הכרעת דין

(נאשמים 1 ו- 6)

1. ביום 30.8.2011 נתפס שלומי אמויאל (להלן: "אמויאל") נוהג ברכב ללא רישיון רכב. הרכב נתפס ונמצא בו תיק צבאי ובתוכו סם מסוג חשיש (להלן: "חשיש") ו-2,000 כדורי אקסטזי. כעבור מספר שעות זומן אמויאל לחקירה ונעצר למחרת. אמויאל נחקר במשטרה, הופעל מדובב ובעקבות דברים שמסר בוצעו האזנות סתר על טלפונים ניידים של מעורבים בפרשה. ביום 21.9.2011 הניחה משטרת ישראל בשיתוף צה"ל שקי סמים על הגבול. רב סרן ערן קבלו (להלן: "קבלו"), ששירת באותה תקופה כקצין אג"ם בחטיבה הדרומית, עדכן את אבי שלום (להלן: "שלום") על התפיסה והתחיל ביניהם משא ומתן. שלום שוחח בעניין עם נאשם 1 ועם שני ברכה (נאשם 2, להלן: "ברכה") במקביל, נאשם 1 שוחח עם יוסי כהן (נאשם 3, להלן: "כהן") וברכה שוחח עם אוריאל מסטרוב (נאשם 5, להלן: "מסטרוב"). נאשם 1 הציע תמורה גבוהה יותר "וזָכָה" בעסקה. ביום 2.10.2011 נסע שלום לבסיס "רעים", קיבל מקבלו את הסמים ובדרכו חזרה למרכז נעצר על ידי המשטרה (להלן: "עסקת הביום").
2. ביום 27.10.2011 הוגש לבית המשפט כתב אישום נגד הנאשמים 1-6. לאחר שהדיון בעניינם של נאשמים 2-5 הסתיים בהסדרי טיעון, הוגש ביום 6.8.2012 כתב אישום מתוקן ברביעית המתייחס לנאשמים 1 (אביחי טיטו) ו-6 (יגאל מלכה) בלבד.
3. במסגרת האישום הראשון מיוחסת לנאשמים: עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, על פי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") בנסיבות סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים").
4. במסגרת האישום השני, מיוחסות לנאשם 1 עבירה של סחר בסם מסוכן (2 מקרים), על פי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, ועבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, על פי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים. לנאשם 6 מיוחסת עבירה של סחר בסם מסוכן (2 מקרים), על פי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, ועבירה של עסקה אחרת בסם מסוכן, על פי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים.
5. במסגרת האישום השלישי, מיוחסת לנאשם 1 עבירה של ניסיון לסחר בסם מסוכן, על פי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים וסעיף 25 לחוק העונשין.
6. במסגרת האישום הרביעי, מיוחסות לנאשם 1 עבירה של סחר בסם מסוכן (ריבוי מקרים), על פי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים ועבירה של הספקת סם מסוכן (ריבוי מקרים), על פי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים.
7. במסגרת האישום החמישי, מיוחסת לנאשם 1 עבירה של סחר בסם מסוכן (ריבוי מקרים), על פי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים.

אישום 1 (נגד נאשמים 1 ו- 6)

1. ביום 22.3.2011 נתפסו על ידי צה"ל ארבעה שקי סמים בחטיבה מרחבית דרומית באוגדת עזה: שק המכיל סם מסוג הרואין (להלן: "הרואין") במשקל של כ-25 ק"ג, ושלושה שקים המכילים חשיש במשקל כולל של כ-75 ק"ג. בלילה שבין 29.3.2011 ליום 30.3.2011 נתפס על ידי צה"ל בתחום החטיבה שק חשיש במשקל של כ-25 ק"ג. קבלו, ששירת באותה תקופה כקצין אג"ם החטיבה, קיבל לידיו את הסמים התפוסים ואיחסנם למשמורת. קבלו סיפר לשלום כי מתוקף תפקידו מגיעים לידיו סמים הנתפסים על ידי צה"ל. שלום אמר לקבלו כי באפשרותו למכור את הסמים ולפיכך קשרו השניים קשר לסחור בסמים התפוסים ובסמים העתידים להגיע. הוסכם שקבלו ימכור לשלום הרואין תמורת 30,000 ₪ לק"ג, וחשיש תמורת 10,000 ₪ לק"ג.
2. בד בבד לקשירת הקשר בין קבלו לשלום, קָשַר שלום קֶשֶר עובר ליום 10.7.2011, עם נאשם 1 וברכה, לסחור בסמים שירכוש מקבלו לצורך עשיית רווח כספי. בד בבד לקשירת הקשר בין שלום לנאשם 1, קָשַר נאשם 1 קשרים עם שחר הלוי (נאשם 4, להלן: "הלוי"), עם כהן וכן עם אמויאל ונאשם 6 לסחור בסמים שירכוש משלום, לצורך עשיית רווח כספי. ברכה קָשַר קֶשֶר עם מסטרוב.

אישום 2 (נגד נאשמים 1 ו- 6)

1. לצורך הוצאת הקשר לפועל, הגיע שלום לבסיס, כשהוא לבוש במדים בשלוש הזדמנויות שונות: 10.7.2011 בשעה 22:00, 14.8.2011 בשעה 21:45, 21.8.2011 בשעה 00:06. במועדים אלו קבלו מכר לו סמים שהושמו בתיקים צבאיים: הרואין (25 ק"ג) שהועבר מחצית ביום 10.7.2011 ומחצית באחד משני המועדים האחרים. וחשיש (94 ק"ג) שהועבר במועדים שלעיל. 6 ק"ג נוספים של חשיש הוצעו על ידי קבלו אך שלום סירב לקחתם בטענה שהחומר אינו טוב. שלום אמור היה לשלם 1,690,000 ₪, אך עד ליום 2.10.2011 שילם סך של למעלה מ-320,000 ₪.
2. בין יום 10.7.2011 ליום 30.8.2011 מכר שלום את הסמים התפוסים, כולם או חלקם לנאשם 1. נאשם 1 מכר את הסמים התפוסים, כולם או חלקם, לאמויאל ולנאשם 6 שהם שותפים. בתקופה זו מכרו אמויאל ונאשם 6 לקונה, לאחר סיכום מראש, הרואין במשקל 10 ק"ג וחשיש במשקל 5 ק"ג. בתמורה קיבלו סכום כסף ו-2,000 טבליות אקסטזי אותם היו אמורים לחלוק. באותה הזדמנות השניים ניסו למכור לקונה חשיש במשקל 16.6 ק"ג, המחולק ל-17 סוליות אך העסקה לא יצאה לפועל.
3. ביום 30.8.2011 בשעה 14:00, בפינת הרחובות קדושי מצרים והרצל ביהוד, החזיק אמויאל בתא מטען רכב שברולט בו נהג, תיק צבאי שהכיל 16.6 ק"ג חשיש, שלא לצריכה עצמית ו2,000 טבליות אקסטזי שלא לצריכה עצמית.

אישום 3 (נגד נאשם 1)

1. ביום 21.9.2011 ביימו משטרת ישראל והמשטרה הצבאית החוקרת תרחיש הברחת סמים בתחומי החטיבה. הושמו 3 שקי מריחואנה (78.05 ק"ג ברוטו) ו- 2 שקי חשיש (51.5 ק"ג סך הכל). כחצי שעה לאחר הדיווח קבלו עדכן את שלום כי צפויה להתבצע תפיסת סמים. בשעה 18:50 כוחות צה"ל תפסו את הסמים. למחרת, קבלו שלח שני נהגים לקחת את הסמים מידי הכוחות והורה לאחסנם במשרדה של עוזרת קצין אג"ם. בהמשך אותו יום, שלח את הנהגים עם שלושה שקי מריחואנה לתחנת אופקים, בצירוף מכתב אותו זייף קודם לכן בו פירט שנתפסו שלושה שקי יוטה המכילים חומר החשוד כסם, כאשר בפועל נתפסו שני שקים נוספים עם חשיש.
2. קבלו עדכן את שלום בדבר תפיסת הסמים, סוג הסם ומשקלו. בין יום 22.9.2011 ליום 2.10.2011 שוחחו השניים מספר רב של פעמים בעניין. בד בבד שוחח שלום עם נאשם 1 וברכה מספר רב של פעמים לצורך ניהול משא ומתן אודות מכירת הסמים. בד בבד ברכה ניהל עם מסטרוב משא ומתן אודות מחיר הסמים. בסופו של המשא ומתן סוכם בין שלום לנאשם 1 מכירה של 60 ק"ג חשיש תמורת סך של 600,000 ₪.
3. מיום 22.9.2011 ועד מעצרו של נאשם 1 ביום 3.10.2011, הוא שוחח עם כהן מספר רב של פעמים, במהלכן העביר כהן לנאשם 1 חלק מהתמורה בגין הסמים. בתקופה זו כהן דירבן את נאשם 1 להשלים את ביצוע העסקה.
4. ביום 2.10.2011 הגיע שלום לבסיס כשהוא לבוש במדים. קבלו הכניס אותו לבסיס ולמשרדו והראה לו את הסמים. במעמד זה נועץ שלום עם נאשם 1 טלפונית, מספר פעמים, לגבי טיב הסם וכמותו. במקביל נועץ נאשם 1 עם כהן טלפונית, מספר פעמים, לגבי טיב הסם וכמותו. כהן הודיע כי בכוונתו לקנות את מלוא הסמים ולהפיצם. בהתאם לכך נאשם 1 הנחה את שלום לרכוש את מלוא הכמות.
5. מיד לאחר מכן, שלום רכש מקבלו את הסמים (חשיש במשקל כולל של 51.5 ק"ג). בהתאם לתמורה המוסכמת אמור היה לשלם לקבלו כחצי מיליון ₪. לאחר מכן יצא שלום מהבסיס למרכז, ובהגיעו לצומת אשקלון נעצר על ידי משטרת ישראל כשברשותו החשיש.

אישום 4 (נגד נאשם 1)

1. נאשם 1 מכר לבן המר (להלן: "המר") חשיש, בשתי הזדמנויות (האחת בינואר 2011 והשנייה בפברואר 2011), בכמות בלתי ידועה בתמורה לסכום של 100 ₪ בכל פעם.
2. במהלך 2011 מכר נאשם 1 לאיתן חביב (להלן: "חביב") חשיש, ב-13 הזדמנויות שונות, בכמות בלתי ידועה בסכום של 100 או 200 ₪. במהלך ששת החודשים האחרונים נאשם 1 הזמין את חביב לביתו, שם עישנו קוקאין בכמות בלתי ידועה. תמורת הסם שילם חביב לנאשם 1 סכום של 200 ₪.
3. במהלך 2010 מכר נאשם 1 לברוך זיגדון (להלן: "זיגדון") חשיש, בכ-30 הזדמנויות שונות, בכמות בלתי ידועה בסכום של 200 ₪ בכל פעם. במהלך 2011 מכר נאשם 1 לזיגדון חשיש בכ-30 הזדמנויות שונות, בכמות שאינה ידועה בסכום של 150 או 200 ₪ בכל פעם.
4. בחודש יוני 2011 מכר נאשם 1 לדורון מורדכוביץ (להלן: "מורדכוביץ") חשיש, בכמות בלתי ידועה בסכום של 100 ₪. בחודש אוגוסט 2011 סיפק נאשם 1 למורדוכוביץ חשיש, בכמות שאינה ידועה, ללא תמורה. בחודש ספטמבר 2011 מכר נאשם 1 למורדוכוביץ חשיש, בכמות בלתי ידועה בסכום של 100 ₪.
5. מחודש יולי ועד 3.10.2011 מכר נאשם 1 למורן יקותילוב (להלן: "יקותילוב") חשיש, בארבע הזדמנויות שונות, בכמות בלתי ידועה, ללא תמורה.

אישום 5 (נגד נאשם 1)

1. במהלך שנת 2011 ובהמשך לקשר שקשרו הלוי ונאשם 1 (כאמור באישום הראשון), קנה הלוי פעמים רבות חשיש מנאשם 1, מכרם וסיפקם לאחרים.
2. בנוגע לאישום הראשון, טוען נאשם 1 שהוא קָשַר קֶשֶר רק לעניין עסקת הביום, בנוגע לאישום השני אין ראיות ממשיות לכמות הסם והסוג. אמויאל לא קָשַר אותו לעסקאות הסמים באופן מפורש והתביעה נסמכת על פרשנות דבריו. כמו כן אמויאל הוא עד עוין, אימרותיו הוגשו מכוח ס' 10א לפקודת הראיות, התשל"א-1971 (להלן: "סעיף 10א"), הוא שותף לעבירה ויש צורך בראיה מחזקת, עד כדי סיוע. בנוגע לאישום 3, יש להרשיעו בניסיון לתיווך בלבד שכן חלקו מצטמצם לתיווך בין שלום לכהן. בנוגע לאישום 4, אין מחלוקת שנאשם 1 מכר סמים תמורת כסף, המחלוקת היא לעניין הכמויות. באשר לאישום 5, אין ראיה שנאשם 1 שותף של הלוי. יתכן שמקור הסמים אותם מכר הלוי הוא באדם אחר ולא הוכח שמקורם בנאשם 1.
3. נאשם 6 מכחיש כל קשר לפרשה. לטענתו, דבריו של אמויאל במשטרה אינם אמינים ובנוסף, התביעה לא הביאה חיזוק כנדרש על פי החוק והפסיקה.

פרשת התביעה

1. במסגרת סקירת פרשת התביעה יובאו העדויות, והאזנות הסתר שהוגשו לבית המשפט. יתר הראיות יובאו במידת הצורך וינותחו להלן תחת פרק ה"דיון".

עדויות התביעה

1. להלן אסקור בקיצור רב את עדויות התביעה, בסוגריים יצויין העמוד בפרוטוקול בו מתחילה העדות. העדויות יובאו בהרחבה וינותחו בפרק "דיון" ככל שיהיה בכך צורך.
2. העדים הקשורים לאישומים 4-5: יקותילוב (עמוד 22), חביב (28), המר (35), מורדכוביץ (39) וזיגדון (161). עדים אלו הוכרזו כמעט כולם כעדים עוינים לאחר שסתרו את דבריהם במשטרה: המעיטו במספר הפעמים שרכשו סמים, טענו שמדובר בעבר הרחוק או טענו שלא שילמו עבור הסמים. חלקם טענו שהופעל עליהם לחץ בחקירתם במשטרה ומסרו לחוקרים את שרצו לשמוע. כשנשאלו בחקירה הנגדית הם אישרו את דברי הסנגור שקיבלו סמים מנאשם 1 "בין חברים", לעיתים הם קיבלו מנאשם 1 ולעיתים נתנו לו.
3. שוטרים: אנטוני טואטי (46) וסמ"ר רז אלמוזנינו (47) העידו לעניין הניסיון לאתר את נאשם 6 ולמסור לו הזמנה להתייצב למתן עדות במשטרה. נופר כהן (184) ביצעה צו חיפוש, פגשה בכתובתו של נאשם 6 את ולדימיר שאמר לה שנאשם 6 בעבודה. כמו כן העידו החוקרים רס"ר רפי אמון (48), רס"מ גדי אבידן (50) ורס"ב שמעון זהבי (להלן: "זהבי") (222) בחקירה נגדית על לחץ שהופעל על העדים. רס"מ חיים יצחקי (220) האזין וכתב את עיקרי הדברים ששמע בהאזנות הסתר בזמן אמת.
4. פקד יוני חג'ג' (137) חקר את הנאשמים. בחקירה הנגדית הסביר כי ראה את נאשם 1 כחלק מהחבורה כולה ולכן הטיח בו דברים שעשה אמויאל. מהאזנות הסתר עולה שנאשם 1 אינו מתווך בלבד. העד אישר שנוהל מו"מ עם ברכה, בעניין עד מדינה והכחיש שהקל עימו. לשאלה מדוע לא הטיחו בברכה את שיחות הטלפון המסבכות אותו, השיב שלא היה צורך בכך כיוון שהשיחות האחרות שהטיחו בפניו גרמו לו לשתף פעולה. כקצין האחראי על החקירה הבהיר כי אין צורך לקבל אישור מיוחד כדי להציג לנאשם מצג שווא. מותר לחוקר לומר לנחקר שיש ראיות הקושרות אותו לעבירה אף אם אין בידיו ראיות כאלה, כל עוד הוא לא מציג בפניו מסמך. העד התייחס לכך שבשיחה הקריטית עם שלום נאשם 1 ביקש שיביא רק אחד לבדוק אם החומר טוב וכהן התעקש שיביאו הכול, לטענת חג'ג' מכאן הוא לָמֵד שנאשם 1 מצוי בעסקי סמים וזהיר כי "נפל" בעבר.
5. פקד שרלי הרדן (185) הוא ראש צוות החקירה. הוא כתב שביום 22.3.2011 הייתה "תפיסת הרואין" על סמך עדויות חיילים. העד אישר את דברי הסניגור לפיהם החיילים לא יכולים להעיד על סוג הסם ומשקלו. בעדותו הסביר שהטיחו בנאשם 1 את כל השיחות המפלילות כיוון שלא שיתף פעולה ושיקר, לעומת ברכה שמסר גירסה ושיתף פעולה ולכן לא היה צורך להטיח בו.
6. קבלו ושלום: קבלו (79) סירב להשיב לשאלות והוכרז כעד עוין. הוא טען שהסכים לשחזור כיוון שלא נאמר לו שבאפשרותו לסרב, וכן לא נאמר לו שבאפשרותו לשתוק בחקירה. שלום (94) סירב אף הוא להשיב לשאלות והוכרז כעד עוין.
7. הנאשמים בתיק זה שמשפטם הסתיים בהסדר טיעון והרשעה: כהן (146): סירב להשיב לשאלות התביעה והוכרז כעד עוין, גם בהמשך סירב להשיב אך שיתף פעולה עם הסנגור. לטענתו הסמים היו אמורים להגיע אליו ולא לנאשם 1, הוא אישר גם שבשלב מסויים נאשם 1 דרש להחזיר את המקדמה ולבטל את העסקה. ביום 28.9.2011 הגיע לביתו של נאשם 1 עם שניים "בריאי גוף" ודרש לשוחח עם שלום, בשיחה איים עליו. כשנשאל על ידי התובעת לעניין השיחה עם נאשם 1 ביוֹם העסקה בה אמר לו שיבדוק את איכותו, השיב כי מדובר בוודקה ויש לו בעיית זיכרון.
8. הלוי (150) העיד אף הוא וטען שאינו זוכר שקנה סמים מנאשם 1 וכשהופנה להאזנות הסתר טען ששוחחו על שתייה חריפה. הלוי טען עוד שכשעישן עם חברים כל אחד היה מביא סמים, ובמידה ומישהו דאג לכולם היו "מסתדרים איתו".
9. ברכה (157) סירב להשיב לשאלות התביעה והוכרז כעד עוין. מסטרוב (196) הודה שניהל מו"מ עם ברכה, לרכישת 60 ק"ג חשיש. בעדותו הוסיף שהקשר היחיד שיש לו עם ברכה הוא לגבי סמים וכל השיחות ביניהם היו על סמים. הוא סירב להשיב לשאלות הסנגור.
10. אמויאל (169) העיד וטען כי הנאשמים אינם קשורים לסמים שנתפסו, הוא קנה סמים ישירות משלום לאחר ששמע שהוא מוכר חשיש. אמויאל סתר את דבריו במשטרה וטען כי דבריו למדובב הומצאו ונאמרו מתוך התרברבות. לאור סתירות בעדותו הוכרז כעד עוין. לטענת אמויאל אמר לשוטרים מה שרצו לשמוע כדי שיעזבו אותו וישחררו את חברתו. הוא אמר בחקירה שנפל אצל מדובב וסיפר סיפורים, בבית המשפט טען שהכוונה לכך שהפליל אנשים שלא קשורים לעניין. לשאלה מדוע בחר להפליל שני אנשים קרובים אליו השיב כי לנאשם 6 יש שם בגלל עברו. לגבי נאשם 1 הוא אמר שמצטער שהפליל אותו ולא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור. בחקירתו הנגדית אישר אמויאל את דברי הסניגור לפיהם הבין שככל שישתף פעולה יקלו איתו והוא ישתחרר מהר. לטענת אמויאל השיחות לשלום בוצעו מטלפון חדש אותו המשטרה לא תפסה. בהמשך אמר שהוא לא זוכר את מספר הטלפון ממנו התקשר לשלום. אמויאל אישר כי לא יתכן ששילמו לו באקסטזי עבור הרואין כי מדובר רק ב-2,000 כדורים. סיפר כי עבד עם דוֹדוֹ ניסים בשיפוצים וגם נאשם 6 עבד איתו באופן קבוע. נאשם 6 היה בן בית אצלו, לאחר שחזר ממעצר בחו"ל הגיע ליהוד ונוצר הקשר. נאשם 6 חייב לו 50,000-100,000 ₪. בהמשך אמויאל אישר שמסר את שמו של נאשם 6 משום ששמו מוכר בעולם התחתון וגם משום שנאשם 6 חייב לו כסף ולא סייע לו כלכלית כשנעצר.
11. עדים הנוגעים לנאשם 6 בלבד: אוריאן ירחי (להלן: "אוריאן") (190) היא חברתו של אמויאל. סיפרה כי מעבר למספר הטלפון שמסרה במשטרה אין לאמויאל מספרים נוספים. היא אינה מודעת למעורבותו של נאשם 6 ונחקרה על נוכחותו במפגש לאחר שאמויאל נעצר. בחקירה הנגדית אישרה שלאמויאל לא היו סכומי כסף גדולים שהסתיר ממנה ולא היו לה קודים עם נאשם 1 כפי שטען אמויאל. היא אישרה שבמשטרה נאמר לה שיכוונו אותה לספר מה שהם רוצים ומצבה יהיה טוב יותר, והיא בדתה סיפורים שנסעה עם נאשם 6 לעשות עסקאות סמים בצפון. מאור אמויאל (להלן: "מאור") (271) הוא אחיו של שלומי אמויאל. לאחר שסתר את דבריו במשטרה הוכרז כעד עוין. לטענתו במשטרה הופעל עליו לחץ. בחקירה הנגדית סיפר כי על מעצרו של אחיו קרא באינטרנט ולא ידע שאחיו מתעסק עם סמים. ניסים אבוחצירה (להלן: "אבוחצירה") (203) סיפר על הקשר עם אמויאל ונאשם 6, על הכסף שהעביר לאמויאל וכן על המפגש בו נכחו אוריאן ונאשם 6 לאחר מעצרו של אמויאל. אלי מלכה (230) בעדותו סיפר כי הוא ומשפחתו מסייעים לנאשם 6 כלכלית. לדבריו, נאשם 6 העביר חומרי בניין ממנו ליריב אזולאי וקיבל כסף תמורת החומרים.
12. חיילים: סרן בועז שחר (237) שלח מייל למצ"ח ובו פרטים בנוגע לתפיסה מיום 22.3.2011. לאחר ששוחח עם מ"פ היחידה הבין שהיו 3 שקי חשיש או מריחאונה ושק הרואין. הוא התייחס לחדר בו אוחסנו הסמים. סא"ל תומר גדות (240) שירת כקצין אג"ם לפני קבלו. הוא התבקש להתייחס לאופן בו טופלו סמים תפוסים, וכן לחדר בו אוחסנו הסמים.

