תביעה ותביעה שכנגד

1. הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש לפסוק במחלוקת ביניהם על דרך הפשרה.

2. פשרה זו היא לפנים משורת הדין, מבלי שאף צד יודה בטענות הצד השני, ולאור הנסיבות המיוחדות של המקרה.

3. פשרה זו אינה מהווה תקדים ולא ניתן ללמוד ממנה במקרים אחרים.

4. בנסיבות המיוחדות של המקרה אני מוצא מקום ליתן הנמקה קצרה. הגעתי למסקנה שהאחריות לתאונה הינה משותפת לשני הנהגים המעורבים, בחלקים שווים. לפיכך על כל צד לשלם לצד השני מחצית מנזקיו. על הנתבעת לשלם לתובעת 5,419 ₪. על התובעת לשלם לנתבעת 2,729 ₪. התוצאה הסופית היא שעל הנתבעת לשלם לתובעת 2,690 ₪. משכך התביעה העיקרית מתקבלת והתביעה שכנגד נדחית.

5. הנתבעת תשלם לתובעת סכום של 2,690 ₪, לסילוק סופי, מלא ומוחלט של התביעה.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובעת שיפוי בגין המחצית הראשונה של אגרת בית המשפט בה נשאה (משוערך להיום), הוצאות משפט בסך 150 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

התשלום יעשה תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

6. התביעה שכנגד נדחית ללא צו להוצאות.

7. אני פוטר את הצדדים מתשלום המחצית השניה של אגרת בית המשפט. אם צד כלשהו שילם את המחצית השניה, היא תוחזר לו באמצעות בא כוחה.

ניתן היום, ג' תמוז תשע"ז, 27 יוני 2017