עתירה מנהלית זו עניינה בבקשת העותר להורות למשיבה לבחון את מצבו הכלכלי והבריאותי ביחס לזכאותו לקבל הנחה בחיובי ארנונה ולחייבו בהתאם.

העותר כבן 74 נכה בשיער של 43% ומקבל לטענתו קצבת נכות בסך של 1585 ₪ לחודש.

בנו של העותר כבן 43, נכה בשיעור של 100% מתגורר עמו בדירה.

לטענת העותר, על פי תקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), תשנ"ג – 1993, הינו זכאי להנחה של 33% בגין בנו הנכה והנחה נוספת בת 35% עבורו כאזרח ותיק, היינו הנחה של 68%. בנוסף, צרף העותר אסמכתאות להנחה שניתנה לו בגובה 60% לשנים 2005-2006; דרישה להנחה לפי מבחן ההכנסה בשנת 2005; דרישה מיום 11/4/13 להנחת אזרח ותיק ובן נכה, מבלי לוותר על מבחן ההכנסות; בקשה להנחה לשנים 2007-2010 על פי מבחן ההכנסה והודעה על דחיית בקשתו "עד להסדרת החוב".

העותר טוען כי מזה מספר שנים הוא מנהל מאבקים עם המשיבה בגין זכותו להנחה מארנונה, אך המשיבה אינה נענית לדרישותיו ואף הגישה נגדו תביעה בגין חוב ארנונה לשנים 2002-2007.

המשיבה מבקשת לדחות את העתירה וטוענת כי חובות הארנונה של העותר מצטברים מאז שנת 2002, עת ניתן נגדו פסק דין המבוצע בהוצל"פ. תביעה נוספת הוגשה נגד העותר בשנת 2007 ומאז המשיך העותר לצבור חובות העומדים עד עתה על סך של כ 90,000 ₪. בד בבד נבדקו בקשות העותר להנחות על פי תקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), ואולם, הואיל ואחד מתנאיו הוא אי קיומו של חוב עבר, הרי שבקשותיו להנחה נדחו. לגבי הבן הנכה, נטען, כי לא הוצגה אסמכתא לכך כי הוכר כנכה לפני הגיעו לגיל 18 (דרישת תקנה 2(א)(11) לתקנות ההסדרים. באשר להנחת אזרח ותיק, נטען כי העותר לא פנה ולא הציג את המסמכים הרלוונטיים ואם יפנה ויעמוד בקריטריונים הנדרשים, הרי שתינתן לו הנחה לשנה בה נתבקשה בכפוף לתשלום חובות עבר. בנוסף נטען לאי בהירות באשר להחלטה בגינה מוגשת העתירה; שיהוי ניכר; העדר עילת התערבות בהחלטה המנהלית;

המדובר בחוב ארנונה של אדם קשיש, קשה יום, נכה, בעל הכנסה זעומה, המתגורר בדירה ביחד עם בנו הנכה. העותר מתקשה להתנהל בהליך הבירוקרטי מול המשיבה ועושה כמיטב יכולתו בפניה למשיבה מעת לעת בבקשה למתן הנחה. על מנת לנסות לסייע לעותר התקיימו מספר דיונים במהלכן גיבשו הצדדים הסכמה על פיה, כל עוד עומד העותר בצו התשלומים שבתיק ההוצל"פ הרי שזה יחשב כאילו הוא פרע את חובותיו לצורך קבלת הנחה. במקביל ימציא העותר את כל המסמכים המלמדים על זכאותו וזכאות בנו להנחה, אילו יחושבו רטרואקטיבית והסכום שהצטבר לאחר ההנחות ישולם ב 36 תשלומים חודשיים.

הצדדים הסכימו להצעה זו ביום 3/3/15. דא עקא, מתגובת המשיבה מיום 30/6/15 עולה, כי חזרה בה מן ההסכמה לחישוב רטרואקטיבי של ההנחות לעותר על פי מכלול זכאויותיו ומסכימה לאפשר לו "לפנים משורת הדין" הנחת אזרח ותיק משנת 2009 עת מלאו לעותר 67 שנים (סע' 13 לתגובה).

אין לקבל עמדה זו של המשיבה. עובדת הגיעו של העותר לגיל 67 היא עובדה ידועה ומלכתחילה לא היה מקום לחייבו בארנונה מבלי להתחשב בעובדה זו. כך שהנחת "אזרח ותיק" מעת הגיע העותר לגיל 67 היא הנחה בדין ולא לפנים משורת הדין. יתר על כן, העותר מעולם לא ויתר על מבחן ההכנסה. הוא פנה אל המשיבה בעניין זה מספר פעמים וצרף אסמכתאות המעידות על כך לכתב העתירה. לראיה המשיבה גם אשרה לו הנחה בת 60% לשנת 2005-2006. זאת ועוד, לא ניתן לדחות בקשות להנחה בארנונה כל עוד עומד העותר בצו חיוב בתשלומים שהושת עליו בהוצל"פ, שאם לא כן, נמצא במעגל שוטה, והעותר לעולם לא יוכל לעתור להנחה.

לאור האמור, כפי שהוסכם במהלך הדיון – על עוד עומד העותר בצו חיוב תשלומים בתיק ההוצל"פ הרי שהוא עומד בתשלום חוב העבר. המשיבה תבחן בהתאם להסכמה את זכותו של העותר להנחה על פי כל הקריטריונים: אזרח ותיק, בן נכה ומבחן ההכנסה, ותחשבם במצטבר ככל הניתן על פי הוראות החוק והתקנות, זאת רטרואקטיבית משנת 2007. החוב שהצטבר לאחר מתן ההנחות ישולם על ידי העותר ב 36 תשלומים חודשיים שווים ורצופים.

ניתן היום, כ"ב טבת תשע"ו, 03 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.