<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד ניצן שפיר

הנאשמים 1 ו-3 ובא כוחם עו"ד אייל אוחיון

הנאשם 2 בעצמו

פרוטוקול

הדיון קבוע לשעה 09:30 והשעה עתה 09:45.

הנאשם 2:

בא כוחי בדרכו לבית- המשפט.

עו"ד אוחיון:

לאחר שיחה ארוכה עם הנאשמים הבנתי כי קיימת בלבם טרדה אשר מונעת ממני להתעלם מבקשתם לחזור מהודיה. הנאשמים חשים שעובדות כתב האישום אינן מתארות נכונה. הוריתי לנאשמים כי עליהם להתייצב היום בפני בית-המשפט. אין מדובר בתכסיס או מהלך שנועד להפיק רווח כלשהו, ההליך הדיוני לא נפגע, לא התעכב ולא נגרם מבחינת הבנתי נזק למי מהצדדים. אבקש שבית- המשפט יתיר לנאשמים לחזור מהודייתם ולהמשיך לנהל את התיק מאותו מקום. אין צורך לשמוע פעם נוספת את העדים שנשמעו בדיון הקודם. אני מוכן לקבל את ההליך כמו שהוא.

ב"כ המאשימה:

אנחנו מתנגדים לחזרה מהודיה. על-פי הפסיקה והחוק בית-המשפט יכול להתיר חזרה מהודיה רק מנימוקים מיוחדים שירשמו. אתמול היתה החלטת בית- משפט עליון שחוזרת על הלכת צנחאת, שבשלב שבו אנחנו נמצאים בית-המשפט צריך להקל שהוא דן בבקשה, כך שבית- המשפט צריך להשתכנע שהנאשם סבור שהוא טעה בשיקולים כשהוא הודה והמטרה האחת והיחידה העומדת ביסוד בקשתו היא כי תינתן לו אפשרות. נקבע כי בשלב של בקשה לחזרה מהודיה בין הכרעת הדין לגזר הדין כי לא צריך להכביד במשקל של הנימוקים כדיין לא מדובר בבקשה שצריך לקבל אותה באופן אוטומטי וצריך להתחשב בנסיבות ומבחן העיתוי, מתי מוגשת הבקשה זה רק אחד מכלי העזר המשפטיים לצורך ההכרעה בבקשה. בית-המשפט צריך להשתכנע כי הנאשם רוצה להילחם על החפות שלו. יש התייחסות למצב שנאשם הודה וזה מקשה על התביעה בניהול ההליך. כך למשל בדיון הקודם נחקר המתלונן הראשי על-ידי הסנגור של הנאשם 2. יש התייחסות בספק הדין למצב שבית- המשפט צריך לבחון מה היה הפער בין כתב אישום המקורי לכתב האישום המתוקן, מפנה לעמ' 21 פסקה אחרונה לדברי כב' השופט ג'ובראן, שם התייחס לכך שאם יש פער משמעותי בין כתבי האישום- המקורי והמתוקן מצב כזה יכול להעיד שעוצמת הראיות חלשה לוודאי אבל חוסר הוודאות הובילה אותו להודות בעבירות קלות יותר. מצב כזה לא מתקיים בענייננו. אני מתייחסת לנאשם 1 שהודה באישום הראשון כמו שהוא ואף חמור יותר כי תיקנו אותו, זה רק מעיד על העובדה שהוא לא הודה סתם, אלא כי הוא עשה את זה. אבקש להשאיר את התיקון בעקבות ההודיה על כנו כך שנמשיך לנהל את התיק שאבקש להרשיע את הנאשם 1 בכך שהוא נתן את המכה עם הסקייטבורד. אני מפנה לרע"פ 7717/11 זו בקשה לחזרה מהודיה בשלב שאנחנו נמצאים בו, ואחרי שהנאשם הודה הוא הבין שעוצמת הראיות נמוכה ובית- המשפט דוחה את הבקשה. במקרה שלפנינו בית-המשפט צריך לבחון האם הודיית הנאשמים אינה אמת. הנאשמים אישרו את ההסדר לבית- המשפט, אישרו שהבינו את הסבר בית-המשפט, את תוכן כתב האישום, הם ביקשו לחזור מהכפירה והודו בכתב האישום המתוקן. בטיעון לעונש של הנאשם 3 התברר שהוא לא באמת מודה ובית- המשפט ביטל את ההודיה שלו, אחרי הפסקה שהוא שוחח עם עו"ד אוחיון הוא חזר לבית- המשפט, עו"ד אוחיון הצהיר שהוא הסביר לו והנאשם מודה, והנאשם עצמו הצהיר שהוא מודה בלב שלם שהוא עבר עבירה פלילית לאחר שהוסבר לו. הפסיקה לרוב בבקשות אלו דנה בעמדת הנאשם, שירות המבחן, או המרכז להערכת מסוכנות, זה לא המצב בענייננו, בענייננו מדובר בנאשמים ששינו את דעתם. בע"פ וג'ימו יש חשיבות לכך שבית- המשפט מאשר הסדרי טיעון. שם בית-המשפט מקבל את הבקשה כי בית-המשפט לא בדק אם ההודיה כנה. בענייננו בית-המשפט כן בדק, כן הסביר, ואפשר לראות כמו בביטול ההודיה של הנאשם 3 שבית- המשפט בדק טוב אם הם אכן מודים ומתכוונים להודיה. אין אינדיקציה שהנאשמים לא הבינו את משמעות הודיתם, הטענה היא שהם טעו בשיקולים שלהם ושינו את דעתם. הנאשמים מיוצגים, אין להם בעיה של שפה. העובדה שנאשם מודה וחודש לאחר מכן חוזר בו, מדובר בזילות. מדובר בכתב אישום שהוגש לפני מספר שנים, הנאשמים מכירים את הראיות כבר כמה שנים, זה לא נפל עליהם פתאום והעובדה שהם בחרו להודות בדיון הקודם זה החלטה שלהם.

עו"ד אוחיון:

הנאשם 1 בתגובתו לכתב האישום אישר את נסיבות האירוע אולם טען להגנה עצמית. לאחר סיום עדותו של המתלונן הראשי ועל אף עדותו, נוצרה אצל הנאשם תחושה קשה של קיפוח, הבנה שיתכן וטענתו תתקבל. באשר לנאשם 3 בית-המשפט ראה את הלבטים הקשים בדרך להודייתו. אני סבור כי במצב דברים לפיו ההליך לא התעכב, לא התקדם, לא ניזוק, לא הושחת זמנו של איש, אני הצהרתי שאין לי טענה לגבי העדים שהעידו ואני לא מתכוון להשיבם ואני ממשיך בדיון היום מאותה נקודה שבה הדיון הקודם הסתיים. אני סבור שדווקא פסק הדין שחברתי הגישה מאתמול מחזק את בקשתי ומלמד שראוי ואפשר להיעתר לבקשה.

<#2#>

החלטה

בפתח הדיון ביקש ב"כ הנאשמים 1 ו-3 להתיר להם לחזור בהם מהודייתם.

בדיון שהתקיים ביום 8/5/2013, במהלך עדויות עדי התביעה ,הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר לגבי הנאשמים 1 ו-3 שבהתאם לו תוקן כתב האישום, והנאשמים 1 ו-3 חזרו בהם מכפירתם, הודו והורשעו. עוד הוצהר לגבי הנאשם 1 כי אין הסדר לעניין העונש והתביעה לא תתנגד לתסקיר, ולגבי הנאשם 3 הוצהר על ענישה צופה פני עתיד וקנס.

