טוען...

הוראה למומחה בית משפט להגיש חוו"ד

אסף הראל01/12/2016

01 דצמבר 2016

בפני כב' השופט אסף הראל

התובע:

אבי פרץ, ת.ז. 28448389
ע"י ב"כ: עו"ד ר' מזור

-

הנתבע:

המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ג' בחוס

החלטה

בהמשך לדיון מיום 12.7.16 ולהסכמת הצדדים למינויו של מומחה-יועץ רפואי בתחום האורטופדי, אני קובע כדלקמן:

1. מינוי מומחה רפואי

ד"ר אברהם ששון, מומחה בכירורגיה אורטופדית- מנהל היחידה לכירורגיית הגב בבית החולים סורוקה, מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן- המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו.

2. מסמכים רפואיים

להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן:

א. תיקו הרפואי של התובע במרכז הרפואי תל אביב- ע"ש סוראסקי: טיפול נמרץ; אורטופדי; ונוירוכירורגיה.

ב. תיקו הרפואי של התובע בקופת החולים "מכבי": כללי; כירורגי; ואורטופדי.

ג. תיקו הרפואי של התובע בבית החולם "אסותא"- מרפאת כאב.

ד. חומר רפואי שצורף לכתב ההגנה.

3. העובדות המוסכמות:

א. התובע יליד 2.9.1971.

ב. התובע עסק בשני עיסוקים מובחנים: האחד, שוער כדורגל. השני, מאמן שוערי כדורגל.

ג. באשר לתקופת עיסוקו של התובע כשוער כדורגל:

1. תקופת עיסוקו של התובע כשוער כדורגל היא מתחילת שנות ה-90 עד שנת 2007.

2. בתקופה זו היה מתאמן התובע 5 ימים בשבוע. כמו כן, מידי שבוע שיחק כשוער כדורגל יום אחד.

3. כל אימון כדורגל נמשך כשעתיים. כל משחק כדורגל נמשך 90 דקות.

4. במהלך אימון כדורגל, ביצע התובע תנועות חוזרות ונשנות של כיפוף ויישור הגב, ניתורים וזינוקים.

א. תנועות הכיפוף והיישור של הגב בוצעו במסגרת תרגילי כפיפות בטן שנמשכו כ-10 דקות, במהלכן עשה התובע 3 סטים של 40 כפיפות בטן. בכל כפיפת בטן, עלה התובע ממצב שכיבה על הקרקע למצב ישיבה. כאשר הגיע למצב ישיבה היה נזרק אליו כדור כח במשקל בין 3 ל-6 ק"ג, אותו היה תופס וזורק בחזרה. לעיתים היה נזרק אליו כדור רגיל.

ב. תנועת כיפוף ויישור גב נוספת בוצעה כאשר התובע עומד, נבעט אליו כדור רגיל לאזור הבטן, או נזרק אליו כדור כח. התובע נדרש להתכופף על מנת לתפוס בשתי ידיו את הכדור בתנועת חיבוק באזור הבטן. פעולה זו בוצעה 40-50 פעמים.

ג. פעולת הניתור במהלך האימון בוצעה במשך כ-10 דקות. התובע נדרש לנתר קדימה, אחורה ולשני הצדדים, מעל משוכה בגובה 60-80 ס"מ. פעולה זו בוצעה כ-80 עד 120 פעם באימון. פעמיים בשבוע בוצע אימון הניתור כאשר התובע לובש אפוד במשקל 6-8 ק"ג.

ד. פעולה זינוק - בוצעה במשך 20 דקות, בין 100 ל-150 זינוקים. במסגרת פעולה זו נבעט לכיוון התובע כדור, והתובע נדרש לזנק לשני הצדדים על מנת לנסות לתפוס אותו. כל פעולת זינוק הסתיימה בנחיתה של התובע על הקרקע, על צד הגוף. לעיתים לא תכופות היה התובע מזנק אחורנית ונופל על הגב.

ד. באשר לתפקידו של התובע כמאמן שוערים:

1. התובע עבד כמאמן שוערים בתקופה שמשנת 2008 עד 5/15.

2. בתקופה זו ביצע התובע, לשם הדגמה, את תנועת כפיפות הבטן, ניתורים וזינוקים. מהות התנועות הן כמפורט לעיל בחלק שדן בתפקידו של התובע כשוער. במסגרת תפקידו כמאמן, בוצעו פעולות אלה בהיקף של 10% בכל אימון.

3. התובע היה מאמן בתדירות של 6 אימונים בשבוע. כל אימון בין שעה לשעתיים.

4. התנועה העיקרית שביצע התובע כמאמן שוערים, היתה בעיטות של כדורים לעבר השוערים שאותם אימן. בכל אימון בעט התובע בין 200 ל-300 כדורים. הבעיטות בוצעו ברגל ימין. הבעיטות בוצעו במשך חצי שעה עד שעה.

5. לפחות פעם בשבוע, בשל מחסור בשוערים, שימש התובע בתפקיד שוער מחליף באימון כדורגל, במשך שעה-שעתיים.

ה. התובע סבל מכאבי גב במשך השנים, אולם מצבו החריף בשנת 2014. ביום 16.12.14, פנה התובע למומחה בשיכוך כאבים לשם קבלת זריקה בגב. ביום 18.12.14, כאשר התובע מצוי באימון כדורגל במהלכו אימן שוערים, התכופף התובע לכדור לצורך הדגמה - ואז חש דקירה חזקה בגב. בעקבות כאב זה הפסיק התובע את האימון.

ו. התובע נעדר מעבודתו מאז 18.12.14 ועבר ניתוח בגב ביום 30.12.14. מאז 18.12.14 לא עסק עוד התובע כמאמן שוערים, או כשוער או שחקן כדורגל. כחודשיים לאחר הניתוח שב התובע להיות נוכח באימונים, אולם לא היה פעיל מבחינה פיזית.

4. השאלות:

א. מהו ליקויו של התובע בגבו?

ב. האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי ממנו הוא סובל או החמרתו של הליקוי? על מנת לקבוע קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות התסמונת או החמרתה, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.

ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? (השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה)

5. אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

6. התיק יובא לעיוני ביום 1.2.17, לשם מעקב אחר קבלת חוות דעת המומחה.

המזכירות תמציא למומחה החלטה זו יחד עם החומר הרפואי שבתיק בית הדין.

ניתנה היום, א' כסלו תשע"ז, (01 דצמבר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
01/12/2016 הוראה למומחה בית משפט להגיש חוו"ד אסף הראל צפייה
29/12/2016 הוראה לתובע 1 להגיש שאלות הבהרה אסף הראל צפייה
31/01/2017 פסק דין שניתנה ע"י אסף הראל אסף הראל צפייה