<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד נאיף עלי

הנאשם: אין הופעה

הסניגור: עו"ד כמיל עודה, מטעם הסניגוריה הציבורית

פרוטוקול

ב"כ המאשימה טוען לעונש:

הנאשם הורשע בנוכחותו ועל פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום וזאת ביום 2/2/14.

המדובר בעבירה חמורה של אי קיום צו בימ"ש שכן הנאשם נצטווה עוד ביום 26/3/09 וזאת במסגרת גזר הדין שניתן בתיק חע"מ 20413/07 להרוס את הבניה המפורטת בכתב האישום וזאת עד ליום 26/9/10. נכון להיום הנאשם לא הרס את המבנה ולא השיג היתר בניה.

העבירה של אי קיום צו של בימ"ש הינה עבירה חמורה שכן יש בה כדי להעיד על זלזול בהחלטות ביהמ"ש והן על פגיעה במערך התכנוני.

מתחם הענישה כולל בחובו מאסר על תנאי עד מאסר בפועל, חתימה על התחייבות וקנס. מדובר באי קיום צו למשך תקופה של כ- 4 שנים ולכן אבקש שהקנס יכלול בחובו שני מרכיבים. גם מרכיב חד פעמי עד 29,200 ₪ וגם קנס יומי בסך 1,400 ₪ ליום וזאת לפי סעיף 61 (ג) לחוק העונשין. לכן אבקש להטיל קנס שבין 20,000 עד 40,000 ₪.

מגיש פסק דין וגזה"ד בחע"מ 20413/07.

הסניגור טוען לעונש:

הנסיון של המאשימה שנשמע שוב ושוב לצערי לעניין קביעת מתחמים רוחביים אינו עולה בקנה אחד עם התיקון. התיקון לא נועד על מנת לגרום לכך כי בתי משפט שונים בערכאות זהות או דומות יקבעו מתחמים רוחביים כי המצב היה מביא לאבסורד ובמקום ליצור יציבות בענישה הדבר היה מביא לאני מאמין עונשי של כל בית משפט. התיקון נועד על מנת שביהמ"ש הדן בתיק מסוים ביחס לנאשם מסוים יקבע מתחם ביחס לאירוע שבפניו כאשר הגדרת האירוע כוללת את התיק, הנאשם והנסיבות. אני מודה לחברי כי בקביעת המתחם החל במאסר על תנאי ואני סבור שלא ניתן להטיל יותר ממאסר על תנאי שכן יש בכך קריאת תיגר על דברי המחוקק אשר בכל העבירות מלבד מס' מצומצם של עבירות בעיקר בתחום המין, אין עונש חובה של מאסר בפועל מינימאלי ותמיד הענישה מתחילה באפס מאסר בפועל עד תקרה מקסימאלית.

הנאשם הודה, חסך זמן שיפוטי יקר. הנאשם חי בדוחק כלכלי. אב למשפחה המונה 9 נפשות. חי ממשכורת של עובד אבטחה בבית ספר. ניסיתי להבין את הדינאמיקה שגורמת לנאשם שלא להסדיר את הבניה הבלתי חוקית למרות שאין מניעה תכנונית ותשובתו היא שמדובר במניעה כלכלית שאין לו מספיק כסף לשלם אגרות. אני מבקש שביהמ"ש יתן אמון בגרסת הנאשם ולו מהטעם שלא נסתרה על ידי המאשימה. מה אנחנו בסופו של יום רוצים? שהמפגע התכנוני הזה יסולק, שמה שבוצע ללא היתר יוכשר ולכן אנו מחוייבים להימנע מהצבת מכשולים בדרך.

הנאשם מתחרט. מבקש שהקנס יהיה מדוד על מנת לאפשר לו לממן את הליכי ההכשרה.