יצוין עוד כי במהלך אותו דיון, לאחר שניתנה הכרעת דין, ובמהלך הטיעונים לעונש בעניינו של הנאשם 3, בית-המשפט התרשם שהנאשם 3 לא מודה בעובדות כתב האישום המתוקן, ביטל את הכרעת הדין בעניינו, ולאחר מכן, ולבקשת נאשם 3 בית-המשפט חזר ונתן הכרעת דין בעניינו.

ב"כ הנאשמים 1 ו-3 טוען כי הנאשמים 1 ו-3 אינם שלמים עם הודאתם וחשים שעובדות כתב האישום המתוקן אינן מתארות נכונה את האירועים שהתרחשו.

ב"כ הנאשמים 1 ו-3 אינו מבקש לחדש את עדות העדים שנשמעו בדיון הקודם, אלא מבקש להמשיך את הדיון מכאן והלאה.

ב"כ המאשימה מתנגדת לבקשת הנאשמים, וטוענת כי אין נימוקים מיוחדים להתיר לנאשמים לחזור בהם מהודייתם. בעת מתן הכרעת הדין הנאשמים היו מיוצגים, הבינו את משמעות הודייתם ומדובר בזילות של ההליך המשפטי.

בהתאם לסעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982, נאשם רשאי בכל שלב של המשפט לחזור בו מהודייתו, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית-המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

הפסיקה קובעת כי אין להכביד על נאשם שרצונו לחזור בו מהודייתו בשלב שבין הכרעת הדין לגזר הדין, כאשר הדבר אינו נובע מתוך תכסיס פסול אלא מטעם ענייני. די בכך שהנאשם סובר כי טעה בשיקוליו בעת שהודה, ומטרתו היחידה היא כי תינתן לו הזדמנות להוכיח את חפותו כדי שיותר לו לחזור בו מההודיות.

ראה – ע"פ 6349/11 גנס שניידר נ' מדינת ישראל (10/6/2013), וההלכות הנזכרות שם.

במקרה דנן, הנאשמים ביקשו לחזור בהם מהודייתם עוד לפני מתן גזר הדין, דיון אחד בלבד לאחר הכרעת הדין. מדברי ב"כ הנאשמים עולה כי לא יחול כל עיכוב בהליך המשפטי. כלומר, לא נראה שמדובר תכסיס או באקט טקטי שנועד להשיג רווח דיוני או משפטי.

בנסיבות אלו, לאור עיתוי מועד העלאת הבקשה לחזור מן ההודיה, מאחר שלא מדובר במהלך שנועד לגרוף תועלת משפטית כלשהי, ועל מנת לאפשר לנאשמים לעמוד על חפותם, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.

לאור כל האמור, אני מתירה לנאשמים 1 ו-3 לחזור בהם מהודייתם.

כתב האישום המקורי יעמוד על כנו למעט התיקון בסעיף 9 שורה 2 שם יירשם במקום "נאשם 2"- "נאשם 1", דהיינו "ונאשם 1 אף היכה אותו באמצעות הסקייטבורד בראשו".

מועד הדיון להגשת תסקיר וטיעונים לעונש הקבוע ליום 15/10/2013 בטל.

מזכירות בית-המשפט תודיע בהתאם לשירות המבחן.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ג' תמוז תשע"ג, 11/06/2013 במעמד הנוכחים.

השעה 10:12 מתייצב באולם בית-המשפט עו"ד יניב פרץ.

עו"ד פרץ:

אני מתנצל על האיחור, הוא בשל צירוף מקרים מצער. אני 20 דקות פה למטה. אני ערוך ומוכן לקיים את הדיון. אני מעודכן בכך שבית- המשפט התיר לנאשמים 1 ו-3 לחזור בהם מהודיה. אין לי כל בקשה מיוחדת.

ב"כ המאשימה:

בהתאם להחלטה מהדיון הקודם, באשר לר"פ של המתלונן, עת/1, אין למתלונן ר"פ.

עת/22 רס"מ איציק בנבנישתי (לאחר שהוזהר כדין):

משיב בחקירה ראשית.

ש. איפה אתה משרת היום?

ת. מפקד שיטור משולב של חולון.

ש. איפה שירתת ביולי 2008?

ת. אז הייתי שוטר סיור בחולון.

ש. אני מציגה לך דו"ח פעולה שכתבת. מה קרה באותו יום?

ת. הגעתי לתחנת בת ים לשמור על עצורים, עצורים שבח"ים ועוד שני עצורים על תקיפה, ערן צור ושזירי, במהלך השמירה התחילו לאיים עליי ועל השוטר סער באצ'י על חיינו שנתחיל ללכת חמושים כי מפחיד ברחובות ללכת לבד. אמרנו להם שאנחנו לא פוחדים מאיומים.

ש. מה מידת הזיכרון שלך לגבי האירוע?

ת. זה רחוק מאוד. שואף ל-0.

ש. מתי כתבת את הדו"ח ?

ת. באירוע, בשעה 22:20 קרה האירוע, ובשעה-23:30 סיימנו לשמור עליהם.

ש. כמה דוחות פעולה אתה כותב בשבוע כשוטר סיור?

ת. 50-60.

ב"כ המאשימה:

אין לי שאלות נוספות. אבקש להגיש את דו"ח הפעולה – סומן ת/18.

משיב בחקירה נגדית לעו"ד אוחיון:

ש. שאדם מאיים על שוטר, תפקידו של שוטר לדווח, נכון?

ת. נכתב דו"ח פעולה, הועבר לחקירות.

ש. דיווחת כי זו החובה שלך?

ת. ודאי.

ש. דיווחת כי שמעת איום?

ת. ודאי.

ש. אני קורא את הדברים שלך ומבין שלא ממש התרגשת מהאיום, הרגשת מאויים?

ת. אם אני רושם אז הרגשתי מאויים.

ש. אז למה כתבת שלא פוחד מאיומים?

ת. כי זו העבודה שלי. יש הבדל בין לא פחדתי מאיומים, לא מאיימים על שוטרים.

ש. שוטר ששומע איום צריך לדווח.

ת. נכון, ואם הוא לא היה עצור הוא היה נעצר אז על איום.

ש. אני מבין שסער באצ'י חטא לתפקידו.

ת. לא. הוא לא חטא. אני רשמתי את דו"ח הפעולה וזה הכל.

ש. לא הושמע איום כלפי סער באצ'י?

ת. אם רשום, אז כן.

ש. לפי מה ששאלתי אותך, אני מבין שאם הוא שמע איום הוא צריך לדווח על זה?

ת. הוא ילד גדול. מה ששמעתי, מה שדובר עליי ועל שותפי רשמתי.

ש. הסיבה שהוא לא רשם דו"ח, זה כי לשיטתו הוא לא אויים.

ת. הוא ילד גדול.

ש. אני אומר לך שבגלל שסער באצ'י לא מצא לנכון לציין את האירוע הזה, אני יכול להבין שלא היתה עבירה על החוק מבחינתו.

ת. תזמן אותו ותשאל אותו.

ש. אתה יכול לתאר איך הנאשמים דיברו אליך?

ת. לא. עבר המון זמן.

ש. המשפט ששמעת הוא "תתחיל ללכת חמוש כי מסוכן ללכת ברחובות".

ת. כן, זה מכוון אליי.

ש. מי אמר לך.

ת. שניהם.

ש. שניהם אמרו לך ביחד?

ת. שניהם ביחד.

