החלטה זו עניינה בבקשת המבקשת לפטור מאגרה בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום, בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות בת"ק 64035-12-14, מיום 8.12.15 אשר קיבלה את בקשת המבקשת למחיקת תביעתה.

רקע

1. לטענת המבקשת עבדה במכונות הימורים וכי באחת הפעמים בפשיטה של המשטרה נלקח ממנה סך של 2,700 דולר וכן 600 ₪. התובעת הגישה הליך נפרד להחזרת תפוס במסגרת תיק ה"ת 11790-11-14 במסגרתו הודיעה המשטרה כי בידיה סך של 700 דולר ו – 750 ₪ והסכימה להשיב אותם לידי המבקשת. במסגרת אותו הליך קבע בית המשפט כי ככל שיש למבקשת טענות ביחס ליתרת הסכום אשר לטענה נלקח ממנה בסך של 2,000 דולר עליה להגיש תביעה כספית לבית המשפט. על כן הגישה המבקשת תביעה כספית לבית משפט לתביעות קטנות להשבת הסכומים שנלקחו ממנה. מעיון בכתב התביעה עולה כי סכום התביעה הועמד על הסך של 2,700 דולר בצירוף 600 ₪.
2. ביום 10.11.15 נקבע דיון בבית המשפט לתביעות קטנות, אך לאחר שהמשטרה לא התייצבה, שכן לא זומנה כדין לאותו הדיון, נקבע התיק להוכחות ליום 20.1.16.
3. ביום 18.11.15 הגישה המבקשת בקשה לפסילת כבוד השופטת בוסני מלדון בתיק. הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 20.11.15 אשר קבעה כי לא מצאה טעם ממשי לקיומו של משוא פנים או כל טעם אחר לפסילתה.
4. ביום 8.12.15 הגישה המבקשת בקשה למחיקת התביעה במסגרתה העלתה המבקשת טענות ביחס לדברים אשר נאמרו לה על ידי השופטת בוסני במהלך הדיון. ביום 8.12.15 ניתן פסק דין במסגרתו נקבע "לבקשת התובעת ומבלי להידרש לטעמיה התביעה נמחקת.....".

הבקשה לפטור מאגרה

1. לטענת המבקשת היא אינה עובדת ומתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה בסך של 2,870 ₪ לחודש. לטענה היא עושה שימוש בחשבון בנק בבנק הדואר, ומתגוררת בדירה של עמידר, וכי אין לה בני משפחה אשר יכולים לסייע לה, וכי יש לה חובות בתיק הוצאה לפועל.
2. המשיב הגיש תגובתו וטען כי יש לדחות הבקשה שכן המבקשת לא פרשה תמונה מלאה אודות מצבה הכלכלי למעט תדפיס תשלומי קצבת זקנה לשנים 2015-2016. וכי המבקשת לא תמכה טענותיה לעניין חובות בהוצאה לפועל ומגורים בדירת עמידר.
3. עוד נטען כי המבקשת לא צירפה המסמכים להוכחת יכולתה הכלכלית לרבות תדפיסי חשבון בנק. לעניין השימוש בבנק הדואר נטען כי יש מקום להמציא תדפיסי חשבון גם כאשר נעשה שימוש בבנק הדואר. בנוסף לא נעשה פירוט לגבי חסכונות או פקדונות ולא צורפו תדפיסי הוצאות אחזקת הדירה. על כן לא הוכח חוסר יכולת כלכלית.
4. עוד נטען כי ההליך אינו מגלה עילה. לטענת המשיב במקרה הנדון המבקשת עוכבה על ידי משטרת ישראל בחשד לניהול וארגון משחקי מזל אסורים והעלמת ראיות, ואף הודתה והורשעה בעבירה לפי סעיף 225 (איסור הגרלות והימורים) לחוק העונשין תשל"ז-1977. במסגרת תביעה שהגישה המבקשת לבית המשפט לתביעות קטנות טענה כי נעלם מתיקה האישי, אשר נתפס על ידי המשטרה סך של 2,700 דולרים ועוד 700 ₪, בעוד שהמשטרה הודיעה כי הסכומים אשר נתפסו היו סך של 700 דולר וסך של 750 ₪, על כן עתרה להשבת הסכומים שנלקחו ממנה.
5. לטענת המשיב המבקשת היא זו שעתרה למחיקת התביעה בבית המשפט לתביעות קטנות, ועל כן אין כל הצדקה למתן רשות ערעור.
6. עוד נטען כי בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 10.2.16, לאחר שחלף המועד להגשתה.
7. המבקשת הגישה תשובתה וטענה כי אין לה שום חשבון וכי בבנק הדואר היא רק מושכת כספי הביטוח הלאומי. המבקשת צירפה לבקשתה אישור חברת עמידר לעניין מגוריה, אישור המוסד לביטוח לאומי לפיו המבקשת מקבלת קצבת זקנה והשלמת הכנסה נכון לשנים 2015-2016. בתשובתה של המבקשת נטען כי הגישה בקשה לפסילת השופטת שכן השופטת החליטה עוד לפני הדיון כי לא מגיע לה כלום ועל כן החליטה למחוק התביעה. לטענתה, המשטרה טעתה שכן המשטרה טענה כי נלקחו ממנה 700 דולרים ו- 700 ₪ בעוד שבפועל נלקחו ממנו 2700 דולרים ו- 600 ₪.
8. לטענת המבקשת הבינה כי בית משפט השלום כפוף למשטרה ולכן הגיע לבית המשפט המחוזי, וכי כולה תקווה שלא כך בבית המשפט המחוזי.

המסגרת הנורמטיבית

1. נקודת המוצא לדיון בבקשה לפטור מאגרה הינה קיומה של חובה לשלם את האגרה אשר נובעת ממספר תכליות.

