המשפחה שלך וההסדר שעשית זה על דעתך ועל דעתם, ואתה מבין בדיוק במה אתה מודה, ולאחר מכן, אתה בעצמך מסרת את אותם הדברים לבית המשפט. מה יש לך לומר על זה.

ת. כן, אני מול בית המשפט הודיתי. אבי היה בבית סוהר, חוץ מאמא שלי ודוד שלי היו כאן, ולא ידעתי על מה מדובר.

ש. זאת אומרת שעורך הדין אמר דברים לא נכונים.

ת. לא כך אני אומר, אבל אני אומר שהוא אמר לי תודה.

לשאלת בית המשפט: וכשאתה אמרת את הדברים ונרשמו בעמ' 124, מה אתה אומר על זה.

ת. אני אמרתי לך הוא בא אלי עורך הדין, אמר לי תגיד שאתה רוצה להודות ואתה מצטער ואני אמרתי שכן.

העד ממשיך:

ש. אני עכשיו אשים לך דברים שאתה מסרת בחקירתך ואני מבקשת שתתייחס לכך כפי שאתה רוצה. מפנה אותך לדברים שמסרת בת/35ז' בעמ' 1 שורה 15, סיפרת ששמונה חודשים בערך קודם לחקירה, ביקש ממך תאיר את מספר הפלאפון שלך שהיה באורנג', וביקש ממך לומר לו על אמיר דראושה, לאן הוא הולך ואיפה הוא יושב. מה יש לך לומר על הדברים.

ת. כלום.

ש. אתה זוכר מה הייתה התגובה שלך לפניה של תאיר.

ת. לא זוכר.

ש. אני אומרת לך שבת/35ז', עמ' 2 שורה 20, השבת להצעה של תאיר, ש"אני מסכים כי תאיר כל הזמן מאיים עלי, שאם אני לא אתן לו את מספר הפלאפון שלי ואני לא אגיד לו איפה אמיר, הוא יהרוג אותי .. ".

ת. אמרתי את זה סתם, הוא לא איים עלי בחיים.

ש. אבל זה שהסכמת למסור פרטים, זה נכון?

ת. זה שקר.

ש. ביום של הרצח של עלי, אתה זוכר מה היה.

ת. לא זוכר.

ש. אני אומרת לך שאחרי המפגש שלך עם תאיר שבו אתה הסכמת למסור לו מידע על אמיר דראושה, אתה דיברת איתו לאורך התקופה וביום הרצח עצמו, 09/10/09, תאיר התקשר אליך הרבה פעמים, כך מסרת בעדותך בעמ' 2 בת/35ז'.

ת. לא זוכר.

ש. אני אומר לך שיש פלטי פלאפון של מכשיר הפלאפון שלך שמסתיים בספרות 125, אתה במהלך ה משפט שלך מסרת שאתה לא חולק על כך שזה המספר שלך ומסרת את המספר הזה במהלך החקירות ...

ת. לא מסרתי את זה. זה לא על השם שלי בכלל.

ש. על שם מי הפלאפון.

ת. אינני זוכר.

ש. אתה זוכר שהוא לא על שמך.

ת. כן.

ש. במשטרה ביקשו ממך לספר מה קרה ביום הרצח ואתה סיפרת שביום הזה תאיר התקשר אליך הרבה פעמים וביקש ממך לספר לו מה קורה עם אמיר, לשאול אותך לאן הוא הולך וכו'. לא אמרת דברים כאלה.

ת. לא. הרבה פעמים התקשרו אלי אנשים, לא יודע על מה את מדברת, כבר שלוש שנים אני בבית סוהר, אני קצת ...

ש. כל הדברים שלך מוקלטים, כל מה שאני אומרת לך מוקלט. איך אתה אומר כן אמרתי לא אמרתי.

ת. לא יודע.

ש. אתה זוכר ביום הרצח היכן היית בשעות הערב.

ת. לא.

ש. אבל לפני יומיים הזכרתי לך, מה קרה פתאום במהלך היומיים האלה.

ת. לא זוכר, שכחתי.

ש. אני אומרת לך שסיפרת שביום הרצח היית בשעות הערב במרכז הכפר, ישבת ברכבך מסוג מיצובישי לנסר בצבע כסף בכיכר שנמצאת ליד המסגד הראשון בכפר. אתה נזכר בזה עכשיו.

ת. לא זוכר.

ש. מי זה יוסף שלאבי.

ת. לא יודע.

ש. אתה לא זוכר שהוא העיד כאן במשפט שלך.

ת. לא יודע, עבר הרבה זמן.

ש. וכשהוא מסר בחקירות שהוא חבר שלך, אתה לא זוכר.

ת. לא זוכר.

ש. ואת העובדה שהוא אמר לך שהוא היה איתך ביום הרצח, אינך זוכר.

ת. לא זוכר.

ש. אתה זוכר מי הגיע, בשלב שאתה ישבת ברכב עם יוסף שלבי.

ת. לא זוכר.