ש. מפחיד ברחובות?

ת. כן. בטח.

ש. אתה מפחד שאתה הולך ברחוב?

ת. אני תמיד מפחד. היום מפחיד וגם לפני 5 שנים.

ש. למה אתה מפחד ללכת ברחובות?

ת. כי היום מפחיד. כל מיני דברים.

ש. ממה אתה מפחד ברחובות?

ת. אנחנו מתעסקים עם הרבה פורעי חוק שמאיימים על חיינו ואנחנו מפחדים ללכת ברחוב.

ש. אתה לא זוכר מי אמר את המשפט?

ת. שניהם.

עו"ד פרץ:

אין לי שאלות לעד. הוא לא רלוונטי לגביי.

חקירה חוזרת.

אין.

עת/8 פקד דוד אסקל (לאחר שהוזהר כדין)

משיב בחקירה ראשית.

ש. באיזה תפקיד אתה משרת היום?

ת. אני קצין חקירות במחלק תמ"י עד לפני שבועיים הייתי שלוש שנים סגן ראש מחלק בנוער חשיפה בימ"ר ת"א.

ש. איפה שירתת בזמן החקירה ב-2009?

ת. במפלג התשאול כקצין חקירות במחלק תמ"י.

ש. אני מציגה לך הודעה ותמליל של ערן צור מה- 3/6/09. ספר על נסיבות גביית ההודעה.

ת. בגדול זו הודעה שנגבתה בבוקר של ה-3/6/09 מערן צור כמו שכתוב פה. הוא לא דיבר יותר מדיי וענה "את גרסתי מסרתי לכל השאלות".

ב"כ המאשימה:

אבקש להגיש בהסכמת חברי שלוש הודעות של ערן צור:

הודעה מיום 15/7/08 בשעה 02:29- סומן ת/19.

הודעה מיום 15/7/08 בשעה 17:23- סומן ת/20.

הודעה מיום 3/6/09 שעה 10:11 יחד עם תמלול ודיסק- סומן ת/21.

המשך חקירה ראשית.

ש. אמרת שבחקירה שחקרת את ערן צור הוא אמר שמסר גרסה בחקירות קודמות. מה היה בחקירות קודמות?

עו"ד אוחיון:

אני מתנגד. אבקש שחברתי תנסח את השאלה באופן נכון שמתאים לתקופת התרחשות האירועים ותשאל את העד את השאלה כפי שראוי לשאול אותה, האם במעמד החקירה הוא ידע את גרסתו.

ב"כ המאשימה:

העד הוא חוקר משטרה שחוקר חשוד ב-2009, החשוד נחקר פעמיים ב-2008. התשובה של החשוד בחקירה שהוא נתן כבר גרסה. יש סיבה למה שאני שואלת.

המשך חקירה ראשית.

ש. האם ידעת את הגרסה הקודמת עוד בזמן שחקרת אותו?

ת. כן.

ש. מה הייתה הגרסה היחידה שערן צור מסר לגבי זהות האדם שהיה איתו באירוע?

ת. בחקירה הראשונית שהוא נחקר שנה לפני כן הוא שמר על זכות השתיקה, ובחקירה הנוספת שלו שהייתה באותו היום הוא מסר את הגרסה. שאלת לגבי זהות האדם שהיה איתו בעת האירוע, הוא אמר שהבן אדם היה טרמפיסט שהוא אסף אותו כמה דקות לפני כן, הם הגיעו לתדלק, קרה מה שקרה והוא הוריד אותו כמה בניינים משם.

ש. האם הוא מסר שם של אדם?

ת. לא, הוא לא ידע בכלל מיהו.

ש. בחקירה שאתה חקרת אותו, מה הייתה ההתייחסות שלו לגבי אלי שזירי. עמ' 2 שו' 30.

ת. את אותה תשובה – "את גרסתי מסרתי".

ש. מה שאתה אומר – בחקירה שלך הוא לא מסר שאלי שזירי היה איתו וגם לא ב-2008, איך הגעתם לאלי שזירי שנחקר בתיק הזה בחשד למעורבות שלו באירוע התקיפה ב- 2009?

ת. שתי סיבות להגעה לאלי שזירי- אם אני זוכר נכון היתה האזנת סתר או על אלי או על ערן אני לא בטוח אבל זו אחת הסיבות שהגנו, שתיים, היו לנו את התמונות מתחנת הדלק ממצלמות האבטחה.

ש. באיזה תאריך אלי שזירי נחקר על ידך?

ת. אלי שזירי נחקר על ידי ב-4/6/09.

ש. ספר על נסיבות גביית ההודעה?

ת. בגדול אלי שמר על זכות השתיקה, ניסה לשבש את החקירה, ניסה להנחות את החקירה ואמר שהוא חף מפשע.

ש. מה לגבי זכות ההיוועצות?

ת. לגבי זכות ההיוועצות בשלב מסוים אלי ביקש עו"ד ולא קיבל.

ש. תסביר האם אמרתם לו על הזכות בהתחלה?

ת. בדרך כלל בחקירה יש שלב שמדברים בע"פ, השלב הזה יכול להיות ארוך או קצר יותר מהחקירה הכתובה. בשלב השיחה בע"פ אלי סירב לדבר בע"פ וביקש לעבור לכתב בלבד. לאחר כמה ניסיונות מצדי ראיתי שזה לא הולך ועברנו לחקירה כתובה, בה הוא הוזהר שוב. שוב ניתנה לו אפשרות לעו"ד.

ש. קודם אמרת שהוא ביקש עו"ד ולא קיבל. תסביר את זה?

ת. אין לי הסבר. זה לא תקין, הוא היה צריך לקבל עו"ד.

ש. מה הייתה הגרסה שלו, התגובה שלו לחשדות?

ת. חלק זכות שתיקה וחלק "אני חף מפשע" הוא כמובן לא הודה בשום דבר.

ב"כ המאשימה:

אבקש להגיש את החקירה.

עו"ד פרץ:

אני מסכים להגשת ההודעה כראיה לעצם גביית ההודעה ושביהמ"ש יתרשם מהדברים ובכפוף לכל האמור בדיסק ולתיקונים של התמלולים שאשלח לביהמ"ש.

חקירת נאשם 2 מיום 4/6/2013 תמליל ודיסק– סומן ת/22.

המשך חקירה ראשית.

ש. אני מציגה לך מזכר מ-4/6/09, דו"ח צפיה לזיהוי אלי שזירי, תסביר איזה פעולה עשית?

ת. כמו שרשום מתוך סרט הוידאו, סרט האבטחה של תחנת הדלק, הקפאתי תמונה מתוך הוידאו משעה מסוימת ואני מציין שבתמונה נראה אדם ליד רכב לבן ושהאדם הזה הוא בוודאות אלי שזירי אותו חקרתי קודם לכן במשרדי הימ"ר.

ב"כ המאשימה:

אבקש להגיש את המזכר.

עו"ד פרץ:

אני מתנגד. ברגע שהעד מעיד ואני אחקור אותו. גם הצילומים הם חלק מפעולות פסולות. בצילומים האלה אין אף אחד שיכול לזהות אף אחד. בלי המזכר אין לי בעיה שבית- המשפט יעיין בצילומים והם יוגשו. אני מתנגד להגיש את המזכר.

ב"כ המאשימה:

אין כל בסיס להתנגדות. לגבי המזכר, מדובר בשוטר שרשם את המזכר. אין סיבה להגיש מזכר משנת 2009.