יש טענה בפיו של הנאשם. הבניה היא כ- 80 מ"ר והאגרה היא בסך של כ- 2,500 ₪ שמסתבר לדבריו כי לאחר שהגיש את הבקשה לקבלת היתר הוא נדרש כדרך טבע להכשיר את כל המבנה שהוא כ- 500 מ"ר השייך לאביו. זה מגדיל את ההוצאות.

לעניין המאסר על תנאי אבקש שביהמ"ש יעשה שימוש בסמכותו וידחה את כניסת תוקף המאסר על תנאי. לא צריך להיות אינטרס ציבורי בהשתת עונש שברור שמייד עם צאתו של הנאשם מאולם ביהמ"ש הוא מבצע בעל כורחו את העבירה. השופט חאמד לאחרונה נעתר לבקשות כאלה. אין בדחייתו בעונש המאסר על תנאי כדי להוות פטור מהמשך ביצוע העבירה עד להוצאות ההיתר.

<#3#>

גזר דין

הנאשם הורשע בעבירה של אי קיום צו בית משפט, לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה – 1965.

העבירה נשוא כתב האישום הינה עבירה אשר יש להתייחס אליה בחומרה נוכח העובדה שעניינה אי קיום החלטה שיפוטית, ובכך הבעת זלזול במערכת החוק והמשפט במדינת ישראל.

יובהר כי יש לראות בהפרת צו שיפוטי, שניתן מכוח חוק התכנון והבנייה, לא רק משום פגיעה בערך המוגן שהינו המערך התכנוני לפי דיני התכנון והבנייה, אלא אף משום פגיעה בערך מוגן נוסף בשלטון החוק.

יודגש כי במקרה דנן נצטווה הנאשם ע"י בית המשפט להרוס עד ליום 26/9/10 תוספת לבניין בשטח כולל של כ- 80 מ"ר, אולם מזה תקופה של כ- 4 שנים מופר הצו השיפוטי ע"י הנאשם.

מתחם הענישה ההולם בנסיבותיו של תיק זה על רקע העובדה שתקופת הפרת הצו אינה תקופה ארוכה, כולל בחובו עונש של מאסר על תנאי, קנס כספי והתחייבות כספית.

לטובת הנאשם, במסגרת קביעת העונש המתאים, אציין את מצבו הכלכלי הנטען הגם שזה לא נתמך בראיות והדברים יקבלו ביטוי בפריסת הקנס שיוטל עליו.

אשר על כן, ולאחר ששקלתי את טיעוני שני הצדדים, ובהתחשב בהודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה, אני דנה את הנאשם, כדלקמן:

למאסר על תנאי לתקופה של 1 חודש למשך שנתיים והתנאי הוא - כי לא יעבור עבירה בה הורשע בתיק זה, ויורשע בגינה.

תקופת התנאי תחל בעוד חצי שנה.

לתשלום קנס בסך 12,000 ש"ח או 60 ימי מאסר תמורתו.

בהתחשב במצבו הכספי של הנאשם, הנני מחליטה כי הקנס הנ"ל ישולם ב - 24 תשלומים חודשיים רצופים ושווים בסך 500 ש"ח כל אחד, וזאת החל מיום 25/6/14 ואילך.

אי עמידה באחד מתשלומי הקנס תעמיד את יתרת הקנס לפרעון מיידי.

כמו כן, הנני מורה לנאשם לחתום היום על התחייבות כספית בסך 12,000 ₪, או 30 ימי מאסר תמורת הסכום הנ"ל, וזאת להימנע למשך תקופה של 3 שנים מביצוע העבירה בה הורשע בתיק זה.

במידה שלא תיחתם היום ההתחייבות הכספית, כאמור לעיל, יאסר הנאשם למשך 10 ימים.

תקופת ההתחייבות תיכנס לתוקפה בעוד חצי שנה.

זכות ערעור תוך 45 יום.

<#4#>

ניתן והודע היום כ"ה אייר תשע"ד, 25/05/2014 במעמד הנוכחים.