בפני בקשת הנתבעים (התובעים שכנגד) להפקדת ערובה להוצאות ע"י התובעים (נתבעים שכנגד).

לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבורה כי הבקשה מוצדקת.

אין מחלוקת על מצבם הפיננסי הקשה של התובעים, כאשר מסיבה זו קיבלו פטור מאגרה. התובע 1 מגדיר עצמו כאדם קשה יום שמצוי בחובות של מאות אלפי ₪ בהוצל"פ. התובעת 2 היא חברה מפרת חוק ונעדרת כל נכסים נזילים, אשר חל עליה סעיף 353א לחוק החברות הקובע כי עליה להראות איתנות פיננסית כתנאי לפטור מהפקדת ערובה להוצאות, איתנות שאין בידה להראות, ולהפך.

לעניין סיכויי התביעה להתקבל, לאחר עיון בכתבי הטענות התרשמתי כי אין מדובר בתביעה מוצקה אשר סיכוייה להתקבל גבוהים. מדובר בתביעה סכום גבוה של מאות אלפי ₪ ובנושא של התקשרות חוזית מורכבת, כך שנטל ניהול ההגנה ועלותה הכספית הינו כבד.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים מצאתי לנכון לחייב את התובעים בהפקדת ערובה להוצאות במזומן או בערבות בנקאית, בסכום מידתי של 30,000 ₪, וזאת תוך 30 יום.

לא מצאתי לנכון להסתפק בתחליף של ערב צד ג', שאין בו משום בטוחה מספקת.

ניתנה היום, ו' תמוז תשע"ט, 09 יולי 2019, בהעדר הצדדים.