19 מאי 2016

לפנינו תביעתה של הגב' אבו ראשד רנא עבד אלמאליק (להלן – התובעת), כנגד מעסיקתה, מדינת ישראל – משרד החינוך (להלן – הנתבעת), למתן צו שיחייב את הנתבעת לתקן את הניקוד של התובעת ולתת לה עדיפות חמישית בשיבוץ כך שסימולה בניקוד יתחיל מ-4000; ליתן צו עשה המחייב את הנתבעת לשבץ את התובעת בשנת 2015, ולחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את שווי שכרה לשנת 2014 בסכום כולל של 45,000 ₪.

העובדות

ואלו העובדות שביסוד המחלוקת נשוא תביעה זו:

1. התובעת, תושבת כפר קרע, בעלת תעודת הוראה BED)), עם התמחות בגיל הרך (כיתות א'-ב' וגן ילדים) והוראה כוללת מיום 1/9/09.

2. בשנת הלימודים התשס"ח (2007/8) שובצה התובעת בחוזה מיוחד במילוי מקום, ועבדה החל מיום 16/9/07 ועד ליום 31/8/08.

בגין שנה זו הוכר לתובעת ותק (לצרכי שכר) אשר זיכה אותה ב-4 נקודות.

3. בשנת הלימודים התשס"ט (2008/9) שובצה התובעת בחוזה מיוחד במילוי מקום, ועבדה החל מיום 16/1/09 ועד ליום 26/4/09, בלבד.

בגין שנה זו לא הוכר לתובעת ותק.

4. בשנת הלימודים התש"ע (2009/10) התובעת לא שובצה לעבודה במשרד החינוך, ובשנת הלימודים התשע"א (2010/11) שובצה התובעת במשרה פנויה בלתי צמיתה, שהוגדרה על ידי הנתבעת כשנת ניסיון ראשונה, ועבדה החל מיום 2/11/10 ועד ליום 31/8/11.

גם בגין שנה זו הוכר לתובעת ותק (לצרכי שכר) אשר זיכה אותה ב-4 נקודות נוספות.

5. בשנת הלימודים התשע"ב (2011/12) שובצה התובעת מכח מחוייבות כלפיה לפי חוק עבודת נשים בחוזה מיוחד למילוי מקום ועבדה החל מיום 4/12/10 ועד ליום 2/3/12, בלבד.

בגין שנה זו לא הוכר לתובעת ותק.

להשלמת התמונה יצוין כי בדיעבד התברר שהגם שלא היה חולק בין הצדדים כי נכון לשנת הלימודים 2011/12 זכאית היתה התובעת לניקוד מצטבר של 8 נקודות בגין ותק, בפועל נרשם לתובעת ניקוד של 4 נקודות בלבד, עקב תקלה.

אין חולק כי בהמשך תוקנה הטעות, אך לתובעת טענות לפיהן כתוצאה מאותה טעות, נמנע ממנה שיבוץ לו היתה זכאית נכון לאותו מועד וכפועל יוצא מכך, נמנעה ממנה גם צבירת ותק לשנים שלאחר מכן.

6. בשנת הלימודים התשע"ג (2012/13) לא שובצה התובעת למשרה אך עבדה כממלאת מקום לפי ימים בודדים וצברה בשנה זו סה"כ 72 שעות הוראה.

בגין שנה זו לא הוכר לתובעת ותק.

7. בשנת הלימודים התשע"ד (2013/14) לא הועסקה התובעת בנתבעת, ולקראת שנת הלימודים התשע"ה (2014/15), הגישה התובעת ביום 2/3/14 בקשה לשיבוץ כעובדת הוראה, בהתאם לנוהל "העברות, שיבוצים והשלמות משרה בבית הספר הערביים- התשע"ה 2014-2015" (להלן - נוהל השיבוצים), וזאת ליישובים: כפר קרע, ג'סר א-זרקא, ערערה, אום אל פאחם, בקעה- אל גרבייה.

על פי רישומי הנתבעת, נכון לאותו מועד זכאית היתה התובעת בהתמחות לגיל הרך לניקוד מצטבר של 2036 נקודות ביישוב מגוריה (כפר קרע) ולניקוד מצטבר של 2032 נקודות בשאר היישובים; ובהתמחות הוראה כולל לניקוד מצטבר של 2038 נקודות ביישוב מגוריה (כפר קרע) ולניקוד מצטבר של 2034 נקודות בשאר היישובים.

