<#2#>

נוכחים:

בא כוח מאשימה עו"ד אלמוג בן חמו ועו"ד ניסים סוסי

הנאשם – בעצמו ובא כוח נאשם עו"ד ליעד ידין (סנגוריה ציבורית)

פרוטוקול

ב"כ המאשימה לעונש:

הנאשם הורשע על פי הודייתו בעבירת שהייה שלא כדין בישראל עבירה מיום 18.6.17.

לחובת הנאשם 3 הרשעות קודמות בעבירת שהייה שלא כדין לרבות עבירות נוספות.

מוגש גיליון הרשעות קודמות – מתקבל ומסומן תע/1.

ריצה מספר מאסרים.

מתחם העונש העולה הוא בין חודש מאסר לבין שישה חודשים לצד מאסר על תנאי וקנס.

היות ומדובר במי ששב וחוזר על אותה עבירה וכן הורשע בעבר בביצוע עבירות נוספות מעבר לאותה שהייה שלא כדין נעתור להשית מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.

הילכת אלהרוש במקרה זה לא מתקיימת היות ולא מדובר בכניסה ראשונה לישראל וגם עברו מלמד אותנו שלא מדובר באדם תמים שנכנס לישראל לעבוד אלא מבצע עבירות נוספות באותה הזדמנות.

ב"כ הנאשם לעונש:

לגבי רישום פלילי, מעיון מעמיק בו מלמד שכל שלושת ההרשעות הקודמות התיישנו. עבירה אחרונה משנת 2009. ולא בכדי הנאשם מחזיק באישור קו תפר גם במועד ביצוע העבירה. כל נסיון להטיל דופי או נופך של מסוכנות מעבר לכניסה לצורכי עבודה הרי שאין בו דבר וחצי דבר. הוא נכנס יחד עם אחיו שהוא בעל מפעל שיש מחזיק באישורי כניסה לישראל והלך לעזור לו בהתקנה במושב ינוב.

אומנם רישום שהתיישן ולא נמחק ניתן להגישו לבימ"ש אך ברור שיש משמעות אדירה לעצם ההתיישנות, מבקש מבימ"ש לראות בהתיישנות כאילו הרישום לא קיים.

לא בכדי המחוקק קבע תאריך התיישנות לעבירה ומחיקה. מחיקה בכלל לא ניתן להגשה ולהתיישנות חייבת להיות משמעות. לא ניתן לעד שעבר פלילי של אדם ימשיך וירדוף אותו.

לכן מבקש מבימ"ש להסתפק בימי מעצרו שבין 18.6.17 עד 21.6.17.

בימ"ש רואה שחלף זמן ממושך כמעט עשור שלא ביצע על עבירה גם כשנכנס למ"י נכנס לצרכי פרנסה לא ביצע כל עבירה. מחזיק באישור קו תפר לא מהווה סיכון. מדובר בנאשם נשוי אב לילדה קטנה מפרנס יחיד. מבקש מבימ"ש להשית עליו את העונש ימי המעצר אותם ריצה וכן מאסר על תנאי מידתי שלא ימנע ממנו להוציא אישורים בעתיד.

הנאשם הפקיד במסגרת תנאי השחרור מציע לבימ"ש להשתמש בחילוט חלק ההפקדה בהוספת רכיב משמעותי על מנת שלא להחזירו לעונש של מאחורי סורג ובריח. הוא מתייצב לשני הדיונים מוציא אישורים אינו מתחמק. מבקש לשאת באחריות למעשים שלו הוא למד מבין את האחריות.

לא יכנס למ"י כל עוד לא מחזיק באישור.

הנאשם לעונש:

ניסיתי כמה פעמים לעשות אישורים יש לי חסימה משטרתית עד 2021. התנאי גמור מ- 2012.

נכון נתפסתי פה אבל באתי לעזור למישהו. אמרו באישור קו תפר מותר לי להיכנס ליעבץ. באישור קו תפר יכול להיכנס רק בתקופת הרמדאן. יש לי טפסים שניסיתי לעשות כמה פעמים אישורים אני יכול להביא.

<#3#>

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו, בביצוע עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק.