<#4#>

החלטה

לנוכח התנגדות ב"כ הנאשם 2 להגשת המזכר, העד יעיד על תוכן המזכר.

הצילומים יוגשו לבימ"ש, מסומנים ת/23.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ג' תמוז תשע"ג, 11/06/2013 במעמד הנוכחים.

המשך חקירה ראשית.

ש. אתה זוכר את כל הפרטים הטכנים הרשומים במזכר.

ת. אם לא הייתי רואה אותו ברור שלא.

ש. חשוב שתעיד מאיזה דיסק לקחת את התמונות, מאיזה תאריך, מה מספר הקובץ, באיזה שעה התמונה הוקפאה, איך סימנת את הצילומים שהדפסת באותו קובץ.

ת. לקחתי מדיסק, צפיתי בדיסק מצלמות תחנת דלק בבת ים. צולמו ב 14.7.08, הדיסק סומן על ידי בר"ת דד1, הצפיה בדיסק היתה בקובץ 20080714191359. השעה שבה הוקפאה התמונה היתה 19:23:26, האדם שנראה בהקפאת התמונה בוודאות אלי שזרי שחקרתי עוד באותו היום.

ש. אני מציגה לך זכ"ד מ 2.6.09, תסביר מה עשית. מדובר בזכ"ד לגבי ת/1 שכבר סומן.

ב"כ הנאשם:

בשלב זה אני מסכים להגשת המזכר שהתנגדתי מקודם וגם להגשת המזכר הנוסף.

ב"כ המאשימה:

אני מגישה את המזכר שצורף לצילומים ויסומן כחלק מת/23.

אני מגישה מזכר דו"ח זכ"ד לתפיסה מ 2.6.09 שערך העד לגבי תפיסת דסק מצלמות האבטחה, הדיסק מצורף למזכר וכבר סומן ת/1 ולכן אבקש שגם המזכר הזה יהיה חלק מת/1.

ב"כ הנאשם:

הגעתי למשרד חברתי כדי לצפות בדיסק בשתי הזדמנויות, לא ניתן לפתוח את הדיסק במחשב שלי.

המשך:

ש. חקרת את עד ראיה דוד אנקר, ע.ת/5, מהן נסיבות גביית ההודעה.

ת. גביית ההודעה מתבצעת בביתו של דוד, הוא מספר על השתלשלות העניינים. הוא לא חתם על ההודעה.

ש. למה לא חתם.

ת. לפי מה שאני רואה הוא אומר שפחד שלא יתנקמו בו ובמשפחתו. הוא גם טען שאם יזמינו אותו לבימ"ש הוא לא יגיע כי הוא פוחד.

חקירה נגדית לב"כ הנאשמים 1 ו-3:

ש. אתה חוקר את ערן צור בשנת 2009 כמעט שנה אחרי האירוע.

ת. נכון.

ש. למעשה כשאתה חוקר אותו אתה מקבל את התיק שכבר החקירה שלו החלה במרחב איילון.

ת. אני מקבל חומרים, לא יודע אם מרחב איילון נתן לי את זה, הוא נחקר במרחב איילון.

ש. מה היה מיוחד בתיק שהחקירה התנהלה במרחב איילון ועברה לימ"ר.

ת. אני לא יודע מה היה בו כל כך מיוחד, החקירה התנהלה במרחב אילון בתחילה ומן הסתם העבירה נעברה בתחומי המרחב. לאחר כשנה החקירה עוברת ליחידה המרכזית בתל אביב. לא ידוע למה זה עבר אלינו.

ש. למה היחידה שהיתה אמונה על צו האזנת הסתר, היחב"ל, שבמשמרת שלה בוצעו העבירות לא חקרה את הנושא.

ת. בודאי שאני לא יכול להסביר.

ש. קורה אירוע, אתם יוצאים לשטח לאסוף ראיות.

ת. בוודאי, צריך לצאת לשטח. על פי החלטות פיקודיות.

ש. מתי לשיטתך צריך לצאת לשטח

ת. כמה שיותר מהר.

ש. זה גם שנה לאחר האירוע

ת. לפי מה שידוע לי מרחב איילון הגיעו די מהר למקום.

ש. אתה הגעת לשטח לאחר שנה.

ת. זה שני דברים שונים לחלוטין, יש המון פעמים שיש הגעה לשטח מיידית של יחידה מסוימת, ולאחר זמן מסוים קצר או ארוך התיק יועבר ליחידה אחרת משיקולים שונים.

ש. שאלתי האם הגעת לזירת האירוע שנה לאחריו ואז ביקשת לקבל לידיך את החומר שמתעד את האירוע

ת. כן.

ש. אתה יכול להגיד לנו בוודאות האם יתכן שמישהו חיבל במה שרואים בדיסק במהלך כל אותה שנה. יכול להיות שמישהו מתחנת הדלק מחק קטעים מהדיסק.

ת. אני לא יכול להגיד לך בוודאות. לפי דעתי ב 99% מהמקרים המצלמה נשארת כמו שצריך. מנסיוני.

ש. כשאתה אומר שאף אחד לא חיבל בראיה

ת. באותה מצלמה שתפסתי, ברמת וודאות גבוהה.

ש. אף פעם לא נתקלת באנשים שחבלו בראיות

ת. אחרי שתפסתי את המצלמה לא ראיתי בה מחיקות.

ש. עד השלב שתפסת את המצלמה והחומר, האם יתכן שבמשך שנה מישהו התעסק עם התוכן.

ש. אם עברה שנה יכול להיות שמישהו מתעסק עם המצלמות. במצלמה שאני תפסתי לא היה שום חשד שמישהו חיבל בה.

ש. יכול להיות שהיו מצלמות נוספות שתעדו.

ת. לא סביר להניח.

ש. יש לי תעוד על כך.

ת. לא.

ש. ערן צור נחקר על ידך שנה לאחר האירוע.

ת. נכון.

ש. לפני שחקרת אותו קראת את החקירות שלו.

ת. כן.

ש. בחקירה השניה שלו מיום האירוע ערן צור מוסר את גרסתו באופן מלא

ת. לא. יש שאלות השלמה.

ש. האם הוא מסר גרסה מלאה את מה שהיה באירוע.

ת. לא.

ש. למה. יש משהו שהוא לא ענה עליו.

ת. מבחינתי גרסה מלאה זה אומר להשיב לכל שאלות החוקר.

ש. אני מציג לך את החקירה שלו, מה הוא ענה.

ת. הראשונה, איך אפשר לאתר את אותו בחור שהיה איתך. הוא אמר אין לי מושג. זה גרסה לא מלאה. אם היית שואל אם הוא מסר גרסה הייתי אומר לך כן.

ש. האם לשיטתך התגובה שלו בחקירה נחשבת שמירה על זכות השתיקה בחקירה השלישית.

ת. לא.

ש. כשאתה למדת את התיק לקחת בחשבון שיכול להיות שערן צור הותקף במהלך האירוע

ת. אני אמור לקחת הכל בחשבון.

ש. יש חוקר שמציין שכשהוא גובה מערן צור הודעה, הוא מבחין בסימן אדום על צווארו.

ת. אם זה היה בתיק אני בוודאי מודע לזה, שיש לו סימן אדום.

ש. מה בדרך כלל אומר סימן אדום בצוואר.

ת. שתי אפשרויות, או שהוא קיבל מכה או שהוא נתן לעצמו מכה.

ש. ערן צור, התרשמת ממנו כי שנותן מכות לעצמו.

ת. מי זה ערן צור.