נוכח העדיפות בניקוד של מועמדים אחרים על פני התובעת, לא שובצה התובעת לעבודה בשנת הלימודים התשע"ה ומכאן תביעתה.

המחלוקות

8. בסופו של יום, לאחר הבהרות שניתנו, דיונים מוקדמים שהתקיימו ותיקון כתבי הטענות, נותרו להכרעתנו שתי מחלוקות עיקריות, כדלקמן:

א. האם הביטוי "גמר ניסיון" שבסעיף 12ה' לנוהל השיבוצים, פירושו שעובד ההוראה סיים שתי שנות הוראה מוכרות לעניין ותק שהן רצופות, כטענת הנתבעת, או שמא, כטענת התובעת לעניין סעיף 12ה' לנוהל, די בכך שעובד ההוראה שובץ בשתי שנים המוכרות לעניין ותק, גם אם אותן שתי שנים אינן רצופות.

ב. האם כתוצאה מהתקלה ברישום הניקוד התואם את ויתקה של התובעת בשנת הלימודים 2011/12, נשלל מן התובעת שיבוץ לו היתה זכאית, ומהו?

לציין כי במסגרת פלוגתא א' לעיל, התברר במהלך הדיון לפנינו כי הצדדים חלוקים ביניהם גם בשאלה האם שנת הלימודים התשס"ח (2007/8) מקנה לתובעת ותק מוכר לצרכי מעמד (במובחן מותק לצרכי שכר לגביו אין חולק).

דיון והכרעה

9. מטעם התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית של התובעת.

מטעם הנתבעת הוגש תצהיר עדות ראשית של הגב' רודיינה חטיב – מנהלת ענף כח אדם בהוראה במחוז חיפה.

התובעת והגב' חטיב נחקרו בחקירה נגדית על תצהיריהם לפנינו, ולאחר מכן סיכמו הצדדים את טענותיהם לפנינו בעל פה.

10. נקדים את המאוחר ונציין כי לאחר שהוצגו בפני התובעת הנתונים הרלוונטיים לעובדת ההוראה, שאף לשיטת התובעת היתה העובדת היחידה שהתובעת יכלה להקדימה בשיבוץ בשנת 2011/12, התברר כי גם אלמלא הטעות ברישום ויתקה של התובעת, עדיין היתה אותה עובדת זכאית לעדיפות על פני התובעת.

בנסיבות אלו ובהמלצת בית הדין, נאותה התובעת לחזור בה מתביעתה בעניין זה, וטוב שכך.

11. משאלו הם פני הדברים נותרה לפתחנו הכרעה בשאלה האם יש לפרש את הביטוי "גמר ניסיון" שבסעיף 12ה' לנוהל השיבוצים, המתייחס לעובד ההוראה שסיים שתי שנות הוראה מוכרות לעניין ותק שהן רצופות, כטענת הנתבעת, או שמא, כטענת התובעת די בכך שעובד ההוראה שובץ בשתי שנים המוכרות לעניין ותק, גם אם אותן שתי שנים אינן רצופות, כדי להקנות לו את הניקוד והעדיפות שמעניק סעיף זה לנוהל.

כאמור במסגרת פלוגתא זו חלוקים הצדדים ביניהם גם בשאלה האם שנת הלימודים שנת התשס"ח (2007/8) מקנה לתובעת ותק מוכר לצרכי מעמד.

נפנה איפוא לדון במחלוקת זו שנותרה בין הצדדים.

12. סעיף 12 רישא לנוהל השיבוצים, הדן במקדמי הניקוד, קובע כדלקמן:

"על מנת ליצור תעדוף נכון ואבחנה בין שיבוץ מורים בעלי מחויבות לשיבוץ לבין שיבוץ מורים שאין כלפי בקשתם מחויבות, הוספנו מקדם ניקוד בהתאם לסיבת שיבוץ, על פי הפירוט הבא:

מקדם ניקוד לצורך חישוב תעדוף בשיבוצים:

א. מורה קבוע שמועבר ביוזמת המחוז ממוסד למוסד, מקבל עדיפות עליונה בשיבוץ וסימולו בניקוד הוא 8000.