האזנות הסתר

1. בעקבות חקירתו של אמויאל בוצעו האזנות סתר למעורבים בפרשה. תמלילי האזנות הסתר סומנו ת/195-195א. להלן אביא בקצרה את השיחות הרלוונטיות, בסוגריים תצוין מספר השיחה:
2. 13.9.2011: נאשם 1 ליקותילוב: "מיום חמישי אין לי כלום מפגרת, אני מחפש ממי להתארגן" (131), לזיגדון: אין לו כרגע, נראה כמה ימים, יהיה בסדר (146), שואל את עידן מה המצב של החצב? עידן אומר "וואלה ברדק" ויתקשר אליו אם יהיה משהו (208), קיבל קצר של כמה ימים, שואל את הדובר בצד השני: "יש אצלכם אה... כיוון שמה משהו או כלום?" הדובר אומר שהוא כבר לא מעשן חודש וחצי אבל יכול לבדוק (257). נאשם 1 שואל את שלום: "תגיד לי מה עם הבן אדם מה, יהיה או לא יהיה?... תגיד לנו כמה, אבי, אתה לא יודע איזה לחץ מפעילים עלי... אנשים עובדים, עובדים מול בן אדם אחד אחי, אנשים בדברים האלה לא מתפזרים יותר מדי כי נהיה מלחמות" (312), נאשם 1 לכהן: אין חדש. צריך לנסוע אליו היום. כהן: "אבל יהיה או שיש איזה בעיה שלא יהיה? תגיד לי רק את האמת". נאשם 1: "לא לא, יהיה אמרתי לך, התעכבה..." (163).
3. 16.9.2011: נאשם 1 אומר לכהן שאין עוד חדש. וכהן אומר: "אבל יהיה לנו לפני החג בטוח נכון? נאשם 1: יהיה, יהיה כפרה, יהיה יהיה , למה אם לא, אני תולה לו את הראש. אני אמרתי לו את זה באופן אישי...." נאשם 1 אומר שהוא צריך "אחת שלמה" (826), נאשם 1 אומר להלוי שמצטער שמתעלל בו אתמול והיום אך לא הספיק. הוא צריך להיות באזור כדי לקחת את זה, ההוא לא ייפגש עם הלוי. הלוי שואל אם בבית אין לו משהו כדי לשחרר מישהו שרוצה לצאת לצפון, נאשם 1 משיב שיש לו אולי 3-4 סיגריות (924).
4. 18.9.2011: מסרון מכהן לנאשם 1: "יש חדש אחינו תדאג לפני החג שיהיה ליגה" (1112), נאשם 1 אומר להלוי "שמע עוד מעט... בא אלי בתשע, אבל זה יכול להיות יעלה יותר אולי... זה לא ממני עכשיו, אתה מבין? ... זה ממישהו אחר שאתה מבין... דואג לי". הלוי מבקש שניים כי אנשים תקועים וכבר שבוע רודפים אחריו (1201), מסרונים מנאשם 1 לכהן "2 שלמות" (1202, 1204) וכהן משיב "בסדר" (1207).
5. 19.9.2011: כהן מספר לנאשם 1 שהערבי חזר חזרה כי היה לו מחסום. הוא היה כבר ביבנה (1341), נאשם 1 מספר להלוי שההובלה נעצרה אתמול וחזרה אחורה. נאשם 1 אומר לו שלא ישגע אותו ושלא ייתן לאחרים לשגע אותו. הוא אומר שאין לו ובשיניים מנסים למשוך (1342), מסרון נכנס לנאשם 1: אתה דואג לי היום לחולצה ארוכה (1395).
6. 20.9.2011: כהן שואל אם נכנס משהו ונאשם 1 עונה שהוא עוד לא ראה את הבן אדם. גם כהן אומר שידאג לנאשם 1 (1501), נאשם 1 להלוי "אני לא מביא לך את מה שאתה חושב שאני מביא לך, אני מביא לך נגיד כמות אתה יכול לחלק אותה לארבע אנשים, כל אחד מאה שקל, ליום-יומיים שלוש תהיה רגועים...אני אחזור לעניינים... זה יעלה לך אלפיים שלוש מאות, אלפיים ארבע מאות וזה לא שווה אחי, זה כבר הופך להיות כמו אז" (1530), כהן מגיע לנאשם 1 (1549), בסמוך לכך נאשם 1 קורא להלוי (1562), המר מגיע לנאשם 1 (1598), נאשם 1 אומר למורדכוביץ שיגיע לאולם, יש לו משהו מטורף (1684).
7. 21.9.2011: כהן שואל את נאשם 1 אם יש חדש (1871), וכן "תעשה לחץ הפלסטינים מקבלים מדינה מה איתנו?" (1886), ברכה שואל את שלום אם יש טלפון משמח מהלילה ושלום אומר שעדין לא (1168), נאשם 1 אומר לשלום שיקפוץ אליו לאולם, "הם היו אצלי" (1206). קבלו מעדכן את שלום שתוך שעתיים תהיה תשובה סופית אך יש כיוון חיובי והוא מפקד על העסק באופן אישי (1215).
8. 22.9.2011: כהן שואל את נאשם 1 אם "נהיה משהו", נאשם 1 משיב: "וואלה בעזרת השם, היום או מחר הוא אמר לי", וכהן אומר שזה יעשה ראש השנה הכי יפה (1970), קבלו שולח לשלום מסרון: "אחי היקר מזל טוב מברוק אוהב אותך" (1402). שלום שולח לברכה: "מברוק" (1408), ברכה משיב "בשעה טובה מתי נקבל?" (1410), שלום לקבלו "בן כמה נראה לך שאני?" (1414), קבלו לשלום "אתה מתנהג כמו זקן 50" (1416), שלום לקבלו "איזה חולצה אתה קונה לי שחורה או לבנה?" (1419) קבלו משיב- "שחורה" (1421), שלום אומר לברכה שלא יודע בדיוק מתי זה יקרה (1426) ותוך יום עד שלושה ימים יוכל להביא. ברכה אומר שלא אוהב חמישיות ושלום אומר לו שלא יתפנק. ברכה שואל את שלום אם הולכים היום (1469), שלום עונה שיעדכן ושואל אם יש מזומנים (1470), ברכה עונה "יש מלא" (1472), שלום מעדכן את ברכה שמדובר בחמסות (1473), ברכה אומר לשלום שלא מתלהבים ממה שנתפס ושלום אומר שזה מה יש. שלום דורש 10-12 ומוכן 10. שלום שואל אם יש לאדם נוסף את הכסף וברכה משיב שחצי מוכן- 300. שלום אומר שתלוי בו: "אתה אומר לי כן כן, למה אם אני מעביר את זה לשני, להוא- הוא מטיס את זה" (1483), ברכה לשלום: "היום יש כמו זבל. שלום: אתה מסכים איתי שאיך קוראים לו, השני, ברכה: בטטה, שלום: כן, אתה מסכים איתי שהוא יש לו מושג? ברכה: בטח הוא הכי טוב, הכי טוב מכולם. שלום: אז הוא אומר יענו אם אתה רוצה, אני מעיף לך חמישים עכשיו... הוא לפי עשר מעיף, ברכה: לה..". שלום אומר שיש איתו בעיה "עשו פאלטה על ארבעים אלף", ברכה מנסה להוריד ל-9 ושלום לא מסכים. שלום הולך לברר עם "השני" ואומר שאתמול היה איתו ב- 40,000 (1483), שלום שואל את נאשם 1 אם יש לו 600,000 ל- 60. נאשם 1 אומר שיכול לארגן, יברר אם לפני או אחרי (1493), נאשם 1 אומר לשלום שמהרגע שמביא את זה תוך שעה- שעה וחצי הכסף אצלו. שלום לא מעוניין ונאשם 1 אומר שזה מילה ברזל ויכול לקחת על זה ערבות (1506), כהן אומר לנאשם 1 שיש 30,000 מראש (2074), נאשם 1 אומר לשלום שיכול להכין חצי במזומן וחצי- שעה וחצי אחרי. שלום אומר שנכווה מספיק ונאשם 1 אומר: "מה נכוות? אתה נכוות? מי אתה בכלל, אני נכוויתי יא זבל... את כל הכאפות אני אוכל אחי" (1509). שלום קובע עם קבלו (1514), שלום לקבלו: "יש 60" (1518), נאשם 1 אומר לשלום שהוא אחראי ושואל אם רוצה עוד 30 ממנו. שלום: "אני לא מדבר איתך עכשיו אני מביא לך שש. אני מביא לך שישים... אני מדבר איתך על שלוש מאות" (1575), נאשם 1 אומר לשלום שיגיע אליו לדבר על זה (1579).
9. 23.9.2011: יקותילוב שואלת אם יש משהו, היא רוצה לעשן. הוא יבדוק, אולי קצת דשא (2157), כהן לוחץ, נאשם 1 לא יכול להבטיח שיהיה להיום. אומר שינסה. כהן: "לפחות אני אוציא לו שלוש מאות ארבע מאות אלף, אתה מבין אני אשחרר אותו, גם לנו יהיה כמה שקלים לחג" (2250), ברכה שואל את שלום "דיברת עם בטיטו?"(1754).
10. 24.9.2011: כהן מתעניין מה קורה. נאשם 1: "אז חכה קצת. למה אתה משגע את רבי. כהן: לא על זה נשמה, אתמול הוא אמר אתמול, היום אמרתם היום, אבל תראה כבר מה השעה אחי". נאשם 1 מציע שילך לישון וכהן אומר: "איזה לישון מה אתה מטומטם, הם מחכים לי עם נהג שיבוא ייקח את זה" (2352), שלום אומר לנאשם 1 שיתראו רק מחר, לא בטוח (1958), נאשם 1 מודיע לכהן שיהיה רק מחר. כהן לחוץ ונאשם 1 אומר לו שלא יהיה בפאניקה. כהן שואל למה זה נמשך ונאשם 1 אומר: "כי ככה לא יודע למה, זה תלוי בו, לא בי. יש דברים שלא תלויים בי, אני לא בעל הבית אח שלי". כהן אומר "אתה לא יודע מה זה עושה לי עם אנשים... לא אחד זה עשר שיוש.. תחשוב זה כמו אני עליך, עשר על הראש שלי", נאשם 1 אומר: "אתה סתם מלחיץ, אני אומר לך יכול להיות, אתה חופר לי כל שעה... ואתה גומר לי את הבריאות" (2355), ברכה ממשיך לנהל מו"מ עם שלום (1962, 1964).
11. 25.9.2011: שלום שואל את ברכה אם יש לו תשובות וברכה אומר שהשוק נהיה קשה (2015), מסרונים רבים מכהן לנאשם 1 בהם מנסה לברר מה קורה ושלא תהיה פאדיחה (ראו למשל 2387, 2444, 2393, 2446, 2447, 2449, 2451, 2452, 2496, 2513). נאשם 1 לכהן: "תשמע שחרר עד שאני יודיע לך הבנת תודה" (2514), שלום לקבלו: "אתה חייב לבדוק את זה, אתה חייב, למה עשית פאלטה פעם שעברה... ואי אפשר עוד פעם פאלטה כזו. אתה צריך להוציא אחד, לפתוח אותו, לראות מה מוטבע עליו". קבלו משיב שהפעם זה רמה אחרת (2089), נאשם 1 שולח לשלום מסרון: "מה נהיה?" (2523).
12. 26.9.2011: כהן לוחץ שוב. נאשם 1: "...זה עד היום היה ככה, זה אף פעם לא הגיע מתי שאמרתי שזה יגיע, תמיד התעכב אין מה לעשות... טוב לו אולי להטעות אנשים וזה שאם חס וחלילה יקרה משהו... לא מבין את הראש הזה, אני זורם אחי" (2537), כהן ממשיך במסרונים (2544, 2545, 2546), שלום אומר לנאשם 1 שהלך אליו אבל הוא רוצה כסף, "התחננתי אליו... הוא אומר שיתנו רבע מהכסף", נאשם 1 אומר שייתן רבע אחרי שעה (2339), נאשם 1 אומר שהם לחוצים ורוצים לקפוץ אליו עוד שעה לתת לו כסף על החשבון. ושלום אומר לו שייקח (2345), שלום אומר לחביב שנאשם 1 היה אצלו והביא כסף (2486), נאשם 1 להלוי: "ואם אין אז אין, אין לי מה לעשות... היום בלילה אנחנו מתחדשים" (2572), נאשם 1 לאלעד: "אין כלום, זה רק בלילה מגיע, עוד לא קיבלתי, כבר הרבה זמן שלא קיבלתי" (2663), נאשם 1 להלוי: "כלום, נשבע לך שכלום, אני נשבע לך ביקר לי. אתה לא מאמין יענו, אין לך מושג... אני לא מביא שמה מסטיקים אחי... אל תדאג אני אפצה את כולכם על זה" (2678), נאשם 1 לשלום: "הם באים אלי, הם פה מחוץ לעבודה אתה אל תשגע אותי אבי, אמרתי לך אל תכניס אותי למצבים האלה.... אני אזיין אותך אבי... כי אנשים כבר שבוע יושבים לי על הגרון אחי..." (2704).
13. 27.9.2011: נאשם 1 מוודא עם שלום שהיום זה סגור ומנחה אותו "גם אם הוא עושה לך קטע, אתה חוזר עם משהו... תביא מצידי לא יודע, שליש, חצי... רוצים לשחרר אותם, כוס אם אמא שלהם, תביא לי לשחרר קצת לחץ" (2623), כהן שולח מסרון לנאשם 1: "אל תעשה לי ברז היום" (2718), נאשם 1 שואל את עידן ואת מורדכוביץ מה המצב, מברר אם יש סיגריה לעזור (2739, 2740), נאשם 1 אומר לכהן שעוד 4 שעות זה אצלו (3 במספר השני), שלום שואל את קבלו אם הוא בבסיס (2740), קבלו אומר רק בבוקר (2743), שלום לקבלו- אתה יכול להביא החולצות איתך אני יבוא ייקח (2747). זיגדון מתקשר לנאשם 1 ונאשם 1 אומר לו שלא יבוא ומסתלבטים עליו (4 במספר שני). נאשם 1 כועס כששומע שיש בעיה ואומר לשלום: "טוב תבטל את כל העסקה... אני אקנה בחמישים אחוז יותר ואני יביא לפה מחר שתי קילו ויעבוד איתם אחי... אני נותן לך מילה, שאם אני מכיר אותו, ואני רואה אותו ברחוב, אני נותן לו דקירה..." (2806), נאשם 1 ממשיך לכעוס על ה"קטע המסריח" ששלום עשה לו (2808), נאשם 1 אומר לכהן שיבוא ויקח את הכסף כי הוא רוצה לבטל את העסקה: "בוא בוא אתם עשיתם לי שחור על הנשמה כבר בשבוע האחרון, אני הבריאות שלי נגמרת, אתם חושבים שאני צריך את הכסף שלך, את הכסף שלו..." כהן לא מודאג מהכסף אלא מודאג "מה אני אומר לאנשים עכשיו, יבואו לי על הראש" (2778), מורדכוביץ מתקשרת לנאשם 1, נאשם 1 אומר: "...נקווה שיסתדר היה צריך להסתדר לי היום בלילה וואלק אני לא יודע מה. צוחקים עלי כבר איזה שבוע... התלכלכתי עם הבן אדם לפני איזה חודש" (2791), נאשם 1 אומר לשלום שישלח את האנשים לקיוסק של אחיו שיחכו לו שם עם הכסף ושהוא ייתן להם תשובות (2817), שלום: כל הפאדיחות שעשית לי לא דיברתי מילה (2819), נאשם 1 אומר שיקפוץ לחנות עם 2 חברים ועכשיו זה שלום מולם והוא בחוץ (2825), החברים חושבים שמסתלבטים עליהם (2826), שלום אומר שמריץ את העניין (2828), נאשם 1 כועס ששלום מסכן אותו ואת הבית שלו שעשה מחסן ונותן לו לקחת כסף מאנשים סתם (2836, 2837).
14. 28.9.2011: נאשם 1 לשלום: "יש לך בעיה תפתור אותה מחר אח שלי... אתה נתתי לקחת כסף מאנשים, נתתי לעשות מהבית שלי המחסן שלך והשרמוטה שלך נכון?... צחקת עלי..." שלום: "אתה לא מבין שאם הוא עושה את זה, אז הוא מסתכן אחושרמוטה. הוא יכול להגיע למצב שזה לא יהיה וזה לא יהיה וכולם יזדיינו" (2838). נאשם 1 נתן את הטלפון לכהן שמדבר עם שלום ואומר לו שאנשים התחייבו לאנשים וכולם על הראש שלו. שלום אומר שיהיה בשבוע הבא (2840). לגבי הכסף אמר: "אני נתתי לו מילה, שלוש שעות שלוש מאות, למחרת עוד שלוש מאות ומאה בשבוע" (2842). כהן מבקש מנאשם 1 "כפרה עליך, רק אם שואלים, לא נתת לי את הכסף אחי, אל תעשה לי רק פאדיחות". ונאשם 1 מסכים (2805), נאשם 1 מבקש מכהן שיארגן לו חצי פלטה ושינסה לזרז לפני החג (2831), כהן מעדכן שצריך להגיע בדואי להביא 2 (2834), לאחר החלפת מסרונים שלום שולח מסרון לקבלו שהוא הסתבך עם אנשים וחייב להביא להם (2961). ממשיכים לשלוח מסרונים ביניהם. ושלום שואל אם יום ראשון אפשר (2972). קבלו משיב "חיובי אחי תפסיק לדאוג אבל צריך לדבר אוהב אותך" (2975).
15. 1.10.2011: כהן מתקשר לנאשם 1, נאשם 1: "אני פה יושב והחבר... אנחנו בעזרת השם מחר חבר שלנו חוזר מחוץ לארץ, אתה מקשיב? הוא בא פה לדבר איתי עוד פעם על עניין הג'ובות... זה טוב שהתקשרת עכשיו שתסביר בקול בדיוק איך יהיה זה לג'ובה. אתה מקבל כמה שעות אחרי זה אתה חוזר אלי עם הג'ובה?" כהן אומר שב-9 בבוקר יביא 300, למחרת עוד 200 ו-200 ותוך מספר ימים יארגן עוד 100. נאשם 1 מדבר עם שלום ברקע, מסכים ואומר שכהן יבוא ביום שני בבוקר (3178). כהן אומר שאם נאשם 1 יגיד 8 אז 8. נאשם 1 אומר שיכין את הוודקות ב-23:00-24:00. כהן אומר שהוא יקבל במקום אין בעיה של מזומנים. נאשם 1 אומר שזה 60 לפי 10 ויוצא לכהן 50 וכהן מאשר (3181). כהן שואל אם אפשר לפני 24:00 אך נאשם 1 אומר שאין סיכוי (3182).
16. 2.10.2011: שלום מאשר לקבלו שמגיע היום כמו שקבעו, על מדים ומוודא שיש 60 (3504), ברכה שואל במסרון את שלום "אולי תגיד לו שיש רק 50 חולצות ותשאיר אצלי 10 תן להתפרנס בחיאת" (3519), שלום אומר שאין בעיה, רק צריך לבדוק שאין בעיה עם החמישיות (3521), נאשם 1 אומר לכהן להתקשר רק לנייד הזה (28 במספר שני), שלום שואל את אחיו, נדב מה עם ה"מזדה" ונדב אומר שהוא יטפל בזה (3554). קבלו אומר לשלום שהוא בא אליו (3557), שלום מתקשר לנאשם 1 ומספר ש"לא מוטבע על זה כלום". נאשם 1: "רק תוציא אחד תגיד לי אם אתה מצליח לכופף אותו או אתה לא מצליח לכופף אותו יפה" (3580), שלום: "אם אתה מכופף את זה יתר מדי כאילו, זה נשבר". נאשם 1 שואל אם זה חום או לבן ושלום אומר: "חום כן, יש לו גם ריח בן זונה". נאשם 1: "אתה יכול לחתוך חתיכה עם הציפורן?... אם אתה דופק את הציפורן לא נהיה סימן? תראה, תפוס פלטה אחת עם הציפורן, תנסה לדחוף את הציפורן, תראה אם הציפורן חודרת או לא?" שלום: "ואם היא לא חודרת?" נאשם 1: "אם הציפורן לא חודרת זה זבל אחי, זבל". השניים מסכמים שיביא אחד שיבדקו (3585), נאשם 1 מחייג לכהן ואומר שאין על זה סימן: "אני מתלבט, אני אומר אולי הוא יביא רק קילו אחד שתראו את זה, או שיביא הכול אני לא יודע מה. לא רוצה לקחת פה ריזיקה אחי שתיקחו תתבאסו. אני לא יודע מה זה, הוא אומר לי אין סימן... הוא אומר לי זה לא מתקפל". כהן שואל אם זה מתכופף ונאשם 1 עונה: "מכופף את זה הוא אומר לי לא עד הסוף, אמרתי לו אל תכופף עד הסוף, תכופף קצת יא אהבל". נאשם 1 אומר שהוא לא רוצה שתהיה פאדיחה. כהן מנחה שלא יפתח אותם וישאיר סגורים ואומר: "אני מוכר אותו חמסה אל תדאג" (32 במספר שני). נאשם 1 שולח מסרון- "תביא הכול" (34 במספר שני). נאשם 1 מתקשר לשלום: "יוסי אומר תביא הכול, יוסי אומר יותר טוב שלא יהיה כל... שלא יהיה שום סימן אחר מחמסה ו...עדיף שיהיה כלום מאשר שום סימן אחר", נאשם 1 מוסיף שהוא אחראי על כהן (3595), ברכה שואל את שלום אם מביא לו 10 חולצות (3597), שלום שולח מסרון לברכה שהוא חוזר דקה (3598), נאשם 1 מתקשר כעבור חמש דקות שוב לכהן: "בקיצור אתה לא מעדיף שאני אביא מזה יעני אחד ותראה את זה ומקסימום נשחרר לך את כל היתר מחר? למה אני אומר שלא יהיה פאדיחה. לא תרצה ותיקח יעני זה לא סתם, זה שישים אחי, שלא תיקח ואחר כך תתבאס לי...", כהן: "זה כבר עף מבחינתי זה כבר עף... אני אעיף גם ת'לא בסדר אל תדאג... רק תן לי את זה כבר, להביא לאנשים, תן לקחת כסף" (38 במספר שני), נאשם 1 מעדכן את שלום שכהן יעיף את הסחורה. שזה כבר מכור (3600), כהן מוודא שזה לא "התלתן", נאשם 1 אומר שאין סימן בכלל (40 במספר שני).
17. 3.10.2011: הלוי לסידיס: "אל תשאל עשו... פשיטה על חבר שלי. עצרו אותו", סידיס: "אוי ואבוי... לי", הלוי: "אתה יודע... אז יש לי קצת חששות", סידיס: "אז אתה דבר ראשון אה... תוריד פרופילוס", הלוי: "ברור, ברור... אתה מבין מזלו שלא היה משהו מיוחד בבית" (329- ת/5).

פרשת ההגנה

1. במהלך פרשת ההגנה העידו הנאשמים. להלן אסקור עדויותיהם:

עדות נאשם 1 (עמודים 244-269, 277-286 לפרוטוקול)

1. לטענת נאשם 1 אמויאל ושלום הכירו מזה מספר שנים והיה ידוע שאמויאל סוחר סמים. הוא הרגיש שיש משהו ביניהם כיוון ששניהם שאלו אותו אם ניתן לתת אמון האחד בשני. לאחר שאמויאל נעצר, שלום הגיע אליו נסער וסיפר על כך שביצעו עסקת סמים. הוא שאל את נאשם 1 אם יכול להכיר לו מישהו שיקנה כמות גדולה של סמים. נאשם 1 פנה לכהן ולטענתו זו הייתה טעות שכן מאותו יום כהן הטריד אותו בעניין. אמויאל היה הסוחר שלו לתקופה ארוכה וכשלא היה זמין, קנה מכהן. לאחר 21.9.2011, כששלום אמר שיש סמים החלה תקופה בה הופעל עליו לחץ מצד כהן. אמנם לא סיכם עם השניים על התמורה שיקבל עבור התיווך אך היה לו אינטרס לתווך כדי לקבל בעתיד חשיש במחיר טוב מכהן. לעניין אישומים 4-5 סיפר שהחל לעשן חשיש בגיל 15, ונהג לעשן עם חברים לאחר העבודה: "העישון לא ראיתי בו כעבירה פלילית, אם לאחד החברים לא היה, הבאתי לו וההפך, זה לא למטרת רווח ופרנסה וסחר, אלא בין חברים".
2. נאשם 1 טען ששיקר בחקירתו כיוון שחשש מכהן. הוא היה מעוניין גם לבטל את העסקה אך כהן אמר שאז יצטרך לשלם לו את הסכום שהיה אמור להרוויח, 200,000 ₪. הוא שיקר גם בעניין החברים להם מכר סמים כמו סידיס ויקותילוב כיוון שלא רצה לסבך אותם. לגבי זיגדון, לקח ממנו כסף עבור סמים עד חמש פעמים. בעניין אישום 5, הלוי הוא חבר טוב ונאשם 1 התעסק עם הסוחרים והביא לו חשיש אך אינו יודע מה הלוי עשה עם החשיש הלאה.
3. בחקירה הנגדית נשאל נאשם 1 על מספרי הטלפון שלו: המספר 4177 ברשותו מספר שנים, הנייד השני (4847) היה ברשותו מספר שבועות לפני המעצר. מדובר במכשיר שמצא באולם האירועים והשתמש בו כיוון שחשש שיהיו עליו האזנות במספר הרגיל. נאשם 1 הכחיש כי היה ברשותו נייד שלישי (1556). בהודעה מיום 3.10.2011 אמר שאינו מכיר טלפון שמסתיים ב1516 וכששאלו אותו מה המספר אמר שאינו זוכר והתכוון לטלפון השני. לטענת התביעה אמר לחוקר: "זה לא המספר שאמרת" כי נאמר לו בטעות 1516 במקום 1556 ונאשם 1 לא תיקן את החוקר. נאשם 1 נשאל גם על הכנסותיו והשיב כי בתלוש מאוריאנה נכתב 4,500-5,000 ₪, אך עם טיפים שכרו מגיע ל-10,000 ₪. מהעבודה בבר מתוקים הרוויח כ- 2,000 ₪. בחקירה נקב בשכר של 12,000-20,000 ₪ אך מדובר בסכום שהרוויח ממספר מקורות ההכנסה.
4. נאשם 1 אינו מכיר את קבלו או את מסטרוב ואישר שמכיר את שלום ואת ברכה. אמויאל הוא חבר קרוב מאד והם נהגו לצאת יחד לבלות ויצאו גם לצימרים עם בנות הזוג. את נאשם 6 הוא הכיר דרך אמויאל מספר חודשים לפני מעצרו. הוא שוחח איתו על עבודות צביעה שביצע ויצא לו גם לסדר עבודות לנאשם 6 אך לא כמלצר בגלל גילו. עם הלוי נפגש אחת לשבוע. את כהן הכיר מנערותו בכפר שלם אך העדיף לקנות סמים מאמויאל בגלל המחיר והנוחות. בתקופה של 1.6.2011 נאשם 1 לא ידע ששלום סוחר סמים, ושלום פנה אליו לסיוע רק כשאמויאל נעצר, הוא היה "בשוֹק" כששמע משלום את הסיפור. מאוחר יותר התרעם בפני כהן שגובה ממנו מחיר גבוה ואמר שיש לו חבר שיכול להביא ב-10,000 ₪: "לשאלה מדוע הוא יציע לי משיב שאיני יכול לענות בשמו, הייתי אידיוט כשהסכמתי לעשות ביניהם את התיווך. לא ראיתי זאת כעבירה חמורה. אמרתי לעצמי שחבר רוצה למכור לשני, לא לוקח כסף אלא מתווך... לא ייחסתי לכך משמעות". נאשם 1 הסביר את השיחות עם הלוי על חשיש שקנה מכהן, כשאמר "אבוא לקראתכם בגלל המצב שהיה" התכוון לכך שכהן מכר במחיר גבוה ולאחר התיווך עם שלום הוא ירד במחיר.
5. התביעה הטיחה בנאשם 1 את דברי אמויאל למדובב, שקושר אותו לעסקה נשוא אישום 2 וסיפר שקנה גם הרואין. לטענת נאשם 1 אמויאל ציין את שמו כיוון שהקשר היחיד שלו עם שלום הוא דרכו. למעשה אמויאל שיקר בקשר אליו, וזאת למרות שמדובר בחברים טובים. יתכן שהתרברב בפני המדובב, אך אין לו תשובה מדוע אמויאל חזר על כך גם בפני החוקרים בעל פה. לאחר שרכבו של אמויאל נתפס נערכו מספר שיחות בין אמויאל לנאשם 1. נאשם 1 טען שאינו זוכר על מה שוחחו. בהמשך עדותו, ובהקשר אחר, אמר ששמע על תפיסת הסמים משלום, מִספר ימים לאחר מכן. לגבי הכסף שנתן לאוריאן עבור שכר טירחה לעו"ד, הסביר כי אוריאן בכתה וסיפרה שאמויאל הסתבך וכיוון שהיה חייב לאמויאל 1,700 ₪, נתן לו 3,000 ₪.
6. נאשם 1 הודה כי שיקר בחקירתו ביום 3.10.2011, וביום 4.10.2011 שמר על זכות השתיקה כדי לא להפליל אחרים וכיוון שחשש. אך התביעה הטיחה בו שכאשר יוחסה לו עובדה שאינה נכונה הוא תיקן את החוקרים. כך למשל כשדיברו על אקסטות הוא אמר שעם אקסטות הוא לא מתעסק. הוטח בו שאמר בעל פה (שורה 193 להודעה) שהוא עצור בגלל שטויות שעשה והוא הסביר שהכוונה לכך שתיווך. כעבור שבוע, בחקירה מיום 11.10.2011 לא שמר על זכות השתיקה כיוון שהחוקר הטיח בו האשמות חריפות. בנוגע למשיכות כספים בסך 40,000 ₪ מ-25.8.2011 ועד 18.9.2011 טען כי העביר 20,000 ₪ לאביו ו-10,000 ₪ היה צריך לקייטרינג ולשיפוץ הדירה.
7. נאשם 1 הכחיש את טענת חביב שעישנו בביתו קריסטל. לגבי המר אמר שמעולם לא מכר לו סמים, והוא הגיע אליו ב-20.9.2011 כדי לקחת אוכל. בהמשך, כשנשאל אם המר משקר כשאומר שרכש ממנו סמים, השיב נאשם 1 כי לא לקח ממנו כסף, והיה נותן לו סמים עבור הלוי. למורדכוביץ מכר סמים פעמים בודדות. לגבי אמירתו שמכר לו וודקות אמר כי פעם אחת מכר לו וודקות וכי לא מעוניין לסבך את חבריו. לטענה שאחיו סיפר שקנה ממנו סמים, השיב כי לא לקח כסף מאחיו, ואחיו משקר כנראה בגלל שלחצו עליו. להלוי מכר סמים תמורת עלות, לא באופן קבוע. לזיגדון נתן סמים במתנה עקב מצבו הכלכלי הקשה. השיחות בינו לבין נאשם 6 נגעו לעבודה שניסה לסדר לו. יש שיחות רבות, אך רובן חיוג ללא מענה. לעיתים לא הצליח להשיג את אמויאל בנייד וכיוון שידע שאמויאל עם נאשם 6 הוא התקשר אליו.
8. ביום תפיסת הרכב נאשם 1 שוחח עם אמויאל אך אין להתפלא כיוון שנוהגים לשוחח מדי יום. הוא לא ידע שהרכב של אמויאל נתפס. גם לגבי יתר השיחות עם אמויאל שהתקיימו כששלום היה בבסיס טען שהוא דיבר עם אמויאל כי רצה לעשן סמים. כששלום פנה אליו לראשונה בנוגע לסמים, כל העניין היה חדש עבור נאשם 1. שלום מכיר את ברכה, אך פנה גם אליו כדי להכין תשתית להעברת חומר שאינו איכותי.
9. שלום לא ביצע את העסקה ישירות מול כהן אלא באמצעות נאשם 1 כיוון שלא רצה לדבר עם אנשים שהוא לא מכיר. בשיחה עם כהן מיום 26.9.2011 אמר על העיכוב בהעברת הסמים "עד היום זה היה ככה", אך טען בבית המשפט שלא היו עסקאות קודמות והכוונה להתנהלות בימים שקדמו לשיחה. ב-27.9.2011 נאשם 1 היה מעוניין לבטל את העסקה ושלום שלח הודעה על פאדיחות שעשה בעבר, בבית המשפט אמר נאשם 1 שעשה הרבה פאדיחות לשלום, למשל סידר לו עבודה אך היא לא הניבה טיפים כמצופה. בזמן ששלום היה אצל קבלו, נאשם 1 שוחח עם שלום והנחה כיצד לבדוק את איכות הסמים. לטענתו, ידע ששלום נמצא ליד הסמים אך לא ידע היכן. לגבי השיחה מ-2.10.2011 שלום תיאר את הסמים והוא שאל אם זה חום או לבן כי חשיש ישן הופך לצבע לבן דהוי.

עדות נאשם 6 (עמודים 288-305 לפרוטוקול)

1. לאחר שיחרור ממאסר נאשם 6 שיקם עצמו ועבר ליהוד. הוא החל לעבוד בשיפוצים ולהתגורר עם אבוחצירה אותו מכיר 51 שנים. בשבועיים הראשונים עבדו לבד ולאחר מכן הצטרף אמויאל. לאחר ארבעה חודשים שכר בית ואבוחצירה ואמויאל סייעו לו כלכלית גם בתשלום השכירות ולפעמים גם בקניית סיגריות ואוכל והסיעו אותו למקומות שונים. כל השיחות עם נאשם 1 היו בעניין מציאת עבודה או שחיפש את אמויאל וחשב שהוא עם נאשם 1. הוא מכיר את יריב אזולאי 17 שנים ולאזולאי חברה של חומרי בנייה. במהלך יולי-אוגוסט נשאר לאחיו, אלי מלכה, חומרי חשמל משיפוץ בביתו והוא הציע לנאשם 6 שימכור וייקח את הכסף לעצמו. אזולאי לקח את המוצרים אך לא שילם לו ולכן נאשם 6 נסע אליו כעבור חודש.
2. נאשם 6 טוען שמעד בעבר בעבירות רכוש והצתה אך מעולם לא התעסק עם סמים ולא היה מעז לעשות זאת לאור רף הענישה החמור בעבירות אלו. אין היגיון שיסכן את החופש שלו בעסקאות עם אמויאל כיוון שהוא לא צריך לתת בו אמון. בשיחותיו עם המדובב אמויאל השתמש בשמו של נאשם 6 כיוון שהוא רברבן. ביום שאמויאל נתפס עם הרכב הוא הגיע למסיבת יום ההולדת של אבוחצירה שנכחו בה חברים של אמויאל. שם שמע שאמויאל נעצר עם הרכב ולאחר מספר דקות אמויאל ואוריאן הלכו. כשבועיים-שלושה לאחר מעצרו של אמויאל נפגש עם מאור שהתעניין מה קורה עם אמויאל נאשם 6 ביקש שלא להרחיב בנושא לאור מערכת היחסים הטובה עם אמויאל ואבוחצירה.
3. בחקירה הנגדית סיפר שעישן בעבר הרואין וקוקאין אך הוא נקי קרוב ל-11 שנים. באפריל 2010 השתחרר והתקיים מ-1500 ₪ מל"ל. הקשר עם אמויאל הוא קשר של ידידות, קשר קרוב של משפחה. הם נהגו להיפגש 2-8 פעמים בשבוע וב-90% מהמקרים גם אוריאן נכחה. רוב השיחות עם אמויאל היו בנוגע לבקשות שלו מאמויאל שיסיע אותו לעשות סידורים. אמויאל גם נתן לו כסף לשכירות, שילם את רישיון הנהיגה שלו ושכר עבורו עו"ד.
4. למשטרה הגיע ב-18.11.2011. חודש לפני כן הסתכסך עם שותפו וכיוון שהיה לו קושי לשלם עזב ועבר למישל אבוחצירה למחרת יום כיפור ב-10.10.2011. שבוע לפני שנעצר ביקש מאבוחצירה שיביא את חפציו מביתו, והשותף שוחח עם נאשם 6 וסיפר שהגיעו שוטרים ועשו חיפוש, ועליו להתייצב בימ"ר ת"א. וכך עשה כעבור שבוע. לשאלת התביעה כיצד יתכן צירוף מקרים שעבר דירה בדיוק ביום בו המשטרה ביקרה בביתו שלוש פעמים השיב כי לא ידע שהמשטרה מחפשת אחריו. בהמשך תיקן כי יום כיפור היה ב-8.10.2011, והמעבר היה ב-9.10.2011. נאשם 6 עבר למישל וכיבה את הניידים שלו מספר ימים לאחר שאמויאל נעצר, כיוון שיהוד הוא מקום קטן וכולם מכירים את כולם ולא היה מעוניין שישייכו אותו למעצר של אמויאל. הוא התייצב במשטרה עם תיק ובו חפצים אישיים כיוון שידע מניסיונו שכשמזמינים אותו למשטרה הוא נעצר ואין מי שיוכל להביא לו את חפציו. אחיו העיד כי נאשם 6 פנה אליו בבקשה לכסף שנענתה על ידו ולאחר מכן נעלם. נאשם 6 טען כי לא נעלם והיה בקשר יום יומי עם הוריו ואף שהה בביתו של אמויאל ובביתו של אבוחצירה.
5. במשטרה טען שהקשר עם אמויאל הוא של "שלום שלום" אך בבית המשפט סיפר על יחסים הדוקים. כשנשאל מדוע אמויאל אמר שהם סוחרים יחד בהרואין וחשיש ונאשם 6 חייב לו 100,000 ₪, השיב כי לא סחרו יחד בסמים. נכון שאמויאל נתן לו כסף אך לא מדובר בסכום זה. הוא ידע שאמויאל מתעסק עם סמים אך לא הבין שהכספים שקיבל ממנו היו מסמים. לטענתו, לא יתכן שהוא עצמו סחר בסמים לאור התנהלותו הכלכלית. נאשם 6 טען שהוא אמנם בקשר טלפוני עם אזולאי אך נעזר בו לשהייה בצימרים בצפון ולא סחר איתו בסמים. הוא לא ידע להשיב מדוע אמויאל ואזולאי שוחחו אף הם. נאשם 6 אמר בבימ"ש כי יש לו חבר בשם מוחמד, שהלווה לו את הרכב של אימו, אך מעולם לא התעסקו עם סמים, בניגוד לדברי אמויאל למדובב. לאחר שסגר את שני הניידים כאמור, השתמש בנייד שמסתיים ב-715. הוא התקשר לאדם שלא זוהה ושאל אם אזולאי נתן לו ודובר גם על 1,000 ₪, לטענתו מדובר במוצרי חשמל. שיחה נוספת שנקלטה, עם ערבי, הייתה לטענתו עם פועל של אזולאי.
6. השיחות הרבות עם אמויאל בכלל וביום ששלום נסע להביא את הסמים מקבלו בפרט (10.7.2011), אינן חריגות מבחינתו. יומיים לפני שאמויאל נעצר נאשם 6 חייג אליו מספר רב של פעמים כיוון שאמויאל השתמש ב"סובארו" שלו והוא היה צריך אותה חזרה.

דיון והכרעה

אישומים 1-2: נאשם 1

(א) אימרות אמויאל

תשאולים וחקירות (ת/56-ת/57)

1. כאמור, ביום 30.8.2011 אמויאל נהג ברכב ובו תיק צבאי שבתוכו חשיש ואקסטזי, הרכב נתפס כיוון שהיה ללא רישיון. כעבור מספר שעות זומן אמויאל לחקירה ונעצר למחרת. בתחילה, הרחיק עצמו לחלוטין וטען כי לא היה מודע לכך שיש סמים בתא המטען, בהמשך אמר שהוא יודע של מי התיק אך לא ילשין כיוון שלאחר שנתפס מעדיף לקחת על עצמו את התיק ולשבת שנתיים בכלא בשקט מאשר להסתבך או שיהרגו אותו (הודעה מיום 31.8.2011 שעה 12:57, תמליל מיום 31.8.2011 שעה 14:30 (דיסק 691/11) עמודים 19-20, תמליל מיום 31.8.2011 שעה 20:54 (דיסק 693/11) עמודים 24-25, 32). לאחר התשאול, בעת שנגבתה הודעה אמויאל ביקש לשמור על זכות השתיקה מאחר שמדובר באנשים מסוכנים ואם ידבר הוא יסתבך ויפגעו בו ובמשפחתו: "אחי הגדול יזיינו אותי, יירו לו בראש. ירו באחי הקטן גם. אני, אני לא צוחק איתך. זה אנשים שהם לא, הם לא צחוק", "אם אני אספר לך אני אמות. אני אמות. מה יותר פשוט מזה? אמות...". אמויאל הוסיף גם שמעורבים קצינים בצה"ל אך אותם הוא לא מכיר (שם, עמודים 43-55 וכן ראו תמליל מיום 3.9.2011 (דיסק 698/11), עמוד 10). החשש לספר על המעורבים בפרשה עובר כחוט השני בחקירותיו של אמויאל. ראו למשל מזכר שערכה רס"ר מריאנה אשכנזי מיום 5.9.2011, תמליל מיום 14.9.2011 (דיסק 733/11) עמוד 22, תמליל מיום 26.9.2011 (דיסק 1914/11) עמוד 33 שורות 14-15, תמליל מיום 27.9.2011 (דיסק 2016/11) עמוד 11 שורות 1-8, עמוד 12 שורות 3-9, עמוד 16 שורות 28-33, עמוד 23 שורות 15-17 ועמוד 27 שורות 4-5.
2. בהמשך חקירותיו אמויאל סיפק פרטים מעורפלים אודות המעורבים. כך למשל סיפר על החבר שקשור לסמים: "יש לי חבר טוב פלוני. אני חבר שלו אולי 7 שנים... מה שאני עברתי איתו, גם בטוב וגם בתור חיים וגם בתור יציאות" (תמליל מיום 5.9.2011 (דיסק 705/11), עמוד 10 שורות 33-37). החבר גדול בשנתיים שלוש "הבחור שאני מכיר, לא צריך את העניין של העסקאות האלה, של הסמים. הוא מפוצץ מהתחת בכל מקרה...", חברתו של החבר עשירה (שם, עמוד 21 שורות 1-14).
3. אמויאל סיפר גם על הקצין שהוא חברו של "החבר". מדובר בבחור בן 26-29 (שם, עמוד 15 שורה 15, עמודים 17-18, עמוד 21 שורות 5-6). לטענתו, אם היה מדובר באנשים בני גילו הוא היה "מנער את כולם", ואם ימצאו טביעות אצבע של מעורבים הוא ישמח כיוון שהם לא חברים שלו, והוא אינו מכיר את אנשי הצבא בשמם (תמליל מיום 31.8.2011 (דיסק 693/11) עמוד 54 שורות 23-24, ועמוד 45 שורות 19-20). הקצין מביא את הסחורה, אך לאמויאל אין קשר איתו (תמליל מיום 5.9.2011 (דיסק 705/11) עמוד 1 שורות 23-26). הוא יודע שיש מחסן ובו "הרבה הרבה", אך לא יודע את שם משפחתו של הקצין והיכן מתגורר. "אני יכול לכוון כיוונים הוא אחד הסוחרים הכי גדולים במרכז... ואני לא מדבר איתך על חשיש. ולא על אצבע..." (שם, עמוד 3 שורות 15-34). "הבן אדם הזה מאד, מאד, מאד, מאד חשוב... עד היום העביר לפחות 30 קילו הרואין, בקל... הוא לא קשור אלי ברבע. ש: הוא קשור לסמים שהיו אצלך? ת: לא. זה שלו. זה בא ממנו. הוא לא מכיר בי. בחיים שלי, הוא לא ראה אותי" (שם, עמוד 5 שורות 15-35) הקצין מכפר שלם או מאור יהודה או מקרית אונו או מגני תקווה (שם, עמוד 7 שורות 13-14, עמוד 10 שורה 23), יש לו "מרצדס" ו"מזדה 3" (שם, עמוד 6 שורות 24-31, עמוד 10 שורות 13-20). כעבור שבוע נחקר אמויאל פעם נוספת וסיפר פרטים נוספים אודות הקצין: הוא "מפוצץ" בכסף, יש לו יחידת דיור אצל ההורים, הוא שחום- מרוקאי או עיראקי וייתכן שיש לו חורים בפנים, אך ראה אותו מרחוק (תמליל מיום 14.9.2011 (דיסק 733/11) עמוד 1). אמויאל הכיר את הקצין באופן כללי ולא ידע שהוא סוחר סמים (שם, עמוד 2 שורות 8-9) בהמשך אמויאל הסכים לומר את שמו של הקצין, הוא בטוח ששמו אבי (שם, עמוד 27 שורות 17-30, עמודים 42-43). מדובר באדם גבוה, בריא (שם, עמוד 1 שורה 23, עמוד 31 שורות 14-15). יצוין כי לאחר עסקת הביום ומעצרם של המעורבים האחרים בפרשה אמויאל נשאל במפורש והשיב כי הוא לא מכיר את קבלו (תמליל מיום 12.10.2011 (דיסק 1654/11), עמוד 51 שורות 30-39 עמוד 52 שורות 1-2). כמו כן טען שאינו מכיר איש מהמעורבים מלבד נאשם 1, והוא אינו מכיר קצינים ושוטרים (שם, עמוד 86 שורות 15-23). בחקירה מאוחרת יותר אמר במפורש שחשב ששלום הוא הקצין (תמליל מיום 18.10.2011 (1948/11) עמוד 26 שורות 29-30).
4. לעניין זהותו של הקצין, אין ספק שאמויאל אינו מכיר את קבלו והוא סבר שהקצין הינו אבי שלום. הוא סיפר לחוקריו שלקצין קוראים אבי ומדובר באדם גבוה, בריא (ניתן להתרשם ממבנה גופו מצפייה בדיסק חקירה, גם שחף אללוף מתאר אותו כ"בן 26 אולי שלושים הוא גבוה ושמנמן טיפה כהה כזה" (ת/86 עמוד 6 שורה 178)). כמו כן אמויאל סיפר שלקצין יש "מרצדס" ו"מזדה" (אין מחלוקת שברשות שלום רכב מסוג "מזדה", ראו הודעת שלום ת/40, הודעה מיום 16.10.2011, וכן הודעת אחיו, נדב שלום (ת/27, עמוד 3 שורה 50), וכן הנהג של קבלו, שחף אללוף, סיפר ששלום נסע ב"מזדה" (ת/86 עמוד 6 שורה 182)). הקצין מתגורר באזור אור יהודה או קריית אונו או גני תקווה (אבי שלום מתגורר באור יהודה וקבלו מתגורר במודיעין). אמויאל ציין עוד כי יתכן שיש לו חורים בפנים והוא גר עם ההורים ביחידת דיור (אין בידי בית המשפט מידע המאשר או מפריך תיאור זה). אמויאל סיפר שהקצין חבר של נאשם 1 וממחקרי התקשורת עולה כי אין כלל קשר טלפוני בין נאשם 1 וקבלו ולעומת זאת ישנו קשר אינטנסיבי בין נאשם 1 ושלום במקביל לקשר אינטנסיבי בין שלום וקבלו. בנוסף, כשנאשם 1 כעס שהעסקה מתעכבת הוא אמר לשלום (שיחה מספר 2806) "אני נותן לך מילה, שאם אני מכיר אותו, ואני רואה אותו ברחוב, אני נותן לו דקירה..." ומכאן שנאשם 1 לא מכיר את קבלו. בנוסף, אמויאל נשאל אם מכיר אדם בשם ערן קבלו והשיב בשלילה. מכל האמור עולה שכאשר אמויאל דיבר בחקירות ובמהלך השיחות עם המדובב על הקצין, כוונתו לשלום.
5. אמויאל סיפר לחוקר על שלושה מעורבים: א- אדם שהוא בקשר איתו, כבן 35-40, לא מיהוד- מה שהשוטרים תפסו שייך לו. התקשר אליו מיד לאחר שהרכב נתפס, לאחר מכן אמר שהתקשר מספר פעמים ולא ענה. בהמשך הסביר שלא התקשר מהטלפון שלו. ב- איש צבא שלא מכיר אותו, לא יודע היכן משרת. יודע שנוסע במרצדס. ג- חבר שלו. לא יודע מה הקשר שלו, נמצא בקשר עם א. היה באירוע שלו (מזכר שערך רס"ב אבי בצלאל מיום 6.9.2011).
6. בחקירותיו המאוחרות יותר נשאל אמויאל על נאשם 6: לשאלה אם אוריאן נכחה בזמן ביצוע עסקאות הסמים עם נאשם 6 השיב בשלילה (תמליל מיום 5.10.2011 (דיסק 1986/11) עמוד 5 שורות 29-31, עמוד 6 שורות 3-5). הוא השיב בחיוב לשאלה אם תיווך בין נאשם 6 לנאשם 1 (שם, עמוד 7 שורות 28-31) ובהמשך מסר פרטים רבים על מערכת היחסים עם נאשם 6: השיחות התקיימו בביתו של נאשם 6 (שם, עמוד 8 שורות 9-10). נאשם 6 חייב לו 110,000 ₪ (שם, עמוד 8 שורות 35-36), אמויאל לא היה מעורב בהתנהלות בין נאשם 1 ונאשם 6, הוא סירב להשיב מאיפה לנאשם 6 היה כסף (שם, עמוד 9 שורות 35-39). נאשם 6 חייב לו 50,000 ₪ שנבעו מעסקאות סמים ועוד סכום שאינו קשור לכך (שם, עמוד 17, שורות 19-21). אמויאל סיפר שאם החומר לא היה חומר טוב הם לא החזירו לקצין אלא נאשם 6 העביר לערבים לצפון (שם, עמודים 19-20). במזכר מיום 6.10.2011 שערך זהבי עולה שבמהלך תשאול זה- מונה 28- אמויאל אומר שלאוריאן יש קשר לנאשם 6 אך הקשר הוא לא על סמים אלא רק... ולוחש לזהבי באוזן ששלח את אוריאן להזהיר את נאשם 6 שעומד להיעצר בגלל עסקאות הסמים. רוב הסכום שנאשם 6 חייב לאמויאל, מקורו בכסף של אמויאל וחלקו בהלוואות שלקח עבור נאשם 6, שלא היה לו כסף לאחר שחרורו מהכלא (תמליל מיום 12.10.2011 (דיסק 1654) עמודים 75-79).
7. בחקירתו האחרונה מיום 18.10.2011 סיפר כי מכיר את נאשם 6 מילדות, כחבר של המשפחה. הוא הכיר את נאשם 6 מקרוב שנה לפני מעצרו, כשנאשם 6 עבר להתגורר עם אבוחצירה (תמליל מיום 18.10.2011 (דיסק 1948/11) עמודים 4-5, עמוד 6 שורות 1-8). בחקירה זו אמויאל הכחיש קיומו של קשר בעניין סמים (שם, עמוד 7 שורות 13-14), אך חזר על כך שנאשם 6 חייב לו סכום כסף משמעותי. אמויאל לקח הלוואות מחברים בשבילו, אך לא מדובר במימון סמים ולנאשם 6 אין קשר לסמים שברכב (שם, עמוד 7 שורות 27-30, 8-9). לטענת אמויאל הוא מעולם לא שוחח עם אזולאי, יתכן שנאשם 6 שוחח מהטלפון שלו (שם, עמוד 19 שורות 1-11, 22-23).
8. בסמוך לאחר השיחות עם המדובב (שיפורטו להלן) אמויאל ביקש לשוחח עם זהבי. הוא סיפר לזהבי ש"נפל", ואנשים ייפלו (תמליל מיום 15.9.2011 (דיסק 740/11) ומזכר מיום 18.9.2011). בחקירותיו האחרונות, עומת עם דברים שסיפר למדובב וטען כי דבריו למדובב הם בסך הכול ניחוש טוב (תמליל מיום 12.10.2011 (דיסק 1654) עמוד 52 שורה 13, תמליל מיום 18.10.2011 (דיסק 1948) עמוד 11 שורות 29-32). כיוון שרצה להרשים את המדובב, נאלץ להציג עצמו כעבריין גדול ולשקר (שם, עמוד 16 שורות 29-32).

