1. לפניי בקשה לנקיטת הליכים משפטיים כנגד החייב, בבית משפט או בלשכת ההוצאה לפועל, בגין חוב שנוצר לטענת המבקשת, לאחר מתן צו הכינוס.

2. ככל שאכן מדובר בחוב שנוצר לאחר מתן צו הכינוס כטענת המבקשת, חוב זה אינו בר תביעה בהליך פשיטת הרגל ולכן אין מניעה לתבוע אותו מחוץ להליכי פשיטת הרגל ואין צורך באישור בית משפט לשם כך (סעיף 71(א) לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], תש"ם – 1980, להלן: פקודת פשיטת רגל).

3. עם זאת, כידוע, נכסי פושט הרגל מוקנים לנאמן (סעיף 42 לפקודת פשיטת רגל), ולכן אף שהנושה רשאית לפתוח תיק הוצאה לפועל, היא מנועה מלנקוט הליכים כנגד החייב. כפועל יוצא, מיד לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל, על רשם ההוצאה לפועל, להורות על עיכוב ההליכים במסגרתו, עד לסיומם של הליכי פשיטת הרגל (בעקבות מתן צו הפטר או בעקבות ביטול צו הכינוס).

4. עיכוב הליכים זה יתייחס גם לנקיטת הליכים כנגד נכסי החייב וגם לנקיטת הליכים כנגד גופו, זאת היות וכל זמן שהחייב מצוי בהליכי פשיטת רגל, הוא מנוע מלשלם באופן עצמאי עבור חובותיו (ראו והשוו, רע"א 5137/11 פלוני נ' עו"ד עודד הכהן (25.10.2011). יוער כי אף שדובר שם בנקיטת הליכים נגד החייב מכוח הליכי הוצל"פ שנפתחו קודם למתן צו הכינוס, הדברים יפים גם לענייננו).

5. ככל שבמהלך הליך פשיטת הרגל, החייב יהא זכאי לקבלת כספים שמקורם בתביעה בגין נזקי גוף, כספים אלו אינם מוקנים לנאמן והנושה יוכל להגיש בקשה מתאימה לחידוש הליכי ההוצאה לפעול אף בטרם הסתיים הליך פשיטת הרגל (ראו שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל (מהדורה שלישית, תש"ע -2010) 120-121 וראו גם רע"צ (חי') 6375-08-16 עיריית חיפה נ' דליה פרקש (3.8.2016)).

ניתנה היום, א' טבת תשע"ח, 19 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.