עסקינן ב"תאונת שרשרת" מיום 24.1.11, בגינה הגיש התובע תובענה כספית כנגד הנתבעים, בעתירה לחייבם בפיצוי בסכום של 12,680 ₪, הקשורים בנזקים שנגרמו לרכבו.

הנתבעים, כסדרם בשיירת המכוניות, הטילו האחריות לנזקי התובע על הנתבע שנהג אחריהם ונטען כי פגיעותיו במוקד האחורי של רכבם גרם לקרות נזקי התובע. הנתבע 5 הגיש הודעת צד ג' כנגד נהג הרכב האחרון בשיירה.

הוסמכתי לפסוק במחלוקת בין הצדדים בפשרה, לפי הוראות סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד 1984, ללא נימוקים ולאחר שמיעת הנהגים וסיכומי הצדדים.

הבאתי בחשבון שיקוליי את גרסאות הנהגים והדגמותיהם את קרות התאונה לפרוטוקול הדיון גם באמצעות מכוניות צעצוע; את סוגי הרכבים המעורבים; את מיקום ואופי הנזקים שנגרמו לרכבים; את המנח בו נמצאו בזמן אמת כפי המבואר בתמונות נ/1; את האחריות המשתנה בין הנתבעים בהתייחס לגרם הפגיעה ברכבו של התובע ולהעדר שמירת מרחק; את יתרת המוצגים – נ/2-נ/5 ואת מכלול נסיבות העניין.

נחה דעתי כי ראוי לפצות את התובע בסכום כולל של 11,500 ₪, אף בהתחשב בראש נזק בדמות "ירידת ערך" שלא בואר דיו. סכום זה ישולם בחלוקה על ידי הנתבעים, כדלקמן –

הנתבעים 1 ו- 2 ישלמו לתובע סכום כולל 1,725 ₪.

הנתבעים 3 ו- 4 ישלמו לתובע סכום כולל 3,450 ₪.

הנתבעים 5 ו- 6 ישלמו לתובע סכום כולל של 6,325 ₪.

בנוסף, אני מחייב את הנתבעים בהוצאות התובע בסכום כולל של 1,300 ₪. אין בתיק רישומי תשלום אגרה.

סכום זה ישולם על ידי הנתבעים בחלוקה, כדלקמן -

הנתבעים 1 ו- 2 – סכום כולל של 195 ₪.

הנתבעים 3 ו- 4 – סכום כולל של 390 ₪.

הנתבעים 5 ו- 6 – סכום כולל של 715 ₪.

ההודעה לצד ג' נדחית, גם בהעדר קשר נחזה בין חזית המריבה שבה לבין הפגיעה שספג רכבו של התובע. אין צו להוצאות בהקשרה.

זכות ערעור כדין.

לידיעת הצדדים.

ניתן היום, כ"ה חשון תשע"ד, 29 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.