השיחות עם המדובב (ת/58)

1. בין הימים 8.9.2011-11.9.2011 הוכנס לתאו של אמויאל מדובב, המכונה יצחק אוחנה. אמויאל סיפר למדובב על חלקם של המעורבים בפרשה ואף פעל לקשר בין המדובב לנאשם 1 לצורך ביצוע עסקאות. יצויין כי השניים שוחחו גם שיחות חולין רבות בין היתר על התנאים הפיזיים במעצר ובמאסר, על עולם הפשע, על משפחה, דת ואמונה. להלן אסקור בתמצית עיקרי הדברים הנוגעים לפרשה:

תמליל דיסק 714/11-1

1. אמויאל: "פה עשרה ימים... כבר התחרפן לי המוח. לבד. אתה יודע איזה שי..." (עמוד 2 שורות 18-21). סיפר למדובב שתפסו אותו עם סחורה בשווי חצי מיליון שקל, 17 ק"ג חשיש ו-2,000 כדורי אקסטות (עמוד 4 שורות 8-22). כשנתפס הרכב הוא הפעיל טלפון עם סים חדש מצרפת, הזהיר את המעורבים שנתפסה סחורה וזרק את הכרטיס (עמוד 9 שורות 2-11, עמוד 60 שורות 6-10). המדובב אמר לאמויאל שהוא אינו יודע מדוע נפגשו אך יסייע לו "אתה תלך אתה תלך, אני ישלח אותך לבית הסוהר עם השם שלי, אתה תלך לכל מקום..." (עמוד 11 שורות 4-11).
2. אמויאל סיפר ש"הם" חייבים לו מאה ומשהו אלף שקל ובסכום זה הוא יממן עורך דין ויקנה בקנטינות (עמוד 19 שורות 22-24). מדובר באדם שישב 3 שנים בכלא בארה"ב, והוא בקשר עם בחורים מהצפון שהם לא פראיירים. המדובב הסביר לו שהאדם שהכניס אותו לסיפור וחייב לו כסף, צריך לדאוג לו לעורך דין ולהכול בלי קשר לחוב (עמוד 20 שורות 4-21). בהמשך אמויאל סיפר למדובב מי האנשים הקשורים לתיק: אזולאי, אסולין ונאשם 6. לנאשם 6 היו 300 אלף והוא בזבז את הכסף ויצא מהכלא בלי שקל. כשהגיע ליהוד אמויאל סייע לו כלכלית (עמוד 57). "כשבאתי אליו אמרתי לו שלושים הוא צחק הוא אמר מה אתה מסתלבט עלי אמרתי לו לא..." (עמוד 30 שורות 2-4).
3. המדובב שאל אם הסמים מבאר שבוע או מהצפון, והוסיף שהצפון "מפוצץ". אמויאל: "אבל אנחנו מביאים את זה 25 לקילו מקצין צה"ל. עשו איזה נגלה הם תפסו הורידו הכול למחסנים. קילו של הרואין בסביבות ה-30 אלף שקל שזה מחיר לא עלות, פחות מעלות". המדובב: "קילו שלושים אלף אתה בסדר אתה?" אמויאל: "אני מביא לך את זה שיא השפיות במאה חמש עשרה. מכה" המדובב אומר שזה לא הגיוני ואמויאל אומר שזה הגיוני: "אני מנסה להסביר לך כי אני לא הייתי מתעסק בזה אני הייתי מתערב בהעברות. אני כביכול קיבלתי מהחבר של הקצין, העברתי את הקשר הזה ליגאל ויגאל... אני לא הייתי מעורב... קילו חשיש אני קונה ב11 אלף שקל" (עמודים 25-26). לשאלת המדובב כיצד הוציא במחיר כזה השיב אמויאל: "הקצין יש לו כמויות... מחסנים. תקופה של חצי שנה אז התחילו לפזר. כל הקודם זוכה. אין אחד אין חצי". הקצין רצה להיפטר כי יש מלא, והוא רק קצה שיבואו לקחת (עמוד 27 ועמוד 29 שורות 27-29, עמוד 51 שורות 21-22). הקצין השאיר אצלו את הסחורה תקופה ארוכה כדי שהערבים לא ישמעו ויבואו אליו (עמוד 55 שורות 18-19).
4. החבר של אמויאל, נאשם 1, קשור לקצין: "שמונה שנים אני מכיר אותו עבדתי אצלו עבדתי איתו עבדתי אצלו לימדתי אותו את העבודה. הכרנו בתור חברים. הוא בא אלי קשה בגישה שככה בשיא התמימות. לא ידעתי שזה זול המחיר. לא מתעסק בזה..." (עמוד 31). עליו ועל נאשם 6 סיפר: "מכרנו את זה כביכול ארבעים וחמש חמישים שישים (מילים לא ברורות) ארבעים וחמש. עכשיו (מילים לא ברורות) מאה חמישים לא אכפת לי. חצי מיליון... אני בתור אחד בן עשרים וארבע שלו ראה (מילים לא ברורות)..." (עמוד 32). "מדובב: יגאל יכול להגיע לקצין? אמויאל: לא, יכול להגיע לחבר שלי". (עמוד 35 שורות 26-27).
5. אמויאל הסביר שמרגיש פתוח עם המדובב ומספר לו הכול כי הוא מכיר את אותם אנשים שהוא עצמו מכיר (עמוד 41 שורות 26-28). בהמשך התוודה שמעולם לא דיבר כך על מעשיו: "את האמת אף פעם לא יצא לי לדבר כמו שאני מדבר איתך עם אף אחד על דברים שעשיתי. כי אף פעם לא רציתי להתגאות עם זה שאני מתעסק" (תמליל דיסק 714/11-4, עמוד 23 שורות 23-25). המדובב אמר לאמויאל שאולי כדאי לו לעשות בסמים מכה אחת או שתיים, ואולי אחר כך לפתוח "עסק" ולשלם למדובב דמי חסות ואף אחד לא יתעסק איתו (עמוד 46 שורות 19-22).
6. בהמשך: "אמויאל: לא. יש את הקצין ויש את החבר שלי. החבר שלי הוא זה שבא לקצין. ממני החבר לא מרוויח, הוא מרוויח מההוא... המדובב: אה הוא אמר לך יש קצין יש אחד כזה שזה שזה... אמויאל: בדיוק, עכשיו, הוא מרוויח על כל אחד שיוצא שמוכר לו שלושים, הוא מרוויח שלוש אלף. הם לקחו עשר והוא מרוויח שלושים אלף. הוא מבחינתו עובד בעבודה, הוא מרוויח שלושים אלף שקל עם תלושים". אמויאל הוסיף שהחבר עובד רק איתו (עמודים 50-51). על הקצין: "אני יודע את השם שלו, יודע איך הוא נראה, יודע איזה אוטו יש לו. אני לא מכיר אותו אישית, לא אף פעם לא ראיתי אותו אף פעם לא דיברתי איתו שיחה", הכול מתבצע דרך החבר (עמוד 52 שורות 3-13).
7. על כל "נגלה" שיוצאת של עשר הם מרוויחים מאה אלף (עמוד 54 שורות 31-32). "תראה, הכדורים שהוא הביא האלפיים כדורים, עשינו רווחים שהיינו צריכים המון כסף (מילים לא ברורות) צריך לשלם קרוב, עליהם מאה ושמונה אלף תעשה שמונה כפול שבע עשרה... הרווח שלנו מאה חמישים אלף. בהתחלה רצינו על המאתיים אלף האלה..." (עמוד 58).
8. "אני איך שאני רואה את זה קשה מאד מאד לעבודה בשביל ארבע חמש אלף שקל. קשה לי מאד מאד. עכשיו אני אסביר לך למה... אני בתור אחד בן עשרים מקבל שלושים, ארבעים, שלושים, בשבילי זה הון תועפות" (עמוד 79 שורות 24-37).
9. "אבל תראה מה אני יעשה. אני אשאל את העורך דינית שלי (מילים לא ברורות) משוחרר. כי אם כן בטוח (מילים לא ברורות) למה יש לי דוד שלי אבוחצירה שאמרתי לך כביכול יגאל יושב אצלו. אתה מבין? אז אוריאן... אל תדאג אני עם חברה שלי בעיניים אני יכול לדבר. כאילו אם אני מדבר עם, אם אני נותן לה מילה דרך העורך דין... יגאל הזה זה לא עוד בחור. זה אחד שעבר" (עמוד 97). "אני יגיד לעורך דינית היא תחזור אלי אני יגיד לה תשמעי תגידי לאוריאן שאם יפנו ליגאל או למישהו, שאני שלחתי אותו כביכול כאילו אני (מילים לא ברורות) וש... שישתף אותו במה שיש... איך שאני מכיר את יגאל אם יש כיוון הוא יזרום איתו בלי שאני יגיד" (עמודים 98-99). "מה זה חמישים אתה לא יודע מה יביאו משם. אני בעיניים שלי... אני ראיתי חשיש בכמות אדירה... אבל חשיש לקחתי 17" (עמוד 105 שורות 9-12). "יגאל לוקח את הכול. אל תדאג, אם מישהו ייקח את זה יגאל ייקח את זה על עצמו. אתה מבין? כי יגאל הוא זה שידבר עם ההוא, יגאל הוא זה שיביא (מילים לא ברורות) כאילו הוא זה שידאג שזה יהיה איפה שהוא. יגאל (מילים לא ברורות) אתה לא תראה את החבר שלי, לא את הקצין. חוץ (מילים לא ברורות) אף אחד..." (עמוד 105 שורות 24-29), מוסיף כי "נקווה רק שהוא בחוץ כאילו. לפחות אם הוא שם מזיז (עמוד 106 שורה 2).

תמליל דיסק 714/11-3

1. אמויאל מקשר בין המדובב לנאשם 1- הוא עובד באולם אירועים, בחור על הכיפאק, לא טיפש, הוא עובד 24 שעות, לא מדבר בטלפון כי הוא בעבודה כל היום (עמודים 12-13). כמו כן אמויאל שולח אותו גם למקום עבודתה של אוריאן בוולפסון (עמוד 13 שורות 9-14, וראו גם דיסק 714/11-4 עמוד 7 שורות 36-37, עמודים 6-7, עמוד 66 שורות 35-36). המדובב אומר לאמויאל שכאשר ישתחרר הוא יכיר לו את המשפחה שלו וידאגו לו כלכלית (עמוד 13 שורות 28-35).

תמליל דיסק 714/11-4

1. אמויאל אומר את שמו של אביחי (עמוד 9 שורה 24, עמוד 33 שורות 26-28). מגיע לאמויאל 75 אלף מהשותף של יגאל ומיגאל עוד 40 אלף (עמודים 10-11).
2. על העסקה האחרונה סיפר אמויאל: "זה היה צריך להיות יום יומיים... במקום מחסן עד שהבן אדם (מילה לא ברורה) מהצפון... שני סוגים של חשיש... הם כביכול (מילים לא ברורות) החזירו את העלה... לא אהבו אותו. לא נכנסתי לזה. העדיפו רק (מילים לא ברורות). מדובב: ואז הם שמו אקסטזי כתשלום. אמויאל: משהו כזה. מדובב: ואז אתה אכלת אותה עם זה ועם זה. אמויאל: כן. הבנת?" (עמוד 15). "אני לא יודע איך נסעתי עם האוטו (מילים לא ברורות) בא לי לשבור את הפרצוף שלי... אני גם אומר תודה... שלא תפסו את כל מה שהיה שם בכלל הייתי מסתבך... (מילים לא ברורות) לקחו 7 קילו של החמסה ו10 קילו של הרואין" (עמוד 16, עמוד 28 שורות 13-14).
3. לפעמים עבד כשיפוצניק אנשים חשבו שהוא עובד (עמודים 18-19). על נאשם 6 סיפר: "הלוויתי לו ונתתי לו והוצאתי מהכיס והוצאתי מאנשים. עכשיו הוא רוצה לדרוך עלי?... כי בטוח שאני יצא אני לא ישאר איתו" (עמוד 24 שורות 19-21). אמויאל מרגיש שהוא עשה מעל ומעבר בשבילו (עמוד 27 שורות 29-30). אמויאל לא שוחח מעולם עם הקצין (עמוד 20 שורות 37-38). "כי הקצין ואביחי מבחינתי זה אותו אחד. למה אני את הקצין לא מכיר. אני מכיר אביחי. אביחי לא מכיר את יגאל" (עמוד 34, שורות 2-3), "אתה יודע ממה אני מפחד?... (מילים לא ברורות) יגאל. לא שנה בוא נגיד (מילים לא ברורות). אני לא יודע מה להגיד לו מבחינת כאילו... כיוונים" (עמוד 34 שורות 8-14). ההתנהלות של יגאל הייתה מסורבלת (עמוד 34 שורות 23-29). "אני לא ידעתי שזה יתנהל ככה. כשאני דיברתי עם יגאל, הבטחות (מילים לא ברורות)... שלומי אל תתערב (מילים לא ברורות)... לריב איתו. נתתי לו יד חופשית להתעסק בזה... עכשיו אם אתה מחזיר אותי אחורה, אני לא מלווה לו שקל ולא רוצה לעזור לו... נתתי לו ארבעים אלף שקל מהכיס שלי. מהכיס שלי ארבעים אלף שקל כשאני בלי שקל בתחת... לקחתי הכול חפיף כאילו. לא רציתי להראות לו שאני מכביד עליו. בסדר אז לא עכשיו עוד שבוע" (עמוד 35 שורות 9-21, עמוד 36 שורות 7-9). סיפר עוד כי יגאל היה צועק עליו והוא היה מבהיר שהוא לא עובד ככה (עמוד 42 שורות 4-9).
4. על נאשם 1: "אוריאן כביכול ואני אותו דבר. אם אנחנו יוצאים ביחד אני חברה שלי הוא חברה שלו, אתה מבין אנחנו מכירים כאילו... אז אם אוריאן תלך ותודיע לו, לו אין בעיה" (עמוד 67 שורות 33-35, דיסק 9 עמוד 4) "אוריאן תודיע לאביחי שאני בא אליו רוצה לדבר איתו בארבע עיניים. שלח מי שאתה רוצה... אתה מבין, אביחי דרך העורך דין. תדבר איתו בטלפון תגיד לו שמע מדבר חבר של שלומי. כביכול מה שאתה רוצה להגיד לו. אתה מבין?... אתה רוצה מהאולם מהאולם מהבית שלו מהבית שלו... רק לו את התגובה של הכסף מראש. אתה מבין שהוא מבחינתו.... אכל עקיצה. לא מאיתנו" (עמודים 68-69).

תמליל דיסק 714/11-9

1. המדובב: "כן. אם זה נוח שזה יעבור דרך אביחי זה יעבור דרך אביחי... והוא צריך להגיד מראש מה צריך להכין. אמויאל: זה ככה פחות או יותר קבענו. אני מאמין שלושים ומעלה" (עמוד 16 שורות 24-27), "זה דלת פתוחה מבחינתך. זה כאילו אני ואחי הגדול, זה כאילו אותו, אנחנו ככה שמונה שנים יחד (עמוד 18 שורות 7-8).

לסיכום: גרסת אמויאל בפני המדובב והחוקרים

1. טוענים הנאשמים כי אמויאל לא קושר אותם במפורש לאישומים, לכמויות ולסוג הסם המיוחס להם בכתב האישום.
2. ראשית, יצויין כי כאשר אמויאל עומת בבית המשפט עם דבריו למדובב הוא לא טען שדבריו לא הובנו כהלכה אלא שאמר את דברים שקריים מתוך רצון להתרברב. גם בחקירה הנגדית הוא לא נשאל האם דבריו הוצאו מהקשרם או פורשו שלא כהלכה ונחקר בסוגיית ההתרברבות בלבד.
3. שנית, אמירות בפני מדובב אינן סדורות ומרוכזות כמו בחקירה בחדר החקירות הכוללת שאלות ותשובות בנויות. מטבע הדברים אמויאל לא סיפר למדובב, חברו לתא, על העסקאות בנשימה אחת ומדובר בחלקי פאזל המצטרפים יחד לתמונה שלמה. בחינה של תמלילי הדיבוב, ואף האזנה חלקית לדיסקים, מעלה שחלקי הפאזל שאמויאל סיפר למדובב מצטרפים יחד לתמונה חד משמעית שלא נתונה לפרשנות. אמירותיו של אמויאל בפני המדובב עקביות, קוהרנטיות ומשתלבות זו בזו בלא סתירות. לכל שאלות המדובב שנגעו להיגיון או לחוסר הגיון בגרסתו, אמויאל השיב תשובות המבהירות את העניין.
4. גירסת אמויאל בפני המדובב והחוקרים היא ברורה: אמויאל ביצע עסקאות סמים יחד עם נאשם 6. את הסמים הם רכשו מנאשם 1 שרכש את הסמים מקצין צה"ל מרפיח. אמויאל יודע מי הקצין, ששמו אבי, אך השניים לא שוחחו מעולם והקצין לא מכיר בו. לקצין יש מחסנים עם כמויות גדולות של סמים. לפני מספר חודשים, צה"ל תפס כמות סמים גדולה בה גם הרואין. הקצין השאיר את הסמים אצלו למעלה מחצי שנה כדי שלא ידעו שהוא המקור לסמים.
5. תמורת הסמים שילמו 30,000 ₪ עבור ק"ג הרואין ו-11,000 ₪ עבור ק"ג חשיש. הרווח של נאשם 1 על העסקאות היה משלום, לא מאמויאל: "הוא מרוויח על כל אחד שיוצא שמוכר לו שלושים, הוא מרוויח שלוש אלף. הם לקחו עשר והוא מרוויח שלושים אלף".
6. לנאשם 6 היו 300,000 ₪ שבזבז במהלך שהותו בארה"ב, הוא הגיע ליהוד בלי שקל ואמויאל סייע לו כלכלית. נאשם 6 חייב לו כ-110,000 ₪ מתוכם 50,000 ₪ בגלל סמים. אמויאל מתחרט שהלווה לו את הכסף לאור התנהלותו של נאשם 6 והוא מעוניין להתנתק ממנו. אם החומר לא היה מספיק טוב נאשם 6 העביר אותו לערבים בצפון. קשה להבין מהתמליל מה היה הרווח של אמויאל ונאשם 6 מהעסקאות אך ניתן להבין שמדובר בסביבות 150,000 ₪ (עמוד 32).
7. בעסקה האחרונה נסחרו הרואין ושני סוגים של חשיש. הקונים לקחו 10 ק"ג הרואין ו-7 ק"ג של "חמסה" (חשיש איכותי). הם ניסו למכור להם גם את יתר החשיש (16.6 ק"ג) אך הקונים לא רצו כי מדובר ב"עלה" (חשיש שאינו איכותי). אמויאל נתפס כשברשותו החשיש מסוג עלה שהקונים לא לקחו וכן 2,000 כדורי אקסטזי שניתנו כתמורה עבור הסמים.
8. יצויין כי במהלך שיחותיו עם המדובב, אמויאל אף פעל לקשר את המדובב עם אוריאן ונאשם 1 לביצוע עסקאות סמים ואף עם נאשם 6. הדברים יובאו בהרחבה בהמשך כחיזוק לאמינות דבריו של אמויאל למדובב.

עדות אמויאל בבית המשפט (פרוטוקול דיון מיום 24.1.2013 עמודים 169-182)

1. אמויאל סיפר כי הוא בן 25, מספר הטלפון שלו מסתיים ב- 9858, ולפני שנעצר עסק בשיפוצים. הוא מכיר את נאשם 1 מִזה שמונה שנים במסגרת עבודתו כמלצר באוריאנה ונרקם ביניהם קשר חַברִי קרוב. את נאשם 6 הכיר כקרוב משפחה כשנתיים לפני מעצרו ונוצר ביניהם קשר יום יומי. ביום 30.8.2011 נסע אמויאל ברכב בו היו 17 ק"ג חשיש ו-2,000 כדורי אקסטות, רכבו נתפס ללא רישיון, והוא נעצר למחרת. לדבריו, רכש את הסמים ישירות משלום, אותו הכיר במסיבה שאירגן נאשם 1, והנאשמים אינם קשורים לסמים שנתפסו. אמויאל אמר כי רכישת הסמים בוצעה באמצעות שיחות טלפון אך כשנשאל כיצד יתכן שבפלטי הטלפון שלו אין שיחות עם שלום השיב שגם הוא וגם שלום שוחחו מטלפונים שאינם ידועים למשטרה, אך אינו זוכר את המספר.
2. על דבריו למדובב לפיהם סחר בהרואין בשלושים אלף אמר "סיפרתי הרבה דברים" וטען כי מדובר בהתרברבות. אמויאל אמר שהוא סוחר רק בחשיש ואקסטות ואין לו כסף להתעסק עם הרואין. הוא שלח את המדובב לעשות עסקה עם החבר של הקצין, בבית המשפט אמר שהתכוון לאבי שלום. לטענת התביעה הוא חשב שהקצין הוא שלום עצמו והחבר הוא נאשם 1. לטענתו, ידע ששלום אינו קצין כיוון שהוא מכיר אותו כירקן ביהוד שנים רבות. לאור הסתירה בעדותו ולבקשת התביעה אמויאל הוכרז כעד עוין, הודעותיו ושיחותיו עם המדובב הוגשו לבית המשפט על פי סעיף 10א.
3. לטענתו בבית המשפט כל הסיפורים שסיפר במשטרה הם המצאה וגם הדמויות המעורבות אותן תיאר במשטרה ולמדובב לא קיימות. אמויאל מכיר את השוטר שתיחקר אותו, זהבי, מחוץ למשטרה ולכן הרגיש נוח לדבר איתו. הוא אמר לו הכול כדי שיעזבו אותו וישחררו את אוריאן. לשאלה מדוע בחר להפליל שני אנשים קרובים אליו השיב כי לנאשם 6 יש שֵם בגלל עברו ורצה להתרברב, ואת נאשם 1 קָשַר כיוון שהכיר את שלום דרכו. אמויאל הכחיש כי שלח את חברתו לעשות עסקת סמים עם המדובב, הכחיש שקנה סמים מנאשם 1. כמו כן טען ששיקר למדובב כשאמר שמזל שלא תפסו הכל כי היה 10 ק"ג הרואין.
4. שלום אמר לו שהוא מוכר ק"ג הרואין ב-30,000 ₪ אך אמויאל לא תכנן לעשות עסקאות בכמויות גדולות כאלה. הוא ניהל מו"מ כיוון שחשב שיוכל לעשות "מכה" ולהרוויח כסף. אמויאל אישר בחקירה הנגדית כי לא יתכן ששילמו לו באקסטזי עבור הרואין כיוון שמדובר רק ב-2,000 כדורים. אמויאל סיפר כי עבד עם אבוחצירה אבוחצירה בשיפוצים וגם נאשם 6 עבד איתם באופן קבוע. נאשם 6 היה בן בית אצלו, לאחר שחזר ממעצר בחו"ל הגיע ליהוד ונוצר הקשר. נאשם 6 חייב לו 50,000-100,000 ₪.

טענות הנאשמים

1. לטענת הנאשמים אין לקבל את דבריו של אמויאל במשטרה לאור העובדה שאמויאל עצמו העיד בבית המשפט כי 80% מהמידע שמסר למדובב הוא שקרי, ונובע מרצונו להתרברב בפני המדובב, שהציג עצמו כעבריין. אמויאל מסר דברים דומים לחוקרים כדי שאוריאן תשוחרר. אמויאל המציא סיפור לפיו סייע לנאשם 6 כלכלית כדי להצטייר כמי שתומך בעבריין, כמו כן התרברב שהוא מוּכַּר בכל יהוד. אמויאל ראה שהמדובב מכיר את נאשם 6 ולכן סיפר שהוא קשור אליו בעסקת הסמים והמדובב הוא שהכניס את שמו של נאשם 6 לסיפור הסמים. אמויאל רכש את אמונו של המדובב באמצעות שמו של נאשם 6 ופיתה אותו לעבוד עם עבריינים צעירים.
2. הודעותיו של אמויאל רצופות שקרים כדוגמת הניסיון לטעון שקיבל את הרכב מביטון בסמוך לתפיסה. עדותו אינה עקבית שכן בכל הזדמנות הוא סיפר על חלקו בשרשרת הסם באופן אחר. אף המדינה לא האמינה לדברי אמויאל ובעניינה של אוריאן לא הוגש כתב אישום חרף סיפוריו של אמויאל למדובב על מעורבותה בעסקי הסמים.
3. לעניין ההרואין, לטענת הנאשמים דבריו של אמויאל אינם מתיישבים עם ההיגיון. לטענתו קיבל בתמורה להרואין והחשיש את כדורי האקסטזי שנתפסו ברשותו. אך לא יתכן ש2,000 כדורי אקסטזי הם התמורה המלאה בגין 10 ק"ג הרואין ו-5 ק"ג חשיש. 2,000 כדורים שווים כ-34,000 ₪, אמויאל לא טען שניתנה תמורה נוספת וגם לא נתפס סכום כסף נוסף ברשות אמויאל או נאשם 6 (המדובב דיבר על 17-21 ₪ לכדור).
4. לטענת נאשם 1 אמויאל אמר שהיו לו 10 ק"ג הרואין בלי לייחס זאת לנאשם 1 במפורש, והמדובב הוא שמסר זאת למשטרה, אך לא העיד בבית המשפט. לטענת נאשם 1 מקור הסמים שנתפסו אצל אמויאל בברכה ושלום ואף אמויאל אמר למדובב שניתן להגיע לאחד המעורבים באמצעות המודיעין של תחנת מסובים וחברתו של ברכה עובדת במסובים.

גירסת אמויאל במשטרה מול גירסתו בבית המשפט

1. בטרם אפנה לבחון את שתי הגרסאות השונות שמסר אמויאל אציין כי הפעלת מדובב הינה תחבולה לגיטימית והכרחית לצורך לחימה יעילה בפשיעה:

"...החלטתה של המשטרה להיעזר במדובב הוכרה כהכרח בל-יגונה. המציאות מלמדת כי במקרים רבים נוטה חשוד לפתוח את סגור לבו בפני מי שעצור עמו ולהימנע מכך בחקירה בפני איש מרות, ואם בדרך זו ניתן לתרום לחשיפתן של עבירות ולהעמדתם של עבריינים לדין, כי אז אין מנוס מלעשות שימוש גם באמצעי חקירה זה" (ע"פ 4577/98 דיין נ' מדינת ישראל, פ''ד נה(2) 405, 410 (2001) וראו גם ע"פ 4847/12 כהן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 12.6.2013), ע"פ 3817/09 אזברגה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 16.9.2010).