ש. אני מפנה אותך לת/35ז' עמ' 32 שורה 31, שם מסרת שראית את עלי יחיא המנוח, נוהג ברכב מסוג טנדר טיוטא בצבע לבן, ולצידו ישב אמיר דראושה.

ת. לא זוכר. לא ראיתי.

ש. אתה זוכר מה עשה אמיר לאחר שראית אותו.

ת. לא.

ש. אני מפנה אותך לת/35ז', עמ' 72, שם סיפרת שאמיר ראה אותך והוא ירד מן הרכב של עלי, ונכנס לספסל האחורי ברכב שלך וישבתם ודיברתם.

ת. לא זוכר.

ש. אתה זוכר מה היה במפגש ברכב.

ת. לא.

ש. אני אומרת לך שסיפרת בחקירה שלך, שאתה ישבת ברכב ותוך כדי זה תאיר התקשר ואתה כל פעם יצאת ודיברת עם תאיר מחוץ לרכב, אתה נזכר בדברים.

ת. לא נכון.

ש. ואם אני אומרת לך שהדברים מוקלטים.

ת. זה שקר.

ש. מה היה השקר? אין לך מיצובישי, לא ישבת ליד הכיכר, יוסף לא חבר שלך, לא התקשרת לתאיר.

ת. הכל שקר.

ש. אתה זוכר מה אמר לך אמיר לגבי התוכניות שלו לגבי המשך הערב.

ת. לא, הוא לא אמר לי את זה.

ש. אני אומרת לך שבחקירה סיפרת שאמיר אמר לך שהוא הולך למקום כלשהו, כי הוא צריך לעשות משהו, ואחרי עשר דקות הגיע המנוח עלי ברכב טנדר לבן וסיפרת שאמיר עלה לרכב הטנדר והם נסעו לכיוון היציאה מן הכפר. אתה זוכר?

ת. לא.

ש. מה אתה לא זוכר?

ת. אני לא זוכר כלום.

ש. אתה זוכר מה דיברת עם תאיר.

ת. לא.

ש. אני מבקשת לעמת אותך עם הדברים שאמרת ביום הרצח. ת/35ז' שורה 37, סיפרת שתאיר התקשר ואתה אמרת לו שאמיר נסע יחד עם עלי יחיא ברכבו של יחיא, רכב מסוג טיוטא ביציאה מכפר איכסאל. אתה לא זוכר את הדברים.

ת. לא נכון.

ש. זאת אומרת שנזכרת בדברים, אך הם לא נכונים.

ת. איזה דברים? אני דיברתי עם הרבה אנשים. יש הרבה.

ש. אתה דיברת עם מישהו בשם תאיר ביום של הרצח, ועכשיו אתה נזכר להגיד שזה לא תאיר שנמצא כאן.

ת. אני לא מכיר אף אחד, שכחתי בבית הסוהר.

ש. אתה זוכר מה תאיר כשדיברת איתו אמר לך.

ת. לא.

ש. מפנה אותך לת/35ז' עמ' 2 שורה 26, מסרת שהוא מסר לך שתאיר מסר לך שהוא נמצא בכפר איכסאל, עם מיצובישי לבן, בת/35 ז' בשורה 41, הוא מסר שהוא נמצא עם רכב מיצובישי בצבע לבן בכפר איכסאל. הוא מסר לך שהוא היה עם חברים, אתה נזכר בזה.

ת. לא יודע, הרבה אנשים היו, לא זוכר.

ש. בהודעה ת/46ב', עמ' 2 שורה 21, אמרת שתאיר אמר לך שהוא ממתין בכביש שירות שהוא נמצא בכביש שירות שליד כפר איכסאל והוא רואה הכל.

ת. לא נכון.

ש. תסביר למה הכוונה לא נכון.

ת. לא נכון, כי דיברתי עם הרבה אנשים, ואני שכחתי.

ש. זאת אומרת, השיחה הזו לא הייתה ...

ת. לא זוכר, לא יודע.

ש. אתה זוכר מה תאיר אמר לך לגבי הרכב של המנוח.

ת. לא זוכר. לא זוכר עם מי דיברת.

ש. אזכיר לך כי מסרת בת/46ב' בעמ' 2 שורה 23, שתאיר אמר לך שלרכב הטנדר של המנוח יש חלונות שחורים, ויש מדבקה מאחור עם כיתוב בעברית. אתה נזכר.

ת. לא נכון.

ש. תסביר.

ת. זה לא נכון הוא לא אמר לי את הדברים. היו גם הרבה אנשים וזה היה הרבה זמן, לא זוכר.

ש. אתה זוכר שאמרת שאתה בעצמך ראית שיש מדבקה כזו באמת.

ת. לא זוכר.

ש. מפנה לת/46ב' שורה 43 לגבי המדבקה. ראית את המדבקה.

ת. לא זוכר. לא ראיתי.

ש. אתה לא זוכר שסיפרת שתאיר אמר לך שליד הבית של אמיר יש חתונה ואתה באמת בדקת וראית שהדברים נכונים.

ת. לא, לא.

