1. העניין שבפני, בקשת חב' "בריזה ייצור ושיווק נעליים בע"מ" וחב' "דאדא שיווק נעליים בע"מ" לצירופן כצדדים להליך שבפני, אשר נושאו בקשה לאישור עיקול. לטענת המבקשות, נוכחותן בהליך נדרשת על מנת לאפשר לבית המשפט לפסוק בצורה עניינית, כאשר כל העובדות הרלוונטיות יובאו על ידן במסגרת הדיון.
2. התובע השיב לבקשה, ולגישתו אין מקום לצרף צדדים, מקום שניתן לנהל ההליך ללא צירוף צדדים, ולכל היותר, ניתן לזמן המבקשות או מי מטעמן, למתן עדות בפני בית המשפט בשאלות עובדתיות הרלוונטיות להכרעה בסכסוך.
3. לאחר בחינת טענות שני הצדדים, מצאתי כי דינה של הבקשה להידחות.
4. הליך זה אינו הליך של טען ביניים, כאשר צירופם של צדדים יכול להיעיל בדרך של מתן הכרעה לטובת צד זה או אחר, ולשם כך מן הראוי לצרף את כל הצדדים הרלוונטיים. מדובר בהליך של אישור עיקול, כאשר התוצאה היחידה נוגעת לשאלת משקלו מעמדו ותוקפו של צו העיקול אשר מופנה אך ורק לטובת התובע; לא יכול להיות מצב עובדתי בו גורם אחר יזכה בתשלום כלשהו מכח קבלת התביעה לאישור העיקול, ולא יכול להיות מצב עובדתי בו גורם כלשהוא יחוב בגין הבקשה לאישור העיקול, מלבד ה"מחזיק שלא הודה".
5. אפנה בהקשר של אל רע"א 9227/11 חב' בטון זלפה בע"מ נ' רושדי תעשיות מזון בע"מ (כב' הש' הנדל, ניתן ביום 8.2.2012): "התקנות מתוות סדר מטלות עבור המעקל והמחזיק, למשל שעל הראשון לשלוח הודעה לשני. המסגרת הדיונית של ההליך הנידון נוסעת על פסי תקנה 378 לתקנות סדר הדין האזרחי – "מחזיק שלא הודה". הליך זה נפתח כדין על ידי המבקשת. במצב זה, על בית משפט לברר את טענת המשיבה כי לא היו ברשותה כספים לזכות החייבת באמצעות דיון בבקשה לאישור עיקול, שדינה ככתב תביעה נגד המחזיק. השאלה העומדת להכרעה במקרה דנא היא מהו המצב בפועל ולא המצב המדומה..."
6. אין די ברלוונטיות טענותיו של צד כלשהוא, כדי לשמש צד להליך, אלא ישנו צורך כי אותו צד יהא נדרש להליך מקום שההכרעה המשפטית והתוצאה האופרטיבית של פסק דין, אם וכאשר יינתן, לא תהא שלמה בלעדיו, כצד נדרש; במקרה דנן, המבקשות אינן צד לצו העיקול או להודעה למחזיק, ואינן בעל דין ראוי; יכול שהינן עד נדרש, אשר זימונו או היעדר זימונו יכול להשליך על התוצאה הסופית, אולם אין משמעות הדבר כי מדובר בצד נדרש להליך.
7. אפנה בהקשר זה אל דברי הנשיא ברק בע"א 94/80 ברנר נ' פתוח יהודה בע"מ, פ"ד לח (2) 164: "בסוג זה של מקרים תנאי הכרחי הוא לצירוף תובע נוסף - אם כי לא תנאי מספיק ... שניתן היה לצרף אותו צד מלכתחילה כתובע... ושלאותו צד יש עילה נגד הנתבעים... שאם לא כן, מעשה הצירוף הוא מעשה עקר: אותו תובע, אילו היה מגיש תביעה משלו, תביעתו הייתה נמחקת מחוסר עילה. אין לנו עניין איפוא בצירוף נתבע או בצירוף תובע בעל כורחו של התובע המקורי.."
8. אמנם פסק דין זה ניתן לפני שנחקקו תקנות סדר הדין האזרחי בנוסחם הנוכחי, אולם ביהמ"ש העליון שב על דברים אלו בבש"א 3793/91 אליהו חב' לביטוח נ' קרנית, פ"ד מה (5) 457.
9. המבקשות אינן צד לצו העיקול או להודעה למחזיק, ולא יכולה להיות קביעה פוזיטיבית לזכותן, ואף לא יכולה הייתה לקום להן עילה מכח תקנה 378 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984. יתר על כן, עדיין עומדת ועמדה להן זכות לנקוט הליך עצמאי, בעילה אחרת לחלוטין, בנוגע לזכויותיהן האפשריות, המנותקת משאלת קיומו של צו העיקול;
10. לאור האמור, לא מצאתי לנכון להורות על צירופן של המבקשות כצד להליך.
11. הבקשה נדחית, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ז' סיוון תשע"ה, 25 מאי 2015, בהעדר הצדדים.