1. לעיתים תכופות כאשר ראיה מושתתת על הפעלת מדובב יש לבחון את מהימנותו שכן הודעותיו במשטרה מוגשות כראיה וההגנה טוענת שיש לו אינטרס להצביע על הצלחתו ולסבך את הנאשם. במקרה שלפני, סוגיה זו אינה על הפרק שכן המדובב לא נחקר בבית המשפט והודעותיו לא הוגשו (התביעה ויתרה על הגשת הודעותיו לאחר שהמשטרה והמדובב התנגדו להעדתו שלא בדלתיים סגורות). טענת ההגנה מתמקדת, אפוא, בשאלת המשקל שיש ליתן לדבריו של אמויאל בפני המדובב, והובאו באמצעות ראיות אובייקטיבית בלבד, בדיסקים ותמלילים.
2. לפני שתי גרסאות של אמויאל, האחת עלתה במהלך החקירה המשטרתית (לפיה ביצע עסקאות סמים עם הנאשמים), והשנייה היא גירסה שנולדה בבית המשפט (לפיה ביצע עסקאות עם שלום, והנאשמים אינם קשורים לסמים). אני מקבל את גירסתו של אמויאל במשטרה ודוחה את הגירסה הבלתי מהימנה שהעלה בבית המשפט מהטעמים הבאים:
3. (א) הנאשמים טוענים שיש לקבל את עדותו של אמויאל בבית המשפט לפיה שיקר למדובב מתוך רצון להתרברב בפני מי שנחזה בפניו לעבריין "כבד". אינני מקבל טענה זו שכן פרטים רבים מאלו שמסר למדובב התגלו כנכונים ובמקביל לא מצאתי בדבריו שקרים. יתכן שאמירה לפיה הוא "מוכַּר בכל יהוד" אכן מופרזת אך אין בכך כדי להפחית ממשקל יתר הדברים שמסר. יצויין כי כשנשאל בחקירה כיצד הוא מסביר את דבריו למדובב העדיף לרוב לשמור על זכות השתיקה. הוא השיב שמדובר בניחוש טוב, וכן שהמדובב "הבטיח לי הרבה דברים שהמצב שלי בחוץ לא טוב. וכמו שהוא משקר גם אני שיקרתי" (הודעה מיום 12.10.2011, עמוד 3 שורה 56).
4. נכון שהמדובב, במספר הזדמנויות, הבטיח לאמויאל שישמור עליו, ייתן חסותו ויסייע לו כלכלית (תמליל דיסק 714/11-1 עמוד 46 שורות 19-23, תמליל דיסק 714/11-3 עמוד 13 שורות 28-38, תמליל דיסק 714/11-4 עמוד 8 שורות 30-33, עמוד 23 שורות 14-16). הבטחותיו של המדובב מסבירות אולי מדוע אמויאל בחר לחשוף את המעורבים האחרים בפרשה אך אינם מסבירים מדוע ישקר למדובב. נהפוך הוא, ככל שהמדובב הצטייר בעיני אמויאל כבעל השפעה רבה יותר כך אמויאל מצידו לא ירצה להסתבך ולשקר לו. יש להדגיש שהמדובב הבטיח לסייע לאמויאל בטרם סיפר על הסחר עם הנאשמים ולכן מבחינת אמויאל הוא התחבב על המדובב וקיבל תמיכה ממנו "חינם" וללא צורך להרשימו (תמליל דיסק 714/11-1 עמוד 11 שורות 4-11). בנוסף, הנאשמים אינם עבריינים בעלי שם בעולם התחתון כך שלא ברור מדוע דווקא שירבוב שמם "מוסיף נקודות" לאמויאל בפני המדובב. הדברים מתחדדים לאור קשריו הטובים עם הנאשמים, והחברוּת הקרובה עם נאשם 1 בפרט. מכל מקום, אף אם אמויאל היה סבור ששמו של נאשם 6 "נחשב" הוא אינו זקוק להמציא סיפורים על עסקאות סמים משותפות ודי היה בכך שיתרברב בפני המדובב בקשר החברי העמוק ביניהם.
5. בנוסף, טענת ההתרברבות נסתרת בכך שדבריו למדובב תאמו להפליא פרטים שמסר בחקירותיו ובפני החוקרים בוודאי שלא היה לו עניין להתרברב (ראו פסקאות 72-79 לעיל). כך למשל סיפר לחוקרים על כך שהקצין, תוך שהתכוון לשלום, העביר הרואין, שאין לו קשר לקצין אלא לחבר (נאשם 1), כמו כן סיפר על כך שנאשם 6 ביצע איתו עסקאות סמים וחייב לו סכום של 110,000 ₪, חלקו על סמים.
6. נאשם 6 טוען שאמויאל התרברב גם בכך שתמך כלכלית בנאשם 6 כדי לבסס עצמו כמי שמסייע לעבריין. מאידך, נאשם 6 בעדותו אישר שנתמך על ידי אמויאל ואנשים נוספים. בנוסף, אמויאל סיפר על חוב בגובה זהה (110,000 ₪) הן למדובב והן לחוקרים, ובפניהם, כאמור, לא היה לו עניין להתרברב.
7. בעניין חקירותיו במשטרה נטען כי החוקרים הפעילו לחץ ואמויאל הפליל את נאשם 6 כדי שישחררו את חברתו אוריאן. עיון בחקירותיו מעלה שאמויאל חש נינוח באופן יחסי, בייחוד עם החוקר זהבי אותו פגש בעבר באירוע משפחתי. זהבי אף הדגיש בפניו כבר בחקירה הראשונה כי רוצה שיספר את האמת: "אמויאל: כמו שאתה אומר זה יקל עליך, אז מה אתה רוצה? שאני יודה. זהבי: לא, אני רוצה שתספר את האמת" (חקירה מיום 1.8.2011 (דיסק 691/11) עמוד 3 שורות 37-39). יש לציין כי התפתחות החקירה הגיונית לחלוטין: בתחילה אמויאל סירב לשתף פעולה וטען שחושש מהמעורבים. לאחר מכן, למרות שאינו מעוניין למסור לחוקרים את פרטי המעורבים בפרשה והחליט לשמור על זכות השתיקה, הוא התקשה לשלוט בלשונו ו"נידב" לחוקרים פרטים כלליים. בשלב זה נכנס המדובב לתמונה וניכר כי אמויאל חיכה להזדמנות בה יוכל "לפרוק" את אשר על ליבו ולספר לאדם כלשהו על מעשיו. כך למשל, זמן קצר לאחר שפגש במדובב לראשונה אמר לו: "פה כבר עשרה ימים... כבר התחרפן לי המוח לבד. אתה יודע איזה שי..." (תמליל דיסק 714/11-1 עמוד 2 שורות 18-21).
8. נכון ששמה של אוריאן נקשר בשמו של נאשם 6 במהלך החקירות האחרונות, אך זאת במסגרת הטחות החשדות של החוקרים באמויאל. הם חשדו שאוריאן הייתה מעורבת בעסקאות הסמים, כפי שאמויאל עצמו סיפר למדובב.
9. (ב) מעבר לכך שאמויאל סיפר למדובב על המעורבים בפרשה, הוא הגדיל לעשות ושלח את המדובב לפגוש את נאשם 6 ולבצע עסקה עם נאשם 1. יש בכך להצביע על אמינות דבריו שכן, לוּ דבריו היו שקריים הוא לא היה מעז לשלוח את המדובב, שכאמור, הציג עצמו בפניו כעבריין, לפגוש ולבצע עסקה עם אנשים תמימים. אמויאל טען אמנם שקישר את המדובב לנאשם 1 כיוון שהכיר את שלום באמצעות נאשם 1 אך טענה זו מופרכת. משעה שלדבריו הכיר את שלום וסחר עימו, אין לו צורך בנאשם 1 כאיש קשר לשלום.
10. להלן ציטוט עיקרי הדברים בין המדובב ואמויאל לעניין ההתקשרות עם נאשם 1: אמויאל כִּיוֵון את המדובב ל"חבר" (נאשם 1), לאוריאנה (תמליל דיסק 714/11-4, עמוד 7 שורה 8). הוא קישר בין המדובב לנאשם 1: אוריאן תודיע לנאשם 1 והמדובב ידבר עם נאשם 1 ויגיד שהוא חבר של אמויאל. אמויאל הִנחה את המדובב לומר לנאשם 1 שמדובר ב"כסף מראש", כי בעבר הוא "אכל עקיצה" משניים שאמרו שאין כסף (שם, עמודים 68-69, תמליל דיסק 714/11-8, עמוד 3 שורות 11-31). המדובב: "אם זה נוח שזה יעבור דרך אביחי, זה יעבור דרך אביחי... והוא צריך להגיד מראש מה צריך להכין. אמויאל: "זה ככה פחות או יותר קבענו. אני מאמין שלושים ומעלה" (תמליל דיסק 714/11-9 עמוד 16, 24-27). על נאשם 1: "זו דלת פתוחה מבחינתך. זה כאילו אני ואחי הגדול, זה כאילו אותו אנחנו ככה שמונה שנים יחד" (שם, עמוד 18 שורה 7-8). אמויאל עירב גם את חברתו אוריאן בכך ששולח אליה את המדובב (תמליל דיסק 714/11-3 עמודים 11-14, תמליל דיסק 714/11-4, עמוד 7 שורות 36-37, תמליל דיסק 714/11-8, עמוד 2 שורות 25-29). נקבע שאמויאל יצביע על אוריאן בדיון בית המשפט כדי שהמדובב יוכל לזהותהּ (תמליל דיסק 714/11-4, עמוד 66 שורות 35-36). אמויאל דיבר על נאשם 1 ועל אוריאן. אם אוריאן תודיע לנאשם 1 לא תהיה בעיה. כי אוריאן והוא זה אותו דבר (שם, עמוד 67 שורות 13-33). על פי היומן, בעמוד 16 אמויאל סיפר למדובב שבפגישה עם אוריאן במשטרה ביקש ממנה לקשר אותו עם נאשם 1: "...אמרתי לה... יבוא בן אדם תביאי אותו לאביחי. עושה לי בסדר. באוזן אמרתי לה. שאלתי אותה... אמרה לי "הכל טוב" ואז לחצה לי על הרגל מתחת לשולחן, אולי קיבלה את הכסף" (בתמליל דיסק 714/11-9 נכתב: "(לא ברור)... הכל טוב ואז היא לחצה לי על הרגל כאילו. מתחת לשולחן... (לא ברור)...").
11. להלן ציטוט עיקרי הדברים בין המדובב ואמויאל לעניין ההתקשרות עם נאשם 6: אבל תראה מה אני יעשה. אני אשאל את העורך דינית שלי (מילים לא ברורות) משוחרר. כי אם כן בטוח (מילים לא ברורות) למה יש לי דוד שלי אבוחצירה שאמרתי לך כביכול יגאל יושב אצלו. אתה מבין? אז אוריאן... אל תדאג אני עם חברה שלי בעיניים אני יכול לדבר... אני יגיד לעורך דינית היא תחזור אלי אני יגיד לה תשמעי תגידי לאוריאן שאם יפנו ליגאל או למישהו, שאני שלחתי אותו כביכול כאילו אני (מילים לא ברורות) וש... שישתף אותו במה שיש... איך שאני מכיר את יגאל אם יש כיוון הוא יזרום איתו בלי שאני יגיד" (תמליל דיסק 714/11-1, עמודים 97-99). "יגאל לוקח את הכל. אל תדאג, אם מישהו ייקח את זה יגאל ייקח את זה על עצמו. אתה מבין? כי יגאל הוא זה שידבר עם ההוא, יגאל הוא זה שיביא (מילים לא ברורות) כאילו הוא זה שידאג שזה יהיה איפה שהוא. יגאל (מילים לא ברורות) אתה לא תראה את החבר שלי, לא את הקצין. חוץ (מילים לא ברורות) אף אחד..." (שם, עמוד 105 שורות 24-29), מוסיף כי "נקווה רק שהוא בחוץ כאילו. לפחות אם הוא שם מזיז (שם, עמוד 106 שורה 2).
12. יוער כי בסופו של דבר סוכם בין המדובב ואמויאל שהמדובב ייצור קשר עם נאשם 1 ולא עם נאשם 6. אין בכך לכרסם באמינות הדברים שאמויאל מסר למדובב שכן הוא הסביר למדובב שמעוניין להתנתק מנאשם 6 לאור התנהלותו (תמליל דיסק 714/11-4 עמודים 34-35, 42). בנוסף, ברור כי אין צורך בנאשם 6 לצורך סיוע למדובב בביצוע העסקות שכן הוא יכול לקנות ישירות מנאשם 1.
13. (ג) כעולה מפסקאות 80-96 אמויאל סיפר למדובב על עסקאות הסמים בפירוט רב. לא מדובר באמירה כללית או חד פעמית. במהלך שהותו במחיצת המדובב, אמויאל סיפר למדובב בפירוט כיצד התבצעו העסקאות, באילו סכומים מדובר, מי המעורבים האחרים בפרשה ועל חלק מהפרטים הללו חזר מספר פעמים. מקריאת תמלילי השיחות עם המדובב עולה שאמויאל שוחח עם המדובב בפתיחות רבה ומעבר ל"פרטים הטכניים" הנוגעים לעסקאות הוא שיתף את המדובב בתחושותיו. כך למשל סיפר על יחסיו המורכבים עם נאשם 6, וסיפר מדוע "עולם הסמים" מושך אותו. הוא אף אמר למדובב שזו פעם ראשונה שהוא מרגיש פתוח ומספר למישהו על עסקאות הסמים (תמליל דיסק 714/11-4, עמוד 23 שורה 23). הפרטים הרבים, השיתוף בתחושות והפתיחות בה שוחח עם המדובב, כל אלה מוסיפים אמינות לדבריו בפני המדובב.
14. לעומת הפירוט הרב בגירסתו במשטרה, גירסתו של אמויאל בבית המשפט, לפיה הנאשמים אינם קשורים לסמים, והוא ביצע את העסקאות ישירות מול שלום הינה אמירה כללית בלבד. אמויאל לא סיפר בעדותו כיצד התבצעו העסקאות. זאת, לעומת אימרותיו הרבות במשטרה בהן הוא הדגיש שהוא מכיר את החבר, לא את הקצין והקצין לא מכיר בו וכאמור, בעיניו שלום הוא הקצין (ראו למשל 5.9.2011 (דיסק 711/11) עמוד 5 שורות 26-35, עמוד 15 שורה 25 וכן ראו שיחות עם המדובב תמליל דיסק 714/11-4, עמוד 34 שורות 1-3).
15. (ד) אמויאל טען בחקירותיו האחרונות ובבית המשפט שהסיפורים שסיפר למדובב הם בסך הכל "ניחוש טוב" (למשל 5.10.2011 (דיסק 1986/11) עמוד 52). קשה לקבל טענה זו לאור ראיות נוספות התואמות את הסיפור שסיפר: בעקבות דבריו של אמויאל למדובב ולחוקרים, התבצעה עסקת הביום. מהאזנות הסתר עולה שאכן מקור הסמים בקצין צה"ל מדרום הארץ שלא מעביר את כל הסמים למשטרת ישראל. אמויאל סבר ששלום הוא הקצין- שמו אכן אבי, הוא אדם בריא וגבוה, נוהג על "מזדה", שחום וחבר של הנאשם 1. שלום אכן מכר לנאשם 1 את הסמים, ונאשם 1 מכר את הסמים הלאה. מהראיות עולה שכפי שאמר אמויאל מקור הסמים מהעסקה האחרונה מתפיסה של צה"ל חצי שנה לפני כן. גם הפרטים שמסר בנוגע לנאשם 6 הם נכונים לעניין העובדה שריצה מאסר, מקום מגוריו, האמצעים הכלכליים שברשותו. גם מחקרי התקשורת שיובאו להלן ביתר פירוט מעידים על קשר טלפוני אינטנסיבי בין קבלו-שלום-נאשם 1- אמויאל- נאשם 6 בתקופה שקדמה למעצרו, באופן התואם את תיאור מערכת היחסים על ידו.
16. לטענת נאשם 1 התביעה מבקשת ללמוד מאישום 3 על אשמתו באישומים 1-2 ועל בית המשפט להפריד בין האישומים. דין טענה זו להידחות. נכון שעצם מעורבותו באישום השלישי אינה משפיעה על שאלת ההרשעה באישומים 1-2 באופן ישיר אך אישום 3 המתאר את עסקת הביום, מחזק את אמינות אימרותיו של אמויאל במשטרה ולפיכך משליך באופן עקיף על אשמתו של נאשם 1 באישומים 1-2.
17. יוער כי הנאשמים טוענים שאימרות אמויאל במשטרה רצפות שקרים, אך לא מצאתי שקרים כאלו למעט ניסיונו של אמויאל בתחילת החקירה לטעון למועד אחר בו ביקש את הרכב מביטון ולכך שלא היה מודע לכך שיש סמים ברכב.
18. (ה) מספר ימים לאחר השיחות עם המדובב, נמסר לזהבי שאמויאל "עצבני" וביקש לשוחח איתו. במהלך השיחה בין השניים אמויאל אמר את הדברים הבאים: "בא לי לשבור לעצמי את הראש... על כל מה שקרה... סיבכתי לעצמי את התחת... גם בכלא אני לא אשרוד... עצבני על עצמי כי אני טיפש אבל אין מה לעשות..." (תמליל מיום 15.9.2011 (דיסק 740/11) עמוד 3 שורות 1-8, 22-23), "עשיתי מה שעשיתי, נפלתי איפה שנפלת.. מה שיהיה יהיה, כל אחד מקבל מה שיקבל... מי שייפול ייפול... מנסה להסביר לך ככה מה שאני יכול להגיד לך. אם אני מגיע לכלא חותכים לי את הראש" (שם, עמוד 5 שורות 33-37, ראו גם מזכר מיום 18.9.2011 שערך זהבי). זהבי שאל את אמויאל על מה בדיוק הוא מדבר, וביקש לשמוע מאמויאל מה בדיוק אירע, אך אמויאל לא השיב כיוון שרצה להתייעץ עם עורכת דין ולאחר שהתייעץ עמה "שמר על זכות השתיקה". למרות שאמויאל לא סיפר מה אירע, מדבריו ניתן ללמוד שהוא עצבני על עצמו כיוון שעשה משהו טיפשי שהוא מתחרט עליו. המעשה הזה יגרום לאנשים ליפול ובגלל המעשה הזה הוא לא ישרוד בכלא. כלומר, בדבריו לזהבי מספר ימים לאחר השיחות עם המדובב, אמויאל מודה שהוא הפיל אנשים.
19. (ו) כנגד אמויאל הוגש כתב אישום, ביום 26.6.2012 הוא הודה בכתב אישום מתוקן ונגזרו עליו 5.5 שנות מאסר בפועל (ת/55). אמויאל הודה בכך שנאשם 1 מכר לו ולנאשם 6 חלק מהסמים שנתפסו על ידי צה"ל, ויחד עם נאשם 6 הוא מכר כ-3 ק"ג הרואין וכ-5 ק"ג חשיש בתמורה לסכום כסף ו2,000 טבליות MDMA. במהלך המכירה נוהל מו"מ למכירת 16.5 ק"ג חשיש נוספים אך העסקה לא יצאה לפועל כיוון שהקונה טען כי איכות הסמים ירודה. אני ער לכך שהודאתו של אמויאל כשלעצמה אינה יכולה לשמש ראיה במשפט זה. יחד עם זאת, הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן מצביעה על אמינות דבריו למדובב, חרף טענתו שלא התעניין בתוכן הודייתו אלא בעונש עליו הוסכם בהסדר הטיעון.
20. יצויין כי הסמים שנתפסו ברכבו של אמויאל הוחזקו בתיק צבאי ירוק (ת/160+161). וכך גם הסמים מעסקת הביום. ראיה זו מחזקת את דבריו של אמויאל שמקור הסמים ברכבו- מהצבא. כמו כן נתפסו סכומי כסף משמעותיים אצל שלום (ת/143+144): בביתו- 2000 ₪+6139$+ 242,000 ₪, בארנקו נתפסו 3,370 ₪. ראיה זו מחזקת את המסקנה ששלום ביצע עסקאות סמים בעבר.
21. סיכומו של דבר, הגירסה לפיה ביצע עסקאות סמים מול שלום הינה שקרית, היא נולדה לראשונה רק בעת עדותו של אמויאל בבית המשפט ומטרתה להרחיק הנאשמים. לעומת זאת, גירסתו של אמויאל במשטרה עקבית ואמינה הן לאור הפרטים הרבים, העובדה ששלח את המדובב לבצע עסקה עם הנאשמים, איתם מצוי בחברות קרובה לדבריו, חזרתו על דבריו למדובב בפני חוקריו ולוּ באופן חלקי, וכן הקשרים עליהם סיפר-בין שלום לנאשם 1 כפי שהתגלו בעסקת הביום. גירסה זו מתחזקת לאור דבריו של אמויאל לזהבי, בסמוך לשיחות עם המדובב, לפיהם "ברוב טיפשותו" הפיל אנשים, וכן לאור הודאתו בבית המשפט בכתב אישום מתוקן המתבסס בין היתר על דבריו במשטרה.

(ב) הצורך בחיזוק

1. אימרותיו של אמויאל אינן יכולות לעמוד לבדן, ולצורך הרשעה נדרש חיזוק הן מכוח סעיף 10א(ד) לפקודת הראיות- אימרת חוץ של עד, והן מכוח סעיף 54א(א) לפקודת הראיות- עדות שותף. משקל החיזוק הנדרש במקרים אלו נידון בעבר בפסיקה:
2. "כשם שמשקל ה"דבר לחיזוק" הדרוש לפי סעיף 10א(ד) אינו ניתן לקביעה, ואין לך אלא ליתן דעתך לנסיבותיו של המקרה (והוא הדין לגבי סעיף 54א(א)), כן הדבר כששתי הדרישות הן מצטברות. מידתו של החיזוק הנדרש למקרה כזה עומדת ביחס ישיר למידת האמון שרוחש בית המשפט לאמור באימרת השותף, שעליה תושתת ההרשעה, ומידת אמון זו נקבעת הן על-פי תוכנה של האמרה וסממני האמת שבה והן מיתר הראיות, שהובאו לפני בית המשפט" (ע"פ 209/87 שחאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(4) 594, 596 (1987). לעניין זה ראו גם יעקב קדמי על הראיות חלק ראשון 341, 413, ה"ש 221 (מהדורה משולבת ומעודכנת, התש"ע-2009). ויודגש כי נדחתה הטענה לפיה לאימרת חוץ של שותף דרושה תוספת ראייתית מסוג סיוע (שם)).
3. הנאשמים טוענים כי התביעה לא הצביעה על חיזוק כנדרש. להלן אדון ביתר הראיות שהביאה התביעה.

(ג) מחקרי התקשורת

הקשר הטלפוני בין המעורבים בפרשה

1. בטרם אפנה לניתוח מחקרי התקשורת אציין את ארבעת הספרות האחרונות של מספרי הטלפון המיוחסים למעורבים השונים בפרשה: קבלו 0787, שלום 2273, כהן 8817, ברכה 9370, סידיס 5831, הלוי 2998, אמויאל 9858, נאשם 6: 0928 ו-5795, אוריאן 0647, אזולאי 4210.
2. בעניינו של נאשם 1: לגבי טלפונים שמספרם 4177 ו-4847 (להלן: "השני") אין מחלוקת. לגבי מספר 1556 (להלן: "השלישי") נאשם 1 מכחיש קשר וטוען כי אין לו צורך בטלפון נוסף. עם זאת, אני קובע כי המספר שייך לנאשם 1 שכן מספר זה מופיע בזיכרון הטלפון של שלום תחת השם "טיטו2" (ת/40, דו"ח תשאול עליו חתום פקד שרלי הרדן מיום 6.10, דיסק 1989/11). חיזוק לכך ניתן למצוא בעובדה שהמספר השלישי אוכן ברוב מוחלט של הפעמים באור יהודה ונערכו באמצעותו שיחות רבות עם המעורבים האחרים בפרשה: שלום, אמויאל, כהן ונאשם 6. יוער כי התביעה ייחסה תחילה את המספר שבמחלוקת לנאשם 1 בעקבות ידיעה מודיעינית אך קביעתי שהטלפון שייך לנאשם 1 מתעלמת מטענה זו שעה שלא הובאה לה ראיה.
3. במסגרת פרשת התביעה הוגשו מחקרי התקשורת הנוגעים למעורבים בפרשה (קלסר שסומן הן ת/194 והן ת/196. להלן: ת/194). מעיון במחקרי התקשורת עולה תמונה הבאה:
4. הקשר בין אמויאל ושלום: גירסתו של אמויאל בבית המשפט נסתרת בראיות אובייקטיביות העולות ממחקרי התקשורת לפיהם לא שוחח עם שלום מעולם. אמויאל טען בבית המשפט כי שוחחו מטלפונים אחרים, אך אין לקבל טענה זו שכן אמויאל עצמו לא ידע לומר מהם מספרי הטלפון מהם שוחחו. כמו כן, מהטלפונים הידועים למשטרה, הן של שלום והן של אמויאל, בוצעו שיחות פליליות רבות לקבלו ולנאשמים. אף אוריאן העידה כי לאמויאל היה טלפון אחד ולא היו לו טלפונים נוספים (פרוטוקול דיון מיום 3.2.2013 עמוד 190 שורה 19).
5. בעוד אמויאל ושלום לא שוחחו מעולם, ישנו קשר יום יומי בין אמויאל ונאשם 1: להרחיב- נאשם 1 ואמויאל: השניים שוחחו מדי יום בין שעות הצהריים לשעה 3:00 בלילה. ביום יום 21.8.2011 (בו שלום נסע לבסיס) ליום תפיסת הרכב ישנן התקשרויות רבות באופן חריג בין השניים, וביום תפיסת הרכב- שוחחו רק פעם אחת כשאמויאל התקשר לנאשם 1 בשעה 15:30 לאחר התפיסה.
6. הקשר בין נאשם 6 ואמויאל: קשר טלפוני אינטנסיבי בין השניים, הם שוחחו מדי יום והתקשרו זה לזה בכל שעות היממה, משעה 7 בבוקר ועד אחרי חצות. אמנם לא כל ניסיונות החיוג הצליחו ובדו"ח ישנן שורות רבות של ניסיונות חיוג ללא שיחה אך גם אם נבחן רק את מספר השיחות והמסרונים נמצא שמדובר בשיחות רבות. בנוסף, יש משמעות גם לניסיונות ההתקשרות החריגים והבלתי פוסקים המעידים על דחיפות ובהילות. מועד אחד הראוי לציון הוא 29.8.2011, יום לפני תפיסתו של אמויאל. בעוד שבשגרה השניים חייגו זה לזה מספר רב של פעמים ושוחחו עד 5 פעמים ביום, במועד זה בוצעו למעלה מ-10 שיחות ולמעלה מ-20 התקשרויות ללא חיוג. השיחה האחרונה הייתה בחצות והחל ממחרת אין כלל שיחות ביניהם, לא ביום התפיסה ולא ביום המעצר. יצויין כי מדובר בנתון חריג שכן השניים נהגו לשוחח מדי יום מספר פעמים ולחייג זה לזה מספר רב של פעמים.
7. הקשר בין נאשם 6 ונאשם 1: התקשרויות רבות אך לא מדי יום. רוב ההתקשרות הן ניסיונות חיוג של נאשם 6 ללא הצלחה. השניים משוחחים בכל שעות היממה משעה 7 בבוקר ועד אחרי חצות, לעיתים שוחחו בין השעות 1:00-2:00 בלילה. מועד אחד שראוי לציון הוא יום 14.8.2011, במהלכו השניים החליפו ביניהם 20 מסרונים.
8. נאשם 6 ואוריאן: ישנן התקשרויות רבות בין השניים הגם שלא מדובר בקשר אינטנסיבי כפי שקיים מול המעורבים האחרים. יחד עם זאת טענתו של נאשם 6 לפיה התקשר לאוריאן כדי לשוחח עם אמויאל כשלא היה זמין נסתרת במחקרי התקשורת. ראשית, נכון שחלק מההתקשרויות מול אוריאן נעשו בסמוך להתקשרויות עם אמויאל אך ישנם מקרים רבים בהם נאשם 6 התקשר לאוריאן למרות שלפני כן לא ניסה לחייג לאמויאל (ראו למשל 24.7.2011 שעה 17:47, 2.8.2011 שעה 15:21 וכן 3.8.2011 בשעות הלילה). שנית, לא מדובר בדפוס קבוע. מדי יום נאשם 6 ניסה להשיג את אמויאל ולעיתים קרובות ללא הצלחה, אך לא ניסה לחייג לאוריאן.
9. נאשם 6 ואזולאי: כיוון שנגד אזולאי לא הוגש כתב אישום איני נדרש לניתוח מעמיק של מחקרי התקשורת. אך להשלמת התמונה אציין כי בין השניים התקיים קשר כמעט יום-יומי, משעות הבוקר המאוחרות ועד חצות.

סקירת מחקרי התקשורת בימים בהם שלום מאוכן בבסיס

1. כפי שהובא לעיל, ישנו קשר יום-יומי בין נאשם 1 ואמויאל ובין נאשם 6 ואמויאל וכן קשר טלפוני שאינו יום-יומי בין הנאשמים. לא ניתן לומר שכמותית, בימים בהם שלום מאוכן בבסיס רעים ישנה התקשרות אינטנסיבית יותר מהרגיל בין המעורבים. יחד עם זאת יש מקום לנתח את פרקי הזמן הללו בנפרד ולבחון האם מרצף השיחות ניתן ללמוד על קשר בין נאשם 1 לנוכחותו של שלום בבסיס רעים.

10.7.2011- 11.7.2011

1. 10.7.2011: 15:41- התקשרויות בין קבלו המאוכן בבסיס רעים ושלום המאוכן באור יהודה-בזק. כעבור 6 דקות נאשם 1 התקשר לשלום המאוכן בגני יהודה- שטח פתוח. 20:31- התקשרויות בין שלום באור יהודה- מגדל המים וקבלו. 20:45-22:45- התקשרויות רבות במהלך הערב בין קבלו, המאוכן בבסיס "אמיתי", ושלום המאוכן בתחילה בחולון, בראשל"צ, כעבור 35 דקות בקיבוץ כרמיה, כעבור חצי שעה בכניסה לקיבוץ רעים. בהמשך הערב שלום מאוכן בכיסופים, בכניסה לקיבוץ עלומים. 23:02: שלום מאוכן בכפר עזה- ליד משאבת במים, מתקשר לנאשם 1. כעבור 5 דקות קבלו מתקשר לשלום. בתחילת השיחה שלום מאוכן ב"יכיני גבים" ובסיומה ב"שדרות עוף קור".
2. 11.7.2011: 00:13- שלום מאוכן בגן שורק ובהמשך במקורות מידן 14, מתקשר לנאשם 1. כעבור חצי שעה שלום מתקשר לקבלו, קבלו חוזר אליו ושלום מאוכן ב"אור יהודה העבודה פינת היצירה 16" (זוהי כתובת מקום עבודתו של נאשם 1, אולם "אוריאנה". להלן: "אוריאנה"). 8:27: התקשרויות רבות במהלך היום בין שלום וקבלו ובין שלום ונאשם 1, בסמיכות זמנים. 18:25: שלום המאוכן בתעשיה 10-בית כנרת אור יהודה מתקשר לנאשם 1. כעבור 11 דקות מתקשר לקבלו מספר פעמים. 19:00- שלום מאוכן בצומת סביון מתקשר לנאשם 1. כעבור 9 דקות מתקשר לקבלו. 22:11-23:19: שלום מתקשר לנאשם 1 מספר פעמים, השניים משוחחים גם לאחר חצות.
3. לסיכום פרק הזמן שבין 10.7.2011-11.7.2011: שלום אוכן בשעות הצהריים באור יהודה בעודו משוחח עם קבלו ובסמוך לכך שוחח אף עם נאשם 1. שלום אוכן באור יהודה עד שעות הערב אז החל לנסוע דרומה עד לבסיס רעים. החל משעה 22:45 שלום חוזר לאור יהודה. במהלך נסיעתו ישנן מספר התקשרויות עם נאשם 1 וקבלו. בשעה 00:45 שלום מאוכן באוריאנה. במהלך יום המחרת התקשרויות רבות בין שלום ונאשם 1, שלום משוחח גם עם קבלו בסמיכות זמנים לשיחות עם נאשם 1.

13.8.2011-15.8.2011

1. 13.8.2011: 20:40- שלום המאוכן בבזק אור יהודה מתקשר לנאשם 1. בין 21:08-21:51 ובעת שהוא מאוכן באוריאנה, שלום מחייג מספר רב של פעמים לקבלו.
2. 14.8.2011: 00:39-3:07- שלום מתקשר לקבלו, ולאחר מכן החלפת מסרונים רבים בין שלום ונאשם 1 והתקשרות טלפונית, כמו כן 4 מסרונים בין נאשם 1 ונאשם 6. 8:52: התקשרויות בין שלום וקבלו. 10:47: מסרון מנאשם 6 לנאשם 1. כעבור חצי שעה נאשם 1 מתקשר לשלום וכעבור חצי שעה השניים משוחחים, בהמשך מסרון מנאשם 6 לנאשם 1 והתקשרויות בין שלום ונאשם 1. 16:57- נאשם 1 מתקשר לשלום המאוכן באור יהודה. כעבור חצי שעה 4 מסורנים בין נאשם 1 ונאשם 6. 17:55 קבלו מתקשר לשלום. 17:59- נאשם 1 מתקשר לשלום המאוכן באור יהודה. 20:35: התקשרות בין שלום וברכה, כששלום מאוכן באוריאנה. 20:40: שלום במגדל המים אור יהודה מתקשר לקבלו שבבסיס "אמיתי". 20:58- 21:50: התקשרויות רבות בין שלום וקבלו- שלום מאוכן במקורות מידן 14, עזריקם, בסיס צבאי "ניצנים", קיבוץ כרמיה, עלומים, בארי. 21:55: נאשם 1 מתקשר לשלום המאוכן בצומת כיסופים. 22:35: נאשם 1 מתקשר לשלום המאוכן בכפר עזה ליד משאבת המים. נאשם 1 מאוכן ביהוד מערב משוחח עם שלום. 23:05 נאשם 1 מתקשר לשלום המאוכן ביבנה. ובהמשך התקשרויות בין קבלו ושלום המאוכן ביבנה, גן שורק, ראשל"צ ואור יהודה- התעשייה 10 בית כנרת. 23:39 שלום מתקשר לנאשם 1 שלוש פעמים ולאחר מכן לקבלו.
3. 15.8.2011: 00:14- שלום בבזק אור יהודה, מתקשר לנאשם 1 וכעבור שעה וחצי מאוכן במגדל מים אור יהודה ומשוחח פעם נוספת. 11:06-11:53 התקשרויות בין שלום ונאשם 1 וניסיונות התקשרות בין נאשם 1 ונאשם 6. 12:12 שלום מתקשר לקבלו וכעבור 9 דקות לנאשם 1. במהלך הצהריים שלום מתקשר מספר פעמים לנאשם 1 וב15:12 שיחה יחסית ממושכת. במהלך הערב- שלום מתקשר לנאשם 1, באחת השיחות מאוכן באוריאנה. 23:26- שיחה בין שלום ונאשם 1 במהלכה נאשם 6 שלח מסרון לנאשם 1.
4. לסיכום פרק הזמן שבין 13.8.2011-15.8.2011: יום לפני נסיעתו של שלום דרומה, שוחח עם קבלו ונאשם 1. במהלך השיחות עם קבלו (21:29- 21:51) והשיחה עם נאשם 1- שלום מאוכן באוריאנה. ביום הנסיעה של שלום דרומה ישנה התקשרות אינטנסיבית בשיחות טלפון או מסרונים בין שלום וקבלו, שלום ונאשם 1, נאשם 1 ונאשם 6. בשעות הערב (21:15) שלום החל להדרים, אוכן בעזריקם, ניצנים, קיבוץ כרמיה, קיבוץ עלומים, קיבוץ בארי וכיסופים. לאחר מכן הצפין חזרה עד לאור יהודה (23:19 באור יהודה). בשעות הצהריים של יום 15.8 המשך התקשרויות בין שלום ונאשם 1, נאשם 1 ונאשם 6, שלום וקבלו. שלום אוכן גם באוריאנה. יצויין שהקשר בין נאשם 1 ואמויאל נמשך גם בפרק זמן זה, לרבות בשעות הלילה המאוחרות לאחר ששלום חוזר מהדרום.

