לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה – דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות.

1. הערעור הוגש ביום 15/4/15.

ביום 20/4/15 נשלחה הודעת מזכיר ראשי בדבר חובת הפקדת ערבון בתוך 14 יום.

2. העירבון לא הופקד בהתאם להודעת המזכיר הראשי.

3. ביום 16/7/15 הגיש המבקש בקשה למתן פטור מתשלום עירבון וניתנה החלטה לתגובת המשיבים, כאשר על המבקש הוטל לבצע מסירה של ההחלטה והבקשה למשיבים.

משלא הוגשה תגובת המשיבים ניתנה ביום 4/8/15 החלטה לפיה נדרש ב"כ המבקש להמציא לתיק אישורי מסירה של הבקשה וההחלטה מיום 16/7/15 למשיבים.

4. ב"כ המבקש לא המציא אישורי מסירה, ועל כן ניתנה ביום 13/8/15 החלטה נוספת בה נקבע כי משלא הומצאו אישורי המסירה, נמחקת הבקשה לביטול עירבון, וככל שלא יופקד עירבון עד ליום 25/8/15 ידחה הערעור.

5. ביום 31/8/15 ומשלא הופקד עירבון ניתן פסק דין המורה על דחיית הערעור.

6. רק כעבור 4 חודשים - ביום 5/1/16 הוגשה בקשה לביטול פסק הדין בה נטען כי המבקש מוכן להפקיד את העירבון באופן מידי.

עוד נטען כי ההחלטות שנשלחו ע"י בית המשפט התקבלו אצל ב"כ המבקש באיחור של מספר חודשים, וכן כי הן נשלחו לביתו ולא למשרדו.

7. המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי אין מקום לאפשר למבקש להפקיד העירבון באיחור ניכר כ"כ כאשר לא ניתן טעם לאיחור בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין.

8. לאחר שהתקבלה עמדת המשיב ובשים לב לאמור בהודעתו כי בין הצדדים התנהלו מגעים להסדר, נקבעה על ידי ישיבה ליום 16/2/16 על מנת לנסות להביא הצדדים להסכמה כוללת.

ב"כ המבקש כלל לא טרח להתייצב לישיבה, ואף לא הגיש בקשה כלשהי בנושא.

9. הכרעה:

מעיון בתיק עולה כי כל ההחלטות שניתנו נשלחו לכתובת ב"כ המבקש.

ב"כ המבקש אף לא טוען כי ההחלטות לא נתקבלו אצלו אלא כל שנטען הוא כי ההחלטות התקבלו ב-"איחור" מבלי שהוברר מתי בדיוק התקבלו, ומהו האיחור הנטען.

לאמור לעיל אוסיף ואפנה להלכה הפסוקה לפיה על בעל דין המגיש בקשה מוטלת החובה לברר מיוזמתו האם ניתנה בה החלטה לאחר פרק זמן סביר, ומכאן שאף אם ההחלטות הומצאו באיחור, היה על ב"כ המבקש לברר תוכן ההחלטות קודם לכן, ולדאוג להפקדת העירבון במועד שנקבע.

עיינתי אף בטענות המבקש לגוף הערעור ומבלי לקבוע מסמרות אציין, כי לא מצאתי בטעמים ובסיכויים מובהקות שיש בה כדי לשנות ההחלטה.

ניתנה היום, ח' אדר א' תשע"ו, 17 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.