ב. מורה קבוע שמבקש השלמת משרה, בהתאם לנהלים הקבועים, מקבל עדיפות שניה בשיבוץ וסימולו בניקוד הוא 7000.

הערה: עו"ה בהריון, אשר לא התקבל היתר לפיטוריה ע"י הממונה על חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה, תזוהה לצרכי המערכת במקדם 7000 מבקש שיבוץ.

ג. מורה קבוע שפוטר בשל סגירת מוסד, מקבל עדיפות שלישית בשיבוץ וסימולו בניקוד שהוא מקבל – 6000.

ד. מורה קבוע שמבקש העברה מסויגת, בהתאם לנהלים הקבועים, מקבל עדיפות רביעית בשיבוץ וסימולו בניקוד שהוא מקבל – 6000.

ה. עובד הוראה בגמר ניסיון שאין עליו חוות דעת שלילית, מקבלת עדיפות חמישית בשיבוץ וסימולו בניקוד הוא 4000.

ו. מועמד להוראה, אשר מציג אישור על סיום החובות של לימודיו, במסלול המצוינים עד יום לפני תחילת שנת הלימודים, מקבלת עדיפות שישית בשיבוץ וסימולו בניקוד הוא 3000.

הערה: עו"ה שלא המציא אישור כאמור, לא יוכל להשתבץ.

ז. כלל המועמדים האחרים, עדיפות אחרונה וסימולם בניקוד הוא 2000".

13. וכך, לטענת התובעת היא זכאית לוותק מוכר בגין שנת 2010/11 (לגביה אין חולק) וגם בגין שנת 2007/08. על פי הפלוגתאות בתיק והסכמת הפרקליטה שייצגה את הנתבעת בשלבים המוקדמים של ההליך, לא היה חולק בדבר זכאותה של התובעת לוותק מוכר למעמד בגין שתי שנות לימודים לא רצופות.

בשונה מחוזה ההעסקה הנוכחי של התובעת לשנת הלימודים 2015-2016, בו מצוין מראש שהשנה אינה מוכרת כשנת ניסיון לצרכי מעמד, בחוזה ההעסקה של התובעת משנת 2007 לא צוין כי השנה לא מוכרת כשנת ניסיון לצרכי מעמד; לצורך תקופת הניסיון שמזכה בעדיפות חמישית בשיבוץ, בניקוד של 4,000 נקודות על פי סעיף 12 ה' לנוהל השיבוצים, אין צורך ששתי שנות הניסיון יהיו רצופות, זאת במובחן מהזכאות לקביעות לגביה צוין במפורש כי נדרשות שתי שנים רצופות; כך גם בתקנון שירות עובדי הוראה, מצוין כי תקופת הניסיון של עובד הוראה מוסמך במוסד חינוכי רשמי היא שתי שנות עבודה, ולא נאמר שהן צריכות להיות רצופות; תקופת הניסיון המקנה עדיפות בהתאם לנוהל השיבוצים, איננה קשורה כלל ועיקר לסוגית הקביעות, וגם אם מדובר בעדיפות שמקנה זכאות לשיבוץ במשרה תקנית, היא איננה קשורה לזכאות לקביעות; כל עוד הנתבעת לא תיקנה את הנוהל, את הכללים ואת התקנון, אין לקרוא לתוכם דרישה לרציפות, שלא נכללת בהם; ייתכנו מצבים בהם עובד הוראה סיים תקופת ניסיון, אבל אותה תקופת ניסיון לא תזכה אותו בקביעות, כפי המקרה בעניינה של התובעת שעבדה שתי שנות ניסיון לא רצופות שלא מזכות אותה בקביעות, אך מקנות לה עדיפות לפי סעיף 12 ה' לנוהל.

אי לכך יש לקבל את התביעה, לקבוע כי התובעת היתה זכאית למקדם ניקוד 4000, אשר נשלל ממנה שלא כדין, לשבצה ולפצותה בהתאם.

