1. פסק דין זה עניינו תביעה שהגיש ד"ר בוריס מנין (להלן: "התובע") נגד מר מנחם לבני (להלן: "הנתבע") וארבעה אחרים: מעסיקתו לשעבר קריטק בע"מ ח.פ. 512743170, קרן נאמנות בשם YLPF TRUST וה"ה לייב ושמואל פיוריץ.

עניינה של התביעה - הפרשי פיצויי פיטורים, פיצויי הסתגלות, שכר עבודה ודמי פדיון חופשה בסכום כולל של 426,455 ₪ - להם זכאי התובע בעקבות סיום עבודתו בחברת קריטק בע"מ, במסגרת הסכם מיום 16.3.09.

2. ביום 11.1.2011 ניתן פסק דין בהעדר הגנה ועל יסוד כתב התביעה, נגד חברת קריקט בע"מ (ראה: פרוטוקול מיום 11.1.2011 עמ' 4 שורה 4 ואילך.

בהחלטה מאותו יום (11.1.2011) נקבע כי ביחס לנתבעת 2 על פי כתב התביעה, YLPF TRUST והנתבעים 3 ו-4 על פי כתב התביעה, ה"ה לייב ושמואל פיוריץ - לא בוצעה המצאה כדין.

בעקבות ההחלטה מינואר 2011, לפיה לא בוצעה המצאה כדין לנתבעים 2, 3 ו-4 על פי כתב התביעה - לא הוגשה כל בקשה המתייחסת להמצאת כתב התביעה לנתבעת 2, על פי כתב התביעה. בהחלטה מחודש אפריל 2012 נדחתה בקשתו של התובע להתיר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט, של כתב התביעה לנתבעים 3 ו-4.

בנסיבות הללו, אין בפנינו תביעה, ככל שהיא נוגעת לנתבעים YLPF TRUST וה"ה לייב ושמואל פיוריץ. אשר על כן, משניתן פסק הדין נגד חברת קריטק בע"מ, הנתבעת 1 על פי כתב התביעה המקורי, כל שנותר להכרעה היא תביעת התובע נגד מר לבני מנחם, הנתבע 5 על פי כתב התביעה המקורי.

3. בקצירת האומר טוען התובע, כי פוטר מעבודתו מחברת קריטק בע"מ בחודש נובמבר 2008. התובע הוסיף, כי בעקבות הפיטורים התנהל משא ומתן בין נציגי המעבידה, "בעיקר אל מול הנתבע 5 (הנתבע כאן, מר לבני, הוספה שלי-ט.מ.)" סעיף 11 לכתב התביעה – על התנאים להם זכאי התובע בעקבות סיום העסקתו.

מגעים אלה, לטענת התובע, הבשילו להסכם מיום 16.3.09 ומכוחו הוא זכאי להפרשי פיצויי פיטורים, פיצויי הסתגלות, שכר עבודה ופדיון חופשה, כמפורט בפתיח לפסק הדין.

התובע המשיך וטען, כי החברה, המעבידה, לא עמדה בהתחייבויותיה כלפיו במסגרת ההסכם מיום 16.3.09 ובעקבות כך הוגשה התביעה במסגרתה הוא מבקש לחייב את הנתבע 5 אישית, בחיוביה של קריטק בע"מ על פי ההסכם מיום 16.3.09.

5. לטענת הנתבע, הוא סיים את תפקידיו בחברת קריטק בע"מ באוקטובר 2008; ומשכך לא היה קשור למשא ומתן ולהסכם שנחתם עם התובע בחודש מרץ 2009.

הנתבע הוסיף, כי טענות התובע לעניין הרמת המסך באופן שיש לייחס לו את חובות החברה בע"מ, משוללות יסוד עובדתי ומשפטי.

בהתאם טען הנתבע כי דין התביעה, ככל שהדבר נוגע לו, להידחות.

6. מהעדויות ששמענו עולות העובדות הבאות:

א. חברת קריטק בע"מ הייתה חברת הזנק, אשר הוקמה על מנת לפתח ולשווק יישומים מסחריים לטכנולוגיית קירור שפיתח התובע; אשר החזיק באחוז מסוים ממניות החברה.

