בפני בקשה לפטור מאגרה ולחלופין לדחיית מועד תשלומה.

לאחר שבחנתי את הבקשה, עיינתי בתצהיר, שצורף בתמיכה לבקשה וכן בכתב התגובה מטעם המדינה הגעתי לכלל מסקנה, כי אין מקום להיעתר לבקשה ודינה להידחות.

תקנה 14 לתקנות האגרות מסדירה את נושא הפטור מתשלומה של אגרה שעל תובע לשלמה עם הגשת תביעתו ואת הדין החל על בקשה לפטור מאגרה.

14. (א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.

(ג) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.

בענייננו, המבקש שהינו עו"ד שכיר, כלל לא הגיש תצהיר מטעמו ואילו בחינת תצהיר המבקשת מעלה, כי זו לא הניחה תשתית מספקת לביסוס טענתה.

המבקשים לא פירטו את מקורות הכנסתם בששת החודשים שקדמו לבקשה (תקנה 14 (א)) ולא פרשו תמונה מלאה על מצבם הכלכלי, לרבות לעניין ניסיונם להיעזר בקרוביהם. המבקשים הסתפקו בטענות כלליות, ללא אסמכתאות וללא אישורים. המבקשים לא הציגו דפי חשבון בנק, היכולים להעיד על מצבם הכלכלי, כן לא פרטו אילו נכסים יש ברשותם ומה סך הוצאותיהם.

ודוק! בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים, איננה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה ודינה להידחות מטעם זה בלבד (ע"א 229/89 מצא נ' מצא( 29.5.1989)).

כללם של דברים, המבקשים לא הניחו בפניי תשתית ראייתית מספקת, לעניין העדר יכולתם לגייס את סכום האגרה, כמו גם לעניין סיכויי תביעתם ומשכך, יש לדחות את הבקשה.

סוף דבר

הבקשה נדחית. המבקשים יפקידו את סכום האגרה לאלתר .

בנסיבות העניין לא יעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, ז' אלול תשע"ד, 02 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.