המבקשים עתרו להורות על צירוף נתבע נוסף בהליכים המנוהלים נגדם בבית משפט קמא (ת"א 31705-01-16). הנתבע הנוסף – הסכים להיתבע ולהיות צד להליך, אלא שהתובע לא חפץ בנתבע הנוסף. האם יש לכפות על התובע את נוכחותו של נתבע נוסף? כלום ניתן לעשות כן? בית משפט קמא (כב' השופטת א' בוסני) דחה הבקשה לצירוף נתבע ומכאן הבקשה למתן רשות ערעור על החלטתו (מיום 18.5.16).

העובדות שברקע הבקשה הן אלה: המשיב הגיש תובענה נגד המבקשים, בה עתר לחיבם בתשלום פיצויים בגין נזקים שגרמה לו התנהלותם כלפיו במהלך עבודתם (של כל בעלי הדין) בחברת עמידר, התנהלות אשר בסופו של יום הביאה לפיטוריו. המבקשים עתרו לצרף את עמידר כנתבעת נוספת ועמידר הביעה הסכמה להצטרף כנתבעת. טעמי הצירוף היו בתמצית אלה: המבקש 1 הוא אורגן של עמידר ואילו המבקשים 2 ו-3 הם שלוחיה. מכאן – שהחברה אחראית למעשיהם (הנטענים). יתר על כן, עמידר היא צד דרוש לבירור ההליך ונחיצותה נובעת מכך שהיא עלולה להיפגע מתוצאות ההליך, מה גם שהמעשים הנטענים נעשו מתוקף היות המבקשים ידה הארוכה של עמידר. המשיב אף הגיש תובענה נגד עמידר, לבית הדין האיזורי לעבודה בעילות החופפות חלקית את אלה שבבסיס תביעתו הנוכחית, ואי-צירופה עלול לגרום להכרעות סותרות.

המשיב התנגד, כאמור, לצירוף, בעיקר מן הטעם שעילתו נגד המבקשים היא אישית ועילתו נגד עמידר היא במישור נפרד (יחסי עבודה) ומתבררת בערכאה המתאימה לכך.

בית משפט קמא דחה, בהחלטתו המפורטת מיום 18.5.16, את בקשת הצירוף, תוך שקבע כי עילת התביעה של המשיב נגד המבקשים, היא עילה אישית, הואיל והמשיב ייחס למבקשים מעשים של הוצאת לשון הרע; רשלנות; סחיטה באיומים והפרת חובה חקוקה. עמידר אינה צד נחוץ או ראוי, לפי שאין מתבקש הימנה כל סעד שהוא, מה גם שניתן לפסוק בתביעה לגופה בלא נוכחותה כבעלת דין. קיומו של הליך בין המשיב לבין עמידר בבית הדין האזורי לעבודה, אינו מטה את הכף לעבר צירופה של עמידר להליך הנוכחי. בית הדין האזורי לעבודה הוא המוסמך לדון ביחסי העבודה ובסעדים הנובעים מהם ואין לעקוף את סמכותו על ידי צירופה של עמידר (המעביד לשעבר) כצד להליך בבית משפט קמא.

בבקשתם הנוכחית למתן רשות ערעור, שבים המבקשים על הטענות שהעלו בבית משפט קמא, טענות שנדחו, כאמור.

אני סבור כי אין הבקשה מצריכה תשובה וכי אין מקום למתן רשות ערעור.

ראשית, החלטתו של בית המשפט קמא שלא להתיר את צירוף עמידר כנתבעת נוספת, "היא החלטה הנוגעת בעיקרה לאופן ניהול הדיון. בעניינים אלה מוקנה לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב וערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטותיה אלא במקרים חריגים ... המקרה שלפנינו אינו נמנה בעייני עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות" (רע"א 8247/12 טלל בע"מ נ' Doruk ev Gerecleri Sanayi ve Ticaret Limited Sirketi, ניתן ביום 24.12.12, פורסם במאגר נבו).

שנית, ככלל, אכיפת תובע להגיש תביעה נגד נתבע שאין הוא חפץ בו, היא כמעט בלתי אפשרית (לנסיבות חריגות ראו, למשל, רע"א 9360/11 האפטריארכיה היוונית האורתודוקסית של ירושלים נ' רבינוביץ, ניתן ביום 8.1.12, פורסם במאגר נבו). לא זו בלבד שהתובע הוא אדון ההליך (במובן זה שהוא הסוברני להחליט את מי רצונו לתבוע; מהן עילותיו ומהם סעדיו; אל מול מי הוא מבקש להיות חשוף כספית אם תביעתו תידחה וכדומה שיקולים) – קשה לראות מה הייתה מועילה החלטה המחייבת תובע לצרף כנתבע נוסף מח שהוא אינו חפץ בו. נתקשיתי לראות כיצד ניתן לאכוף על תובע לתקן את כתב התביעה על מנת לכלול בו טענות כלפי הצד שאין הוא מעוניין בו מלכתחילה, גם אם יינתן צו בדבר צירוף אותו צד. וגם אם ניתן לאכוף תובע לתקן תביעתו – כיצד ניתן להורות לתובע אילו טענות יטען כלפי אותו צד שצירופו נכפה עליו? כלום ניתן להורות על מחיקת תביעתו אם לא יצרף צד שממילא לא חפץ מלכתחילה לתבעו?

יתר על כן, ובשים לב לנסיבות העניין דנן, אם אמנם מסכימה עמידר לכך ש"היא נושאת באחריות לפעולות שבוצעו בשמה או בשליחותה ... (סעיף 3 לבקשה שלפניי; אגב, פרט לטיעון – אין ראייה שכך אמנם הדבר, והעיון בהחלטת דיקרטוריון החברה יוכיח; אך בכך זאת אעמיד את ב"כ המבקשים בחזקתם שהטענה כי עמידר סבורה שהיא נושאת באחריות, נטענה בידיעת עמידר ועל דעתה) – תואיל היא לכבד את התחיייבותה ביחסיה עם המבקשים, ואם יש צורך בדבר, תמציא להם כתב שיפוי שבגדריו מתחייבת היא לשפותם אם וככל שיחוייבו לשלם סכום כלשהו למשיב. לשם כך, אין מקום וצורך בצירופה כבעלת דין ואליבא דידי – אף לא כצד שלישי, שהרי ממילא נתונה הסכמתה לשאת באחריות לפעולות שבוצעו בשמה ובשליחותה ומה בצע יהא בצירופה באופן כזה או אחר? הלא אין להניח שעמידר תתכחש בעתיד להסכמתה האמורה ופשיטא שמטעם זה אין צורך "לשריין" את ההסכמה מפני כפירה עתידית, וודאי כאשר מדובר בחברה כעמידר.

הבקשה נדחית אפוא. אין צו להוצאות. העירבון יוחזר למבקשים.

ניתן היום, ו' אלול תשע"ו (09 ספטמבר 2016), בהעדר הצדדים.