ש. התרשמת מערן צור כמי שמרביץ לעצמו.

ת. לא.

משיב לשאלות ב"כ הנאשם 2:

ש. כמה שנים אתה במשטרה

ת. קצת מעל 10 שנים. בזמן התיק אני בעל ותק של 5 שנים. בזמנו הייתי קצין חקירות. חוקר אני גם 5 שנים.

ש. איך מגיעים להיות חוקר. יש קורסים.

ת. בין היתר יש קורסים.

<#7#>

החלטה

אני קוצבת את זמן החקירה הנגדית של העד על-ידי ב"כ הנאשם 2 ל-45 דקות (השעה 12:09).

<#8#>

ניתנה והודעה היום ג' תמוז תשע"ג, 11/06/2013 במעמד הנוכחים.

המשך חקירה נגדית:

ש. תאשר לי שב 4.6 זו פעם ראשונה שהנאשם 2 נחקר במשטרה.

ת. כן.

ש. איך הגעתם לבקש לחקור את הנאשם 2 שנה אחרי?

ת. כבר נשאלתי. אני לא זוכר איך התגלגל התיק לידינו ואיך התבקשתי לחקור את הנאשמים 1 ו-2.

ש. כמה זמן לפני יום 4/6 עלה שמו של הנאשם 2 לראשונה כמעורב בפרשה?

ת. לא זוכר. אני מתאר לעצמי שזה עניין של ימים קודם ולא אחורה יותר מדי ברגע שזה מגיע אלינו.

ש. אבל לא שעות קודם.

ת. אני לא רוצה להגיד לך סתם.

ש. החקירה מצולמת במשרדי יפתח?

ת. בימ"ר ת"א.

ש. כולם במשרדי הימ"ר?

ת. כן.

ש. מי הביא את הנאשם 2 לשם, הימ"ר או שב"ס?

ת. אני לא זוכר.

ש. אני אומר לך שבחקירה שלו, הנאשם 2 מגיע מהמעברים.

ת. יכול להיות. אני לא שולל, אני לא יודע.

ש. אני אומר לך שלפי הפרוצדורה הכי מזורזת היה חייב לדעת את השם שלו לפחות 24 שעות קודם.

ת. הגיוני.

ש. איך יודעים שהיה בירור מקדים- כי אלי לא נלקח מבית מעצר רגיל. כשעצור נמצא במעברים, צריך לדעת היכן הוא נמצא.

ת. אם הוא נלקח ממעברים, דהיינו שב"ס, בוודאי שצריך לברר מאיפה הביאו אותו.

ש. אני מציג בפנייך עובדה, אני אומר לך שבמעברים אין מדובר בתנאי מעצר רגילים, אין טלפונים, אתה מכיר את זה?

ת. אני אקח את הדברים שלך כעובדה.

ש. תאשר לי גם שאלי מציין בפנייך בחקירה שהוא 4 ימים בנסיעות.

ת. אני חייב לראות את החקירה.

ש. אני מפנה אותך לעמ' 6 לחקירה של הנאשם 2.

ת. נכון אלי מציין בפניי שהוא גמור מת ו-4 ימים לא ישן.

ש. אני גם אומר לך שיש אינדיקציה ברורה ואפילו מעליבה שאתם מציינים שאלי מסריח בחקירה שלו, נודף ממנו ריח מאוד רע. זכור לך משהו כזה?

ת. תפנה אותי.

ש. אתה עברת ריענון לפני שהגעת לכאן?

ת. כן.

ש. איפה עברת ריענון?

ת. במשרדי הפרקליטות.

ש. הם נתנו לך לעיין בכל מה שאני שואל?

ת. כן.

ש. אני מפנה אותך לעניין הריח לנומרטור החל מ-1:15:00 ואילך.

ת. בעמ' 29 לתמליל, חוקר 2 לפי מה שאני קורא, ללא כל כוונה זדונית להעליב, מציין שמהנאשם 2 נודף ריח לא טוב.

ש. אתה חוקר את הנאשם 2 תחת אזהרה, נכון?

ת. נכון.

ש. אני מפנה לתמליל בעמ' 3, אתה מחשיד אותו בחבלה בכוונה מחמירה, גניבה ושיבוש.

ת. נכון.

ש. תאשר שאתה לא חוקר אותו בחשד לתקיפה.

ת. חבלה בכוונה מחמירה היא סוג של תקיפה קשה.

ש. לפחות לא טכנית.

ת. לא רשום "תקיפה" רשום "חבלה בכוונה מחמירה".

ש. תאשר שאמצעי הצילום הוא מוסתר, מוסלק?

ת. אני לא מאשר לך את זה. שיטות ואמצעים אני לא יודע. אני לא מוכן לענות על השאלה הזו.

ב"כ הנאשם 2:

אני מבקש שבית- המשפט יחייב אותו להשיב. השאלה שלי היא לעניין המודעות אם החדר מתועד או לא. כשמצלמים אדם והוא יודע שזה מצולם הוא לא חושש לדבר בע"פ, אבל כשהוא לא יודע שזה מצולם הוא ירצה לעשות את החקירה בכתב. השאלה היא האם האמצעי בחדר הוא נסתר או לא?

ב"כ המאשימה:

יש דיסק, הדיסק גלוי. איפה המצלמה מותקנת זה בחיסיון. אין מחלוקת שיש מצלמה שאינה גלויה. אני מגישה תעודת חיסיון – סומן ת/24.

המשך חקירה נגדית:

ש. אני אומר לך שכל מי שיעיין בתמליל יבין שיש פה התנהלות מאוד לקויה. ביחס לשאלות הבאות אבקש ממך לעיין בעמודים 2-9 לתמליל. מה הכוונה שאלי מבקש ממך "רק בדף" "תוציא נייר" מה ה"דף" שאלי כל-כך מייחל לו.

ת. זה תשאל את אלי.

ש. האם הוא מבקש שהדברים יהיו כתובים?

ת. זו הכוונה שלו. אלי רצה חקירה כתובה ואני רציתי לדבר בע"פ.

ש. אתה מקריא לו את האזהרה, אומר לו שהוא זכאי לעו"ד, והחל מעמ' 3 "תפתח אני אענה לך, תפתח את החקירה אני אענה לך, אין נייר אני לא אענה על כלום.... תפתח את החקירה אחי נמאס לי כבר.. חלאס אחי בוא לנייר תשאל אותי שאלה אני אענה לך כל מה שאתה רוצה.." אתה עונה לו "עזוב את הנייר". הנייר הזה זו החקירה הכתובה?

ת. הוא מתכוון שהוא רוצה חקירה כתובה.

ש. תאשר שאתה עושה כל שביכולתך להביא את אלי לדבר בע"פ, למה אתה עושה זאת?

ת. כמו שאמרתי, יש נוהל אני רוצה לשוחח עם אדם בע"פ קודם כל ואז לעבור לחקירה כתובה.

ש. אני אומר לך שאתה מדבר כאן עם מישהו שאתה רואה שהוא חשדן, אתה מנהל איתו שיחה על זה במפורש, הוא מסביר לך שהוא לא מוכן להגיד שום דבר בע"פ בגלל נסיונו המר, למה הלקוח שלי צריך לבקש ממך לענות על השאלות בכתב לאורך 10 עמודים שלמים. זה פרק זמן ניכר מהחקירה, אתה רואה שאתה לא מוציא ממנו כלום. למה אתה לא פותח חקירה?

