<#1#>

נוכחים:

העותר

ב"כ המשיב עו"ד מוזי יצחקי

פרוטוקול

העותר: חוזר על העתירה.

ב"כ המשיב: מגיש כתב תשובה.

העותר: עיינתי בכתב התשובה. לגבי הכתובת, אני עזבתי את אשדוד בשנת 2007 וכשביקשו ממני למלא טפסים לחופשה כתבתי את הכתובת בחולון ומשום מה קיבלתי תשובה שלא אישרו לי את חולון אלא רק באשדוד, אמרתי למפקדת האגף שבאשדוד אין לי איפה להיות. הכתובת שרשומה בבית הסוהר ככתובתי, הדר 7 רמת גן, וזה גם מופיע בתעודת הזהות.

יצאתי לחופשה בסוקולוב בחולון שזו גם הכתובת של בת זוגתי. מראש קיבלתי את הכתובת הזו והם לא יכולים להגיד לי שינוי תנאים, בחופשה הקרובה אני רוצה להיות באותו מקום בסוקולוב בחולון.

אני הסברתי שיש לי בת בת 14 שגרה באשדוד אצל אמה שאני רוצה לבקר אותה, יש לי אמא חולת אלצהיימר שנמצאת בבית אבות בירושלים שגם אותה אני רוצה לבקר.

עשיתי כל מה שאמרו וכל מה שכתבו.

כשאני מסתכל על חוות הדעת שהם צירפו לתשובה, דבר ראשון הם מדברים על חופשה ראשונה ואני כבר ב- 9.7 הייתי בחופשה ראשונה, הדו"ח הוא מתאריך 22.7, אני כבר ב- 9.7 יצאתי לחופשה ראשונה. שנית,לא נקבעו לי שני ערבים אלא ערב אחד. הם מדברים על כך שאמתין שלוש חופשות לשנות תנאים ומפקדת האגף אומרת לי אתה יכול לשנות תנאים כל שישה חודשים. אני יוצא כל חודש וזה אומר שלוש חופשות.

בסעיף 4 המשיב מציין שחוות הדעת לגבי טוענת שאני צריך להיות בתנאים מגבילים בחופשותי הראשונות ולא כך הוא, בחוות הדעת מדברים באופן כללי כל האסירים הם רוצים שיהיו בהתחלה בתנאים מגבילים.

מפנה לסעיף 5. אני פניתי למפקדת האגף וביקשתי שיאפשרו לי לבקר את אמי, ביקשתי שיאפשרו לי לבקר את בתי, היה לי דיון אזרחי נגד האמא של הבת שלי בבית המשפט המחוזי בת"א, ביקשתי שיאפשרו לי לצאת לכמה שעות כדי לא לבוא עם אזיקים כי זה נראה לא טוב בהליך אזרחי.

התשובה שמפקדת האגף נתנה לי היא שאני נמצא בקטגוריה ב' 1 ואין אפשרות להוציא אותי וגם לא לבקר את אמי.

לגבי סעיף 6, מסוכנות לציבור, למעשה באה המשיבה וטוענת שהיא רוצה שאהיה במעצר בית בגלל המסוכנות שלי לציבור. הרי מאז ששוחררתי ממעצרי ביקשו שאהיה במעצר בית ושנתיים חיכיתי להגשת כתב האישום ואף אחד לא חשב שאני מסוכן לציבור, עוד שנתיים חיכיתי עד שנפתח המשפט בשנת 2008 וגם לא חשבו שאני מסוכן לציבור ו- 28 חודשים שופט עיכב את מתן הכרעת הדין. גם אחרי שהוא נתן את הכרעת הדין הוא לא הגביל אותי ולא שינה את התנאים וגם אחרי שהוא גזר את דיני גם אז הוא נתן לי עוד חודש וחצי כמעט חודשיים להיות בחוץ עד שנשמעה בקשתי בעליון.

אני בן אדם שפעם ראשונה נמצא בבית סוהר ואני יודע שזה גם פעם אחרונה, אני עשיתי טעות ואני משלם עליה, מכבד את ההחלטות ואין שום תלונה ושום עבירה ושום דבר הכי קטן שעשיתי בבית סוהר, אני הייתי עוזר הוראה. ביקשתי ממפקדת האגף לעבור לאגף שיקומי. ביקשתי לעבור לאגף שיקומי ואמרו לי שבגלל התנאים שלי אני לא יכול לעבור לאגף שיקומי, בת זוגתי אומרת לי אני בתנאים האלה לא רוצה להיות איתך, אני לא עברתי עבירה, ולא יכול להיות שכל פעם שתצא לחופשה אני במעצר בית.

אם אקבל שליש עוד שלושה חודשים אני אשתחרר. אם אאבד את בת זוגתי לאן אצא, לרחוב?

<#2#>

החלטה

העותר מרצה מאסר לתקופה של 5 שנים ו- 10 חודשים בגין עבירות מכס, מרמה והפעלת מאסר על תנאי, והוא מבקש להקל בתנאי חופשותיו במובן זה שלא יצטרך להיות במעצר בית במהלך החופשות ושיותר לו לבקר במהלך חופשותיו את בתו המתגוררת עם אמה באשדוד ולבקר את אמו החולה שנמצאת בבית אבות בירושלים.

המשיב מתנגד להקלה בתנאי חופשותיו של העותר וסומך התנגדותו על עמדת משטרת ישראל לפיה כאשר מדובר במי שיצא לראשונה לחופשה בחודש יולי 2013 מן הראוי לפקח על התנהגותו במהלך חופשותיו על ידי מעצר בית וערבים צמודים.

באשר לבקשת העותר לבקר במהלך חופשותיו אצל אמו ובתו, משיב המשיב כי הוא יוכל עובר לכל חופשה להגיש בקשה להיות במהלך החופשה, כולה או חלקה, אצל אמו או אצל בתו כדי לבקר אותן.

עמדת המשיב, המסתמכת על עמדת משטרת ישראל, מקובלת עלי שכן גם אם העותר היה משוחרר עובר למשפטו, במהלך משפטו ואף לאחר מתן גזר הדין, אין בכך כדי לגרום לי לקבוע כי דרישת משטרת ישראל לפיה העותר יהיה במהלך חופשותיו במעצר בית היא דרישה בלתי סבירה או בלתי מוצדקת ובקשת העותר לשינוי תנאי החופשה בעניין זה תידון לאחר שייצא לשלוש חופשות.

באם יבקש העותר לבקר במהלך חופשותיו את בתו ואמו, יגיש בקשה מתאימה עובר ליציאתו לכל חופשה וזו תידון על ידי הגורמים המוסמכים במשיב ו/או על ידי משטרת ישראל בהתחשב בנתוניו של העותר עובר לאותה חופשה.

בכפוף לאמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

ניתנה והודעה היום, ב' ר"ח אלול תשע"ג, 7 אוגוסט 2013, במעמד ב"כ המשיב והעותר.

<#3#>