14. מנגד, לטענת הנתבעת, התובעת כלל לא שובצה למשרה המזכה בותק לצרכי מעמד בשנת הלימודים התשס"ח (2007/8) והדבר נטען במפורש בכל כתבי הטענות מטעם הנתבעת. יחד עם זאת וגם אם נניח לצורך הדיון בלבד, ששנת הלימודים תשס"ח היתה מזכה את התובעת בותק לצרכי מעמד, הרי שאף אז התובעת אינה נכללת בהגדרת "גמר ניסיון" שבנוהל השיבוצים; לא ניתן לקרוא את נוהל השיבוצים במנותק מנהלי משרד החינוך לעניין הזכאות לקביעות של עובד הוראה (צורפו כנספחים ב1 ו-ב2 לתצהיר הנתבעת); נוהל השיבוצים המתפרסם בראשיתה של כל שנה איננו קובע ואיננו יכול לקבוע את המעמד של עובד ההוראה בניגוד לסברת התובעת; יש קשר הדוק בין קביעות ל"גמר ניסיון" ולא קיים מעמד שלישי של עובד הוראה שסיים ניסיון אך אינו זכאי לקביעות כסברת התובעת; גם לגופם של דברים יש הגיון בדרישת הרציפות שכן במשך אותו פרק זמן של שנתיים רצופות נבחנת התקדמות עובד ההוראה, יעדים שהוא מציב, הצלחת כיתתו וכו' כך שניתן ללמוד האם אותו עובד עמד בניסיון וראוי לקבל קביעות כעובד מדינה גם מבחינה פדגוגית וגם מבחינות אחרות. הדבר לא יתאפשר אם נקבץ תקופות ניסיון על פני עשור שלם; יש לקרוא את סעיף 12ה ביחד עם כל הסעיפים הקטנים שבסעיף 12 לנוהל השיבוצים ועם נוהלי משרד החינוך ולא ניתן להפריד את המונח גמר ניסיון מנושא הקביעות.

אי לכך אין לקבל את פרשנות התובעת לפיה הביטוי "גמר ניסיון" אינו מתייחס לשתי שנים רצופות ויש להורות על דחיית תביעתה של התובעת.

15. לאחר בחינת טענות הצדדים, זה בכה וזה בכה, אין בידינו לאמץ את הפרשנות המוצעת על ידי התובעת להוראות סעיף 12 ה' לנוהל השיבוצים, ונבאר טעמינו להלן.

16. בדוננו בפרשנות נוהל השיבוצים, יש להעדיף פרשנות היוצרת הרמוניה והתאמה בין הוראות הדינים וההסדרים השונים העוסקים בתקופת ניסיון וקביעות של עובדי ההוראה, על פני פרשנות היוצרת סתירות וניגודים בין הוראות ההסדרים כאמור.

17. נושא מעמדם וזכאותם של עובדי הוראה לקביעות מוסדר בין היתר בתקנון שירות עובדי הוראה (להלן – התקנון) וב"נהלים לשיבוץ עובדי הוראה בעבודה ובקביעות" (להלן –הנהלים).

כך, פרק 3.4 לתקנון, שכותרתו "תקופת ניסיון וקביעות" קובע בין היתר, ביחס לעובד הוראה מוסמך דוגמת התובעת:

"תקופת הניסיון של עובד הוראה מוסמך במוסד חינוך רשמי היא 2 שנות עבודה ב-1/3 משרה לפחות, אלא אם כן נשלחה לעובד הודעה על הארכתה על יסוד חוות דעת מנומקת של הפיקוח.אין להציע עובד הוראה לקביעות לאחר שנת ניסיון אחת בלבד" (סעיף 3.4.2 לתקנון).

"כל מפקח חייב לבקר לפחות פעם אחת בשנה אצל כל אחד מעובדי ההוראה הנתונים לפיקוחו..." (סעיף 3.4.7 לתקנון).

"לא תוארך תקופת הניסיון של עובד מוסמך בלי חוות דעת מנומקת היטב של הפיקוח..." (סעיף 3.4.11 לתקנון).

"החלטה בדבר הארכת תקופת הניסיון או בדבר מתן קביעות היא בידי מנהל המחוז..." (סעיף 3.4.13 לתקנון).

