כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 30.6.11 בשעה 10:37 או בסמוך לכך ברחוב אלי כהן 16 באשקלון העמיד את רכבו באופן שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה לפי סעיף 5 (ה) (1) לחוק העזר לאשקלון (העמדת רכב וחנייתו) תשכ"ב – 1962.

משכפר הנאשם באשמה נקבע התיק להוכחות.

עד התביעה הפקח מר קובי כהן העיד בפני והגיש תמונות שצולמו על ידו (ראה ת/1 עד ת/3).

מן התמונות עולה כי מדובר בכביש דו סטרי, רכב הנאשם עמד ביציאה מחניה (ראה ת/3) אם וכאשר רכב מבקש לצאת מהחניה או כי אז חוסם רכב הנאשם את דרכו ולו חלקית ובכך עלולה להגרם הפרעה לתנועה ולשדה הראיה של הרכב המבקש לצאת מן החניה.

במסגרת חקירתו הנגדית השיב העד לשאלת הנאשם כי גם אם רכב קטן המבקש לצאת מן החניה יוכל לעשות כן לאחר תמרון, הרי יש לזכור כי במקום עוברות גם משאיות וכי כך או כך אופן עמידת רכב הנאשם מהווה הפרעה לתנועה, העד הדגיש כי מחניה זו יוצאות גם משאיות הבאות לפרוק סחורה במקום.

ברוב הגינותו אישר העד כי המקום בו חנה רכבו של הנאשם אינו מסומן באבני שפה אדום לבן וכך השיב הנאשם בעמ' 7 ש' 5 ואילך לפרוטוקול: "זה קצה האדום לבן. לכן לא קיבלת דוח על חניה באדום לבן....".

עוד אישר העד כי מדובר בחסימה חלקית למבקשים לצאת מהחניה, די בכך כדי להרשיע את הנאשם, גם אם בפועל בעת עריכת הדוח לא נראתה בבירור הפרעה לתנועה, הרי מן האופן בו חנה רכב הנאשם אשר חסם ולו חלקית את פתח היציאה מן החניה, עלולה להגרם הפרעה לתנועה ודי בכך כדי לקבוע כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

התרשמתי מכנות דברי העד, כי תיאר מהימנה את ההתרחשות ונותנת אני אמון בדבריו. ברוב הגינותו ציין העד כי מדובר בחסימה חלקית וכי אין במקום תמרור האוסר חניה, יחד עם זאת, איתן היה בדעתו כי למבקשים לצאת מן החניה בהם כלי רכב גדולים, עלולה להגרם הפרעה לתנועה וכך נראה בבירור גם מן התמונות אשר הוצגו בפני.

העובדה כי לטענת הנאשם בעת עריכת הדוח לא נראה כל רכב המבקש לצאת מן החניה, אין בה כדי לפטור אותו מן האחריות כך גם לא בעובדה כי נהג המיומן "בתמרון רכבו" יוכל לצאת מן החניה. גם בעובדה כי מן העבר השני חונים כלי רכב, אין כדי לפטור את הנאשם מן האחריות שכן רכבו חוסם ולו חלקית את המבקשים לצאת מן החניה.

העובדה כי הפקח לא ערך מדידות, גם בה אין כדי לפטור את הנאשם מאחריות שכן התמונות מצביעות בבירור כי חזית רכב הנאשם מצויה בקצה אבני השפה הצבועות אדום לבן וכי רכבו חוסם ולו חלקית את דרכם של היוצאים מן החניה.

בעד תביעה יחיד עסקינן, מודעת אני לעובדה כי בבואו של ביהמ"ש להכריע הדין על פי עדות יחידה שומא עליו לשקול עדות זו ב"שבע עיניים" הרבה מעבר לזהירות הרגילה לה נדרש ביהמ"ש בדרך כלל ולאחר שעשיתי כן ונוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי אדניה של עדות זו מוצקים דיים להוות בסיס איתן להרשעה. (על הרשעה על פי עדות יחידה ראה ע"פ דב צסיס נ' מ"י לא 3 735).

מן המקובץ לעיל עולה ומשתזר כי התביעה הרימה את נטל הראיה המוטל עליה במשפט פלילי, האשם רובץ לפתחו של הנאשם ולא נותר לי אלא להרשיעו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת אני עושה.

ניתנה היום, כ"ד אדר תשע"ג , 6 למרץ 2013, במעמד הצדדים