1. בקשת המבקשת (התובעת) להגיש "השלמה קצרה וממוקדת" לחוות דעת המומחה שהוגשה ביחד עם תצהירי עדות ראשית וכחלק מהראיות מטעמה, וזאת בהתייחס לטענת הצד השלישי בסעיף 8.5 לחוות הדעת השמאית שהוגשה מטעמו. ברקע הבקשה, תובענה כספית והצהרתית לחיוב הנתבע – מינהל מקרקעי ישראל, בתשלום סך של 36 מליון ₪, זאת בגין הפרה נטענת של הסכמים והתחייבויות, שסופן נישול התובעת מזכויותיה הקנייניות במקרקעין בשטח מקרקעין נושא התובענה.

2. תמצית טענת התובעת היא, כי הסעד הכספי הופנה כנגד הנתבע שלא כתביעת פיצויי הפקעה, אלא כמי שבמעשיו או במחדליו הביא לחסר כיס אצל התובעת "בגובה פיצויי ההפקעה". בנסיבות אלה, צד ג' – המועצה האזורית דרום השרון, אינה צד למעשים ומחדלים אלה.

חרף האמור, נטען ע"י המועצה במסגרת סעיף 8.5 לחוו"ד שמאית מטעמה, כי עפ"י סעיף 190(א)(1) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965, מופטרת הוועדה המקומית כליל מתשלום פיצויים בגין חלק מהשטח המופקע, וכן מופטרת היא מתשלום פיצויים עד לשיעור של 40% בגין חלק אחר מהשטח המופקע.

טענת המועצה כאמור, לא הועלתה על ידי הנתבע – ממ"י, לא בכתב טענותיו ולא במסגרת חוות הדעת שהוגשה על ידו. במצב דברים זה, כך טוענת התובעת, עלולה קבלת טענת המועצה כלפי המינהל, להשפיע על גובה חסר הכיס שיקבע לתובעת, בגובה פיצויי ההפקעה שנמנעו ממנה. נוצר איפוא מצב יוצא דופן, שבו במסגרת חוו"ד מטעם הצד השלישי בתיק, נטענת טענת הגנה שלא נטענה כלל על ידי הנתבע, ולמרות האמור עלולה זו להשפיע על גובה הסעד שיפסק לתובעת.

3. תגובת המשיבים – הנתבע וצד ג', נתבקשה ונתקבלה.

הנתבע – ממ"י, אינו מתנגד למבוקש, וזאת בכפוף לתשלום הוצאות בגין האיחור בהגשת הבקשה ומתן זכות כדין להשלים את חוות הדעת מטעמו בהתאם.

צד ג' – המועצה, מתנגדת למבוקש. לטענתה, הסוגיה לרבות טענת המועצה, היתה ידועה לתובעת במועד הגשת ראיותיה וזו בחרה, מטעמים השמורים עימה, שלא להתייחס לסוגיה זו בעת הגשת ראיותיה, אלא רק עתה – כ-8 חדשים לאחר הגשת ראיות המועצה וכחודשיים קודם מועדי ההוכחות הקבועים בתיק זה, ואף עתה לא ציינה בבקשתה כל נימוק להעדר ההתייחסות כאמור.

לחלופין, ככל שתתקבל הבקשה, מבקשת אף צד ג' להגיש התייחסותה לתיקון המבוקש וכן לחייב בהוצאות.

4. אחר עיון בבקשה ובתגובות לה, החלטתי לקבלה.

5. אכן, מצופה היה מהתובעת, כי בקשה מסוג זה תוגש על ידה בסמוך לאחר קבלת כתב ההגנה מצד צד ג' – המועצה, ולכל המאוחר בסמוך לאחר קבלת חוות הדעת מצדה. לעניין זה אכן לא מצאתי כל הסבר מניח את הדעת מצידה של התובעת. עם זאת, שלילת זכותה של התובעת להתייחס נקודתית לטענה האמורה בחוות הדעת, עשויה לדעתי לגרום לפגיעה מהותית בזכויותיה ובגובה הסעד שיפסק לטובתה, ככל שיפסק כזה.

מנגד, אינני סבור כי היענות לבקשת התובעת תגרום לפגיעה מהותית בהגנת המשיבים. מצויים אנו קודם שלב שמיעת הראיות שטרם החל, ובכלל זה כמובן, טרם שנחקרו המומחים על חוות דעתם. כידוע, אחד השיקולים להיענות לבקשה מסוג זה, הוא השלב בו מצוי ההליך. בענייננו, לא זו בלבד שטרם החל שלב ההוכחות, אלא שמצוי מספיק זמן כדי לאפשר הגשת התייחסות המשיבים לתיקון חוות הדעת, בלא פגיעה בהליך. נראה לי שזהו גם המצב הרצוי, לפיו לא תועלה טענה נגדית לאמור בסעיף 85 לחוו"ד המועצה, רק במהלך חקירות המומחים, אלא שתעמוד זו בידי כל אחד מהמומחים מבעוד מועד והם יוכלו להיערך אליה בהתאם.

במצב דברים זה, אין איפוא בקבלת הבקשה כדי לגרוע מזכויותיהם של המשיבים.

1. לאור האמור מתקבלת הבקשה. הנני מאפשר לתובעת להגיש השלמה קצרה וממוקדת לטענת הצד השלישי בסעיף 8.5 לחוות הדעת השמאית שהוגשה מטעמה, ובהתייחס לטענה זו בלבד.

למשיבים זכות להגיב להתייחסות התובעת, ככל שימצאו לנכון לעשות כן, אף זאת בטענה זו בלבד.

השלמת התובעת תוגש עד יום 28.8.13. השלמות המשיבים – הנתבע וצד ג', יוגשו עד יום 11.9.13.

המבקשת תשא בהוצאות כל אחד מהמשיבים בסך 5,000 ₪.

ניתנה היום, י"ב אלול תשע"ג, 18 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.