20.8.2011- 21.8.2011

1. 20.8.2011: 19:06- שלום מתקשר לקבלו ולאחר 10 דקות נאשם 1 מתקשר לשלום פעמיים, לאחר מכן מספר התקשרויות בין שלום לקבלו. שלום מאוכן באור יהודה- בזק.
2. 21.8.2011: 00:06- שלום מאוכן בכניסה לקיבוץ רעים מתקשר לקבלו. 00:14 מאוכן בנירים סילו. כעבור רבע שעה מתקשר לנאשם 1 מספר פעמים, מאוכן בשקמה אזור, בסילו קיבוץ בארי ובעוף קור שדרות. בשעות הצהריים קבלו מתקשר לשלום ונאשם 6 שולח מסרון לנאשם 1. בשעות הלילה התקשרויות בין שלום ונאשם 1, כששלום מאוכן בין היתר באוריאנה.
3. לסיכום פרק הזמן שבין 20.8.2011- 21.8.2011: שלום מאוכן בבסיס רעים בחצות לאחר ששוחח עם קבלו ונאשם 1. במהלך נסיעתו מהדרום צפונה התקשר לנאשם 1 מספר פעמים. למחרת נאשם 6 שולח מסרון. ובשעות הערב שלום מאוכן באוריאנה. יצויין כי ביום 21.8.2011 ברכה נמצא בקשר מוגבר אף הוא עם שלום. כמו כן אף אמויאל ונאשם 1 בקשר טלפוני בימים אלו, לרבות בשעות הלילה המאוחרות לאחר ששלום חוזר מהדרום.

טענות נאשם 1

1. מחקרי התקשורת מציירים תמונה המתאימה להפליא לתיאור שמסר אמויאל לגבי הקשרים בין המעורבים בפרשה. הניתוח שלעיל קושר את נאשם 1 לשלום, לאמויאל ואף לנאשם 6. מדובר בניסיונות חיוג ושיחות בלתי פוסקות בין המעורבים, בסמיכות זמנים ובכל שעות היממה לרבות השעות הקטנות של הלילה. בנוסף, לאחר ששלום חזר מהבסיס הוא אוכן באוריאנה מיד באותו הערב או בערב שלמחרת באופן הקושר את נאשם 1 לנסיעתו של שלום לבסיס רעים. מחקרי התקשורת הם ראיה נסיבתית, ולפיכך יש לבחון האם נאשם 1 סיפק הסבר תמים המתיישב עם הראיות.
2. הקשר עם שלום: לטענת נאשם 1 הוא מכיר את שלום כחבר ולא ידע כלל שהוא סוחר סמים. עד למעצרו של אמויאל, הוא לא היה מעורב שכן העסקאות נעשו בין שלום ואמויאל ישירות. רק לאחר שאמויאל נעצר ושלום חיפש קונה חדש הוא פנה לנאשם 1. טענה זו אינה מתקבלת על הדעת. ראשית, אין קשר כלל בין שלום ואמויאל (לעניין היעדר הקשר ביניהם ראו ניתוח בפסקה 140 לעיל). שנית, הגירסה לפיה עניין עסקאות סמים "חדש" עבורו אינה עולה בקנה אחד עם האזנות הסתר. מהן עולה בבירור שנאשם 1 בקיא בעולם הסמים אף יותר מהמעורבים האחרים, אנשים סומכים עליו ופונים שימכור להם וכו' כפי שיפורט להלן בפרק הבא. לאור מעורבותו הרבה של נאשם 1 בעולם זה, גירסתו המיתממת לפיה השיחות עם שלום הם שיחות "בין חברים" והוא כלל לא ידע ששלום סוחר סמים עד לעסקת הביום- אינה מהימנה לחלוטין.
3. הקשר עם אמויאל: לטענת נאשם 1 אמויאל סיפק לו סמים ושיחות הטלפון ביניהם נסובו סביב חברותו עם אמויאל ורצונו של נאשם 1 לעשן סמים. בנקודה זו עדותו של נאשם 1 סתרה את דבריו במשטרה לפיהם הוא לא חבר קרוב של אמויאל: "אני גם לא בחברה שלו... מה אני יוצא... אני יוצא לבלות עם מלצרים שלי?... אין לי איתו דיבור, אני לא יושב איתו, צוחק איתו, הוא לא חבר אחי..." (ת/152, עמוד 10). לעניין זה ברור כי בעת שנאשם 1 נחקר במשטרה הוא ידע שאמויאל נתפס עם סמים ולכן הרחיק עצמו ממנו. לעומת זאת, כשהעיד בבית המשפט הוא ידע על מחקרי התקשורת ולכן לא היה באפשרותו להתכחש לקשר עם אמויאל.
4. הקשר עם נאשם 6: לטענתו, נאשם 6 התקשר אליו כדי שיסייע לו למצוא עבודה. אני דוחה טענה זו. ראשית, נאשם 1 שעובד כמנהל אירועים באוריאנה שלל שנאשם 6 יכול לעבוד כמלצר באולם עקב גילו ולא ברור כיצד יכול לסייע לנאשם 6 בנקודה זו. שנית, הסבר זה שסיפק נאשם 1 לשיחות לא עולה בקנה אחד עם מספר השיחות הרב ביניהם והשעות המאוחרות בהן בוצעו השיחות. ברור כי כמות כזו של שיחות וניסיונות חיוג, בין היתר בשעות הלילה המאוחרות, לא עסקה בניסיונו של נאשם 1 לסייע לנאשם 6 באיתור עבודה. אף יום 14.8.2011 בו החליפו ביניהם 20 מסרונים, (הוא המועד השני בו שלום נסע לבסיס רעים), מחזק המסקנה על כך שהקשר ביניהם נוגע לעסקאות סמים.
5. יצויין כי נאשם 1 טען גם שהעובדה ששלום אוכן באוריאנה בסמוך לחזרתו מהבסיס אינה מעידה בוודאות שאכן נכח במקום המדוייק לאור העובדה שכל ממסר מכסה שטח נרחב ולא ניתן להצביע על הנקודה המדוייקת בה אוכן. מחוות הדעת שבידי בית המשפט עולה שצפיפות הרשת באזורים עירוניים היא של מאות מטרים. נכון שאין בחוות הדעת התייחסות ספציפית לעניין איכון שלום באוריאנה, יחד עם זאת בטבלת השיחות נרשם ששלום מאוכן ב"יצירה 16" שזהו מיקום מדוייק, לרבות מספר בית, של האולם בו עובד נאשם 1.

(ד) האזנות סתר

1. נאשם 1 טוען כי הוא מעשן סמים אך אינו מספק או מוכר סמים ומעורבותו הראשונה בעסקת סמים הייתה כמתווך בין שלום וכהן בעסקת הביום (נשוא אישום 3). כפי שיפורט להלן, טענה זו נסתרת בהאזנות הסתר (שנסקרו בהרחבה בפסקאות 39-55 לעיל במסגרת פרשת התביעה):
2. (א) נאשם 1 מהווה מקור לסמים עבור אנשים רבים שפונים אליו בבקשה שיארגן עבורם סמים. מהשיחות לפני התפיסה עולה שנאשם 1 "תקוע" בלי סמים, אנשים פנו אליו ולכולם השיב שכרגע אין לו כלום (שיחות 131, 146, 208, 257, 1342, 1395, 2157, 2572, 2663, 2678, 4 במספר שני, 2791). בעקבות מצוקתו הוא משוחח עם שלום ושואל "מה עם הבן אדם מה, יהיה או לא יהיה?", ומספר על הלחץ שמפעילים עליו. ששלום מציע שאנשים יקנו בינתיים סמים מאחרים וכשיהיה לנאשם 1- יקנו ממנו, אך נאשם 1 מסביר שאנשים עובדים עם אדם אחד כל הזמן ולא מתפזרים כי אחרת יש מלחמות (שיחה 312). כלומר, אותם אנשים שלחצו עליו בעניין הסמים הם "לקוחות קבועים" שלו.
3. (ב) בהאזנות הסתר ניתן למצוא מספר התבטאויות של נאשם 1 מהן עולה שבעבר היה מעורב בעסקאות סמים עם שלום: נאשם 1 "תקוע" ולכן פונה לכהן שימכור לו סמים כדי שימכור להלוי. נאשם 1 מבהיר להלוי שהפעם זה לא ממנו אלא ממישהו שדואג לו ולכן יעלה יותר" (שיחה 1201). נאשם 1 אומר להלוי שהוא לא מביא לו מה שהוא חושב אלא מביא כמות קטנה לחלק לאנשים למספר ימים אך זה יעלה לו הרבה וזה לא שווה: "זה כבר הופך להיות כמו אז" (שיחה 1530). במהלך המשא ומתן לעניין סכום הכסף שיועבר בשלב הראשון לשלום, שלום אומר לנאשם 1 שנכווה מספיק ונאשם 1 משיב: "מה נכוות? אתה נכוות? מי אתה בכלל, אני נכוויתי יא זבל... את כל הכאפות אני אוכל אחי" (שיחה 1509). לאחר לחץ של כהן נאשם 1 מבהיר לו: "...זה עד היום היה ככה, זה אף פעם לא הגיע מתי שאמרתי שזה יגיע, תמיד התעכב אין מה לעשות... טוב לו אולי להטעות אנשים וזה שאם חס וחלילה יקרה משהו... לא מבין את הראש הזה, אני זורם אחי" (שיחה 2537). נאשם 1: "צריך להסתדר לי היום בלילה... צוחקים עלי כבר איזה שבוע... התלכלכתי עם הבן אדם לפני איזה חודש" (שיחה 2791). לאחר שנאשם 1 כועס על שלום שלא סיפק את הסמים בזמן שלום מטיח בו: "כל הפאדיחות שעשית לי לא דיברתי מילה" (שיחה 2819), נאשם 1 כועס ששלום מסכן אותו ואת הבית שלו שעשה מחסן ונותן לו לקחת כסף מאנשים סתם (שיחות 2836, 2837).
4. נאשם 1 גם "נפל" בעסקה קודמת: עדות אמויאל, שלום אומר לברכה שיש איתו בעיה "עשו פאלטה על ארבעים אלף" (שיחה 1483). שלום לקבלו: "אתה חייב לבדוק את זה, אתה חייב, למה עשית פאלטה פעם שעברה... ואי אפשר עוד פעם פאלטה כזו. אתה צריך להוציא אחד, לפתוח אותו, לראות מה מוטבע עליו". קבלו משיב שהפעם זה רמה אחרת (שיחה 2089). יצויין כי גם אמויאל סיפר למדובב שנאשם 1 "אכל עקיצה" בעבר (ת/58 דיסק 714/11-4 עמוד 69).
5. (ג) במהלך המשא ומתן בין שלום וברכה הם משוחחים על האפשרות שנאשם 1 יזכה בסמים. במהלך השיחה הם מדברים על המוניטין של נאשם 1 כסוחר "הכי טוב": "שלום: אתה אומר לי כן כן, למה אם אני מעביר את זה לשני, להוא- הוא מטיס את זה... אתה מסכים איתי שאיך קוראים לו, השני", ברכה: "בטטה", שלום: "כן, אתה מסכים איתי שהוא יש לו מושג?" ברכה: "בטח הוא הכי טוב, הכי טוב מכולם". שלום: "אז הוא אומר יענו אם אתה רוצה, אני מעיף לך חמישים עכשיו... הוא לפי עשר מעיף", ברכה: "לה..". הם ממשיכים את המשא ומתן ושלום הולך לברר עם "השני" (שיחה 1483). ניתן לומר בוודאות שהשניים מדברים על נאשם 1 למרות שלא נוקבים בשמו באופן מפורש אלא בכינוי "בטטה" (שם משפחתו של נאשם 1 -טיטו) כיוון שמהאזנות הסתר עולה שנאשם 1 סיכם עם שלום סכום של 10,000 ₪ לק"ג. בנוסף, מיד לאחר השיחה עם ברכה, שלום, שאמר שהוא יבדוק עם "השני" מתקשר לנאשם 1 ומברר באיזה שלב יוכל להעביר את הכסף (שיחות 1493, 1506, 2074) .
6. (ד) התנהלות נאשם 1: טענת נאשם 1 היא שכל עניין הסמים היה חדש עבורו בעת ששלום פנה אליו. אך מדובר בשקר מובהק כיוון שברור מהאזנות הסתר שנאשם 1 מתנהל כמו סוחר סמים: הוא לא מתכנן להשאיר אצלו את הסמים אלא להעביר לכהן מיידית, הוא לוחץ על שלום, כשלא בטוח שהסם מאיכות טובה מספיק הוא מציע לקחת רק מעט כדי לא "ליפול" ורק אם מדובר בחומר טוב יביאו את כל הכמות. מהאזנות הסתר ניתן ללמוד עוד שנאשם 1 זהיר מאד ונוקט בלשון כללית ועקיפה כשמדבר על סמים הן לעניין סוג הסם והן לעניין המעורבים האחרים- הוא אינו מזכיר שמות של אנשים ספציפיים. לעומת זאת כשמשוחח על עניינים שאינם פליליים מתבטא באופן ברור מאד.
7. נאשם 1 בקיא בעולם הסמים אף יותר משלום ויודע להבחין בין סם איכותי לסם מאיכות ירודה: שלום התקשר לנאשם 1 "בזמן אמת" וסיפר ש"לא מוטבע על זה כלום". נאשם 1: "רק תוציא אחד תגיד לי אם אתה מצליח לכופף אותו או אתה לא מצליח לכופף אותו יפה" (שיחה 3580), שלום: "אם אתה מכופף את זה יתר מדי כאילו, זה נשבר". נאשם 1 שואל אם זה חום או לבן ושלום אומר: "חום כן, יש לו גם ריח בן זונה". נאשם 1: "אתה יכול לחתוך חתיכה עם הציפורן?... אם אתה דופק את הציפורן לא נהיה סימן? תראה, תפוס פלטה אחת עם הציפורן, תנסה לדחוף את הציפורן, תראה אם הציפורן חודרת או לא?" שלום: "ואם היא לא חודרת?" נאשם 1: "אם הציפורן לא חודרת זה זבל אחי, זבל".
8. יצויין כי לטענת נאשם 1 מהאזנות הסתר עולה שהוא לא התעניין בסמים אחרים מלבד חשיש (בניגוד לברכה) ומכאן ניתן ללמוד שהוא לא התעסק בהרואין כפי שמיוחס לו באישום 2, אלא רק בחשיש. נאשם 1 לא התעניין בהרואין בסמיכות לפני ולאחר עסקת הביום משום שידע שמקור הסמים בקצין צה"ל והסמים ששלום מוכר לו הם הסמים שצה"ל תופס ולכן אין טעם ללחוץ לגבי סם זה או אחר אלא לסחור במה שיש.
9. לסיכום: נאשם 1 הציג בבית המשפט גירסה לפיה העסקה הראשונה אותה ביצע הייתה העסקה נשוא אישום 3. למעשה, הוא הרחיק עצמו מעסקאות קודמות לחלוטין וטען שכל עניין הסמים היה "חדש" עבורו בעת ששלום פנה אליו לאחר מעצר אמויאל, ואך במקרה נקלע לסיטואציה בה תיווך בין שלום וכהן. האזנות הסתר אינן מותירות מקום לספק באשר למעורבותו העמוקה של נאשם 1 בעולם הסמים: גורמים רבים רואים בו כתובת לרכישת סמים ובתקופה בה אין בידו סמים הוא "מושך בשיניים" כלשונו ומבטיח לפצות על כך. ניתן להבין מדבריו שזו לא עסקה ראשונה עם שלום והתנהלותו היא כשל סוחר סמים "משופשף" המבין בסמים.

(ה) אימרות מעורבים נוספים בפרשה

ערן קבלו

1. בחקירות (ת/35): בעת מעצרו, קבלו הודה בעסקת הביום, שיחזר אותה, וסיפר על עסקאות קודמות: "ע: תמיד בחדר האופרטיבי. י: תמיד בחדר הזה? וההרואין שהיה גם שמה? ע: גם"... י: על כמה פעמים אנחנו מדברים? ע: לדעתי ארבע פעמים. י: ארבע פעמים, כמה מתוכם היו הרואין? ע: לא יודע אם זה הרואין אבל אם זה הרואין אז פעמיים לדעתי... י: פעמיים ובאיזה כמות? ע: 20-25... סך הכל. י: כמה כסף אתה מקבל על קילו חשיש? ע: עשר פחות חמש עשרה תלוי. י: לקילו הרואין? ע: הוא אמר שלושים הוא ירד לחמש עשרה, עשרים... עשרים וחמש פעם אחרונה" (דיסק 1995-11: תמליל עמוד 4-7).
2. קבלו סיפר על הקשר עם שלום, שהיה פקוד שלו בעבר. השניים נפגשו בחתונה של חבר משותף והגיעו לדבר על סמים ש"תקועים" אצלו כיוון שהמשטרה לא באה לקחת אותם, מאז שלום בדק איתו כמעט מדי יום אם יש סמים (דיסק 1996-11: תמליל, מקטע 2 עמוד 12), "מכרתי לו אני לא זוכר בדיוק כמה, אבל פעם אחת היה את החומר הלבן או שזה הרואין או שזה מה שזה... 20 או 25 חבילות לדעתי...לגבי החשיש היו 4-5 עסקאות לא בטוח (שם, עמוד 13). הכל בתקופה של 2-3 חודשים אחרונים. לא היו תפיסות אך מדובר בסמים ש"נתקעו" אצלו חצי שנה (שם, 14). היו 2 עסקאות הרואין בכל פעם מכר חצי מהכמות שנתפסה בציר פילדלפי. מדובר בסמים שנתפסו בפעם אחת לפני תשעה חודשים (דיסק 1996-11, מקטע 3 עמודים 3-4). קבלו לא העביר למשטרה את כל חמשת השקים אלא רק שלושה (שם, עמודים 5-7). בין שתי העסקאות חלפו מספר שבועות, ככל הנראה שלום לקח את ההרואין בשתי פעמים כיוון שלא ידע שאם ירצו אותו. (שם, עמודים 9). שלום סיפר לו שתפסו מישהו עם כדורים ועם החשיש הישן (שם, 11). "חולצה לבנה" ו- "חולצה שחורה" הן מילות קוד לסמים. לבנה זה הרואין וירוק שחור זה חשיש (שם, 16-17).
3. לאחר שקבלו התייעץ עם עו"ד בשעת לילה מאוחרת, הוא בחר לשמור על זכות השתיקה לאורך חקירותיו. הוא טען שאמר בחקירות הקודמות ובשחזור דברים שאינם מדוייקים משום שהיה שרוי בלחץ. בחקירה סיפר שתפס חמישה שקים והחזירו למשטרה רק שלושה (חקירה מיום 5.10.2011, עמוד 6). לגבי מסרון 1414 בו שלום כתב "בן כמה אני נראה לך" ומסרון 1416 בו השיב שמתנהג כמו זקן בן 50 הסביר שהכוונה לכמות הסמים שנתפסה. לגבי מסרונים בעניין חולצה שחורה או לבנה (1419, 1421) הכוונה לסוג הסם שנתפס (חקירה מיום 17.10.2011- דיסק 1964-11).
4. בבית המשפט: בתחילת עדותו של קבלו הצהירה התביעה כי עדותו לא תוכל לשמש ראיה נגדו במשפט המתנהל בבית הדין הצבאי. בעדותו הבהיר כי אמנם הסכים לשחזור אך לא ידע שבאפשרותו לסרב. כמו כן דיבר בחקירתו כיוון שלא נאמר לו שבאפשרותו לשתוק. כיוון שההוכחות במשפטו טרם החלו בעת עדותו הוא סירב לענות לשאלות התובעת. הוא הוכרז כעד עוין והודעותיו הוגשו לבית המשפט על פי סעיף 10א. קבלו המשיך וסירב לשתף פעולה עם חקירת התובעת וטען כי בשחזור ובחקירתו נפלו אי דיוקים. לטענה לפיה שושן כתב שהבין ממנו שנתפס הרואין, קבלו השיב כי לא דיבר עם שושן על התפיסה של מרץ 2011.
5. בחקירתו הנגדית חזר על כך שלא נאמר לו שיש לו זכות שתיקה וזכות להיוועץ עם עורך דין. בהזדמנות הראשונה שנאמר לו שיש לו זכות להיוועץ בסנגור הוא עשה זאת בשעה 4:28 לפנות בוקר, לאחר זמן ממושך בו נחקר. קבלו הוסיף כי מיהר לסיים את השחזור מתוך מבוכה ולכן אמר מה שאמר. הוא סירב להתייחס לטענת הסנגור שמשיחות הטלפון עולה שהיה אירוע קודם בו העביר חומר שאינו באיכות טובה.
6. לסיכום: קבלו אישר בחקירתו הראשונה ובמהלך השחזור, את קשירת הקשר והסיכום מול שלום, את התפיסה הקודמת מספר חודשים לפני כן, את העסקאות הקודמות שבוצעו- שכללו גם הרואין, ואת עסקת הביום. הוא סיפר על הכמויות בהם סחרו וסכומי הכסף שהובטחו לו וחלקם הועברו. קבלו טען אמנם שהדברים שאמר אינם קבילים משום שלא הוזהר כראוי. יחד עם זאת אני קובע כי ניתן לבסס ממצאים על אימרותיו שכן בבית המשפט הוא לא הציג גירסה אחרת אלא סירב להשיב לשאלות שהופנו אליו. יוער כי במשפטו שנערך בבית הדין הצבאי קבלו הודה במסגרת הסדר טיעון. כאמור בעניינו של אמויאל, נכון שהודאתו של קבלו כשלעצמה אינה יכולה לשמש ראיה כנגד הנאשמים בתיק זה אך הודאתו מוסיפה אמינות לאימרותיו במהלך השחזור והחקירה הראשונית.
7. קבלו לא היה בקשר עם הנאשמים בתיק דנן ואין לו מידע בדבר זהות האנשים שרכשו את הסמים משלום, עם זאת לדבריו חשיבות רבה בשתי נקודות מרכזיות: האחת, קבלו סיפר בפירוט על עסקאות קודמות שביצע עם שלום לרבות כמויות והתמורה שסוכמה, ואף סיפר כי שלום יִידַע אותו בדבר תפיסתו של אמויאל עם החשיש הישן והכדורים. השנייה, קבלו סיפר על סחר בהרואין בכמות של 20-25 ק"ג בעסקאות הקודמות (סוגיית סוג הסם תידון להלן).

אבי שלום

1. בחקירות (ת/40): מיד עם מעצרו שלום חזר על כך שאינו סוחר סמים, אלא צינור להעברת הסמים. בהמשך הסכים לומר שקיבל את הסמים מקבלו, שהכניס אותו לבסיס בו משרת ושם העביר לו את הסמים בשני תיקים, אותם היה אמור להעביר לבחור ששמו אביחי. אביחי היה אמור להעביר את הסמים ליוסי ויוסי יפזרם (דו"ח תשאול- 3.10.2011, שעה 1:45). בהודעה אחרת מסר שברשותו "מזדה" והוא אינו מכיר את אמויאל (הודעה 16.10.2011). ביתר הודעותיו וחקירותיו- שתק.
2. החוקר: "אני אומר לך כי למיטב זכרוני ואני מבטיח לך שזכרוני מצויין, אנחנו דיברנו לעניין ההרואין אשר ערן העביר לך ואתה אמרת כי הרואין לא לקחת אלא רק ראית את ההרואין בכספת ואכן נגעת בהם ובזמן זה כל כך פחדת שרעדו לך הביצים, מה יש לך לומר על כך? שלום: "נכון שרעדו לי הביצים אבל אני לא נגעתי בהרואין ולא ראיתי הרואין אבל אני דיברתי על חשיש ואני לא אומר שאתה שקרן" (הודעה 16.10.2011 עמוד 4 שורות 97-102).
3. בבית המשפט: בתחילת עדותו הצהירה התביעה כי עדותו של שלום בבית המשפט לא תוכל לשמש ראיה במשפט המתנהל נגדו. חרף הצהרת התביעה וכיוון שההוכחות במשפטו טרם החלו בעת עדותו, סירב להשיב לשאלות באשר למעשיו בלילה שבין 2.10.2011-3.10.2011, האם מסר בהודעתו כי קיבל או מסר סמים, האם מכיר את קבלו והאם קיבל ממנו סמים או העביר ממנו סמים. לפיכך, הוכרז כעד עוין והתביעה הגישה את הודעותיו לבית המשפט על פי סעיף 10א. גם לאחר שהוכרז כעד עוין סירב להשיב לשאלות התביעה או ההגנה.

שני ברכה

1. בחקירות: בתחילת החקירה במשטרה סיפר ברכה על היכרותו עם חלק מהמעורבים אך הכחיש שביצע עסקאות סמים (הודעה מיום 3.10.2013, ת/45). בהמשך שיתף פעולה וסיפר כי לפני כחודש שלום ביקש ממנו לברר על רכב שנתפס עם סמים ביהוד. שלום סיפר לו שהעביר סמים לנאשם 1 וכיוון שהסמים נתפסו ברכב, נאשם 1 לא העביר כסף לשלום. שלום הציע לו את החשיש אך בטרם הספיק לחזור אליו עם תשובה, שלום סגר עם נאשם 1. שלום אמר לו שהמחיר נע בין 9-11 לק"ג. ברכה הבין משלום ששלום סגר עם נאשם 1 שיעביר 50,000 לפני שיקבל את החשיש ו-400,000 לאחר מכן. ברכה טען שמעולם לא קנה מנאשם 1 סמים אך שמע שמועות שהוא סוחר. לאחר ששלום ונאשם 1 סגרו את העסקה ביניהם, ברכה ביקש משלום שימכור לו 10 ק"ג מתוך ה-60 אך שלום אמר שזה בלתי אפשרי כי סגר עם נאשם 1. "ש: האם בשיחות טלפון בינך לבין אבי שלום השתמשתם במילים של קוד כאשר דיברתם על סמים? ת: כן. ש: תפרש לי באיזה מילים השתמשתם כאשר דיברתם על סמים? ת: חולצה זה חשיש. ש: מה זה מספר של חולצות? ת: מספר של קילוגרמים של חשיש..." לטענת ברכה הוא סיפר הכל, עשה טעות נוראית ומצטער עליה. ברכה ניהל משא ומתן עם מסטרוב שאמר שמחיר 10-11 זה מחיר יקר לחשיש. כשנשאל מדוע לא סיפר על עסקאות הסמים בהזדמנות הראשונה השיב: "אחרי שלושה לילות בכלא הבנתי שעשיתי טעות חמורה ורציתי לתקן אותה, וגם בגלל שהסברתם לי את המצב שאני נמצא בו" (הודעה מיום 6.10.2011- ת/48, תמליל- ת/46א ות/47א).
2. יצויין כי מסטרוב אישר בעדותו שביצע את העבירות נשוא כתב האישום המתוקן בו הורשע, לפיו ניהל מו"מ עם ברכה לקניית 60 ק"ג חשיש במחיר 11,000 ₪ לק"ג, ובהמשך נוהל מו"מ על 10 ק"ג. ברכה אכן ניהל מו"מ עם שלום ועם מסטרוב כפי שעולה מהאזנות הסתר (ת/69: האזנות ברכה ומסטרוב 27.9.2011-3.10.2011).
3. בבית המשפט: לאחר שברכה סירב להשיב לשאלות התביעה והוכרז כעד עוין, התביעה הגישה את הודעותיו לבית המשפט על פי סעיף 10א. בעת שנחקר בחקירה נגדית על ידי הסנגור, ברכה הכחיש כי ניסה לעשות הכל כדי להשתחרר ממעצר, ובכלל זה להפליל אחרים וסירב להשיב ליתר השאלות.
4. הטענה לפיה ברכה הוא שסחר בהרואין עם שלום: לטענת נאשם 1 עולה מהאזנות הסתר שברכה הוא שהתעניין וסחר בהרואין, ויחד עם שלום העביר בעסקה הקודמת את הסמים שאינם טובים לאמויאל כ"אלטיזכן". כך למשל שיחה במהלכה אמר לשלום שאמרו לו שפעם הם היו הכי טובים בשוק, והיום יש חשיש "כמו זבל" (שיחה 1486) וכן שיחות בהן נשמע שאומר שהלוואי ויגיע "מהשני" ושחמסה זה "כסף קטן" ויש "ים" (שיחות 159, 160). טענת ההגנה היא שברכה לא נחקר בעניין השיחות המפלילות אותו בעסקאות קודמות של הרואין ולפיכך נפגמה הגנתו של נאשם 1.
5. בהקשר לטענה זו אומר זאת. ראשית, חזרתי ועיינתי בהאזנות הסתר ולא מצאתי כי ברכה דיבר במפורש על הרואין. הוא אמנם העדיף את "השני" ולדבריו מהחמסה יש "ים" אך אין בשיחות עליהן מצביע נאשם 1 הרבה מעבר לאמירות הללו. שנית, הקביעה לפיה נאשם 1 סחר בהרואין אינה תלויה בחלקו של ברכה שכן יתכן ששלום מכר לשניהם במקביל. יוער כי החוקרים נשאלו בבית המשפט על ידי ההגנה מדוע לא הטיחו בברכה את השיחות המפלילות אותו והשיבו כי לא היה צורך בכך שכן ברכה בחר לשתף פעולה בשלב מוקדם של החקירה.
6. נאשם 1 מפנה לכך ששלום ניהל משא ומתן איתו ועם ברכה במקביל אך בסופו של דבר סגר את העסקה איתו כיוון שברכה היה מאוכזב מכך שמדובר בחשיש ולא בהרואין. מכאן נאשם 1 מבקש להסיק שברכה הוא שלהוט אחר הרואין והוא שסחר בהרואין באישום הראשון. איני מקבל טענה זו שכן הסיבה ששלום סגר את העסקה עם נאשם 1 הינה שנאשם 1 הציע מחיר גבוה יותר מברכה ולא בגלל סוג הסם. ברור גם שברכה היה מעוניין בעסקה שכן לאחר ששלום סגר את העסקה עם נאשם 1, ברכה המשיך לנהל עימו משא ומתן לרכישת חלק, ולוּ חלק קטן, מהכמות הכוללת (מסרון 3519 מברכה לשלום: "אולי תגיד לו שיש רק 50 חולצות ותשאיר אצלי 10 תן להתפרנס בחיאת".
7. אני ער להתקשרויות בין שלום וברכה בתקופה שלפני מעצרו של אמויאל. יחד עם זאת אין בכך כדי לקשור את ברכה הן לאור כמות השיחות המועטה יחסית והן לאור העובדה שגם בעסקת הביום השניים שוחחו רבות אך לא יצא מכך דבר שכן שלום סיכם בסופו של דבר עם המרבה במחיר, נאשם 1.

כהן

1. כהן לא שיתף פעולה עם חקירותיו במשטרה ובבית המשפט. אמנם אישר מספר דברים בחקירה הנגדית, אך עדותו אינה מהימנה כלל ולא ניתן לבסס ממצאים על סמך עדותו. דבריו מובאים לצורך השלמת התמונה.
2. כאמור, כהן נמנע מלשתף פעולה בעת חקירתו במשטרה. בבית המשפט הוא טען שאינו זוכר דבר, אף לא את הודאתו בבית המשפט ואת הסדר הטיעון, ולפיכך הוכרז כעד עוין והודעותיו הוגשו על פי סעיף 10א. גם בהמשך כהן נמנע מלשתף פעולה עם חקירת התובעת, אך בעת שהסנגור חקר אותו, השיב למספר שאלות. הוא סיפר כי מכיר את נאשם 1 כיוון שנאשם 1 רכש ממנו סמים לשימוש עצמי. כהן השיב בחיוב לטענה שהיה בלחץ לקבל את הסמים משלום כיוון שהתחייב להעביר הלאה לאנשים אחרים. לטענתו, הסמים היו אמורים להגיע אליו ולא לנאשם 1. כמו כן אישר את טענת הסנגור לפיה כיוון שנאשם 1 רצה לבטל את העסקה והדבר היה גורם לו נזק כלכלי אדיר הוא הגיע, יחד עם שניים נוספים "בריאי גוף" לביתו של נאשם 1 ודרש לדבר ישירות עם שלום. זו הפעם הראשונה בה דיבר ישירות עם בעל הסמים ומדובר בשיחה מיום 28.9.2011 שהוקלטה ובה אמר לשלום שאם לא יביא את הסמים הוא יוכל לקנות בכסף פרחים. לשאלת הסנגור השיב: "איני יודע אם הכוונה ללוויה, הוא כבר הבין". בחקירה החוזרת טען כלפי התביעה שעושה לו בעיות בזיכרון.

(ו) האם הוכח סוג הסם- הרואין

1. הסמים נשוא האישום השני לא נתפסו ולכן אין בידי התביעה חוות דעת מקצועית לגבי סוג הסם (אם כי קיימת חוות דעת לגבי כמות מזערית של סם שנמצא בכספת ונטען על ידי התביעה שמדובר בשארית מהסם שנסחר). עם זאת אין מניעה להוכיח את סוג הסם גם ללא בדיקה מעבדתית של סם שנתפס, באמצעות ראיות אחרות, ישירות או נסיבתיות: "אמנם רובץ נטל ההוכחה בדבר מהות הסם שנרכש על-ידי הנאשמים על התביעה, אך ניתן להוכיח עובדה זאת על-ידי ראיות נסיבתיות בדומה לדרך בה מוכחת כל עובדה אחרת המהווה מרכיב של האישום" (ע"פ 242/85 אליהו בן שמעון חזן נ' מדינת ישראל, פ''ד מא(1) 512, 524 (1987). להרחבה ולפסיקה נוספת ראו גם יעקב קדמי על פקודת הסמים המסוכנים 87-94, 194 (מהדורה מעודכנת, התשס"ז-2007)).
2. להלן אבחן את הראיות שהובאו להוכחת סחר בהרואין.

