1. לפניי תביעה לתשלום סך של 7,398 ₪, בגין תאונת דרכים לה אחראי, על פי הטענה, הנתבע 1.

לדברי נהג התובעת, נסע בנתיב ימני, כשלפתע סטה הנתבע 1, מהנתיב השמאלי, ופגע עם דופן רכבו הימנית, בדופן רכבו השמאלית של נהג התובעת. לדבריו נסע בנתיב הימני, כשבכוונתו להמשיך ישר, ואילו הנתבע 1 נסע בנתיב משמאלו, וביקש לפתע לפנות ימינה.

1. לדברי הנתבע 1 ביקש אכן לפנות ימינה. כ-200 מ' לפני הפנייה הבחין כי הכביש פנוי, והחל לסטות ימינה, כשלפתע חש במכה מאחור בצד ימין אחורי ברכבו. להבנתו נסע נהג התובעת מהר מדי, ולא שמר מרחק.
2. לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות ובתמונה שצורפה על ידי נהג התובעת, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.
3. לדברי הנתבע 1 הבחין בנהג התובעת כשהוא בנתיב הימני מאחוריו. טענתו, לפיה רכב התובעת פגע עם פינה שמאלית קדמית של רכבו בפינה ימנית אחורית של רכב הנתבעים, אינה מתיישבת עם עדותו, לפיה לא שמר נהג התובע מרחק. לו אכן הספיק הנתבע להשתלב בנסיעה בנתיב הימני, היה רכב התובעת פוגע בו עם חזית רכבו, במגן אחורי של רכבו.
4. העובדה לפיה הבחין הנתבע ברכב התובעת, כשהוא בנתיב הימני מאחוריו, עולה בקנה אחד עם המסקנה לפיה סטה הנתבע 1 לנתיב הימני, בחוסר זהירות.
5. אני מעדיפה את עדותו של נהג התובעת, לפיה סטה הנתבע 1 לנתיב נסיעתו, ופגע בדופן שמאל של רכבו, על פני עדותו של הנתבע 1 אשר כפר בהתרחשותה של תאונה ובגרימת נזק לרכב התובעת. לדבריו הנזק, עליו הצביע בפניו נהג התובעת, לא נגרם בתאונה. עדותה של בת זוגו של הנתבע 1 מחזקת את עדותו של נהג התובעת, לפיה אכן התרחשה תאונה, ונגרם נזק.
6. אשר על כן ישלמו הנתבעים לתובעת, באמצעות הנתבעת 2, סך של 7,398 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 20.5.13, שכר העד בסך 300 ₪, בו חויבה התובעת, אגרה כפי ששולמה, ושכ"ט עו"ד בסך של 1,250 ₪.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ו תשרי תשע"ה, 20 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.