ב. בעל השליטה בחברת קריטק בע"מ היה מר לייב פיורץ וזה העביר כספים לפעילותה השוטפת בהתאם לסיכומים עם בעלי המניות האחרים והתחייבויות שנטל על עצמו, המקבלים ביטוי במסמכים בכתב (ראה: הסכם השקעה מחודש אפריל 2005 אשר צורף כנספח ו' לתצהיר התובע). את הכספים בסדר גודל של 1,800,000 דולר לפחות (ראה: עדות התובע בעמ' 15 לפרוטוקול מיום 21.3.2013, שם הוא מאשר כי בעל השליטה השקיע במישרין 1,800,000 דולר ובנוסף לכך העמיד הלוואות בעלים לצורך פעילות החברה) העביר בעל השליטה באמצעות קרן השקעות (YLPF TRUST).

ג. עד לחודש אוקטובר 2008, יו"ר מועצת המנהלים היה הנתבע. זכות החתימה בחשבונות הבנק של חברת קריטק בע"מ, הייתה בידי הנתבע יחד עם התובע (ראה: עדות התובע, עמ' 18 לפרוטוקול מיום 21.3.2013 משורה 12 ואילך).

ד. השקעת הבעלים במהלך תקופת פעילותה של חברת קריטק בע"מ, הייתה בתהליכי פיתוח ותכנון המוצר; בסופו של יום לא היו בבעלות החברה נכסים מוחשיים. לעניין זה נשאל התובע והשיב:

"ש. בסופו של דבר, בסופה של פעילות עסקית של שמונה שנים, לחברה לא היה כלום.

ת. כן. בחשבון היה מינוס גדול כי ב-2005, לא זוכר בדיוק תאריך, מנחם לבני החליט לקבל החלטה להפסיק להשקיע בשיווק. איך חברה יכולה להרוויח אם מפסיקים להשקיע בשיווק" עמ' 17 לפרוטוקול מיום 21.3.2013 שורות 7-10.

ה. על רקע הכישלון העסקי של חברת קריטק בע"מ, התקיימה ביום 28.10.08 ישיבת הנהלה ובה התקבלה הודעתו של הנתבע על סיום תפקידו כיו"ר מועצת המנהלים והוחלט על פיטורי העובדים כולם, תוך מתן הודעה של חודש מראש.

ו. ביום 20.11.08 קיבל התובע הודעת פיטורים עליה חתום יו"ר מועצת המנהלים, שבא בנעליו של הנתבע - מר שמואל פיוריץ.

ז. בעקבות ההחלטה על פיטוריו, קיים התובע משא ומתן מול מר שמואל פיוריץ ולעניין זה נפנה למכתבו של ב"כ של התובע דאז, עו"ד חכמון ז"ל, מיום 28.12.08 המצורף כנספח ג' לכתב התביעה; ולעדותו של התובע עצמו בעמ' 14 לפרוטוקול מיום 21.3.2013, שם נשאל התובע והשיב:

"ש. אחרי שפיטרו אותך, אתה ניהלת משא ומתן עם מר מר פיוריץ, באמצעות עו"ד ועשיתם טיוטת הסכם, נכון? ניהלת משא ומתן ארוך עם מר פיוריץ, קרוב לארבעה חודשים, נכון?

ת. כן" שורות 16-18.

ח. הנתבע לא השתתף במשא ומתן המדובר ואין הוא חתום על ההסכם שנולד בעקבות אותו משא ומתן מיום 16.3.09, שאת ביצועו מבקש התובע במסגרת התביעה נשוא פסק הדין (ראה: עדות התובע, עמ' 18 לפרוטוקול מיום 21.3.2013 שורות 5-7).

7. להשלמת התמונה העובדתית יש להשלים את העובדות הבאות –

אין כל ראיה לנכסים ולרכוש שהיו בבעלותה של חברת קריטק בע"מ עם סיום פעילותה, שנטלו לעצמם בעלי השליטה ו/או הנתבע (ראה: עדותו של התובע בעמ' 16 לפרוטוקול מיום 21.3.2013, שם נשאל התובע והשיב: "ש. ראית אותו (את הנתבע, הוספה שלי-ט.מ.) לוקח ציוד? ת. לא. ש. ראית מישהו מטעמו לוקח ציוד? ת. לא" שורות 25-28).

אין כל יסוד לטענה בדבר ריקון החברה (קריטק בע"מ) מנכסיה על ידי בעלי השליטה, בשיתוף פעולה עם הנתבע במהלך פעילות החברה. לעניין זה נבקש לייחד מספר מילים על טענת התובע להעברה שלא כדין של 700,000 ₪ מתוך חשבון חברת קריטק בע"מ. העברה המלמדת לטענתו על התנהלות פסולה של בעלי השליטה בחברה.