הודעה ושחזור קבלו

1. להלן קטעים רלוונטיים מהודאתו של קבלו ("ע"-ערן קבלו ו"י"-חוקר): "ע: תמיד בחדר האופרטיבי. י: תמיד בחדר הזה? וההרואין שהיה גם שמה? ע: גם... י: על כמה פעמים אנחנו מדברים? ע: לדעתי ארבע פעמים. י: ארבע פעמים, כמה מתוכם היו הרואין? ע: לא יודע אם זה הרואין אבל אם זה הרואין אז פעמיים לדעתי... י: פעמיים ובאיזה כמות? ע: 20-25... סך הכל. י: כמה כסף אתה מקבל על קילו חשיש? ע: עשר פחות חמש עשרה תלוי. י: לקילו הרואין? ע: הוא אמר שלושים הוא ירד לחמש עשרה, עשרים... עשרים וחמש פעם אחרונה" (דיסק 1995-11: תמליל עמוד 4-7). "מכרתי לו אני לא זוכר בדיוק כמה, אבל פעם אחת היה את החומר הלבן או שזה הרואין או שזה מה שזה... 20 או 25 חבילות לדעתי..." (שם, עמוד 13). הכל בתקופה של 2-3 חודשים אחרונים. לא היו תפיסות אך מדובר בסמים ש"נתקעו" אצלו חצי שנה (שם, 14). היו 2 עסקאות הרואין בכל פעם מכר חצי מהכמות. מדובר בסמים שנתפסו בפעם אחת לפני תשעה חודשים (דיסק 1996-11, מקטע 3 עמודים 3-4). קבלו לא העביר למשטרה את כל חמשת השקים אלא רק שלושה (שם, עמודים 5-7).
2. יצויין כי בעדותו בבית המשפט קבלו טען שדבריו בשחזור אינם מדוייקים. לעניין אמינות הודאתו ראו פסקאות 171-177 לעיל.

אימרותיו של אמויאל במשטרה

1. להלן קטעים רלוונטיים מדבריו של אמויאל למדובב: "מביאים מקצין צה"ל. עשו נגלה, תפסו והורידו הכל למחסנים. קילו הרואין בסביבות 30,000 קילו חשיש ב-11,000 (תמליל דיסק 714/11-1, עמוד 25-26). נשאל איך מוציא במחיר כזה והשיב שלקצין יש כמויות שהיו במחסנים חצי שנה ולאחר חצי שנה החלו לפזר, וכל הקודם זוכה (שם, עמוד 27 שורות 14-18, עמוד 29 שורות 27-29). אמויאל סיפר על תפיסה של 200 קילו הרואין שמתוכה מחצית הקצין לקח. הקצין שם במחסן כדי שהערבים שהעבירו את הסמים לא ישמעו שהייתה תפיסה ויבואו אליו (שם, עמוד 55 שורות 7-19). אמויאל "אומר תודה" שהמשטרה לא תפסה את כל מה שהיה ברכב כי אז היה מסתבך. "לקחו 7 קילו של החמסה ו-10 קילו של הרואין... הכל קחו הכל... ועוד 7 או שמונה קילו" (תמליל דיסק 714/11-4, עמוד 16 שורות 9-15, עמוד 28 שורות 13-14). בחקירה סיפר אמויאל על שלום: "הבן אדם הזה מאד, מאד, מאד, מאד חשוב... עד היום העביר לפחות 30 קילו הרואין, בקל..." (תמליל מיום 5.9.2011 (דיסק 705/11), עמוד 5 שורות 15-35)
2. יצויין כי גם אמויאל דיבר עם המדובב על תפיסה כחצי שנה לפני כן בה נתפסו סמים, בין היתר הרואין והקצין המתין עד שסחר בהם, באופן התואם את דבריו של קבלו לעניין הסמים שנתפסו ביום 22.3.2011.
3. הנאשמים טוענים כי ישנה סתירה בדבריו של אמויאל למדובב שכן לא יתכן שבתמורה להרואין קיבל רק 2,000 אקסטזי. לעניין זה יוער כי אמנם לא נתפס ברשותו של אמויאל סכום כסף אך כשהמדובב שאל אותו האם האקסטזי היה התמורה להרואין השיב: "משהו כזה", והשניים לא הוסיפו לדבר על התמורה כך שלא ניתן ללמוד מה כללה התמורה המלאה.

עדויות אנשי צבא ומסמכים

1. ת/165 הוא מסמך שכותרתו "סיכול הברחות 2011": ממסמך זה ניתן ללמוד על הברחה שסוכלה ביום 22.3.2011 ובה נתפסו ארבעה שקים. להלן יובאו עדויות אנשי הצבא בנוגע לתפיסה זו:
2. אל"מ טל חרמוני, שירת בתפקיד מח"ט: מדובר בשקים אטומים בצבע לבן בתוכם חבילות המסודרות כמו פלטות. הוא התעניין מדי יום מה קורה עם הסמים, לאחר כשבועיים קבלו דיווח לו שהצבא הזדכה על הסמים ואין ברשותם סמים כלל (ת/164, הודעה מיום 5.10.2011 עמוד 6).
3. רס"ן אלעד שושן, שירת בתפקיד מפקד סיירת צנחנים: תפסו 4 שקים "למחרת עידכנו אותי הקצין אג"ם חטיבה והסמג"ד שמה שהיה בתוך השקים היה הרואין, אני חושב ששני שקים הרואין ושני שקים של משהו אחר, סיפרו לי סתם מתוך התעניינות". כיוון שאחד השקים נקרע הוא ראה שיש בו קופסאות חומות עטופות בנייר קרטון דק (ת/170, הודעה מיום 9.10.2011, עמוד 3).
4. סגן יובל ביטרמן, שירת כרופא: מתאר אירוע בו נכחו המג"ד, הסמג"ד, המח"ט וקצין אג"ם. "ראיתי מספר דברים עטופים בניילון נצמד שיוצר מעין לבנה, היו מספר כאלה... היו לדעתי יותר מעשר, באחת מהלבנות הייתה איזושהי אבקה לבנה", בהמשך אמר שהיו למעלה מעשרות כאלה. לדבריו, קבלו אמר לנוכחים "שזה שווה המון כסף, אני לא זוכר את המספר שהוא נקב אבל זה היה במיליונים, ושלא להשאיר את זה בגדוד" (ת/171, הודעה מיום 23.10.2011).
5. סא"ל איתי ברון, שירת כמג"ד: "בין שלושה לחמישה שקים אני לא בטוח פלוס מינוס אותו גודל... סלימאן עצר ליד שק נוסף שעף כנראה מהג'יפ של המבריחים... הבענו חוסר בקיאות לגבי סוג הסם ואז ערן קבלו אמר, הוא פתח את אחד השקים, חתך את אחת הלבנות, אני זוכר בתשעים ותשע אחוז שהוא חתך עם סכין את אחת הלבנות הוציא חומר אבקתי בצבע קרמי, הוא אמר זה לא קוקאין כי קוקאין בצבע לבן, זה צבע קרם שמנת, זה לא היה לבן, הוא אמר שזה הרואין... שקל סביב החמישים קילו, בהערכה כללית מאד לא זוכר במדוייק את המשקל..." (ת/172, הודעה מיום 16.10.2011).
6. סרן רביב שמר, שירת מזה כחודשיים כקמב"ץ, לפני כן, בזמן התפיסה, שירת כמ"פ בצנחנים: נתפסו 3-4 שקים לבנים, בהם חומר לבן-בז'. הנהג שלו, שחר כהן, אמר לו ששמע שמדובר בהרואין (ת/173, הודעה מיום 16.10.2011).
7. רס"ר סלימאן אבו סלב, שירת כגשש: אחד השקים שנתפסו היה בצבע לבן כמו קמח. הוא לא היה מסודר כמו שהיה בדרך כלל השקים שנמצאו בהם חשיש. השק השני היה מסודר כמו שבדרך כלל תופסים שקי חשיש. "אחת החמליסטיות אמרה לי שמדובר ככל הנראה בהרואין, אני לא יודע על סמך מה היא אמרה את זה" (ת/ 174, הודעה מיום 16.10.2011).
8. סרן עקיבא דיאמנט, שירת כקמ"ן: "באותו מועד הבנו שמדובר בסם מסוכן מסוג איכותי יותר, יותר ממה שחשבנו עד אז, אני אישית לא מכיר את סוגי הסמים... אחד מהנוכחים שאני לא זוכר מי הוא היה בדיוק, פתח את אחת החבילות שאז אמרו שמדובר ככל הנראה בהרואין... ברגע שפתחו את אחת החבילות הייתי נוכח, היה חשוך והסתכלו עם פנסים, יש לי זיכרון מעומעם שמדובר באבקה אך אני לא זוכר את זה במדויק" (ת/175, הודעה מיום 16.10.2011).
9. רס"ן שגיב דהן, משרת כקצין אג"ם, בזמן התפיסה שירת כסמג"ד: מתאר מספר הברחות אחת מהן של פלס"ר צנחנים בכמות גדולה, הניחו שמדובר בהרואין לאחר שבדקו באייפון. "שק אחד היה פתוח, הוא השתפשף כנראה על הכביש והיה קרוע, זה היה ארוז בקוביות קטנות... כשהגיעו המח"ט וקבלו אני חושב שפתחנו לראות מה היה בשק... לבנה אחת... היה פתוח טיפה ומשם יצאה אבקה לבנה בצבע חום בהיר, מוקה... דיברנו שם וקבלו אמר שזה הרואין, הוא אמר שהוא שאל קרובת משפחה שלו שעובדת במשטרה. צחקנו קצת על זה שזה עולה הרבה כסף ושזה יסגור לנו את המשכנתא ואז העמסנו לו את השקים לאוטו" (ת/176, הודעה מיום 11.10.2011).
10. סרן בועז שחר, קמב"צ החטיבה, שלח מייל לנועם משולמי: "מזיכרוני האישי ולאחר בירור עם מ"פ צנחנים עולה כי בהברחה שבוצעה בתאריך 22.3.2011 נמצא שק אחד של הרואין לצד שלושה שקים נוספים שיתכן והחילו חשיש או מריחואנה" (ת/77). בעדותו בבית המשפט סיפר כי לא ידע על ההברחה מ-22.3.2011 ולאחר ששוחח עם מ"פ היחידה שסיכלה את ההברחה הבין שהיו 3 שקי חשיש או מריחואנה ושק הרואין. סרן שחר ראה את החומרים שנתפסו במשרד המג"ד. לשאלה כיצד יתכן שסמים יהיו בחדר זמן ממושך למרות שמדיפים ריח השיב שמדובר בחדר המיועד למבצעים גדולים ויתכן מצב שרק קבלו נכנס לחדר. בנוסף הסמים אוחסנו בתוך כספת נעולה שאין סיבה לפתוח ביום-יום. הסנגור ציין כי אלעד אמר בחקירתו שנתפסו 4 או 5 שקים אך לא ידע לומר מה תוכנם. אלעד סיפר כי למחרת התפיסה נאמר לו שהיה הרואין, חושב שהיו שני שקי הרואין ושני שקים עם חומר אחר. סרן שחר העיד כי בשלב תפיסת סמים לא ניתן לומר מה המשקל או הסוג אך אפשר להעריך. הסנגור הראה לו דו"ח מסכם של הגדוד בו נכתב שנתפסו 4 שקי חשיש (נ/3). סרן שחר השיב כי מדובר בדו"ח פנימי ומי שכתב אותו אינו מוסמך לקבוע מה נתפס.
11. להשלמת התמונה הוגש סיכום יומן המבצעים חטמ"ר דרומי (ת/63): ממסמך זה ניתן ללמוד שביום 4.11.2010 יש זיכוי של סמים על ידי צה"ל בתחנת אופקים וביום 2.2.2011 ישנו זיכוי נוסף. מיום זה ועד 22.9.2011 אין כלל זיכוי של סמים במשטרה. ביום 22.3.2011 ישנה תפיסה של שקים שלא זוכו במשטרה.
12. לסיכום עדויות אנשי הצבא: ב-22.3.2011 נתפסו ארבעה שקי סמים, לפחות אחד מהם הכיל אבקה בצבע לבן-בז'. משקל השקים עשרות קילוגרמים. קבלו פתח את אחד השקים וחתך את אחת הלבנות. קבלו אמר שמדובר בהרואין ולא בקוקאין כיוון שהאבקה בז' ולא לבן. הוא הוסיף שהחומר הזה שווה מיליוני דולרים ולקח הכל לחדר האופרטיבי. לנוכחים היה ברור שלא מדובר בחשיש "הרגיל" שבדרך כלל תופסים. המח"ט בדק עם קבלו מדי יום מה עלה בגורל הסמים התפוסים וקבלו סיפר שהמשטרה לא מעוניינת לקחת אותם. כעבור שבועיים מסר לו שצה"ל הזדכה עליהם במשטרה ולא נותרו ברשותם סמים. בפועל, השקים הללו מעולם לא עברו למשטרה וברור כי קבלו שיקר למח"ט.

שאריות הרואין

1. בחיפוש שנערך במשרדו של קבלו נמצאו בכספת שבחדר האופרטיבי חשיש, מריחואנה ושקית שקופה ואטומה ובתוכה אבקה (ת/168). על פי חוות דעת שערכה ד"ר מיכל רוטנברג נבדקה האבקה בצבע בז' במשקל נטו של 1.03 גרם. בין היתר נמצא: Acetyl Morphine- "תוצר לוואי בייצור הרואין, ותוצר פירוק של הרואין. נגזרת של מורפין". וכן Acetyl Codeine- "תוצר לוואי בייצור הרואין" (ת/71).
2. לטענת נאשם 1 גדות אישר שיתכן שבזמן שירותו אוחסן הרואין בכספת ותכולת הסמים נשפכה. מכאן שיתכן שהסמים עליהם נכתבה חוות הדעת הם מתקופת גדות ולא מדובר בתפיסה מחודש מרץ. יחד עם זאת גדות מסר בהודעתו "בהעברת תפקיד לא היו סמים בחטיבה" ומסר גם שבתקופתו לא היה מצב שסמים יישארו חצי שנה עד שיעברו למשטרה אלא מדובר ב-10 ימים (ת/79). לפיכך אף אם נשפכו בתקופתו סמים בכספת- הם לא נותרו בעת שקבלו החליפו. יש לזכור עוד כי שארית ההרואין שנמצאה בכספת אינה הראיה היחידה והיא מתווספת לעדותם של קבלו ואמויאל שסחרו בהרואין שנתפס על ידי צה"ל במספר חודשים לפני מעצרו של אמויאל.

סיכום

1. די היה בדבריו של אמויאל למדובב לפיהם שלום סחר בהרואין עם נאשם 1, שסחר איתו ועם נאשם 6, תמורת 30,000 ₪ לק"ג בתוספת דבריו של קבלו במהלך השחזור בסחר בהרואין, בשתי פעמים שונות, בסכומים שנעו בין 20-30 אלף ₪ לק"ג. מטבע הדברים, הודעת קבלו ואימרת אמויאל הן שתי ראיות נפרדות ועצמאיות. השניים סיפרו על עסקת ההרואין באופן תואם: המועד בו נתפס ההרואין, מועד העסקאות והתמורה ששולמה. דו"חות צה"ל מחזקים שבמועד בו נקבו אכן הייתה תפיסה של הרואין ומחקרי התקשורת מחזקים את המועד בו נערכו העסקאות.
2. הן קבלו והן אמויאל דיברו על תמורה דומה וברור שתמורה בסדר גודל כזה (30,000 ₪ לק"ג) לא ניתנה עבור חשיש ומתאימה להרואין. יש להניח כי עסקה בסדר גודל עליה מדברים, לא נעשתה בטרם נבדק החומר ואושר על ידי הקונים, כפי שנעשה בעסקת הביום. בנוסף, על פי הודאת קבלו, שלום קנה ממנו את ההרואין בשתי פעמים שונות, כלומר, לוּ היה מדובר בטעות ולא היה מדובר בהרואין- שלום לא היה רוכש את יתרת החומר. כמו כן, לוּ היה מדובר בטעות, קבלו ואמויאל היו יודעים על כך בעקבות התמורה הגבוהה ששולמה ובוודאי הייתה נדרשת על ידי הקונים בחזרה.
3. כאמור, די היה בדבריהם של אמויאל וקבלו כדי לקבוע שהעסקאות הקודמות, בהם היו מעורבים גם הנאשמים לדברי אמויאל, כללו גם הרואין. יחד עם זאת לבית המשפט הוצגו ראיות התומכות בדבריהם.
4. אנשי הצבא סיפרו כי בתפיסה מיום 22.3.2011 נתפסו מספר שקי סמים ביניהם הרואין. החומר מאותה תפיסה, שתואר על ידי הנוכחים כאבקה בצבע לבן-בז'-קרמי מעולם לא הועבר למשטרה וגם לא נמצא בחיפוש שנערך בכספת בעת מעצרו של קבלו. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם הודאת קבלו בכך שסחר בהרואין מאותה תפיסה, עם שלום. נכון שהסמים לא נבדקו על ידי איש מקצוע משום שמעולם לא הועברו למשטרה, וקביעת אנשי הצבא שמדובר, קרוב לוודאי, בהרואין, נסמכת על דבריו של קבלו עצמו מיד לאחר התפיסה, על מראה עיניים וידע כללי. עם זאת, בכספת בה היו מאוחסנים הסמים נמצאה שקית קטנה ובתוכה חומר שנבדק ונמצא שמדובר בשאריות של הרואין. גדות סיפר כי בעת שקבלו החליפו בתפקיד לא נותרו סמים בחטיבה. ומעבר לתפיסה מיום 22.3.2011 לא ידוע על תפיסה נוספת של הרואין (שנחשב לאירוע חריג) באותה תקופה, אלא רק של חשיש, מריחואנה וטבק. עדויות אנשי הצבא בשילוב העלמוּת הסמים שתוארו כאבקה בצבע לבן-בז' וחוות הדעת על שאריות הרואין מחזקות את דברי אמויאל וקבלו לפיהם סחרו בהרואין.
5. לאור האמור אני קובע כי הוכח סחר בהרואין.

(ו) גרסת נאשם 1

1. בהודעותיו נאשם 1 שיקר בנוגע לקשריו עם אמויאל וכהן. וכן בנוגע לסחר עם אנשים שונים כפי שמיוחס לו באישומים 4-5:
2. בהודעה מיום 3.10.2011 סיפר כי נפגש עם הלוי מספר ימים לפני החקירה, מכירים מילדות, הלוי לא מעשן סמים (ת/152, עמוד 13 שורות 22-38). לגבי זיגדון, עזב את העבודה לפני חצי שנה ומאז הם לא בקשר (שם, עמוד 51 שורות 15-26). נאשם 1 סיפר כי מרוויח יפה לחודש, מקבל בתלוש 4,500 ₪ כמנהל אירועים באוריאנה, עם טיפים והבר מתוקים מרוויח סך הכל בחודש כ-13,000 ₪, "ברוך השם אחי לא חסר לי כסף" (שם, עמודים 6, 8-9, 30). נאשם 1 טען שאין לו עניינים כספיים עם שלום (שם, עמוד 48 שורות 30-39), הכחיש שסייע לאמויאל לממן עו"ד (שם, עמוד 54 שורות 24-26) וטען שידע על מעצרו כשבוע לפני החקירה כשחברים הסבו את תשומת ליבו לכתבה באינטרנט אודות המעצר. לטענתו ראה את אמויאל חודשיים לפני כן באירוע ב"חאן דקל". לא תיאר חברוּת קרובה אלא כמלצר שעבד אצלו ושמר על קשר (שם, עמודים 4-5). ובהמשך: "אני גם לא בחברה שלו... מה אני יוצא... אני יוצא לבלות עם מלצרים שלי?... אין לי איתו דיבור, אני לא יושב איתו, צוחק איתו, הוא לא חבר אחי..." (שם, עמוד 10). לגבי כהן- לטענתו לא מכיר אותו ואין לו עניינים כספיים עם אחד בשם יוסי כהן (שם, עמוד 16-17, 19).
3. בהודעה מיום 4.10.2011 סיפר כי לא התעסק עם אקסטות מעולם (ת/153, עמוד 6 שורה 165). החברה שלו בסכסוך עם המשפחה "איפה שיש כסף יש צרות" (תמליל חקירה עמוד 6 שורות 4-9), לא מתעסק עם אקסטות וגם לא עם הרואין וקוקאין (שם, עמוד 10). "אם אני אבוא ואגיד לכם שסחרתי או לא סחרתי מה יצא לי מזה"? (שם, עמוד 11 שורה 38) חושב שעשו לו זולה, מחסן של סמים בגינה וכיוון שהרגיש שמשהו לא טוב קורה- התקין מצלמות (שם, עמוד 22).
4. בהודעה מיום 11.10.2011 טען כי לא סיפק לחברים סמים, גם ללא תשלום (ת/31, עמוד 2 שורות 36-39), הכחיש ששוחח עם כהן או קיבל ממנו כספי סמים (שם, עמודים 4-5), הכחיש הספקה או סחר מול אחיו אלעד, חביב, מורדכוביץ, יקותילוב, המר והלוי וטען שהם משקרים (שם, עמודים 7-10).

גרסתו של נאשם 1 בבית המשפט

1. תמצית עדותו של נאשם 1 הובאה לעיל במסגרת סקירת פרשת ההגנה. התייחסותו של נאשם 1 לנקודות שבמחלוקת מובאות במהלך הכרעת הדין בנקודות הרלוונטיות. יחד עם זאת ברצוני לציין מספר תהיות שמעלה גירסת נאשם 1 בבית המשפט:
2. (א) מחד, נאשם 1 טוען כי הוא אינו סוחר סמים, מאידך טוען ששלום פנה אליו לצורך איתור קונה פוטנציאלי לסמים. אם הוא אינו סוחר סמים אין לשלום עניין לפנות אליו, בעיקר כששלום מצוי בקשר עם סוחר סמים אחר כמו ברכה.
3. (ב) נאשם 1 טוען כי הוא תיווך בעסקת הסמים ללא תמורה וציפה לקבל מכהן חשיש במחיר נמוך. טענה זו אינה עומדת במבחן ההיגיון שכן מדובר בעסקה גדולה בכל קנה מידה וברור כי המעורבים בעסקה כזו מרוויחים ממנה רווח גדול. בנוסף, מעיון בהאזנות הסתר עולה שנאשם 1 אינו "תמים" בכל הנוגע לעולם הסמים ולא ניתן לנצלו. מעבר לכך, משיחה 2778 עולה שנאשם 1 הרוויח מהעסקה (הוא אומר לכהן שרוצה לבטל את העסקה: "בוא בוא אתם עשיתם לי שחור על הנשמה כבר בשבוע האחרון, אני הבריאות שלי נגמרת, אתם חושבים שאני צריך את הכסף לך, את הכסף שלו...").
4. (ג) לשאלה כיצד נודע לו על מעצרו של אמויאל השיב תשובות שונות. האחת, שמע על תפיסת הרכב מס' ימים אח"כ משלום, השנייה שקרא על כך באינטרנט ושמע ממלצרים שלו (ת/153 עמוד 4 שורה 20-22). שתי התשובות הללו אינן מתיישבות עם ההיגיון לאור החברוּת הקרובה עם אמויאל והשיחה בין השניים זמן קצר לאחר תפיסת הרכב.
5. (ד) נאשם 1 הודה בבית המשפט כי הוא חבר קרוב של אמויאל, חבר נפש ויצאו גם לצימרים יחד עם בנות הזוג. גם אמויאל סיפר למדובב שהם חברים זמן רב. יחד עם זאת במשטרה נאשם 1 בחר להרחיק עצמו לחלוטין מאמויאל באומרו "אני גם לא בחברה שלו... מה אני יוצא... אני יוצא לבלות עם מלצרים שלי?... אין לי איתו דיבור, אני לא יושב איתו, צוחק איתו, הוא לא חבר אחי...". אם הקשר עם אמויאל אכן היה תמים, לא ברור מדוע הרחיק עצמו ממנו.
6. (ה) כפי שהובא לעיל בפרק זה טענתו של נאשם 1 לפיה העסקה נשוא אישום 3 היא העסקה הראשונה שביצע נדחתה לאור מחקרי התקשורת והאזנות הסתר. משיחות אלה עולה שנאשם 1 מצוי עמוק בעולם הסמים, בוודאי יותר משלום. בנקודה זו יש להוסיף כי נאשם 1 סיפר בחקירה שראה בחצרו סמים ושם מצלמות כי עשו לו מחסן מהגינה (ת/153). אלעד טיטו סיפר שאחיו שלח אותו למקומות שונים בבית בהם הטמין סמים. משיחות בין הלוי לאנשים שאינם מזוהים, לאחר מעצרו של נאשם 1, עולה שנאשם 1 החזיק בביתו בדרך כלל כמויות סמים גדולות: "לא, לא היה לא כלום, היה לו חצי אצבע נגיד, כלום. גבר 4: מה? מה זה כלום. מזלו. הלוי: זה המזל שלו, כן" (שיחה 305). "הלוי: ימ"ר תל אביב אתה מבין? גבר 3: לא, מה אני לא יודע? הוא אכל אותה! הלוי: מזל שלו באו מצאו אצלו קססה רק. זה המזל הגדול שלו אתה מבין? גבר 3: ולא היו לו כמויות? הלוי: לא כלום. זה המזל שלו. גבר 3: איזה מזל (לוחש) כי הוא בדרך כלל, אתה יודע... הלוי: כן כן..." (324).

(ז) סיכום: אישומים 1-2: נאשם 1

1. התביעה הציגה מגוון ראיות להוכחת אשמתו של נאשם 1 באישומים 1-2 כפי שפורט לעיל. הראיות המרכזיות הן אימרותיו של אמויאל במהלך החקירה המשטרתית, הן בפני החוקרים והן בפני המדובב. בבית המשפט הוא הוכרז כעד עויין לאחר שטען שדבריו במשטרה היו שקריים והאמת היא שהנאשמים אינם קשורים כלל לסמים. הנאשמים טענו כי דבריו של אמויאל למדובב נאמרו כהתרברבות בלבד ודבריו לחוקרים רצופות שקרים ונאמרו לאחר לחץ מצד החוקרים. כמו כן טענו הנאשמים שאימרותיו אינן קושרות אותם באופן ישיר לסמים שנתפסו ברכבו. לאחר בחינת התמלילים קבעתי כי יש לדחות הן את טענות הנאשמים והן את גרסת אמויאל בבית המשפט ולקבל את אימרותיו של אמויאל במשטרה.
2. אימרותיו של אמויאל אינן מספיקות לצורך הרשעה שכן מדובר באימרות חוץ של עד שותף ולפיכך יש צורך בחיזוק. כפי שהובא לעיל בפסקה 135, מידת החיזוק הנדרש עומדת ביחס ישיר למידת האמון באימרת השותף. במקרה שלפני אימרותיו של אמויאל מהימנות ביותר. מעבר לכך שניכר כי דבריו של אמויאל למדובב נאמרו בכנות, נמצאו אותות לכך שמדובר בדברי אמת: דבריו של אמויאל למדובב תאמו את דבריו לחוקרים, גרסתו הייתה עקבית, קוהרנטית וכללה פרטים רבים שהתבררו כנכונים בעסקת הביום. אמויאל הגדיל לעשות ותכנן לקשר את המדובב עם הנאשמים. בנוסף, לאחר שיחותיו עם המדובב הוא היה "עצבני" וביקש לשוחח עם זהבי בפניו הודה ש"הפיל אנשים", אמויאל גם הודה בבית המשפט בכתב אישום מתוקן המבוסס על דבריו במשטרה.
3. לאור האמור אני קובע כי יש לתת משקל מלא לאימרותיו של אמויאל. יחד עם זאת, כאמור, אימרותיו אינן מספיקות להרשעה. התביעה הגישה לבית המשפט ראיות שונות המחזקות את אימרותיו: דו"חות התקשורת התואמים את אימרותיו של אמויאל לעניין הקשרים בין המעורבים בפרשה להן לא ניתן הסבר מספק על ידי נאשם 1 וכן האזנות הסתר הסותרות את גירסתו של נאשם 1 לפיה העסקה הראשונה אותה ביצע, ואליה "נקלע" במקרה, היא העסקה נשוא אישום 3. לעניין סחר בסם מסוג הרואין הובאו ראיות נוספות מלבד אימרתו של אמויאל: הודאתו של קבלו, עדויות אנשי צה"ל, מסמכים שונים וחוות הדעת המקצועית בנוגע לשארית הסם שנמצאה בכספת של קבלו.
4. בנוגע לכמויות בהן סחר, כתב האישום מייחס לנאשם 1 סחר מול שלום בכל הכמות ששלום רכש מקבלו (25 ק"ג הרואין ו-94 ק"ג חשיש) או בחלקה. וכן סחר מול אמויאל ונאשם 6 בכל הכמות או חלקה. בסיכומיה, התביעה הבהירה כי היא מייחסת לנאשם 1 רכישת סמים משלום: 10 ק"ג הרואין ו-21.6 ק"ג חשיש (16.6 ק"ג שנתפסו ברכב בצירוף 5 ק"ג שנמכרו על ידי אמויאל ונאשם 6 לקונה. אמנם אמויאל סיפר שמכרו 7 ק"ג חשיש אך בכתב האישום יוחסו 5 ק"ג בלבד והתביעה לא עותרת לתיקון הכמות).
5. שלל הראיות מצביעות במידת וודאות הנדרשת במשפט הפלילי על אשמתו של נאשם 1. לפיכך, אני קובע כי נאשם 1 רכש משלום 10 ק"ג הרואין ו-21.6 ק"ג חשיש אותם מכר לנאשם 6 ולאמויאל.
6. לאור האמור אני קובע כי התביעה הוכיחה מעל לכל ספק סביר שנאשם 1 ביצע את המיוחס לו באישומים 1-2, ואני מרשיעו בביצוע עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע על פי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין בנסיבות סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים. כמו כן אני מרשיעו בביצוע עבירה של סחר בסם מסוכן (2 מקרים), על פי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים וכן בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, על פי סעיף 7(א)+(ג) לפקודת הסמים המסוכנים.

אישום 3

1. הראיות שהובאו להוכחת אישום זה הן האזנות הסתר שבוצעו במהלך עסקת הביום, ולמעשה המחלוקת הינה מחלוקת משפטית באשר לסעיף האישום המתאים. התביעה מבקשת להרשיע את נאשם 1 בניסיון לסחר בסם מסוכן בעוד הוא טוען כי לא ניתן לייחס לו ניסיון לסחר אלא ניסיון תיווך בלבד.
2. סחר סמים כולל קנייה ומכירה, "תן וקח" (קדמי על פקודת הסמים המסוכנים 186-187 (מהדורה מעודכנת, התשס"ז-2007)) ואילו תיווך היא פעולה של קשירת הקשר בין הקונה למוכר:

"המתווך המובהק הינו "איש ביניים", שפעילותו מתמקדת ב"הפגשת הצדדים" לעסקה; ועל כן, תנאי בסיסי לראייתו כ"מתווך" גרידא הוא: "שבשום שלב לא עבר הסם של המוכרים לבעלותו או לשליטתו". גם כאן, דוגמת ההלכה הנוהגת לעניין העבירות של קבלת רכוש גנוב, מבחנו של ה"תווך" נעוץ בעיקרו בהיעדר "זיקת שליטה" ישירה בין המתווך לבין הסם המסוכן נושא העסקה... המתווך הנדון כאן, יהיה, אפוא, מי שפעילותו מצטמצמת לקשירת הקשר בין הצדדים לעסקה, מבלי לקחת חלק ממשי במימושה; ובמיוחד- מבלי לקיים "מגע" עם הסם המסוכן נושא העסקה..." (שם, עמודים 214-215).