ת. ראשית, בקשה שהיא לא שכיחה, שנית לא הוא מנהל את החקירה אלא אני ואני יכול גם 4 שעות לנסות לדבר איתו בע"פ.

ש. בקורס חוקרים האם יש דבר כזה מן ראיון שמלמדים אתכם, שיש חשיבות לאמון שהנחקר נותן בחוקר.

ת. קורס החוקרים היה לפני הרבה זמן אבל ברור שהשאיפה היא בין עוד הרבה דברים להגיע לאמון עם הנחקר.

ש. תאשר שאלי לא רק מסתפק בטענה בעלמא שהוא רוצה חקירה בדף, אלא הוא מסביר לך קונקרטית שעבדו עליו.

ת. מאשר.

ש. אני אומר לך שגם אחרי שהבנת שכבר אלי מתחיל לרצות לא לשתף פעולה רק בגלל שהוא חושד בכך שאתה מסרב לבקשה הלגיטימית שלו לפתוח חקירה, ולמעשה הפעם הראשונה שאלי שותק ואתה עדיין עומד על סירובך לרשום את הדברים שלו.

ת. מאשר, זה חלק מהעבודה שלי.

ש. אני אומר לך שזה כבר הגיע לרמה של תגובות, שאלי מתעצבן ואומר לך "מה זה הדבר הזה, תגיד לי מה אתה מסתלבט עליי תחקור אותי.. בקיצור תפתח דף". מאשר?

ת. נכון.

ש. כמה פעמים לדעתך אלי ביקש ממך להעלות את הדברים בכתב?

ת. כמה שתגיד אני סומך עלייך.

ש. כמה נראה לך?

ת. לא יודע.

ש. אם אגיד לך שלא פחות מ-24 פעמים, מה תגיד על ההתנהלות הזו?

ת. אין רלוונטיות במקרה הזה, אם זה היה פעם או 24 פעמים. לגבי האישור של ה-24..

ש. אני אומר לך שאתה מסתכסך עם הנחקר שלך לפני החקירה.

ת. אמון זה חלק מהדברים.

ש. אני אומר לך שאתה התשת אותו ויצרת סכסוך ואנטגוניזם עם הנחקר שלך. אתה יכול לומר שלא?

ת. בטח שאני יכול לומר שלא. אתה מפנה אותי לתחושות סובייקטיביות.

ש. אם תעיין בדיסק, אתה תראה שזה מתחיל לגלוש לפסים של אנטגוניזם. מה היה הטעם שלך לא לפתוח.

ת. אני לא מסתכסך איתו ולא מעוניין להסתכסך עם נחקר, אני מעוניין לנהל חקירה כמו שאני רוצה לנהל אותה, גם אם אדם שומר על זכות השתיקה אני אמשיך לשאול את השאלות שלי, וגם אם הוא רוצה כתב ואני רוצה בע"פ אני אמשיך לשאול בע"פ, וגם הוא התיש אותי.

ש. לא רק שאלי הפציר בפנייך בכותרת במשך 24 פעמים, יש 24 פרקים של שיחות סביב כתיבת החקירה, וגם כשאתה מתחיל לפתוח אתה מנסה לעבוד עליו, ואתה רואה שהסבלנות שלו פוקעת, אתה אומר לו שיש תקלה במחשב. אחרי הצחוקים אתה אומר לו שנראה לך שיש תקלה במחשב והוא אומר לך עוד פעם לפתוח דף.

ת. צחקתי איתו שיש תקלה במחשב.

ש. לא רואים שצחקת איתו.

ת. כשאתה אומר רואים למה אתה מתכוון? רואים בדיסק.

ש. זה משפט אמיתי שרק מי שמדבר מקבל כוס קפה?

ת. זו בדיחה שמובנת לשני הצדדים.

ש. מי עושה חחח?

ת. אני.

ש. אתה אומר שהתקלה במחשב זה הומור שלך?

ת. כן.

ש. תסביר לי למה אתה לא אומר לאלי מיד עם הפצרותיו שהחקירה מצולמת. האם ביקשת לשמור על אלמנט ההפתעה?

ת. למה שאגיד לו שהחקירה מצולמת.

ש. איך נודע לאלי בסוף שהחקירה מצולמת?

ת. לא ידוע.

ש. אתה אמרת לו.

ת. יכול להיות.

ש. אז מה השתנה, למה בהתחלה אתה לא אומר לו ובסוף אתה אומר לו, לא ראית לנכון?

ת. כן.

ש. תאשר שבמועד שאתה חוקר את אלי אין יותר עצורים שקשורים לתיק הזה.

ת. מה הכוונה?

ש. אתה חוקר אותו שנה אחרי, לנאשם 1 אין שום תנאי, הוא משוחרר. וגם הנאשם 3 משוחרר ללא תנאים.

ת. אני לא יודע להגיד לך. אם אתה מציג עובדה אני אקבל את זה אין לי דרך להגיד אם כן או לא.

ש. במועד הרלוונטי שנה אחרי האירוע אין לאף אחד שום תנאי מגביל. תאשר שמההודעות עולה שהגיעו שני אנשים לתחנת הדלק ואין חשודים נוספים שאתה מחפש.

ת. בסך הכל בתיק הכללי 3 חשודים נחקרו תחת אזהרה.

ש. אבל אין מעורבים נוספים ב-09' שאתם יודעים עליהם.

ת. נכון.

ש. תאשר שאין גם שום פעולה דחופה בטח לא כזו שמצריכה לגלות פשע או משהו בסגנון הזה של אלי בחקירה שלו. אין שום פעולה דחופה שאתה מצווה לעשות באותו יום שקשורה לאלי.

ת. לא יודע להגיד לך אם היתה פעולה דחופה באותו יום.

ש. כשאתה מזהיר חשוד, מה תוכן האזהרה, כל מה שתאמר עשוי לשמש נגדך, אתה יכול לשתוק וזכות להיוועצות.

ת. פחות או יותר כן.

ש. תאשר שאתה שולל מאלי עו"ד.

ת. כן.

ש. תסביר לבית- המשפט למה כשאין לך שום דבר, מה היתה המניעה שלך לספק לאלי עו"ד?

ת. אין לי תשובה למה מנעתי ממנו עו"ד, כיוון שאין בתיק מזכר שניסינו להתקשר לעו"ד או משהו כזה, אני יוצא מנקודת הנחה שלא דיברנו עם עו"ד ושזה לא היה תקין. כל שאלה שתשאל על עו"ד התשובה תהיה שזה לא היה תקין.

הערת ביהמ"ש:

נותרו כ- 10 דקות להשלמת החקירה.

ב"כ הנאשם 2:

בהקשר להערת בית-המשפט אני אומר שזה פעם שניה בתיק הזה, ובטח שהחקירה רלוונטית ומתגלים פה פרטים סופר רלוונטיים, נמנע מפגש עו"ד לקוח, הייתה התעמרות בנאשם ש-4 ימים לא אכל ולא ישן. אבקש מבית- המשפט לפחות עוד 40 דקות כדי למצות בזמן הזה את החקירה שלי.

<#9#>

החלטה

הזמן הוקצב וב"כ הנאשם יעמוד בזמן שהוקצב.

<#10#>

ניתנה והודעה היום ג' תמוז תשע"ג, 11/06/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנאשם 2:

לפני ההפסקה שאלתי מספר שאלות, מדובר בעד מרכזי בתיק, מדובר בראיה שהתביעה תנסה לבסס עליה בסופו של יום חיזוק ואיזה תוספת ראייתית ולא ייתכן שאחקור אותו 35 דקות נטו כולל הפניות וזמן של להוציא אותו החוצה. אני מבקש שבית- המשפט ישקול את הדברים שוב לפי התקדמות החקירה שלי.

