25 פברואר 2016

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בענף הניידות מיום 8.9.15 (להלן – הוועדה). הוועדה קבעה כי למערערת (להלן- המבוטחת) 40% מוגבלות בניידות בהתאם לפריט ליקוי א-7-א לתוספת להסכם הניידות באופן חלקי.

2. לטענת המבוטחת, לא היה מקום להפחית 40% מוגבלות בניידות לפי פריט ליקוי ו-א-5 כפי שקבעה הוועדה המחוזית ביום 10.6.15 בגין דריכה על הצד החיצוני של כפות הרגליים, שעה שערר המשיב (להלן – המוסד) לא התייחס לשאלה זו ומבלי לקיים דיון ענייני בעניין זה, ומבלי להזהיר את המבוטחת.

עוד נטען, כי הוועדה לא דנה בטענות שהועלו בערר מטעם המבוטחת לפיהן היה על הוועדה ליישם את פריט ליקוי א-7-א באופן מלא שכן המערערת סובלת מספסטיות בשתי הרגליים.

המבוטחת עתרה כי בית הדין יורה על שינוי הרכב הוועדה.

3. המשיב הסכים, כי העניין יוחזר לוועדה על מנת שתשקול בשנית את קביעתה לעניין התאמת סעיף ליקוי ו-א-5, לאחר שתבהיר האם המערערת דורכת על הצד החיצוני של כפות הרגליים, ולאחר שתאפשר למבוטחת ולבאת כוחה לטעון בעניין זה.

בשאלת פריט ליקוי א-7-א נטען כי הוועדה קובעת, כי מדובר בספסטיות מימין בלבד ולכן אין פער בין ממצאי הוועדה לבין קביעתה.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

4. משהעניין מוחזר לוועדה לצורך דיון בשאלת אפשרות יישומו של פריט ליקוי ו-א-5, יש מקום שהוועדה תידרש שוב גם לעניין אפשרות יישומו של פריט ליקוי א-7-א באופן מלא. מפרוטוקול הדיון עולה כי הוועדה ציינה (סעיף 5.א.) כי המבוטחת "נכנסה לחדר עם צליעה דו צדדי עם צעדים ספסטים", ונראה כי האמור עומד בסתירה למסקנתה כי נמצאה ספסטיות מימין בלבד. לכן ראוי שהוועדה תבהיר אם מדובר בממצא דו צדדי והאם יש בממצאים כדי להצדיק יישום הפריט במלואו.

5. לא מצאתי, כי יש מקום בנסיבות העניין להורות על שינוי בהרכב הוועדה. המבוטחת טענה כי יש הצדקה להחלפת הרכב בשל התעלמות הוועדה מאפשרות יישום פריט ליקוי ו-א-5 תוך חוסר תשומת לב לקביעה קודמת, באופן המקים חשש כי הועדה תימצא נעולה בדעתה ותנמק מדוע לא טעתה.

הלכה היא כי דרך המלך היא השבה של הדיון לוועדה באותו ההרכב על מנת שתשלים או תתקן את החלטתה. מטבע הדברים, ענייניהם של מבוטחים חוזרים לוועדות הרפואיות לעררים לאחר שנמצאו פגמים כאלה או אחרים בהחלטותיהן, ואין בכך בלבד כדי להקים חשש של ממש לכך שהוועדה תימצא נעולה בדעתה. משכך, אין מקום לסטות בעניין זה מהכלל.

6. אין גם מקום לקבוע כי אם תמצא הוועדה, כי אין מקום ליישם את פריט הליקוי ו-א-5 – יהיה עליה להזהיר את המבוטחת בעניין זה בטרם תקבל החלטה סופית. הוועדה התכנסה לאחר שהוגשו עררים על החלטת הוועדה המחוזית הן מטעם המבוטחת והן מטעם המוסד. משהוועדה לעררים מתכנסת בהתאם לערר המוסד, הרי שהיא מוסמכת לדון מחדש בשאלת הנכות על כלל הפגמים והליקויים הנוגעים בדבר (סעיף 14 לתוספת ב' להסכם הניידות) והיא אינה מחויבת להזהיר את המבוטח בטרם היא מפחיתה את אחוזי הנכות או המוגבלות שנקבעו שכן היא מתכנסת בין השאר מכח ערר של המוסד ( וראה: דב"ע שן/01-26 המוסד לביטוח לאומי - יאיר אהרונוב, פד"ע כב 459).

7. סוף דבר – הערעור מתקבל בזאת.

עניינה של המערערת יוחזר לוועדה לעררים בענף הניידות באותו הרכב. הוועדה תזמן את המערערת לדיון בפניה ותאפשר לה ולב"כ לטעון בפניה. הוועדה תפעל כדלקמן:

א. הוועדה תשקול אם יש מקום לקבוע מוגבלות בניידות בהתאם לסעיף ליקוי ו-א-5, לאחר שתבהיר ממצאיה בעניין הדריכה על הצד החיצוני של כפות הרגליים, ובהתייחס לטענות המערערת;

ב. הוועדה תבהיר האם יש מקום לקבוע מוגבלות בניידות בהתאם לסעיף ליקוי א-7-א באופן מלא, בהתחשב בטענת המערערת כי היא סובלת מספסטיות בשתי הרגליים.

החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.

8. המערערת יוצגה מטעם הלשכה לסיוע משפטי ועל כן אין צו להוצאות.

9. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, ט"ז אדר א' תשע"ו, (25 פברואר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.