1. במקרה שלפני, תמלילי האזנות הסתר, שהובאו בהרחבה במסגרת סקירת פרשת התביעה, מדברים בעד עצמם. להלן אפרט מספר פרמטרים המובילים למסקנה שהפעולות שביצע נאשם 1 הן פעולות סחר ולא תיווך.
2. מגע עם הסמים: מכלל האזנות הסתר עולה שהסמים אותם קנה שלום מקבלו היו מיועדים לעבור פיזית לנאשם 1 וממנו לכהן (שיחות 3178, וכן 3 ו- 38 במספר השני). בימים שקדמו לעסקת הביום הוא שוחח עם כהן פעמים רבות, כהן שאל מתי אפשר לבוא לקחת וברור שכוונת כהן לקחת את הסמים מנאשם 1 ולא ישירות משלום. נכון שנאשם 1 לא תכנן להשאיר את הסמים אצלו זמן רב אלא "להעיף" אותם לכהן. יחד עם זאת, אין בעובדה שנאשם 1 תכנן להעביר את הסמים מיידית לכהן כדי לבטל את השליטה שהייתה לו על הסמים. מבחינתו משנמצא קונה לסמים, יש לו אינטרס להעביר אותם אליו כמה שיותר מהר ולא "להתלכלך" בהחזקתם. בנוסף, הדחיפות להעביר לכהן את הסמים נבעה מכך שכהן "שיגע" אותו מדי יום ולחץ לקבל את הסמים בהקדם.
3. לעניין המגע עם הסמים יצויין עוד שמיד עם מעצרו סיפר שלום שהיה אמור להעביר את הסמים לנאשם 1 שיעביר את הסמים לכהן, וכהן היה אמור להפיץ את הסמים (דו"ח תשאול מיום 3.10.2011, שעה 1:45). בנוסף, נאשם 1 תיכנן אמנם למכור לכהן את החלק הארי של הסמים, אך הוא תיכנן להשאיר חלק מסויים ברשותו ולמכור לאנשים שונים שפונים אליו בבקשה לרכוש סמים. באותם ימים הוא השיב לכל מי שהתעניין בסמים שכרגע אין לו כלום: "היום בלילה אנחנו מתחדשים" (שיחה 2572), "אין כלום, זה רק בלילה מגיע" (שיחה 2663), "כלום, נשבע לך שכלום... אני לא מביא שמה מסטיקים אחי... אל תדאג אני אפצה את כולכם" (שיחה 2678). ראו בנוסף שיחות 2791 וכן 3 ו-4 במספר השני.
4. התמורה עבור הסמים: בהתאמה לכך ששלום תכנן להעביר את הסמים לנאשם 1, נאשם 1 תכנן להעביר את התמורה לשלום. נכון שמקור הכסף הוא כהן (ה"יד" הבאה), אך נאשם 1 קיבל את הכסף מכהן והיה אמור לשלם עבור הסמים לשלום. ידוע גם שכהן העביר חלק מהכסף מראש לנאשם 1 עבור הסמים שכן לאחר ששלום התעכב בהבאת הסמים מקבלו נאשם 1 כעס עליו שנתן לו לקחת כסף מאנשים (שיחה 2838), ובאותו זמן אמר לכהן שיבוא לקחת את הכסף שלו (שיחה 2778).
5. העובדה שנאשם 1 מצא קונה בטרם קיבל לידיו את הסמים ולפיכך קרוב לוודאי שלא היה צריך לממן מכיסו את הקנייה, לא מצביעה על תיווך אלא על כך שנאשם 1 סוחר מוצלח.
6. אקטיביות: האזנות הסתר מצביעות בבירור על כך שפעילותו של נאשם 1 במהלך העסקה לא הסתכמה בקשירת קשר בין שלום לכהן. נאשם 1 ביצע שיחות רבות הן לשלום והן לכהן, והשניים לא שוחחו ביניהם כלל למעט התערבות אחת של כהן בשיחה טלפונית בין נאשם 1 ושלום (שיחה 2840). נאשם 1 הורה לשלום "גם אם הוא עושה לך קטע, אתה חוזר עם משהו... תביא מצידי לא יודע, שליש, חצי... רוצים לשחרר אותם..." (שיחה 2623), במהלך ביצוע העסקה נאשם 1 הנחה את שלום כיצד לבדוק את איכותו של הסם: "רק תוציא אחד תגיד לי אם אתה מצליח לכופף אותו או אתה לא מצליח לכופף אותו יפה... תראה, תפוס פלטה אחת עם הציפורן תנסה לדחוף את הציפורן, תראה אם הציפורן חודרת או לא?..." (שיחות 3580, 3585). כמו כן נאשם 1 מקבל החלטות בנוגע לביצוע העסקה. כך למשל לאחר ששלום התעכב מספר ימים נאשם 1 התעצבן והחליט לבטל את העסקה: "טוב תבטל את כל העסקה... אני אקנה בחמישים אחוז יותר ואני יביא לפה מחר שתי קילו ויעבוד איתם, אחי..." (שיחה 2806).
7. במסגרת עדותו, טען נאשם 1, בנוגע לאישום זה, שתי טענות שהתבררו כשיקריות: הטענה האחת היא שלא קיבל תמורה כספית עבור התיווך וציפה שתמורת מעשיו יקבל מכהן סמים במחיר מוזל. ראשית, אין הגיון בכך שיבצע מעשה כה חמור ויסתכן בלי תמורה. התרשמתי מכך שנאשם 1 הוא אדם נבון מאד, אינו תמים, יודע כיצד להתנהל כלכלית, ולא מדובר "בפראייר" שניתן לנצלו. הטענה שלא סיכם על תמורה וציפה לכך שיקבל מכהן מחיר טוב יותר עבור הסמים שרוכש ממנו, היא היתממות שנועדה להפחית מחלקו בעסקה ואינה עומדת במבחן ההיגיון בפרט לאור התרשמותי מנאשם 1. שנית, בעת שנאשם 1 היה מעוניין לבטל את העסקה הוא אמר לכהן: "בוא בוא אתם עשיתם לי שחור על הנשמה כבר בשבוע האחרון, אני הבריאות שלי נגמרת, אתם חושבים שאני צריך את הכסף שלך, את הכסף שלו..." (שיחה 2778). אמירה המעידה על כך שסוכמה התמורה שיקבל מהעסקה.
8. טענתו השנייה של נאשם 1 היא שהעסקה נשוא אישום זה היא העסקה הראשונה שביצע וגם אליה נקלע במקרה. לטענתו, לאחר שאמויאל, פנה אליו שלום בשאלה אם מכיר מישהו שירצה לרכוש כמות גדולה של סמים. במקביל, במהלך שיחה עם כהן נאשם 1 כעס על כך שכהן גובה ממנו מחיר מופקע עבור הסמים והטיח בו שיש מישהו שיכול להשיג כמות גדולה תמורת 10,000 ₪ לקילו. מהרגע שכהן שמע זאת הוא לא הפסיק "לשגע" אותו ולאיים עליו ולכן נאשם 1 נאלץ לקשר ביניהם.
9. אף טענה זו שקרית: ראשית, נאשם 1 מכיר את עולם הסמים וביצע עסקאות בעבר כעולה מאישום 2. שנית, אמנם כהן מתקשר ו"מנדנד" לו מדי יום לגבי הסמים אך לא איים עליו. בנוסף, נאשם 1 שולט בעניינים, ולא מפחד "להרגיע" את כהן ולדרוש ממנו שלא ילחיץ אותו. הוא העביר את הטלפון לכהן (שיחה 2840) שישוחח עם שלום כדי להניח את דעתו של כהן שישמע שאכן יש מקור לסמים ולא יחשוב ש"מסתלבטים" עליו. ניכר כי דווקא נאשם 1 הוא ש"מעמיד" את כהן במקום ולא מאפשר לו להלחיץ אותו. למשל: "אתה סתם מלחיץ, אני אומר לך יכול להיות, אתה חופר לי כל שעה... ואתה גומר לי את הבריאות" (שיחה 2355), וכן מסרון ששולח לכהן, לאחר שכהן שולח אליו מספר מסרונים: "תשמע שחרר עד שאני יודיע לך הבנת תודה" (מסרון 2514). "אתה סתם מלחיץ, אני אומר לך יכול להיות, אתה חופר לי כל שעה... ואתה גומר לי את הבריאות" (שיחה 2355). כך לא מדברים לאדם שמאויימים ממנו.
10. בנוסף, טוען נאשם 1 טוען שהלחץ שהפעיל כהן הוא שגרם לו לבצע את העסקה. האזנות הסתר מגלות שמספר ימים לפני התפיסה שאל נאשם 1 את שלום: "תגיד לי מה עם הבן אדם מה, יהיה או לא יהיה?... תגיד לנו כמה, אבי, אתה לא יודע איזה לחץ מפעילים עלי... אנשים עובדים, עובדים מול בן אדם אחד אחי, אנשים בדברים האלה לא מתפזרים יותר מדי כי נהיה מלחמות" (שיחה 312). שיחה זו התנהלה לאחר מספר שיחות מגורמים שונים שהתקשרו לנאשם 1 ביניהם יקותילוב וזיגדון (שיחות 131, 208). כלומר, נאשם 1 עצמו היה להוט לבצע את העסקה משום שאנשים פנו אליו ולא היה לו סמים למכור או לספק להם.
11. מכל האמור עולה כי הפעולות שביצע נאשם 1 הן פעולות של ניסיון לסחר ולא ניסיון תיווך. לא ניתן לומר שנאשם 1 הוא "איש ביניים" שכל תפקידו לקשר בין שלום לכהן שכן הוא מעולם לא קישר ביניהם. הוא תכנן לרכוש את הסמים משלום ומיד למכור אותם לכהן. על פי הסיכום בין הצדדים, לנאשם 1 יהיה "מגע" עם הסמים והוא זה שאף יעביר את התמורה. גם האקטיביות הרבה של נאשם 1 במהלך ביצוע העסקה: ניהול המשא ומתן, האופן בו לחץ על שלום, קבלת ההחלטות וכן העובדה שתכנן למכור את הסמים לגורמים נוספים מלבד כהן כל אלה מצביעים על פעולת סחר ולא תיווך. יצויין כי בניגוד לנטען, סוכמה התמורה הכספית שנאשם 1 מקבל עבור העסקה והוא לא פעל תחת איומים של כהן.
12. לפיכך אני קובע כי התביעה הוכיחה מעל לכל ספק סביר שנאשם 1 ביצע את המיוחס לו באישום 3, ואני מרשיעו בביצוע עבירה של ניסיון לסחר בסם מסוכן על פי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים וסעיף 25 לחוק העונשין.

אישומים 1-2: נאשם 6

(א) אימרות אמויאל

1. הראיות המרכזיות כנגד נאשם 6 הן אימרותיו של אמויאל במהלך חקירתו במשטרה. טענותיו של נאשם 6 כנגד אימרות אלו הובאו, נידונו ונדחו במסגרת הדיון בראיות להוכחת אשמתו של נאשם 1 (ראו פסקאות 72-133 לעיל). אימרותיו של אמויאל בפני המדובב והחוקרים התקבלו וניתן להם משקל מלא, והדברים יפים גם בעניינו של נאשם 6.
2. אימרותיו של אמויאל אינן מספיקות להרשעה ויש צורך בחיזוק הן משום שמדובר באימרות חוץ והן משום שמדובר בעדות שותף. להלן יובאו הראיות הנוספות המהוות חיזוק.

(ב) הקשר עם יתר המעורבים ומחקרי התקשורת

1. מחקרי התקשורת הובאו ונותחו בהרחבה אף הם במסגרת הראיות להוכחת אשמתו של נאשם 1 (ראו פסקאות 137-156 לעיל). מניתוח זה עולה כי בין נאשם 6 לאמויאל קיים קשר טלפוני אינטנסיבי ביותר, וקיים גם קשר טלפוני עם נאשם 1. להלן יוצגו פעם נוספת מחקרי התקשורת הנוגעים לנאשם 6:
2. הקשר בין נאשם 6 ואמויאל: קשר טלפוני אינטנסיבי בין השניים, הם שוחחו מדי יום והתקשרו זה לזה בכל שעות היממה, משעה 7 בבוקר ועד אחרי חצות. אמנם לא כל ניסיונות החיוג הצליחו ובדו"ח ישנן שורות רבות של ניסיונות חיוג ללא שיחה אך גם אם נבחן רק את מספר השיחות והמסרונים נמצא שמדובר בשיחות רבות. בנוסף, יש משמעות גם לניסיונות ההתקשרות החריגים והבלתי פוסקים המעידים על דחיפות ובהילות. מועד אחד שראוי לציון הוא 29.8.2011, יום לפני תפיסתו של אמויאל. בעוד שבשגרה השניים חייגו זה לזה מספר רב של פעמים ושוחחו עד 5 פעמים ביום, במועד זה בוצעו למעלה מ-10 שיחות ולמעלה מ-20 התקשרויות ללא חיוג. השיחה האחרונה הייתה בחצות והחל ממחרת אין כלל שיחות ביניהם, לא ביום התפיסה ולא ביום המעצר. יצויין כי מדובר בנתון חריג שכן השניים נהגו לשוחח מדי יום מספר פעמים ולחייג זה לזה מספר רב של פעמים.
3. הן מעדותו של נאשם 6 והן מאימרותיו של אמויאל ניתן ללמוד על מערכת יחסים הדוקה בין השניים, חרף פערי הגיל המשמעותיים ביניהם. לטענת שניהם, אמויאל סייע לנאשם 6 כלכלית, והילווה לו סכומי כסף רבים. למדובב אמויאל סיפר שחלק מהחובות של נאשם 6 כלפיו קשורים לעסקאות הסמים וחזר על דבריו גם בפני החוקרים. כמו כן עולה מעדותו של נאשם 6 שהוא התגורר יחד עם אבוחצירה בדירה שאמויאל שכר, אמויאל קנה לו לעיתים אוכל ואף הסיע אותו למקומות שונים כשהיה זקוק לכך. יש לציין כי בחקירותיו נאשם 6 הרחיק עצמו מאמויאל וטען שאין ביניהם כל קשר (הדברים יובאו בהרחבה בהמשך).
4. יצויין עוד כי קיים קשר טלפוני בין נאשם 6 ואוריאן. המדובר בשיחות רבות, לרבות שיחה ביום בו אמויאל נעצר (ת/66). בבית המשפט טענו שניהם שהתקשרו האחד לשני במקרים בהם לא הצליחו לאתר את אמויאל. אך בחינה של מחקרי התקשורת מעלה שלא בכל פעם שנאשם 6 התקשר לאוריאן הוא ניסה לחייג לפני כן לאמויאל.
5. הקשר בין נאשם 6 ונאשם 1: התקשרויות רבות אך לא מדי יום. מרבית ההתקשרויות הן ניסיונות חיוג של נאשם 6 ללא הצלחה. השניים משוחחים בכל שעות היממה משעה 7 בבוקר ועד אחרי חצות, לעיתים שוחחו בין השעות 1:00-2:00 בלילה. מועד אחד שראוי לציון הוא יום 14.8.2011, במהלכו השניים החליפו ביניהם 20 מסרונים.
6. נאשם 6 הכחיש במשטרה קשר עם נאשם 1, ובבית המשפט טען שהקשר הטלפוני נבע מכך שנאשם 1 ניסה לסייע לו באיתור עבודה. טענה זו נדחתה לעיל במסגרת הדיון באישומים כנגד נאשם 1 (פסקאות 143, 160). שכן "נאשם 1 שעובד כמנהל אירועים באוריאנה שלל שנאשם 6 יכול לעבוד כמלצר באולם עקב גילו ולא ברור כיצד יכול לסייע לנאשם 6 בנקודה זו. שנית, הסבר זה שסיפק נאשם 1 לשיחות לא עולה בקנה אחד עם מספר השיחות הרב ביניהם והשעות המאוחרות בהן בוצעו השיחות. ברור כי כמות כזו של שיחות וניסיונות חיוג, בין היתר בשעות הלילה המאוחרות, לא עסקה בניסיונו של נאשם 1 לסייע לנאשם 6 באיתור עבודה. אף יום 14.8.2011 בו החליפו ביניהם 20 מסרונים, (הוא המועד השני בו שלום נסע לבסיס רעים), מחזק המסקנה על כך שהקשר ביניהם נוגע לעסקאות סמים".
7. סיכום: מחקרי התקשורת הובאו כחיזוק אימרותיו של אמויאל בפני המדובב והחוקרים. ממחקרי התקשורת עולה קשר הדוק בין נאשם 1 ואמויאל, אותו ניתן היה להסביר בדוחק כקשר חברי חרף פערי הגיל. עם זאת, לאור כמות ההתקשרויות החריגה, גם בין חברים טובים ככל שיהיו, ולאור השעות בהן בוצעו השיחות אני דוחה את הטענה שכל השיחות בוצעו על רקע חברי ותמים בלבד. אף העובדה שנאשם 6 הכחיש תחילה את הקשר עם אמויאל מעלה סימני שאלה על טיב הקשר, שכן לוּ מדובר היה בקשר תמים לא היה צריך להסתירו. בנוסף לכך, לחובתו של נאשם 6 הקשר הטלפוני עם נאשם 1. מדובר בניסיונות התקשרות רבים וכן בשיחות רבות בשעות מאוחרות ולפיכך הטענה לפיה השיחות בוצעו לצורך איתור עבודה לנאשם 6 אינה מתקבלת על הדעת.

(ג) התנהגות נאשם 6 לאחר מעצרו של אמויאל

1. התנהגות מפלילה של נאשם יכולה לשמש חיזוק ואף סיוע כנגדו (ראו יעקב קדמי על הראיות חלק שני 862-865 (מהדורה משולבת ומעודכנת, התש"ע-2009 והפסיקה המובאת שם). ככל ראייה נסיבתית יש לבחון האם הנאשם סיפק להתנהגותו הסבר המתיישב עם חפותו. בעניניינו, מיוחס לנאשם 6 שהיה מודע למעצרו של אמויאל ולחיפוש המשטרה אחריו, ולפיכך הפסיק לעשות שימוש במכשירי הטלפון שברשותו והתייצב לחקירה רק כעבור שבוע כשברשותו תיק עם חפצים לשהייה ממושכת.

ידיעתו של נאשם 6 על מעצרו של אמויאל

1. העדים הרלוונטיים לעניין זה הם מאור, אוריאן ואבוחצירה. להלן עדותם:
2. אחיו של אמויאל, מאור, סיפר בהודעתו על מפגש שנערך ביום מעצרו של אמויאל בנוכחות אוריאן, נאשם 6 ואבוחצירה. הם סיפרו לו שאמויאל נעצר, היו המומים ולא ענו לשאלותיו. נאשם 6 היה "הסטרי". בהמשך מאור עדכן את נאשם 6 בהארכת מעצרו של אמויאל ומספר שבועות לפני מתן הודעה הוא פגש את נאשם 6 שהתעניין בדיון של אמויאל בבית המשפט (ת/197). בעדותו בבית המשפט מאור סתר את הודעותיו במשטרה, הוכרז כעד עויין והודעותיו הוגשו על פי סעיף 10א. על מעצרו של אמויאל קרא באינטרנט והוא לא זכר ששוחח על כך עם נאשם 6. במשטרה אמר שנאשם 6 היה היסטרי, בבית המשפט אמר שהשוטר כעס. כמו כן הוא אינו מומחה לשפת גוף ולכן לא יכול לומר שנאשם 6 היה "היסטרי" ויתכן שנאשם 6 היה מוטרד שחברו הטוב נעצר. עדותו של מאור בבית המשפט אינה מהימנה כלל וברור ששיקר במספר נקודות ביניהן מקור ידיעתו על מעצרו של אחיו.
3. אבוחצירה, דוֹדוֹ של אמויאל, מכיר את נאשם 6 מילדות ונאשם 6 התגורר אצלו בעבר. הוא עוסק בשיפוצים, וסייע לנאשם 6 בכסף ותעסוקה. הדירה בה התגוררו היא דירה שאמויאל שכר מראש והתפנתה לאחר שעבר להתגורר במקום אחר. אמויאל הגיע אליהם בכל הזדמנות, כ-10 פעמים באותה תקופה. אמויאל סיפר לו בשיחת טלפון שרכבו נתפס ובאותו ערב הגיעו אליו אמויאל ואוריאן. התאריך היה 30 באוגוסט ולמחרת אמויאל נעצר. לשאלה אם באו אליו אנשים לאחר שאמויאל נעצר, השיב שבאים לביתו הרבה אנשים. לאחר ריענון זכרונו סיפר שהגיעו אליו מאור, נאשם 6, ואוריאן שהייתה לחוצה להשיג כסף לעו"ד. בחקירה הנגדית אישר שבחקירה נאמר לו שעוד רגע הופך להיות חשוד ושבימ"ר יש תיקים גדולים, לא נתנו לו לגמור את תשובתו וצעקו עליו.
4. אוריאן סיפרה בעדותה כי מעבר לטלפון של אמויאל שאת מספרו מסרה בהודעתה במשטרה לא היו לו טלפונים נוספים. היא שילמה לעו"ד עבור אמויאל ואף ביקשה לצורך כך הלוואה מנאשם 1. לאחר שהרכב נתפס היו בערב אצל אבוחצירה שם היו חברים שלו וגם מאור ולמחרת אמויאל נעצר. אוריאן נשאלה על מעורבות של נאשם 6 והשיבה: "איני יודעת איך יגאל נקשר לסיפור התפיסה של הרכב, ראיתיו במוצ"ש, אחרי ששלומי נעצר". לאחר מכן טענה שאינה זוכרת אם הייתה אצל אבוחצירה ביום התפיסה. בהודעתה אמרה שאינה זוכרת אם נאשם 6 גם היה אצל אבוחצירה ובבית המשפט אמרה בוודאות שהייתה אצל אבוחצירה אך נאשם 6 לא היה שם. בהמשך אמרה שהיא זוכרת שאחרי שאמויאל נעצר היא פגשה בנאשם 6 אצל אבוחצירה אך לא זוכרת על מה דיברו. היא לא זכרה לשם מה התקשרה מספר פעמים לנאשם 6 אך אמרה שכנראה מדובר במספר ניסיונות בהן הגיעה לתא הקולי.
5. בחקירה הנגדית אוריאן אישרה שהמעצר היה לא נעים. כמו כן אישרה שאינה יודעת מה אמויאל עושה בכל רגע נתון, עם מי הוא מדבר ובאלו טלפונים והיא אינה יודעת דבר על כרטיס "סים" נוסף. היא אישרה שלאמויאל לא היו סכומי כסף גדולים. אוריאן סיפרה עוד כי התקבלה החלטה לא לספר על המעצר של אמויאל מחשש למצבה הבריאותי של אימו, וגם למאור לא סיפרו באותו יום. היא אישרה שבמשטרה נאמר לה שיכוונו אותה לומר מה שהם רוצים ומצבה יהיה טוב יותר. לטענתה, לא הזהירה את נאשם 6 שאמויאל עצור.
6. במזכר מיום 6.10.2011 שערך זהבי עולה שבמהלך תשאול זה (מונה 28) אמויאל סיפר שלאוריאן יש קשר לנאשם 6 אך הקשר הוא לא על סמים אלא רק... ולחש לזהבי באוזן ששלח את אוריאן להזהיר את נאשם 6 שעומד להיעצר על סמים.

היעלמותו של נאשם 6 מהדירה

1. ביום 10.10.2011 נעשו מספר ניסיונות לאתר את נאשם 6: מזכר טמוטי אנטון- ביום 10.10.2011 בשעות הערב התבקש לעכב את נאשם 6, שָכֵן בשם שמעון אבוחצירה הצביע על דלת מס' 14 (ויצמן 3), לא היה מענה (ת/16). דו"ח פעולה רז אלמוזנינו- הגיע לרחוב וייצמן 3 דירה 19 ביהוד בשעות הבוקר. השכנים סיפרו שבדירה 19 גר נאשם 6 עם שותף. נאשם 6 לא אותר והצוות השאיר הזמנה להגיע למשרדי הימ"ר ת"א (ת/20- ת/21 מיום 10.10.2011). דו"ח נופר כהן- ביום 10.10.2011 בשעות אחר הצהריים, הגיעו לויצמן 3, פגשו בולדימיר קולשניקוב המתגורר באותה כתובת. הוא סיפר שנאשם 6 בעבודה ויגיע מאוחר יותר (ת/22). ביום 11.10.2011 הפיץ פקד הרדן מייל לפיו נאשם 6 הוא עבריין נמלט ויש נגדו צו מעצר (ת/60).
2. לטענת נאשם 6, יום לפני החיפוש אחריו ברחוב וויצמן 3 דירה 19, הוא עבר להתגורר אצל מישל אבוחצירה, בעקבות בעיות עם השותף. אינני מקבל טענה זו. ראשית, טענה זו סותרת את דברי השכנים לשוטרים שנאשם 6 מתגורר בדירה, ואף השותף עצמו סיפר שנאשם 6 נמצא בעבודה וישוב מאוחר יותר. שנית, צירוף המקרים לפיו, בסמיכות לכך שהמשטרה מחפשת אחריו נאשם 6 עובר דירה אינו סביר. בייחוד כשבעת שהסגיר עצמו למשטרה סיפר שעבר דירה בחודש האחרון, ולא בשבוע האחרון כפי שטען בהמשך.
3. במסגרת החיפוש אחריו, הושארה בביתו של נאשם 6 הזמנה להגיע לימ"ר אך הוא התייצב רק כעבור שמונה ימים. וכך נכתב בדו"ח הפעולה לגבי התייצבותו: "החשוד נשאל היכן היה כל הזמן הזה שהמשטרה מחפשת אחריו. לטענתו עבר לכתובת חדשה... במהלך החודש האחרון, בתגובה מסרתי לו כי הושארה בכתובתו הקודמת הזמנה לסור למשטרה טרם עבר לכתובתו החדשה. גמגם ולא השיב. לציין כי הגיע עם תיק המכיל ציוד אישי לתקופה ארוכה" (ת/72).
4. נאשם 6 טוען כי הוא לא התנתק, ולאורך כל התקופה שלאחר מעצרו של אמויאל הוא שהה הן בביתו של אבוחצירה והן בבית הוריו ונפגש עם אנשים רבים. אני דוחה את הטענה הזו ממספר טעמים. ראשית, הוא עצמו הודה שהתנתק כיוון שלחובתו עבר פלילי ולא רצה שיקשרו אותו בטעות למעצר אמויאל, אך לא מדובר בבריחה. שנית, ממחקרי התקשורת ומעדותו עולה שלאחר מעצרו של אמויאל הוא הפסיק לבצע שיחות מהפלאפון שלו, לרבות שיחות עם נאשם 1. יוער כי גם אחיו, אלי מלכה, העיד שלאחר שנתן לו כסף שבועיים לפני החג לא ראה אותו שוב.

לסיכום

1. התנהגותו של נאשם 6 לאחר מעצרו של אמויאל מעידה על קשר פלילי בינו לבין אמויאל. לאור הקשר האינטנסיבי עם אמויאל הוא בוודאי ידע על מעצרו והתעניין בדיונים בבית המשפט (וכך גם עולה מעדותם של מאור, אוריאן ואבוחצירה וכן ממזכר של זהבי בו מתאר שאמויאל סיפר לו ששלח את אוריאן להזהיר את נאשם 6). טוען נאשם 6 כי מפגשים אצל אבוחצירה הם עניין שבשיגרה, אם כן, לא ברור מדוע המשתתפים במפגש ניסו להסתיר את נוכחותו של נאשם 6. הניסיון להסתיר את העובדה שנפגש עם אוריאן, מאור ואבוחצירה מיד לאחר מעצרו של אמויאל, היעלמותו של נאשם 6 והעובדה שהסגיר עצמו למשטרה כשברשותו תיק עם חפצים עבור תקופה ממושכת, מחזקים אף הם את המסקנה על קשר פלילי בין נאשם 6 לאמויאל.
2. הסבריו של נאשם 6 להתנהגותו אינם עומדים במבחן השכל הישר. טענתו לפיה ניתק את הטלפונים שברשותו משום שלא היה מעוניין שיקשרו אותו למעשיו של אמויאל לאור עברו הפלילי, מחזקת את מעורבותו שכן מי שמעורב במעשה פלילי הוא זה שחושש שיקשרו אותו, ניתוק הטלפונים הוא בבחינת הכובע הבוער על ראש הגנב. אף הסברו לאי התייצבות במשטרה חרף ההודעות שהוצמדו לדלת ביתו אינו מתקבל. טענתו לפיה עבר דירה בדיוק יום לפני שהמשטרה חיפשה אחריו, בשילוב העובדה ששותפו טען בהיעדרו ש"הוא יצא לעבודה" מחזקים את המסקנה שנאשם 6 עדין התגורר בדירתו באותו יום והיה מודע לחיפושים המשטרתיים אחריו.

(ד) גירסת נאשם 6 בחקירה ובבית המשפט

גירסת נאשם 6 בחקירה

1. הודעה מיום 18.11.2011 (ת/75): תחילה טען כי הוא "הומלס" ואין לו משפחה או חברים. הוא מתגורר בכתובתו החדשה חודש ימים, לפני כן התגורר בויצמן 3 דירה 19 ולכן לא ידע על כך שהמשטרה מחפשת אחריו. תחילה טען שבעל הדירה מסר לו באמצעות טלפון ציבורי שהוא זומן לחקירה, לאחר מכן טען שהשיחה בוצעה באמצעות טלפון של חבר. בהמשך טען שנודע לו על זימונו לחקירה לאחר ששלח חבר להביא את חפציו מדירתו הקודמת. ניסה להתחמק מלענות על שאלות בעניין הטלפונים שברשותו, ואמר תחילה שלעיתים חברתו מדברת בטלפון וכשנשאל לזהוּתה השיב שאין לו חברה. הוא מקבל מהמדינה 2,400 ₪ מדי חודש ומסתייע במשפחה וחברים. בינו לבין אמויאל או אוריאן אין שום קשר מעבר ל"שלום שלום". מעולם לא היו ביניהם קשרי חברות (עמודים 17-18 לתמליל ת/74ב). שהה בבית אבוחצירה עד 12 פעמים בשנה האחרונה אך לא בכל הפעמים פגש באמויאל. על מעצרו של אמויאל שמע מאוריאן ומאבוחצירה.
2. הודעה מיום 21.11.2011 (ת/33): כשנשאל אם שוחח עם ערבים בעניין סמים השיב שאינו זוכר וכשנשאל אם שוחח עם ערבים השיב שיתכן שכן ויתכן שלא. הוא התייצב לחקירה בלא שידע במה מדובר. כשנשאל מדוע התייצב עם בגדים רבים לשהות ארוכה בכלא, השיב שמניסיונו כדאי להיות ערוך ואין מי שיביא לו בגדים. הוא הכחיש שאוריאן הזהירה אותו על מעצרו של אמויאל וטען שלא דיבר איתה מאז מעצרו של אמויאל. בנוגע לקשריו עם נאשם 1, הוא טען שפגש את נאשם 1 פעם אחת או פעמיים ולא זכור לו ששוחחו. לאחר שהוצגו לו נתונים על שיחות רבות עם נאשם 1 אמר שאינו מתכחש אליהם ושוחחו רק על עניינים חוקיים. סיפר על מפגש עם אוריאן בבית אבוחצירה יחד עם אנשים נוספים בו אוריאן סיפרה שאמויאל נעצר עם סמים.
3. הודעה מיום 21.11.2011 (ת/61): הכחיש קשר עסקי עם יריב אזולאי למעט סיוע כלכלי, אזולאי היה ביהוד פעם אחת. לגבי אמויאל סיפר "כל ההכרות שהייתה לי איתו הייתי רואה אותו אצל ניסים דוד שלו". בנוסף עבד עם אבוחצירה ואמויאל בשיפוצים פעם אחת ויחידה. לפעמים שוחחו פעמיים בשבוע ולפעמים פעמיים ביום אך מעולם לא היו בקשר חברי. במהלך החקירה הוטחו בו השיחות הרבות שקיים עם אמויאל, נאשם 6 אישר את קיום השיחות וסירב להתייחס לתוכנן. לא ידע להסביר מדוע הכיר את נאשם 1 שנה לפני כן אך נמצא בקשר טלפוני רק מיום 5.6.2011. לטענתו נאשם 1 ניסה לסייע לו באיתור מקום עבודה.

גירסת נאשם 6 בבית המשפט

1. ראו פסקאות 66-71 לעיל.

סיכום גרסאותיו של נאשם 6

1. גרסאותיו של נאשם 6 בחקירה ובבית המשפט סותרות זו את זו באופן משמעותי בנקודות מהותיות:
2. ראשית, מהות הקשר עם אמויאל: במהלך חקירותיו הכחיש נאשם 6 את הקשר הן עם אמויאל והן עם אוריאן. הוא טען שהקשר היחיד ביניהם נוצר בעת שנפגשו מדי פעם אצל אבוחצירה, והתמצא ב"שלום-שלום". מעבר לכך עבדו יחד בשיפוצים פעם אחת. בעת שהוצגו לו שיחות הטלפון הרבות בינו ובין אמויאל הוא סירב להתייחס לתוכנן. לעומת הגרסה שמסר בחקירה, בבית המשפט טען נאשם 6 כי השניים בחברות קרובה ביותר, ממש כמו משפחה ואמויאל סייע לו כלכלית והסיע אותו ממקום למקום, ובכך עסקו שיחות הטלפון ביניהם.
3. שנית, מהות הקשר עם נאשם 1: במהלך חקירותיו טען שהוא פגש בנאשם 1 פעם אחת ואינו זוכר שיחות עימו. לאחר שהוצגו לו נתונים אודות שיחות הטלפון ביניהם הוא לא הציג להן הסבר וטען שמדובר בשיחות חוקיות. בחקירה שלאחר מכן טען שנאשם 1 סייע לו באיתור עבודה. בבית המשפט חזר נאשם 6 על טיעון זה.
4. בנוסף, מסר נאשם 6 מספר גרסאות סותרות באשר לאופן בו נודע לו על החיפושים המשטרתיים אחריו. בחקירתו טען תחילה שבעל הדירה הקודמת שוחח עימו באמצעות טלפון ציבורי, לאחר מכן טען ששוחחו באמצעות טלפון של חבר. בהמשך טען שנודע לו באמצעות חבר שהלך להביא את חפציו מהדירה הקודמת. בבית המשפט שילב בין הגרסאות וטען שאבוחצירה הלך להביא את חפציו והשותף שלו שוחח עמו טלפונית.

(ה) סיכום אישומים 1-2: נאשם 6

1. התביעה הציגה מגוון ראיות להוכחת אשמתו של נאשם 6 באישומים 1-2 כפי שפורט לעיל. הראיות המרכזיות הן אימרותיו של אמויאל במהלך החקירה המשטרתית, הן בפני החוקרים והן בפני המדובב. בפסקאות 112-133 מניתי את הטעמים לקבלת אימרותיו של אמויאל וגרסתו בבית המשפט. קבעתי גם כי יש לתת משקל מלא לאימרותיו של אמויאל.
2. כפי שקבעתי בעניינו של נאשם 1 כך גם בעניינו של נאשם 6, נדרש חיזוק לאימרותיו של אמויאל הן מהטעם שמדובר באימרות חוץ והן מהטעם שמדובר בעדות שותף. כנגד נאשם 6 הביאה התביעה ראיות נוספות. ראשית, מחקרי התקשורת המעידים על קשרים כפי שתיאר אמויאל באימרותיו, ובעיקר בין נאשם 1 ואמויאל, נאשם 1 ונאשם 6, נאשם 6 ואמויאל. הסבריו של נאשם 6 לשיחות הטלפונים ולקשרים עם נאשם 1 ואמויאל נדחו לאור כמות ההתקשרויות והשעות בהן בוצעו. הכחשת הקשרים הללו במשטרה ומסירת הגירסאות מחזקות אף הן את המסקנה שהקשרים עם נאשם 1 ואמויאל הם על רקע פלילי.
3. התנהגותו המפלילה של נאשם 6: הוא הודה כי לאחר מעצרו של אמויאל הפסיק לעשות שימוש בשני הטלפונים שברשותו מחשש שיקשרו אותו למעצרו של אמויאל. בנוסף, אני קובע כי נאשם 6 היה מודע לכך שהוא מבוקש לחקירה אך התמהמה והתייצב רק כעבור שבוע עם חפצים לצורך שהייה ממושכת. שקריו בנוגע למעבר הדירה והסתירות בנוגע לאופן בו נודע לו על החיפוש אחריו, פועלים אף הם לחובתו.
4. לעניין סחר בסם מסוג הרואין הובאו ראיות נוספות מלבד אימרתו של אמויאל: הודאתו של קבלו, עדויות אנשי צה"ל, מסמכים שונים וחוות הדעת המקצועית על שארית הסם שנמצאה בכספת של קבלו (ראו פסקאות 190-215 לעיל).
5. בנוגע לכמויות בהן סחר נאשם 6: כתב האישום מייחס לנאשם 1 סחר מול שלום בכל הכמות ששלום רכש מקבלו (25 ק"ג הרואין ו-94 ק"ג חשיש) או בחלקה. וכן סחר מול אמויאל ונאשם 6 בכל הכמות או חלקה. בסיכומיה, התביעה הבהירה כי היא מייחסת לנאשם 6 רכישת 10 ק"ג הרואין ו-21.6 ק"ג חשיש מנאשם 1. כמו כן מייחסת התביעה לנאשם 6 מכירה של 10 ק"ג הרואין ו-5 ק"ג חשיש לקונה בלתי ידוע (אמנם אמויאל סיפר שמכרו 7 ק"ג חשיש אך בכתב האישום יוחסו 5 ק"ג בלבד והתביעה לא עותרת לתיקון הכמות). כמו כן מיוחס לנאשם 6 משא ומתן למכירת 16.6 ק"ג חשיש נוספים שהקונים דחו בגלל איכותם הירודה.
6. הראיות שהובאו בפני מצביעות במידת וודאות הנדרשת במשפט הפלילי על אשמתו של נאשם 6. לפיכך, אני קובע כי יחד עם אמויאל רכש נאשם 6- 10 ק"ג הרואין ו21.6. ק"ג חשיש מנאשם 1. יחד עם אמויאל מכר 10 ק"ג הרואין ו-5 ק"ג חשיש לקונים שאינם ידועים ונוהל עימם משא ומתן לרכישת 16.5 ק"ג החשיש שנותרו. הקונים לא היו מעוניינים לרכוש את היתרה בגלל איכותם הירודה.
7. לפיכך אני קובע כי התביעה הוכיחה מעל לכל ספק סביר שנאשם 6 ביצע את המיוחס לו באישומים 1-2, ואני מרשיעו בביצוע עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע על פי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין בנסיבות סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים. כמו כן אני מרשיעו בביצוע עבירה של סחר בסם מסוכן (2 מקרים), על פי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים וכן בעבירה של עסקה אחרת בסם מסוכן, על פי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים.