<#11#>

החלטה

השעה 12:45 חבל שב"כ הנאשם מבזבז את הזמן שהוקצב לו על-ידי בית-המשפט.

<#12#>

ניתנה והודעה היום ג' תמוז תשע"ג, 11/06/2013 במעמד הנוכחים.

המשך חקירה נגדית:

ש. אמרת לאלי שאם הוא לא אומר את הגרסה שלו, מפרט אותה, היא נחשבת גרסה כבושה.

ת. תראה לי.

ש. אני מפנה אותך לצורך העניין לעמ' 36. מה אלי אומר לך?

ת. "אני אומר לך בשתי מילים אתה לא עושה את העבודה שלך כמו שאתה צריך לעשות אותה. אני לא.. אני לא.. אני לא אוהב מה שנקראת משטרה היום. היום.. כמוך. מה שיש לי להגיד אני אגיד מול שופט".

ש. אתה מטיח בפניו שכל מה שהוא יגיד בבית-המשפט זה עדות כבושה. ידוע לך מה הדין בעניין הודעה שנגבית על-ידי חשוד ללא זכות היוועצות בעו"ד?

ת. לא, תגיד אתה.

ש. אתה כחוקר לא יודע מה הנפקות?

ת. יש מקרים ויש מקרים. הודעה יכולה להיפסל ולא להיפסל.

ש. אתה יודע מה הדין של עדות כזו מבחינת בית-המשפט?

ת. לא.

ש. עדות כבושה כן למדת מה זה?

ת. כן.

ש. האם ידוע לך כמה פעמים הוא ביקש לראות עו"ד?

ת. לא.

ש. אם אגיד לך שמעל 12 פעמים זה מופיע בחקירתו?

ת. מאמין לך.

ש. האם ניסית לגבות מאלי מידע מי עוה"ד שמייצג אותו?

ת. לא.

ש. האם ניסיתם לפנות לסנגוריה הציבורית?

ת. לא יודע להגיד לך.

ש. אני מקריא לך מתוך התמליל עמוד 11 (שירשם שכל ההפניות מבזבזות את זמני). "את חותם לי פה.. מה הבנת, לא אשם כן אשם רק אם הבנת את המלל... ואני מחליט מתי" אתה אמרת את זה?

ת. נכון.

ש. הוא מבקש ממך לרשום את זה, נכון?

ת. נכון.

ש. תאשר שבהמשך הדברים בעמ' לאחר מכן, אלי אומר לך שהוא מסרב לחתום בגלל שהדברים האלה לא נרשמים?

ת. נראה שהוא מסרב לחתום.

ש. אין אישור של קצין אחראי למניעת המפגש?

ת. נכון.

ש. ספר האם לאורך כל החקירה, שארכה שעה וחצי, לפניה או אחריה באותו יום פגש אלי בסוף עו"ד?

ת. לא יודע להגיד לך.

ש. גם אח"כ?

ת. לא יודע להגיד לך. יכול להיות שהוא פגש ויכול להיות שהוא לא פגש.

ש. לאור ההתנהלות היה עליך לכל הפחות וכדי לנסות לתקן את המחדל לזמן את אלי לחקירה נוספת. נכון?

ת. יכול להיות שהיה נראה לי ויכול להיות שלא נראה לי. יש מפקדים אם התקבלה החלטה שלא לזמן עו"ד שד"א אני לא יכול לדעת אם לא בוצעו ניסיונות להתקשר אליו כי אין מזכר.

ש. מיה היה המפקד שלך בתיק הזה?

ת. יש מפקד ישיר ויש מפקד מעליו. רפ"ק מושיק רחמים.

ב"כ הנאשם 2:

ההגנה מבקשת לזמן את רפ"ק רחמים כעד הגנה.

המשך חקירה נגדית:

ש. למה לא ניסת להביאו לחקירה מאוחר יותר?

ת. אני מתקן, אני לא בטוח שזה מושיק רחמים.

ש. אני אגיד לך שלא רק שלא הזמנתם עו"ד אלא כדי להוציא ממנו דבר מה, חברך גם משקר לו ואומר לו שהוא הודיע לעו"ד.

ת. תשאל את חברי.

ב"כ הנאשם 2:

אבקש לזמן את יוני חג'ג' כעד הגנה.

אני אסיים את החקירה עוד 7 דקות (השעה 12:56), אבקש שבית המשפט יאפשר לי תוספת זמן זו.

המשך חקירה נגדית:

ש. אני אומר לך שהחוקר 2 בניגוד לכל אינדיקציה בתיק וכל דבר אמיתי שקרה, עוה"ד של אלי היה עו"ד אוחיון, עלתה אינדיקציה שהחוקר 2 במפורש אומר לאלי "אתה באמת חושב שלא הודיעו לעוה"ד שלך, הודיעו, כולם יודעים שאתה פה, אנחנו לא חטפנו אותך". בידיעה שזה שקר גס. זו התנהלות ראויה לטעמך?

ת. אני לא יודע עם החוקר 2 משקר.

ש. בהנחה וזה קרה זו התנהלות בזויה בעיניך?

ת. אני לא עונה על שאלות תיאורטיות.

ש. אלי בתחילת החקירה מבקש ממך כוס מים.

ת. אני מקבל מה שאתה אומר.

ש. אני מפנה אותך לדו"ח תשאול מיום 4/6/09, אתה מבין שמה שקורה בנוגע לזכות ההיוועצות זה לא תקין. אני אומר לך שהדוח הזה הוא מסולף. דו"ח התשאול הוא תמצית של הדברים הקריטיים נכון?

ת. כן.

ש. תראה לי אזכור אחד לזה שהחשוד מבקש עו"ד פעם ופעמיים? תאשר שאין שם מילה על עניין עו"ד?

ת. אני מפנה לסעיף 7 בדו"ח הזה. סעיף 7 אומר, זה סטנדרט- אלה עיקרי הדברים.. לבירור הפרטים המדויקים יש לפנות לחקירה. זאת-אומרת אם אני לא זוכר פרט מהחקירה אני אומר שיש תמליל ואפשר לפנות אליו. דו"ח תשאול נרשם אח"כ מתוך הזיכרון ויכול להיות שמפספסים דבר או שניים, מה שטוב בחקירה הזו שיש חקירה כתובה ותמליל, ולכן אני לא מנסה לא לסלף ולא להסתיר.

ש. אני אומר לך שאם לא היית מזכיר בכלל את העובדה "החשוד אמר שמפלים את זכויותיו שאינו מאמין במשטרה.. לאחר שבסוף החקירה הכתובה טען שהחסרתי דברים שאמר.. ביקש בקשות שונות כוס מים, פח אשפה לירוק וארוחת צהריים.." אתה מסתיר את מה שאתה עשית ואין הסבר. יש לך הסבר למה לא נתת לו עו"ד? זה לא פרט חשוב לרשום?

ת. אם היתה לי כוונה להסתיר את זה שהוא ביקש עו"ד אז מן הסתם זה גובל בעבירה, אין לי מה יותר מדי להסתיר כי יש הקלטה, ותמליל, אם הייתי רוצה להסתיר לא הייתי כותב את דו"ח התשאול הזה בכלל.

ש. זו אופציה?

ת. בגדול כן. ברגע שיש חקירה כתובה ויש גם תמליל דו"ח התשאול יכול לכלול רגשות או דברים, ממש בלי לפרט, שורה שתיים.