אין המדובר במי שעומד לדין לראשונה, ועל כן הגם שאין חולק כי המניע לכניסתו הינו פרנסה, לא חלה בעניינו הלכת אל הרוש הידועה. חלף זאת יש מקום לקבוע מתחם בהתאם לפסיקה שנהגה טרם הלכת אל הרוש (לעניין זה ראו למשל- ת"פ 25812-05-13 בעניין ג'ראדאת, ת"פ 4883-07-13 בעניין שחאתית). המדובר במתחם שתחילתו מאסר על תנאי וסופו מאסר בפועל של 6 חודשים לצד מאסר על תנאי, עם אפשרות לשלב קנס.

בתוך המתחם יש לזקוף לזכות הנאשם את הודאתו, אולם מנגד לחובתו כאמור עבר פלילי, אשר כולל 3 הרשעות בעבירות ממן העניין ולעיתים גם עבירות נלוות כאשר בפעם האחרונה הדבר אף הוביל למאסר בפועל של 9 חודשים. יצויין שגם המשפטים המוקדמים יותר הובילו לתקופות של מאסר בפועל אם כי קצרות יותר.

יחד עם זאת, בצדק טוען הסנגור שמדובר בהרשעות ישנות. אומנם הדבר לא מונע להציגן לבימ"ש ושבימ"ש יתן להם משקל וקביעת העונש, אך כאשר ברור שבמשך כמעט עשור הנאשם הורתע בסופו של דבר מלחזור לדפוס המעשים שאפיין אותו בעשור הקודם, הרי שהמשקל של עברו הינו פחות למדי.

בנוסף לזכות הנאשם יש לזקוף את העובדה שבעת ביצוע העבירה החזיק באישור כניסה למרחב התפר. אומנם הנאשם החליט על דעת עצמו שאישור זה מספיק לתקופה מסויימת בכדי להוות אישור כניסה כללי לשטח המדינה, דבר שהוביל להסתבכותו ומצדיק את ענישתו. יחד עם זאת, בסופו של דבר הרי שבקבלו את האישור המוגבל הנאשם עבר מסננת בטחונית כך שלמעשה נקבע שאין סיכון הנובע משהייתו בשטח המדינה גם אם באיזור מוגבל. יותר מכך למעשה מקרה זה שקול באופן מהותי לעבירה היפוטטית של כניסה לישראל תוך הפרת תנאי היתר קיים להבדיל מכניסה שבאופן מהותי ללא היתר כלל והרי ככל שהדברים אמורים לגבי עבירות אחרות שמצריכות היתר או רשיון ישנה אבחנה בין שני סוגי עבירות אלה.

בנוסף על כך יש להביא בחשבון את העובדה שהנאשם נעצר בגין מעשיו במשך 4 ימים, שוחרר לאחר מכן ומאז חלפו כ- 5 חודשים במהלכם לא שב לסורו. משמע גם ההליך הנוכחי הרתיע אותו.

בשים לב לכל האמור, סברתי כי באופן עקרוני ניתן לקבל את עמדת ההגנה בדבר הסתפקות במאסר מותנה וקנס. יחד עם זאת, סבורני כי לאור העדר המאסר בפועל שברגיל היה מקום להטילו בשים לב לעברו של הנאשם, הרי שיש מקום לאזן זאת באמצעות מאסר מותנה ממושך שיבהיר לנאשם שאל לו לעבור עבירה זו בנסיבות קלות כחמורות. באשר לקנס, הרי שסבורני כי ניתן להסתפק בחלק מההפקדה שהרי גם אז יהיה מדובר בקנס משמעותי בשים לב לרמת החיים הדלה באיזור מגוריו של הנאשם.

סוף דבר אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא שלא יעבור את העבירה בה הורשע.
2. קנס בסך 3,000 ₪, אשר ישולם באמצעות הפקדון בסך 5,000 ₪ שהופקד בתיק

מ"ת 41307-06-17. יתרת הפקדון תוחזר לנאשם או לנציג מטעמו.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בלוד בתוך 45 יום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ט חשוון תשע"ח, 08/11/2017 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי יסמין אבוטבול