בהתאמה לכך קובע סעיף 3 לנהלים:

"עו"ה אשר עבד שתי שנות לימוד רצופות – אם ישובץ לעבודה בשנה השלישית יהא במעמד של עו"ה קבוע, אלא אם כן, בשנה השניה לעבודתו תוצא חוות דעת פיקוח מנומקת, הממליצה על הארכת תקופת הניסיון בשנה נוספת כאמור בסעיף 11 לפרק 3.4 לתקנון שירות עובדי הוראה (להלן "התקנון") ובכפוף לאמור בסעיף 5 להלן"

18. אכן המילה "רצופות" לא צוינה במפורש בסעיף 3.4.2. לתקנון, כפי שצוין בסעיף 3 לנהלים. חרף זאת מקריאת הוראות התקנון שצוטטו לעיל, ברי תקופת הניסיון שלאחריה זכאי עובד ההוראה לקביעות (אלא אם כן הוארך הניסיון בשנה נוספת), מתייחסת לשתי שנות עבודה רצופות. ודוק, גם לשיטת התובעת, על מנת לזכות בקביעות, נדרשות שתי שנות עבודה מוכרות רצופות.

צודקת הנתבעת בטענתה כי נוהל השיבוצים הוא כלי עזר שנועד לסייע במיון עובדי ההוראה שישובצו בכל שנה לעבודה.

על כן ובתור שכזה, אין בכוחו של נוהל השיבוצים ליצור או לקבוע מעמד של עובד הוראה שאינו מעוגן בתקנון או בנהלים.

כך גם בהיותו כלי עזר מינהלי, יש לפרש את הוראותיו של נוהל השיבוצים בכפוף לאותם הסדרים שנקבעו בתקנון ובנהלים ואשר הם שיוצרים את מעמד עובדי ההוראה וקובעים את זכויותיהם.

19. משזו מסקנתנו, הרי שלא ניתן לפרש את המונח "גמר ניסיון" שבסעיף 12 ה' לנוהל השיבוצים במנותק מהוראות התקנון והנהלים, הדנים בתקופת ניסיון שבסופה (אלא אם כן הוארכה בשנה נוספת) קמה הזכאות לקביעות.

20. אי לכך אנו קובעים כי המונח "גמר ניסיון" שבסעיף 12 ה' לנוהל השיבוצים, פירושו גמר תקופת הניסיון שקדמה לקבלת קביעות, כהגדרת מונחים אלו בתקנון ובנהלים, היינו שתי שנות עבודה מוכרות רצופות כהגדרתן בתקנון ובנהלים, זאת, אלא אם כן הוארכה תקופת הניסיון בהתאם לקבוע בתקנון ובנהלים.

הואיל ואין חולק (אף לשיטת התובעת) כי היא לא עבדה בשתי שנות עבודה רצופות המקנות ותק לצרכי מעמד, התוצאה היא שהתובעת לא היתה זכאית לקבל עדיפות חמישית בשיבוץ ומקדם ניקוד 4000, ועל כן דין טענתה זו של התובעת להידחות.

כך גם לאור מסקנתנו דלעיל, איננו נדרשים לשאלה האם יש לראות את שנת הלימודים התשס"ח (2007/8) כשנת ותק מוכרת לצרכי מעמד, מה גם שלאור קביעתנו דלעיל ובהינתן כי אין חולק ששנה זו הקנתה לתובעת ותק לצרכי שכר, ממילא אין ולא תהיה נפקות להכרעה בשאלה האם שנה זו הקנתה לתובעת ותק לצרכי מעמד.

21. סוף דבר –

אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל - תביעת התובעת נדחית.

אשר להוצאות ההליך, הרי שלאחר שנתנו דעתנו לטעות שנפלה ברישום התובעת בשנת הלימודים התשע"ב (2011/12), לעיכובים שחלו מצד הנתבעת בניהול ההליך ולעמדתה האדיבה של ב"כ הנתבעת בעניין זה, החלטנו שחרף התוצאה הסופית אליה הגענו, לא להשית על התובעת את הוצאות ההליך. עם זאת, לא מצאנו בנימוקי התובעת כל הצדקה לשעות לעתירתה לחייב את הנתבעת בהוצאות חרף דחיית התביעה.

אי לכך ולאור האמור, התוצאה היא שאין צו להוצאות.

ניתן היום, __י"א אייר תשע"ו, (19 מאי 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.