ש. אני אומר לך שגם בעניינו של ערן צור לא היתה פעולה חריגה.

ת. לא יודע להגיד לך.

ש. אני אומר לך שגם בעניינו של ערן צור מנעת מפגש עו"ד לקוח.

ת. תראה לי.

ש. אני מפנה אותך החל מעמוד 19 לחקירתו של ערן צור מיום 3/9. אני מפנה לעמוד 21-23, 32 ואני גם מציג לפניך שערן צור ביקש עו"ד ולא ראה עו"ד.

ת. אתה יודע אם התקשרו או לא?

ש. אני יודע שלא התקשרו.

ת. אני לא יודע.

ש. אתה יכול להסביר מדוע הוא לא קיבל עו"ד?

ת. לא יודע אם לא נתתי לו עו"ד.

ש. אם יתברר שלא נתת לו, מה יש לך לומר על כך?

ת. אז תזמין אותי שוב.

ש. קודם ישבו באולם שלושה אנשים, תאשר שאתה לא יודע מי זה ערן?

ת. עכשיו אני יודע.

ש. מי זה ערן?

ת. מצביע על נאשם 1.

ש. קודם לא ידעת מי זה אלי.

ת. נכון, אבל עברו 5 שנים.

ש. חסר פרט מאוד נוקשה, ובאותם ימים של האירוע, היה לו כתם בעין, ולא ניתן לזהות אותו. איך אתה יכול לרשום שאתה מזהה אותו בוודאות?

ת. פרק הזמן שעבר מאז שיש את התמונה הזו לחקירה שלו, זה פרק זמן של כמה שעות לדעתי, אז בוודאי שזיהיתי אותו. ואם התמונה צולמה לפני שהייתה לו העין הזאת?

ב"כ המאשימה:

הנאשם 2 הודה שהיה במקום. אני לא מבינה על מה השאלות.

ב"כ הנאשם 2:

אין לי שאלות נוספות.

ב"כ המאשימה:

אני מבקשת להגיש את דו"ח התשאול כי הוא נשמט מהתיק. כפי שנהוג לרשום דוחות תשאול במיוחד כשהייתה חקירה כזו, יחסית חריגה, לא הסכים לדבר והיו לו בקשות, דרישות, ויש חשיבות שהדו"ח יוגש. העד שאל אותי אם יש איזה מזכר שהוא כתב.

ב"כ הנאשם 2:

אני מתנגד, העד העיד.

<#13#>

החלטה

אין מקום להשלים את החקירה הראשית בתום החקירה הנגדית. בנוסף, דו"ח התשאול לא מוסיף על התמליל וההקלטה ולכן אינני נעתרת לבקשת ב"כ המאשימה.

<#14#>

ניתנה והודעה היום ג' תמוז תשע"ג, 11/06/2013 במעמד הנוכחים.

חקירה חוזרת

אין.

ב"כ המאשימה:

מגישה בהסכמת חבריי את החקירות של הנאשם 2 כדלקמן-

חקירה מיום 14/7/08 שעה 22:50- סומן ת/25.

חקירה מיום 14/7/08 שעה 23:44- סומן ת/26.

מסדר זיהוי קול של הנאשם 2 שנערך על-ידי רס"מ יסמין שריג- סומן ת/27.

יש שני עדי תביעה נוספים שהוזמנו להיום. בדיון הקודם הוצא צו הבאה נגד יפה מוזס, למרות פניות חוזרות בכתב ובע"פ ורק ביום 2/6/2013 הצו הגיע לפרקליטות אלא שנכון לאתמול הוא לא הגיע לגורם שאמור לבצע את הצו. אבקש לבצע את הצו לדיון הקרוב. לגבי העד דוד אנקר, הוא היה כאן בשני הדיונים הקודמים, בדיון הראשון הוא לא הספיק להעיד ובדיון הקודם הוא עזב על דעת עצמו את בית-המשפט כי היה צריך ללכת כי עדים אחרים העידו, הודעתי לו שהוא לא יכול לעזוב והודעתי לו על המועד היום. היום הוא לא התייצב. שוחחתי איתו, הוא בטיול, טוען שהוא כבר בא פעמיים. הוא הודיע לי שלא יגיע לדיון הבא. אני אבקש להוציא נגדו צו הבאה. אם לא יגיע לדיון הבא אני אבקש לוותר עליו וחברי יחליטו אם הם רוצים להביאו כעד הגנה.

עו"ד אוחיון:

אבקש לבטל את מועד ההוכחות הבא. אני רואה שאין עדים לדיון הבא.

ב"כ המאשימה:

אני מתנגדת לבטל את ישיבת ההוכחות. מדובר בכתב אישום שהוגש במאי 2010 על עבירות משנת 2008. גם אם העדים לא יתייצבו אבקש לחקור את הנאשמים בישיבה הבאה, ביום ראשון.

עו"ד פרץ:

יצוין כי כתב האישום הוגש בשיהוי של 3 שנים וזה ידוע. ליום ראשון קבועה פרשת הגנה, לפני ישיבה כזו על הסנגורים לשבת שעות עם הנאשמים, להתכונן. התביעה לא מצליחה להביא את עדיה וגורמת לבזבוז הזמן היקר של בית-המשפט ולהתמשכות ההליכים בתיק. אנחנו צריכים להתכונן ליום ראשון. אני הודעתי בדיון הקודם כי בכוונתי בסוף פרשת התביעה להעלות טענת אין להשיב לאשמה ביחס לעבירת התקיפה ובוודאי לעבירת הצוותא. פרשת ההגנה מורכבת הן מהסיבה שמדובר במקרה שקרה לפני 5 שנים והן ביחס לאמצעי המדיה, צריך לשבת ולצפות בדיסקים ולכן אבקש גם אם בימ"ש יבטל את המועד הקרוב, לקבוע מועד נוסף שיועד לפרשת ההגנה. נבקש לזמן את האחראי על החקירה יוסי בן נעים כעד הגנה ולפחות עוד עד הגנה אחד למעט כל הנאשמים, לכן אין מניעה לקבוע יום מרוכזת לפרשת ההגנה.

ב"כ המאשימה:

אבקש שהכל יהיה ביום ראשון.

<#15#>

החלטה

עדי תביעה 5 ו- 7 לא התייצבו, לפיכך אני מורה לעצור אותם בכל עת ובכל שעה ולהביאם בפני או בפני שופט תורן. ניתן לשחרר כל אחד מהעדים אם יפקיד סך של 300 ₪ וכן יחתום על התחייבות עצמית בסך 1500 ₪.

המזכירות תכין צווי הבאה ותמסור אותם עוד היום לידי ב"כ המאשימה אשר תדאג לביצועם.

המועד הבא כפי שנקבע יתקיים ביום 16.6.13 בשעה 08:30, לשם השלמת פרשת התביעה ושמיעת פרשת ההגנה.

הנאשמים הוזמנו לדיון והוזהרו כי אם לא יתייצבו יכול בימ"ש לדונם שלא בפניהם ולשמוע את העדים בהעדרם.

לבקשת ב"כ הנאשמים, יוזמנו כעדי הגנה יוסי בן נעים ויוני חגג מימ"ר תל אביב.

מזכירות ביהמ"ש תבצע הזמנות בהתאם וב"כ המאשימה תעבירם לימ"ר.

<#16#>

ניתנה והודעה היום ג' תמוז תשע"ג, 11/06/2013 במעמד הנוכחים.