ש. אתה זוכר שתאיר אמר לך שהוא זוכר שראה אותך ביחד עם אמיר יושב במושב האחורי.

ת. לא זוכר, היו הרבה אנשים.

ש. אתה זוכר מה תאיר ביקש ממך להגיד לאמיר.

ת. לא.

ש. בת/46ב', שורה 35 סיפרת כי תאיר ביקש ממך להגיד לאמיר, שאתה רוצה לקנות בירה, ושאתם תסעו ביחד לקנות בירה לאדם שמוכר בירות בשדה.

ת. בכפר לא מוכרים בירות בכלל בכפר. זה מוסלמים, אסור.

ש. אני אומרת לך שמה שתאיר רצה, זה לא באמת שתקנה בירה, זה רק לקחת אותו כאילו למי שמוכר בירה, אתה נזכר?

ת. לא זוכר כלום.

ש. אתה זוכר מה הייתה התגובה שלך למה שתאיר אמר.

ת. לא.

ש. למרות שהזכרתי לך לפני יומיים.

ת. לא.

ש. אתה אמרת בת/46ב', שורה 36, שאתה לא מוכן, ואמרת לו "מה אתה הולך להרוג אותי?"

ת. לא, לא היה דבר כזה.

ש. אתה זוכר שדיברת בערך עשרים פעם עם תאיר באותו היום, הציגו לך פלטים בחקירה וגם אני הראיתי לך אותם בראיון ושם ראו כי דיברתם באותו היום כעשרים פעם.

ת. לא זוכר, עבר הרבה זמן.

ש. אתה זוכר מה קרה כחצי שעה לאחר השיחה האחרונה ביניכם, שהייתה בשעה 20.54.

ת. לא זוכר.

ש. אני אומרת לך שבת/35ז', בעמ' 2 שורה 43, אתה מסרת שחצי שעה בערך אחרי השיחה האחרונה שלך עם תאיר, נודע לך שירו על עלי יחיא .אתה נסעת אחרי זה עם חברים לבית החולים.

ת. לא זוכר.

ש. אתה זוכר מה עשית עם הכרטיס סים ששימש אותך לקשר עם תאיר.

ת. הטלפון במשטרה היה אצלי חיפוש בבית לא קשור לתיק, והמשטרה לקחה את הפלאפון והיה בתוכו הסים.

ש. אז אני אומרת לך שבעקבות זה שמסרת שתפסו את מכשיר הפלאפון בתחנת עפולה אחרי הרצח בלי כרטיס הסים, מצאו את הפלאפון הזה ללא הכרטיס. אך אני שואלת אותך לגבי הכרטיס.

ת. לא יודע. לא זוכר.

ש. אתה מסרת בחקירה שלך בת35ז' עמ' 2 שורה 45, שחודשיים אחרי הרצח, אתה שברת את כרטיס הסים הזה שהחזקת ואיתו דיברת עם תאיר, כי פחדת שיחשבו שאתה הרגת את עלי יחיא. אתה נזכר.

ת. זה לא נכון.

ש. אני אומרת לך שלא רק בעדות הזו אמרת את זה, אלא בעדות נוספת.

ת. לא נכון.

ש. מפנה לת/46ג', עמ' 3, שורה 80, חזרת על הדברים ואני אומרת לך שהוגשה לבית המשפט חוות דעת שמראה, מפנה לת/79, שבאמת המכשיר ברזל שתפסו בתחנת עפולה, היה עליו כרטיס הסים 125 אותו שברת.

ת. אני לא זוכר.

ש. אתה זוכר מה סיפרת לגבי שיחות שלך עם תאיר בימים שקדמו לרצח.

ת. לא.

ש. אני אומרת לך שהציגו בפניך בחקירה שלך בת/46ג', פלט שיחות תקשורת שסומן ת/35טו', שהראה כי חוץ מאותו היום של הרצח היית עם תאיר זועבי בקשר טלפוני, ומסרת בחקירה שתאיר באמת היה מתקשר אליך ושואל אותך האם אתה רואה את אמיר, בעניין זה אני מפנה לת/46 ג', עמ' 45. ובשורה 49 אמרת שהוא היה מתקשר אליך ושואל אותך הרבה על אמיר. אתה נזכר.

ת. זה לא נכון.

ש. אתה זוכר שזה לא נכון.

ת. לא נכון בכלל, אני לא יודע מי זה תאיר.

ש. אז כל הדברים האלה נכונים, אבל דיברת עם תאיר אחר.

ת. לא יודע, לא זוכר. עוברים עלי לפעמים ימים קשים, אני לא בבית מלון, אלא בבית סוהר.

עו"ד עמיר: כל ההודעות של העד הוצגו במשטרה ואני מבקשת מבית המשפט להעדיף את אמרותיו במשטרה על פני עדותו בבית המשפט.

העד משיב בחקירה נגדית לעו"ד בן שבת:

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

ת.

ש.

<#2#>

החלטה

ניתנה והודעה היום ד' אדר תשע"ג, 14/02/2013 במעמד הנוכחים.

עדן ונדר+חנה טוריק