אישום 4: נאשם 1

1. באישום זה מיוחסות לנאשם 1 מכירות רבות של חשיש: שתי מכירות להמר, 13 מכירות לחביב ואירוע אחד של קוקאין, כ-60 מכירות לזיגדון, 2 מכירות והספקה אחת למורדכוביץ, וארבע מכירות ללא תמורה ליקותילוב. הראיות כנגד נאשם 1 הן בעיקר הודעות ועדויות האנשים להם מכר את הסמים וכן תמלילי האזנות הסתר. ראשית, אסקור בקצרה את הודעות ועדויות העדים השונים:

זיגדון

1. בהודעתו במשטרה סיפר זיגדון שרכש מנאשם 1 חשיש בשנה האחרונה, עד 30 פעמים סמים ואולי 25 לפני כן, בסכומים של עד 200 ₪, כמות שמספיקה לשלושה ג'וינטים (לקח פעם בשבוע-שבועיים). בכל פעם קבעו להיפגש במקום אחר והוא קיבל את הסמים בנייר כסף או בניילון או בקופסת סיגריות. בטלפון נהגו לשוחח בקודים כגון "תביא לי חתיכה, בוף". סך הכל קנה מנאשם 1 סמים בסכום של 3,000-3,500 ₪. כשנשאל מדוע בתחילת החקירה סיפר רק על 2-3 פעמים השיב שחשש משום שזו הפעם הראשונה שהוא מצוי בסיטואציה כזו (הודעה מיום 9.10.2011- ת/52). מתמליל החקירה עולה שבתחילת החקירה אמר "כאילו פעם, פעמיים, שלוש, חמש פעמים בתוך השש שנים האלה, לא מה אני איזה נרקומן?" (ת/53א עמוד 4 שורות 7-8), בהמשך אמר עשר פעמים (עמוד 5 שורות 24-25), בהמשך: "חוקר 1: אני פשוט לא רוצה שאנחנו כל פעם נעלה את המספר בסדר? חוקר 2: זה מעל עשרים פעם? נגיד ככה... זיגדון: עד חמישים פעם בכל השש שנים האלה שהוא לקח ממני כסף... בשנה האחרונה יצא לי לקנות ממנו יותר... בשנה האחרונה עשיתי את רוב הקניה ממנו... מעל עשרים עשרים וחמש אפילו שלושים" (שם, עמוד 6).
2. בבית המשפט סיפר זיגדון כי היו לו יחסי עבודה עם נאשם 1 אך גם קנה ממנו חשיש ובשנת 2011 צרך יותר. בתקופה הסמוכה למעצרו של נאשם 1 הוא קנה ממנו פעם או פעמיים בחודש. בשנת 2010 קנה עד 10 פעמים סמים בסכומים של עד 200 ₪. בעניין התשלום סיפר ששילם לנאשם 1 במזומן, אך לא רק על החשיש אלא היה מדובר גם בכסף שהחזיר לו לאחר שנאשם 1 הלווה לו כסף. העד הופנה לשיחות 117, 119, 140 בהן נאשם 1 שאל אותו "הסדרת?" והוא השיב בשלילה, העד אמר שהכוונה כנראה לענייני עבודה ובהמשך אמר שיתכן ששוחחו על חשיש. שיחה נוספת (803) בה נאשם 1 שאל איך יורידו את ה"דוּדה" אם אין, הוא הסביר בכך שנאשם 1 הזמין אותו לשתות. זיגדון הופנה לשיחה בה נאשם 1 אמר לו שהולך לבדוק את העניין אך לא היה בפיו הסבר לְמַה התכוון. כשאמר לנאשם 1 שיביא לו חתיכה, התכוון לחשיש. לשאלת הסנגור זיגדון השיב כי השוטרים לא נתנו לו ללכת וכך הגיע למצב שאמר להם שקנה סמים 50 פעמים מנאשם 1. תחילה אמר בחקירתו שנאשם 1 נתן לו סמים בלי תשלום אך כיוון שהחוקרים לא אהבו את התשובה הזו הם איימו עליו ולכן הוציאו ממנו דברים לא כל כך נכונים. האמת היא שפעמים מעטות שילם לנאשם 1 עבור הסמים, כשנאשם 1 היה תקוע בלי כסף. העד אישר את דברי הסנגור שלפעמים הוא נתן סמים לנאשם 1 ולפעמים נאשם 1 נתן לו. לשאלת בית המשפט זיגדון השיב כי אמנם קיבל מנאשם 1 סמים תמורת תשלום, אך איננו יכול לנקוב במספר הפעמים. הוא שילם לנאשם 1 כשביקש עד 200 ₪ ומדובר ביותר מפעם אחת אך לא הגיע ל-50 פעמים.
3. נאשם 1 טען שבחצי השנה האחרונה אין לו קשר עם זיגדון (ת/152, עמוד 51 שורות 15-26) וכן הכחיש מכירת סמים לזיגדון וטען ששוחח בשיחה 146 על וודקה ולא על סמים (ת/31 עמוד 11 327-328). בבית המשפט טען שמכר לזיגדון סמים בפעמים בודדות אך כיוון שהוא מעבידו לא לקח ממנו כסף. לרוב נתן במתנה ונדיר שקיבל תמורה של 100 ₪. הוא הודה כי שיקר במשטרה כשאמר שהוא לא בקשר עם זיגדון בחצי השנה האחרונה.
4. לטענת נאשם 1 הוא מכר לזיגדון פעמים בודדות כפי שזיגדון סיפר בתחילת הודעתו. זיגדון העלה את מספר הפעמים שקנה ממנו סמים לאחר שהחוקרים הפעילו עליו לחץ ואמרו לו שנאשם 1 סיפר על יותר מעשר פעמים.

יקותילוב

1. בחקירתה יקותילוב סיפרה כי בשלושת החודשים האחרונים יצרה קשר עם נאשם 1 שיארגן לה "בוף" והוא הביא לה 3-4 פעמים חתיכה של 2 גרם חשיש. נאשם 1 לא לקח ממנה תשלום כי בכתה שאין לה כסף. ידוע לה שגם חביב קיבל מנאשם 1 סמים (הודעה מיום 11.10.2011 ת/1). בבית המשפט טענה תחילה כי אינה זוכרת את הקשר שלה עם נאשם 1 בנוגע לסמים: "אין לי כסף לרכוש סמים. לא קיבלתי אי פעם מהנאשם 1 סמים". לאחר שהופנתה להודעתה במשטרה אמרה תחילה שהפעילו עליה לחץ. בהמשך אמרה: "לא אמרתי שהוא לא נתן לי בכלל, הוא נתן לי פעם אחת". כשנשאלה מדוע אמרה בחקירתה שנתן לה 3-4 פעמים השיבה שמדובר בתקופה של 10 שנים ולא בתקופה האחרונה. למרות שבמשטרה אמרה שנאשם 1 הביא לחביב סמים, בבית המשפט אמרה שאינה יודעת זאת בוודאות והוסיפה: "גם אני נתתי פעם לנאשם 1, האם אני סוחרת?". לטענתה, במשטרה גרמו לה לומר את שאמרה ונאשם 1 לא ביקש ממנה כסף מעולם כיוון שידע שאין לה אפשרות לשלם. בהמשך אמרה: "הוא אף פעם לא הביא לי למרות שביקשתי ממנו. אולי פעם אחת הוא הביא לי". לאחר מכן אישרה את דברי הסנגור שהיא עישנה מהסמים של נאשם 1 וכשהיה לה סמים עישנו משלה, וכן שהייתה תחת לחץ ואיומים במשטרה.
2. לטענת נאשם 1 אין מחלוקת שהוא העביר פעמים בודדות חשיש ליקותילוב אך לא מדובר בתקופה האמורה בכתב האישום. בהודעתו במשטרה הכחיש שמכר לה סמים (ת/31 עמוד 9 שורות 254-261), בבית המשפט טען שנתן לה סמים במחירי עלות ולא בכמויות המצויינות בכתב האישום. יתכן שסיפק ב-3 הזדמנויות.

חביב

1. בהודעתו במשטרה, סיפר חביב כי רכש סמים רק מנאשם 1. נאשם 1 סיפק לו חשיש כ-13 פעמים במהלך השנה האחרונה, בכמות של חצי אצבע, כ-100 ₪, כמות זו הספיקה לשבוע-שבועיים. כשהתקשר לנאשם 1 הוא ידע שזה בקשר לסמים. כמו כן חביב סיפר על אירוע בו הגיע לביתו של נאשם 1 והם "ישבו על קריסטל" ושילם 200 ₪. כשדיברו על חולצה ארוכה (מסרון 1395) התכוונו לאצבע חשיש (הודעה מיום 9.10.2011 ת/6). מתמליל ההודעה עולה שתחילה חביב דיבר על רכישת סמים מנאשם 1 מספר פעמים בודדות (ת/7 עמוד 6 שואות 5-12), בהמשך סיפר על 10-20 פעמים, "נלך 13". החוקר אמר: "לא, אני לא רוצה. אני רוצה כמה פעמים. תראה, אני רוצה את האמת לא מעבר לזה..." (שם, עמוד 12), לאחר שחביב אמר שנקב במספר 13 "סתם בצחוק" אמר לו החוקר: "לא סתם, אני רוצה... אל תמציא לי דברים נשמה... אתה באמת... אני רוצה לשמוע את זה ממך. אני לא הייתי בסרט הזה. אתה בא ונותן לי עכשיו את כל האמת. אז אני שואל אותך עוד פעם, כמה פעמים קנית ממנו סמים? בערך. אם זה לא ניתן לספירה אז תגיד לי גם, אה? חביב: בוא נגיד, בטווח של... שנה האחרונה, חמש עשרה, שש עשרה" (שם, עמוד 21).
2. בעדותו בבית המשפט טען חביב שנחקר במשטרה לאחר שעות רבות ללא שינה ולכן אמר דברים שאינם נכונים. הוא עישן סמים לפני כשנה-שנתיים למשך מספר חודשים. לאחר שהופנה לחקירתו במשטרה בה אמר שנאשם 1 סיפק לו 13 פעמים סמים, השיב שאינו זוכר. חביב סיפר: "כשהוא היה מביא לי זרקתי לו כסף- 100 ₪". כשנשאל איך ידע לפנות לנאשם 1 השיב: "הייתה תקופה שאנו יודעים שיש אנשים שמעשנים מדי פעם והיינו פונים אליהם. במדינה שלנו זו לא בעיה להשיג סמים". הכמות שקיבל מנאשם 1 הספיקה לו למספר ימים. בהמשך אמר שנאשם 1 סיפק לו כמות קטנה, "פחות מגרגירים". חביב חזר בו מדבריו על אירוע הקריסטל וטען שנאשם 1 "הסתלבט" עליו ומדובר היה בסוכר או קמח, בהמשך אמר שיתכן שמדובר בטלק ויתכן שמדובר בסם אך לא יודע מה היה האפקט שלו. בחקירתו הנגדית אמר שלא קנה סמים רק מנאשם 1 אלא גם מאחרים. "זה בין חברים, קראנו לזה עזרה ראשונה, כשלנאשם 1 לא היה סמים, אני נתתי לו וההפך". כשנשאל מדוע נקב במספר 13 כמספר הפעמים שקנה סמים מנאשם 1, השיב שרצה לספק את החוקר וראה שכשאמר פעם אחת זה לא סיפק אותו. בנוסף, נאשם 1 מעולם לא ביקש ממנו כסף והוא שילם מיוזמתו, בעיקר עבור הדלק. לשאלת הסנגור האם יתכן שהתבלבל בסיפור של הקריסטל עם אדם אחר השיב שנחקר 32 שעות ללא שינה ואולי אמר שטויות בגלל הלחץ. חביב הוסיף כי הוא עישן עם אחרים בחו"ל ולא בארץ אך בחקירה הרגיש איום על פרנסתו. הוא אישר את דברי הסנגור לפיהם חירותו הייתה חשובה לו יותר מנאשם 1.
3. לטענת נאשם 1 הוא אמנם סיפק סמים לחביב אך מדובר במספר פעמים בודדות ולא במספר הנקוב בכתב האישום, שהוא תוצאה של "משא ומתן" בין החוקר לחביב. לעניין הקריסטל, חביב לא הצליח לתאר את הבית בו שהה (שלטענתו מדובר בביתו של נאשם 1) ולכן יש לקבל את טענתו של נאשם 1 לפיה חביב מעולם לא היה בביתו.
4. בהודעתו הכחיש שסיפק סמים לחביב (ת/31 עמוד 8 שורות 223-229). בבית המשפט טען שכשחביב היה נתקע ללא סמים היה מוכר לו במחיר עלות. מדובר בפעמים בודדות. הכחיש את "אירוע הקריסטל" והרחיק עצמו לחלוטין בטענה שאינו יודע כלל מה זה קריסטל, מדובר בהתנהגות מחשידה כיוון שקרוב לוודאי שנאשם 1, שמכיר את עולם הסמים, יודע במה מדובר.

מורדכוביץ

1. בהודעתו סיפר כי פנה לנאשם 1 מספר פעמים בקשר לחשיש, פעמיים לא היה לנאשם 1, פעמיים קנה ממנו אצבע ב-100 ₪ ופעם אחת נאשם 1 סיפק לו מעט "בוף" ללא תמורה (הודעה- ת/13). מהתמליל עולה שבתחילת החקירה לא מספר על נאשם 1, בהמשך סיפר על הספקה של "בוף" אחד והכחיש שקנה ממנו, לאחר מכן סיפר על פעם אחת שקנה תמורת 100 ולאחר שהחוקר אומר לו שיאמר את האמת ויש למשטרה שיחות, סיפר על פעם נוספת (עמוד 13-14, 18-19, 26-27 בת/14) מורדכוביץ הסביר שלא סיפר על כך מההתחלה: "לא יודע, היה לי אי נעימות לבוא ולדבר על משהו ש...פעם אחת או פעמיים" (שם, עמוד 37). לאחר מכן החוקר אומר לו שנאשם 1 סיפר על פעמים נוספות אך מורדכוביץ התעקש שאלה הפעמים היחידות (שם, עמודים 38-40).
2. בבית המשפט העיד שקיבל סמים מנאשם 1 במתנה אך נתן לו 100 ₪ ואם נאשם 1 רצה- לקח ואם לא- לא לקח. פעם אחת קיבל מנאשם 1 סמים תמורת כסף. בחקירתו במשטרה העד אמר שהיו 3 פעמים, בבית המשפט אמר שהיו פעמיים (מתוכם פעם אחת בלי תשלום). העד הסביר את הסתירות בכך שנלחץ מהחוקר כיוון שאיים עליו שישב בכלא. לטענת מורדכוביץ הוא הוסיף בחקירה קנייה מנאשם 1 כיוון שהלחיצו אותו. גם מורדכוביץ אישר את דברי הסניגור לפיהם לעיתים עישנו יחד סמים משלו.
3. לטענת נאשם 1 דבריו של מורדכוביץ נאמרו לאחר שהופעל עליו לחץ מצד החוקרים. נאשם 1 טען במשטרה כי מורדכוביץ שיקר במשטרה (ת/31 עמוד 9 שורות 243-253) ונושא שיחה 219- וודקות. נאשם 1 אמר בבית המשפט שמכר למורדכוביץ סמים פעמים בודדות.

אלעד

1. בחקירה סיפר אלעד שהחל לרכוש חשיש מנאשם 1- אחיו, ארבעה חודשים לפני המעצר. מהכמות שרכש בכל פעם ניתן להכין שתי סיגריות רגילות. היה שם לו כסף בכיס או שהיו מתקזזים כשנאשם 1 היה צריך לשלם לו עבור עבודתו. רכש 10-20 פעמים, בערך פעם בשבועיים והסכום המקסימלי ששילם 200 ₪ (הודעה מיום 4.10.2011- ת/17). מהתמליל עולה שתחילה אלעד לא שתף פעולה ולאחר מכן אמר שרוצה לצאת מפה ולכן אומר את כל מה שיודע. כשלחצו עליו לספר על סוגי סם אחרים התעקש שלא ידוע לו. אלעד סיפר היכן נאשם 1 מאחסן את הסמים וכו' (תמליל- ת/18). נאשם 1 הן בהודעתו (ת/31 עמוד 7 שורות 194-203) והן בבית המשפט הכחיש כי סיפק סמים לאחיו.

המר

1. בעניינו של המר ישנן שתי שיחות, 1598 ו-1602, מיום 20.9.2011 מהן עולה שהשניים נפגשו מחוץ לאוריאנה. בבית המשפט סיפר שרכש מנאשם 1 סמים פעמיים, לאחר ששמע מהלוי שהוא מוכר סמים. בתמורה לחשיש העביר 100 ₪, מחוץ לאוריאנה. בנוסף, העביר סמים פעמיים מנאשם 1 להלוי בלי לשלם כסף. בחקירה הנגדית סיפר כי בהתחלה לחצו עליו במשטרה והוא אמר שטויות, עד שהחליט להפסיק לשחק ולספר את האמת: "שיקרתי כשאמרתי שלא קניתי סמים בכסף... האמת היא כמו שאמרתי בסוף שקניתי תמורת כסף... בסוף אמרתי את האמת". בהמשך טען שנאשם 1 לא ביקש מיוזמתו כסף אך הוא נתן לו. כמו כן, החוקרים רצו לשמוע דברים גדולים יותר אך הוא סיפר רק על הפעמיים שהיו.
2. בבית המשפט מסר שלא נתן להמר סמים מלבד האספקה עבור הלוי. לעניין תמליל השיחות טען שנפגשו לצורך העברת מזון. לטענת נאשם 1, המר סיפר רק על העברת סמים מנאשם 1 להלוי. רק לאחר לחץ ואיומים של החוקרים על המר הוא שינה גירסה וסיפר על פעמיים בהם רכש סמים מנאשם 1. בהודעה טען נאשם 1 כי הוא לא מכר מעולם סמים להמר (ת/31 עמוד 10 שורות 269-284).

סיכום

1. לאחר עיון בהודעות ובעדויות המעורבים באישום זה, ניתן להצביע על דפוס התנהגות שחזר על עצמו. רובם ככולם נמנעו מלשתף פעולה בתחילת חקירתם אך בהמשך מסרו לחוקרים שקנו חשיש מנאשם 1, את מספר הפעמים, הכמות והתמורה (שנעה בין 100-200 ₪). בבית המשפט רובם התגלו כעדים עוינים. הם הפחיתו את כמויות הסמים שרכשו או מהתמורה שהעבירו לנאשם 1, טענו שהחוקרים הלחיצו אותם ואיימו עליהם ולכן מסרו בחקירה דברים שאינם נכונים. כמו כן, אישרו בחקירה הנגדית שמדובר ב"עזרה ראשונה, בין חברים", לעיתים הם עישנו סמים של נאשם 1 ולעיתים, כשנאשם 1 היה "תקוע" הם נתנו לו לעשן מסמים שלהם. להלן אתייחס לשתי הטענות:
2. טענת האיומים והלחץ שהופעלו על העדים במשטרה: למעט אלעד שכלל לא העיד בבית המשפט, והמר שהעיד שבתחילת חקירתו שיקר ובהמשך סיפר לחוקרים את האמת, יתר המעורבים טענו בעדותם כי סיפרו לחוקרים על כמויות מוגזמות של קניית סמים מנאשם 1 בעקבות לחץ שהופעל עליהם. נכון שסיטואציה של חקירה משטרתית, בייחוד עבור מי שלא מורגלים בה, היא מטבעה מלחיצה אך מעיון בתמלילי החקירות ניתן ללמוד על חקירות הוגנות. המעבר של העדים מהכחשה או הפחתה במספר הרכישות מנאשם 1, לדיווח על מקרים רבים יותר נעשה זמן קצר מתחילת החקירה וללא הפעלת לחצים יוצאי דופן. כך למשל החוקרים הבהירו לזיגדון כי עליו לומר את האמת, ואם הוא "משתמש" בלבד עליו להשיב אמת וישוב לביתו (ת/52, עמוד 5) לחביב, שניסה בתחילת החקירה להתחמק מתשובות אמרו שהוא "מחרטט" ועליו לתת קצת קרדיט למשטרה. אמרו גם שהוא לא עבריין, שלא יפחד ועליו לומר את האמת (ת/7 עמודים 8-9).
3. גם בעת שהנחקרים התבקשו לנקוב במספר הפעמים שרכשו חשיש או בתמורה ששולמה לנאשם 1 הם הבהירו שמצפים לשמוע את האמת. להלן דוגמאות:
4. כשזיגדון נשאל על הסכום הכולל ששילם לנאשם 1 עבור החשיש הובהר לו שיהיה "אורגינל" ולא יוסיף ולא יעלה (עמוד 40 לתמליל).
5. לאחר שהחוקר טען שיקותילוב אינה דוברת אמת, יקותילוב השיבה: "למה אתה חושב, תגיד לי, תגיד לי מה, בוא ת...בוא תעזור לי לעזור לך... חוקר: את לא עוזרת לי את עוזרת לעצמך וברגע זה, ברגע זה שאת לא דוברת אמת....יקותילוב: אני כן אומרת לך את האמת... אתה רוצה שאני אמציא לך דברים, אתה רוצה לשמוע? חוקר: לא, ממש לא" (תמליל ת/2 עמוד 21 שורות 9-18).
6. בחקירתו של חביב הוא סיפר על פעמים בודדות ובשלב מסויים: "נלך 13". החוקר אמר: "לא, אני לא רוצה. אני רוצה כמה פעמים. תראה, אני רוצה את האמת לא מעבר לזה..." (שם, עמוד 12), לאחר שחביב אמר שנקב במספר 13 "סתם בצחוק" אמר לו החוקר: "לא סתם, אני רוצה... אל תמציא לי דברים נשמה... אתה באמת... אני רוצה לשמוע את זה ממך. אני לא הייתי בסרט הזה. אתה בא ונותן לי עכשיו את כל האמת. אז אני שואל אותך עוד פעם, כמה פעמים קנית ממנו סמים? בערך. אם זה לא ניתן לספירה אז תגיד לי גם, אה? חביב: בוא נגיד, בטווח של... שנה האחרונה, חמש עשרה, שש עשרה" (שם, עמוד 21).
7. בסיום חקירתם העדים נשאלו כיצד הם מסבירים שבתחילת החקירה טענו לרכישות בודדות ובהמשך טענו לעשרות. הם הודו שדבריהם בהמשך הם דברי אמת. כך למשל מורדכוביץ הסביר שלא סיפר על כך מההתחלה בגלל אי נעימות (עמוד 37). כשנשאל מדוע בתחילה אמר שקיבל חשיש פעמים בודדות ואחר כך סיפר על 25-30 פעמים בשנה האחרונה הסביר שבהתחלה חשש ועכשיו הבין שהוא רוצה "לסיים עם זה" ולא להסתיר כלום ומקווה שזה ייגמר כאן (40-41 לתמליל).
8. 2. הטענה שלא מדובר בסחר אלא ב-"עזרה ראשונה בין חברים", שכן לעיתים הם קיבלו מנאשם 1 סמים ולעיתים הם נתנו לו. אין לקבל טענה זו שכן מדובר בטענה שהועלתה לראשונה בבית המשפט ולא נטענה במשטרה (חלקם אף נשאלו במפורש האם נתנו לנאשם 1 סמים משלהם והשיבו בשלילה. למשל זיגדון בת/52 עמוד 4, חביב בת/7 עמוד 4). לרוב, לא מדובר באמירה של העדים מיוזמתם אלא באישור טענה שהוצגה להם בחקירה הנגדית.
9. סיכומו של דבר, נכון שלא ניתן להצביע על כמות הפעמים המדוייקת שנאשם 1 מכר חשיש לעדים. קשה לצפות מהעדים שיזכרו כמות מדוייקת, בעיקר במקרים בהם לא מדובר ברכישות בודדות. יחד עם זאת, הוכח מעל לכל ספק סביר שנאשם 1 מכר לעדים חשיש עשרות פעמים, בהן אף ניתנה לו תמורה שנעה בין 100-200 ₪ בכל מכירה (למעט מקרים בודדים של הספקה). יש לזכור כי נאשם 1 מצידו שיקר בחקירה בנוגע לאישום זה בהכחישו כל קשר למעורבים. רק בבית המשפט הוא קישר עצמו אליהם אך טען שלא ראה זאת כסחר אלא כסיוע לחברים.
10. לפיכך אני קובע כי התביעה הוכיחה מעל לכל ספק סביר שנאשם 1 ביצע את המיוחס לו באישום הרביעי, ואני מרשיעו בביצוע עבירות של סחר בסם מסוכן (ריבוי מקרים), על פי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, והספקת סם מסוכן (ריבוי מקרים), על פי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים.

אישום 5: נאשם 1

1. התביעה מייחסת לנאשם 1 מכירת סמים להלוי בהזדמנויות שונות. להלן הראיות שהובאו להוכחת אישום זה:
2. (א) בהודעתו טען נאשם 1 כי לא מכר סמים להלוי ובבית המשפט טען שסיפק לו סמים לאור עיסוקו של הלוי כשוטר מג"ב. בהמשך עדותו הודה שמכר להלוי סמים פעם בחודש וחצי במשך שנתיים אך לא באופן קבוע אך לטענתו מכר את הסמים תמורת עלות.
3. הלוי עצמו הכחיש בעדותו בבית המשפט שרכש סמים מנאשם 1 וטען שאת הסמים שמכר לקרובי משפחה במספר הזדמנויות, קנה מאדם משכונת התקווה. כשנשאל לגבי הודאתו במסגרת כתב אישום מתוקן בקשירת קשר עם נאשם 1 לרכוש חשיש תמורת כסף השיב כי אינו זוכר שהודה בכך. לגבי האזנות הסתר השונות שהוטחו בפניו אמר ששיחותיו נסובו סביב שתיה חריפה וכשאמר "אנשים בדוּדה" התכוון שאנשים צריכים אלכוהול. לשאלה מדוע לא סיפר זאת במשטרה השיב שלא נשאל על כך. עדותו של הלוי אינה מהימנה ואני קובע כי לא ניתן לקבוע ממצאים על סמך עדותו. ראשית, ברור מהאזנות הסתר שהשניים שוחחו על סמים ולא על שתייה חריפה. אמנם השניים לא דיברו על כך במפורש אך לאור ביטויים כמו "סיגריות" ו"דוּדה" וכן לאור ההקשר של השיחות (נאשם 1 היה חסר בסמים באותה תקופה, הוא גם הבהיר להלוי שהוא "לא מביא מסטיקים"). שנית וחשוב מכך, נאשם 1 עצמו אינו כופר במכירת סמים להלוי אלא שהוא טוען שמכר תמורת עלות.
4. (ב) על קשרי הסמים בין השניים ניתן ללמוד גם מעדויות המעורבים האחרים. דקל סידיס- עישן עם הלוי 3-4 פעמים, מתוכם פעם אחת השתתף בהוצאות בסך 200 ₪. במשטרה אמר שנאשם 1 מספק להלוי סמים ובבית המשפט אמר שאפשר לחשוב שזוהי תשובתו עקב מילים שהשתרבטו. המר- מסר בעדותו שידע מהלוי שנאשם 1 עוסק בסמים. אלירן אלחרר הלוי סיפר לו על מעורבות שלו ושל נאשם 1 בעסקי סמים ובירר איתו אפשרות להשיג לקוחות. הלוי סיפר לו שברשותו 1,000 פלטות בשווי 1800 כל אחת (ת/103). כמו כן ניתן ללמוד על הקשר הפלילי בין השניים משיחה בה הלוי סיפר לסידיס על מעצרו של נאשם 1: "אל תשאל עשו... פשיטה על חבר שלי. עצרו אותו. סידיס: אוי ואבוי... לי. הלוי: אתה יודע. סידיס: יואו אוי ואבוי לי! הלוי: כן.. אז יש לי קצת חששות. סידיס: אז אתה דבר ראשון אה... תוריד פרופילוס. הלוי: ברור ברור" (שיחה 329) וכן משיחה עם אדם אחר באותו קו: "גבר 3: טוב אחי, אתה מעכשיו... שלושים צעדים אחורה. אתה מבין, הוא... גם היה איתך ביום שישי. לא טוב, לא טוב בכלל. הלוי: כן. אתה חושב שאם הייתי קשור לא היו באים?" (שיחה 324).
5. (ג) נאשם 1 טען שלא ידוע לו שהלוי מוכר סמים (ת/31 עמוד 11 וכן עדותו בבית המשפט). מדובר בשקר כיוון שמהאזנות הסתר עולה בבירור שהלוי "משגע" אותו בעניין הסמים כיוון שאנשים מחכים ולוחצים עליו, ולא מדובר בשימוש עצמי בלבד:
6. הלוי שואל אם בבית אין לו משהו כדי לשחרר מישהו שרוצה לצאת לצפון, נאשם 1 משיב שיש לו אולי 3-4 סיגריות (שיחה 924). הלוי מבקש שניים כי אנשים תקועים וכבר שבוע רודפים אחריו (שיחה 1201), נאשם 1 מספר להלוי שההובלה נעצרה אתמול וחזרה אחורה. נאשם 1 אומר לו שלא ישגע אותו ושלא ייתן לאחרים לשגע אותו. הוא אומר שאין לו ובשיניים מנסים למשוך (שיחה 1342), נאשם 1 להלוי "אני לא מביא לך את מה שאתה חושב שאני מביא לך, אני מביא לך נגיד כמות אתה יכול לחלק אותה לארבע אנשים, כל אחד מאה שקל, ליום-יומיים שלוש תהיה רגועים (שיחה 1530) נאשם 1 להלוי: "כלום, נשבע לך שכלום, אני נשבע לך ביקר לי. אתה לא מאמין יענו, אין לך מושג... אני לא מביא שמה מסטיקים אחי... אל תדאג אני אפצה את כולכם על זה" (שיחה 2678). הלוי לנאשם 1 "עזוב, כבר הוא יביא ממישהו אחר. נאשם 1: איך שאתם רוצים אחי זה יגיע היום באחת עשרה זה אצלי... הלוי: על מה אנחנו מדברים? נאשם 1: על כ... מה שאתה רוצה אחי... אפילו אני אבוא לקראתכם יותר בגלל המצב שהיה... הלוי: זה לא על הכסף, זה ג... אנשים בדוּדה. נאשם 1: טוב כפרה, אני יודע אני יודע, אני, אני משתגע... הלוי: ומה שאז הבאת בן זונה! נאשם 1: אני יודע זה מה שתקבל..." (ת/195, שיחה 86).
7. (ד) לטענת נאשם 1 אין ראיה לכך שהוא שותף של הלוי אך יש לזכור כי התביעה לא מייחסת לנאשם 1 שותפות עם הלוי אלא סחר עימו. טענה נוספת היא שיתכן ומקור הסמים אותם מכר הלוי כמתואר בכתב האישום, הוא באדם אחר ולא הוכח שמקורם בנאשם 1. אף לטענה זו אין משמעות שכן עבירת הסחר המיוחסת לנאשם 1 היא מול הלוי ואין משמעות מה הלוי עושה עם הסמים הלאה. יחד עם זאת יוער כי ברור מהאזנות הסתר שישנו קשר הדוק בין הלחץ שהפעילו על הלוי לרכוש ממנו סמים, לבין הלחץ שהלוי הפעיל על נאשם 1, ונאשם 1 היה מודע לכך.
8. לאור האמור אני קובע כי התביעה הוכיחה מעל לכל ספק סביר שנאשם 1 ביצע את המיוחס לו באישום החמישי, ואני מרשיעו בביצוע עבירות של סחר בסם מסוכן, על פי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (ריבוי מקרים).

סוף דבר

1. בעניינו של נאשם 1 הוכיחה התביעה שרכש משלום 10 ק"ג הרואין ו-21.6 ק"ג חשיש אותם מכר לנאשם 6 ולאמויאל. לפיכך אני מרשיע את נאשם 1 בביצוע עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע על פי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין בנסיבות סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, בביצוע עבירה של סחר בסם מסוכן (2 מקרים), על פי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים וכן בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, על פי סעיף 7(א)+(ג) לפקודת הסמים המסוכנים.
2. עוד הוכח כי במסגרת עסקת הביום ניסה נאשם 1 לסחור בחשיש ש"נתפס" על ידי צה"ל. הוא סיכם עם שלום שירכוש ממנו 60 ק"ג חשיש ובמקביל סיכם עם כהן למכור לו את הסמים (בפועל שלום רכש מקבלו 51.5 ק"ג חשיש בלבד). לפיכך אני קובע כי התביעה הוכיחה מעל לכל ספק סביר שנאשם 1 ביצע את המיוחס לו באישום 3, ואני מרשיעו בביצוע עבירה של ניסיון לסחר בסם מסוכן על פי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים וסעיף 25 לחוק העונשין.
3. כמו כן הוכח כי נאשם 1 מכר חשיש לגורמים שונים, עשרות פעמים במצטבר, בכמויות המפורטות באישום הרביעי. אני מרשיע את נאשם 1 בביצוע עבירה של סחר בסם מסוכן (ריבוי מקרים), על פי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים ועבירה של הספקת סם מסוכן (ריבוי מקרים), על פי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים.
4. בנוסף הוכח שנאשם 1 מכר חשיש להלוי ולפיכך אני מרשיע אותו בביצוע עבירה של סחר בסם מסוכן (ריבוי מקרים), על פי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, המיוחסת לו באישום החמישי.
5. בעניינו של נאשם 6 הוכח שיחד עם אמויאל, רכש 10 ק"ג הרואין ו-21.6 ק"ג חשיש מנאשם 1. מתוך הכמות שנרכשה, מכר נאשם 6 יחד עם אמויאל, 10 ק"ג הרואין ו-5 ק"ג חשיש לקונים שאינם ידועים ונוהל עימם משא ומתן לרכישת 16.6 ק"ג החשיש שנותרו. הקונים לא היו מעוניינים לרכוש את היתרה בגלל איכותם הירודה. לאור זאת, אני מרשיעו בביצוע עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע על פי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין בנסיבות סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים. כמו כן אני מרשיעו בביצוע עבירה של סחר בסם מסוכן (2 מקרים), על פי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים וכן בעבירה של עסקה אחרת בסם מסוכן, על פי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ג , 07 יולי 2013, במעמד הצדדים

______________

צבי גורפינקל, שופט בכיר