"ראש ובראשונה מגלם תשלום אגרת בית המשפט השתתפות חלקית בעלות ההליך המשפטי כנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט.... כמו כן, עם תשלום האגרה מתאפשר למעשה קיומם של הליכים משפטיים והקצאת זמן שיפוטי גם עבור בעלי-דין אחרים.... נוסף לכך תשלום האגרה, במתכונתו הקיימת בישראל, מהווה כמסננת להליכי סרק... ולהגשתן של תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך....

אל מול האינטרסים הציבוריים האמורים המצדיקים חיוב בעל דין בתשלום אגרה, ניצבת זכות הגישה לערכאות, אשר בדבר חשיבותה בשיטתנו דובר רבות והיא יסוד מוסד בשיטתנו המשפטית...."

רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן (21.9.2010) ("ענין מונדז").

1. תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות") מהווה מנגנון אשר נועד להבטיח, כי מחד גיסא - שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפניו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה, ומאידך גיסא - מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין אל עבר בית המשפט – יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה (בשג"ץ 3320/11 ד"ר מעוז נ. הנהלת בתי משפט (11.5.11) ("ענין מעוז"); ענין מונדז).
2. ברישא תקנה 14(ג) לתקנות האגרות, נקבע:

"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה;..."

1. על מנת שינתן פטור מאגרת בית משפט בגין הגשת הליך, מוטל אפוא על מבקש הפטור להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים: חוסר יכולת כלכלית וכן כי ההליך בגינו מבוקש הפטור מגלה עילה. עקרון זה נקבע הן בתקנה האמורה והן בפסקי דין.
2. הנטל להוכחת קיומם של התנאים הנזכרים בסעיף 14 לתקנות האגרות, מוטל על כתפיו של העותר לפטור מתשלום אגרה, בגדרו נדרש הוא לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ולשכנע כי אין המדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש (ראו למשל ענין מונדז).

"חשוב להדגיש בצורה ברורה כי מי אשר מבקש שהציבור יממן באופן מלא את ההליך המשפטי בו הוא רוצה לנקוט, עליו נטל ההוכחה לקיומן של התנאים הקבועים בתקנות. המבקש שהקופה הציבורית תישא לבדה בהליכי משפטו צריך לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי בהתאם לדרישת התקנות" (ענין מעוז).

1. יכולתו הכלכלית של מבקש פטור מאגרה היא ענין עובדתי המצריך הוכחה באמצעות ראיות (בג"ץ 3622/12 שריאור נ' מדינת ישראל (3.6.12)). על המבקש פטור מאגרה להיכבד ולהיכנס לפרטי רכושו והכנסותיו ולהציג את כל הנתונים בדבר מצבו הכלכלי, במטרה לשכנע בטענתו כי אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה מחמת עוניו. בקשה המוגשת ללא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד (בש"א 6669/94 מגרפטה נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ (2.2.95); בש"א 128/89, ע"א 229/89 מצא נ. מצא (29.5.89)).
2. בכל הנוגע לעילה, המבחן הינו מקל באופן יחסי. "על הדן בבקשה לפטור מאגרה לבחון אם אין מדובר בהליך סרק, בהליך שאין לו תכלית ואין לו יסוד בדין או בעובדה... אין להפוך בחינה זו לדיון בתיק עצמו תוך הכרעה מדויקת באשר לסיכוייו.... אין לדרוש כי יהיה מדובר בעילה שסיכוייה טובים ... די בכך שיש בהליך ממשות בסיסית..." (ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד נט(4) 721 (18.1.2005)).

מן הכלל אל הפרט

1. במקרה הנדון עולה כי מצבה הכלכלי של המבקשת אינו מן המשופרים וזאת בשים לב לאישור שהמציאה לעניין מגוריה בעמידר וכן לעניין קבלת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי המהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולת כאמור בתקנה 14(ה) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007.
2. יחד עם זאת וכפי שנטען על ידי המשיב, המבקשת לא פרשה תמונה מלאה אודות מצבה הכלכלי ולא פירטה מה הן הוצאותיה החודשיות, ואף לא תמכה טענתה בעניין חובותיה בהוצאה לפועל במסמכים מטעמה, ובכך לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח חוסר יכולת כלכלית.
3. בנוסף, ומעיון בכתב הערעור עולה כי המדובר בערעור אשר סיכוייו נמוכים ביותר. מעבר לכך שהערעור הוגש חודשיים לאחר שניתן פסק הדין, ללא שניתן לכך כך הסבר על ידי המבקשת, אזי עולה כי המבקשת עותרת לערער על החלטת בית המשפט לתביעות קטנות אשר נעתר לבקשתה למחיקת התביעה.
4. טענות המבקשת לפיהן בית המשפט השלום כפוף למשטרה ועל כן הגיעה לבית המשפט המחוזי, אינן טענות המגלות עילת ערעור למבקשת. לעניין זה יובהר למבקשת כי בית המשפט המחוזי אינו יושב כערכאה ראשונה במסגרת תביעתה, אלא אך כערכאת ערעור על החלטת בית המשפט לתביעות קטנות. זאת ועוד הואיל ותביעת המבקשת נמחקה ולא נדחתה, פתוחה בפניה הדרך להגשת תביעתה מחדש בבית משפט השלום.
5. בשקלול כל האמור, הנני מפחיתה האגרה בתיק לסך של 350 ₪.
6. המבקשת תשלם האגרה תוך 30 יום מקבלת ההחלטה שאם לא כן יימחק הערעור.
7. מעקב מזכירות ליום 25.5.16.

ההחלטה ניתנה על ידי בשבתי כרשמת.

ניתנה היום, כ"ז אדר ב' תשע"ו, 06 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.