לא מחוור פשר הבהילות בגינה הוגשה הבקשה דנא אך עתה, שעה שצו ההריסה נכנס לתוקף עוד ביום 1.5.14, בהתאם להחלטת ביהמ"ש מיום 1.1.14.

החל מיום 1.5.14, היה זה המבקש, באמצעות באת כוחו, שהגיש בקשות שונות לדחיית מועד הדיון, בשל מבצע 'צוק איתן'. ואולם, אף לאחר שהסתיים המצב הביטחוני ששרר אותה עת, לא הגיש המבקש בקשה לעורר ההליך מחדש, אלא כעבור מספר חודשים נוספים (ראה הבקשה שהגיש מיום 4.11.14).

נימוקי המבקש לפשר השיהוי שחל בדרך הילוכו אותה עת, קיבלו ביטוי בתגובה שהוגשה על ידי באת כוחו מיום 13.11.14, בה צוין כי מצב בריאותו של המבקש, כמו גם עומסי עבודה של באת כוחו, גרמו להגשת הבקשה באיחור ניכר.

חרף האמור, נקבע דיון ליום 27.11.14, אליו לא התייצב בא כוח המבקש בשל אילוצים שונים, ואף מאז ועד הנה, לא טרח להגיש בקשה מתאימה להקדמת הדיון.

בכל ההערכה, לא ניתן להלום כי בעל דין יזנח עניינו לפרק זמן לא מבוטל, יגיש בקשות לדחיית מועד הדיון בו בזמן שהוא ער לכך שצו ההריסה נכנס לתוקף, ימתין מספר חודשים נוסף אחר שהסתיים המצב הביטחוני לרבות בנימוק של עומס עבודה מצד בא כוחו, לא יגיש מיד לאחר הדיון בקשה מתאימה, ורק כעת - מטעמים שהיו תקפים החל מיום 1.5.14 - יבקש לפתע להקדים מועד הדיון.

ביהמ"ש ייחד מזמנו מספר פעמים לטובת קביעת דיונים, ואולם, אלו נדחו על רקע בקשות שהגיש המבקש או בשל אי התייצבות בא כוחו לדיון מיום 27.11.14.

בנסיבות אלה, דין היה לדחות הבקשה מטעם זה בלבד.

חרף האמור, הבקשה תידון אחר צירוף תגובת ב"כ המשיבה. בהקשר זה ייאמר כי העובדה שב"כ המבקש פנתה לב"כ המשיבה לשם קבלת תגובתו לבקשה, במועד שאינו מחוור, איננה בגדר עילה למתן החלטה שלא בהתאם לנוהל הגשת בקשות לדחיית מועד הדיון, שהוצא על ידי נשיא בית המשפט העליון.

בנסיבות אלה, הבקשה תידון אחר צירוף תגובת ב"כ המשיבה.

להודיע בדחיפות.

ניתנה היום, ט"ז כסלו תשע"ה, 08 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.