8. בספטמבר 2008 נכנס לחשבונה של חברת קריטק בע"מ סכום בסך של 190,000 דולר מיהודה פיוריץ. עובדה המקבלת ביטוי בהודעת דוא"ל מיום 14.9.08 אשר צורפה לתצהירו של התובע. בעדותו סיפר הנתבע כי הסכום נכנס לחשבון החברה בטעות ולעניין זה נשאל האחרון והשיב:

"ת. למר פיוריץ יש כמה וכמה חשבונות, היו חשבונות בבנק מזרחי בירושלים, נעשתה טעות על ידי הבן שלו, חיים פיוריץ, שמנהל גמ"ח, הוא העביר בטעות 700,000 ₪ לקריטק. הוא גילה את הטעות הזאת, התקשר אלי באותו ערב וביקש להעביר את הכסף והעביר לי את החשבון. הודעתי על הטעות הזאת גם לג'ניה מנהלת החשבונות וגם לבוריס והכסף הוחזר.

ש. אתה אומר שהכסף הזה הועבר בטעות, נכון?

ת. נכון. יש גם מייל שלי באחד הנספחים שלי שאני כותב שאת הטעות הזו צרפתי לכתב ההגנה שלי, אגב לא הייתי יכול לבצע את ההוראה הזאת בלי החתימה של התובע. אני רוצה להבהיר, הבנק לא יכול לבצע את ההעברה הזו בחתימה שלי לבד. זכויות החתימה בקריטק עד שאני התפטרתי, היו בחתימתי ובחתימת התובע. אתם מציגים את זה כגזל, אתם הגזמתם" עמ' 24 לפרוטוקול מיום 21.3.2013 שורות 6-15.

בהתאם, משהיה צורך לתת ביטוי חשבוני בספרי החברה לאותם כספים שהתקבלו בטעות ובהתייעצות עם אנשי המקצוע, הכסף שנכנס בטעות נרשם כהלוואה וההחזר נרשם כפירעון ההלוואה.

9. יודגש, כי אין טענה כי הסכום המדובר בסדר גודל של כ -700,000 ₪ התקבל אצל החברה ממקור חיצוני, כתוצאה מפעילותה העסקית. אין טענה כי אותם כספים הועברו במסגרת התחייבויות בעלי השליטה לחברה.

"הוצאת הכספים" מחשבון החברה, חייב את שיתוף הפעולה של התובע בחתימתו על ההוראה לבנק להעברת הכספים.

10. משנמצא כי מדובר בפעולה חשבונאית מדווחת, הבאה לביטוי בספרי החשבונות של החברה, שנעשתה בשיתוף פעולה של התובע וניתן לאותה פעולה הסבר – אין יסוד ליחס לנתבע ולבעלי השליטה התנהלות פסולה הבאה לביטוי בריקון נכסי החברה באירוע של השבת הסכום של 700,000 ₪ אשר הועבר לחשבון החברה בטעות.

11. על רקע העובדות לעיל, נפנה לבחינת טענתו של התובע לייחס לנתבע אחריות אישית להתחייבויותיה של חברת קריטק בע"מ, מכוח ההסכם מיום 16.3.09.

12. משסיים הנתבע את תפקידו כיו"ר הנהלת חברת קריטק באוקטובר 2008, ומשנמצא כי המשא ומתן שקדם לחתימתו של ההסכם מיום 16.3.09 נוהל ללא השתתפותו של הנתבע אשר כלל אינו חתום על ההסכם – לא ניתן לייחס לנתבע אחריות אישית לחובותיה של חברת קריטק בע"מ לתובע מכוח ההסכם מיום 16.3.09 בטענה של ניהול משא ומתן בשם החברה מול התובע, בחוסר תום לב.

13. אין אנו רואים צורך להאריך בדיון בשאלת הטלת חבות אישית על הנתבע, לתמורות להן זכאי התובע מכוח הסכם שנערך לאחר סיום עבודתו בחברת קריטק בע"מ– מכוח היותו בעל תפקיד היותו בעל תפקיד בחברה, בתקופה שעד כולל אוקטובר 2008.

די לומר כי תנאי מקדמי להטלת אחריות אישית כאמור, הוא הנחת תשתית עובדתית לשימוש פסול בחברה בע"מ, על ידי בעלי השליטה בחברה והנתבע כאן. כאמור בפרק העובדתי, תשתית ראייתית ולו לכאורה לשימוש פסול כאמור, אין בפנינו.

14. סוף דבר התביעה נדחית. משנדחתה התביעה ישלם התובע לנתבע הוצאות בסך של 7,500 ₪.

הערעור על פסק הדין הוא ברשות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.

ניתן היום, ח' אדר ב תשע"ד, (10 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.