תביעה קטנה ע"ס 8,000 ₪ לפיצוי בגין אובדן נגרר שבבעלות התובע בזמן שהנגרר היה בחזקת הנתבע.

אין מחלוקת כי הנגרר הושאל לנתבע במסגרת עסקה של מכירת טרקטורון.

בהסכם ת/1 1נקבע כי הנתבע יטפל ללא תמורה במכירת הנגרר תמורת סכום שלא יפחת מ 6,000 ₪.

בסעיף 4 לת/1 נקבע כ י

"הקונים אחראים לאחזקתו התקינה של הנגרר ולהעמדתו במקום שמור".

איתרע מזלו של הנתבע, והנגרר שהוחנה ליד חצר ביתו ,כשהוא מחובר בשרשרת ברזל לעמוד חשמל, נגנב.

יצוין כי הנתבע הציג לעיוני צילום מ"גוגל" בו נראה הנגרר כשהוא מחובר לעמוד החשמל בשרשרת הברזל.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במוצגים שהונחו על שולחני, הגעתי למסקנה שיש לחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 4,200 ₪ . הנימוקים שהביאוני למסקנה זו, יפורטו להלן באופן תצמיתי כדרישת תקנה 15 ב לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (תשל"ז) 1976:

א. העמדת הנגרר מחוץ לחצר הבית אין בה משום שמירה סבירה שכן קל לחתוך את השרשרת. הנתבע התרשל אפוא ,בשמירה על הנגרר.

ב. התובע דרוש סך של 8,000 ₪ אך מההסכם ת/1 עולה כי הוא מוכן למכור את הנגרר תמורת סך של 6,000 ₪.

ג. על פי חוות דעת השמאי נ/1 שווי הנגרר 4,200 ₪. משלא הוגשה ראיה לסתור, אני מאמץ חוות דעת זו.

אשר להוצאות, אני לוקח בחשבון כי הנתבע שילם כבר סך של 1,250 ₪ כנגד ביטול פסק הדין שניתן בהעדר. ואינני רואה לחייבו בסכום נוסף בגין הוצאות משפט.

סוף דבר, הנתבע ישלם לתובע סך של 4,200 ₪.

כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור תוך 15 יום.

ניתן היום, י"א תמוז תשע"ה, 28 יוני 2015, בהעדר הצדדים.