1. בקשתם של המבקשים, חייב בתיק הוצל"פ 01-01761-07-7 ושל עורכת דינו ליתן להם רשות ערעור על החלטתה מיום 13.7.17 של כב' רשמת ההוצל"פ גב' יעל קינן-מרקוביץ לפיה נדחתה בקשה חוזרת לביטול עיקולים בבנק הפועלים ובאיילון חברה לביטוח בע"מ.

ב"כ המשיב, בנק הפועלים בע"מ הגיש תגובה מפורטת לבר"ע וטוען כי יש לדחותה, מהטעמים המפורטים בתגובה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ובכל הנפחים ושקלתי את כל הטיעונים, לא מצאתי שיש ליתן למי מהמבקשים רשות ערעור ולכן דינה של הבר"ע להידחות, כמפורט להלן.

2. הבקשה לביטול העיקולים הינה שחזור אותה בקשה שהוגשה במסגרת 525122-06-16 (תיק איחוד לחייב מוגבל), בקשה שנדחתה בהחלטה מיום 26.7.16 ואשר בר"ע שהוגשה לגבי החלטה זאת נדחתה נדחתה ברע"צ 27531-05-17 בהחלטה מיום 2.7.17.

בהחלטה האמורה צויין כי מאחר ותיק האיחוד סגור, על המבקשים לעתור במסגרת תיק ההוצל"פ הפרטניים בהם ניתן צו עיקול ונראה כי משום כך הוגשה הבקשה הנוכחית בתיק ההוצל"פ האמור.

3. כאמור דינה של הבקשה לביטול העיקול אצל צד ג להידחות.

אינני מקבל את טענת מבקשת 2 לפיה מכוח סעיף 16 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 עומדת לה זכות עצמאית לקבלת שכר טרחה מחברה הביטוח בקשר לתביעת הפיצויים שהגישה מטעמו של מבקש 1.

סעיף 16 האמור איננו קובע את מה שמבקשת, מבקשת 2, ללמוד ממנו שכן כל מה שנקבע באותו סעיף הינו הגבלה של שכר טרחת עו"ד בעד טיפול בתביעות לפי חוק זה וזאת ביחסים שבין הלקוח לבין עורך הדין, ולו זכות עצמאית לקבלת שכר טרחה מחברת הביטוח.

4. המבקשים מפנים לפסק הדין בערעור אזרחי 91361/02 אשר לשיטתם הרחיב את המיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול, בהתאם לסעיף 22 לחוק ההוצל"פ באופן שגם כספים המשמשים לצורכי שיקום של החייב ולרכישת ציוד רפואי, מוגנים מעיקול.

בתגובתו טוען המשיב כי פסק הדין האמור עוסק בזכות לדיור חלוף בעת מימוש משכון וההרחבה הניתנת מתייחסת לזכות לדיור חלוף.

עוד מפנה המשיב לפסיקה לפיה נדחתה טענת חייב כי פיצויים בגין נזקי גוף פטורים באופן גורף מעיקול ע"י נושה וכי מי שמבקש להנות מפטור כזה עליו לפרט את הליכי השיקול, הטיפולים, תרופות וצרכים חיוניים להם הוא נזקק ובמיוחד לאחר שמאז התאונה חלפו כתשע שנים ובענייננו המבקש איננו מפרט דבר בעניין זה ואף איננו משלם את החוב.

5. מקובלת עלי עמדתו של המשיב. בתצהירו טוען המבקש כי נקבעה לו נכות נפשית ונכות אורטופדית וכי מצבו הכלכלי קשה ובאשר לעניין הטיפולים טען באופן כללי וסתמי כי עליו ליטול תרופות, לעבור טיפולים ואין לו כסף לממנם. כאמור אין פירוט ולו מינימלי וכלל לא ניתן לשקול האם יש לפטור את סכום הפיצויים כולו או חלקו מהעיקול האמור.

במהות העניין נדחתה בקשתם של המבקשים להורות על ביטול העיקול בהחלטה מיולי 2016 לגביה הוגשה בקשה למתן רשות ערעור רק כשנה לאחר מכן ללא נימוקים של ממש להארכת המועד ומשכך לא הוארך המועד ונדחתה הבקשה למתן רשות ערעור בהתייחס לאותה החלטה ראשונית.

6. מכל הטעמים האמורים לא מצאתי שיש ליתן למי מבין המבקשים רשות ערעור על החלטתה מיום 13.7.17 של רשמת ההוצל"פ הנכבדה.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית בזאת ובהתחשב בכל הנסיבות, אין צו להוצאות.

עיכוב הביצוע הארעי שניתן בהחלטתי מיום 6.8.17 מבוטל בזאת.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ח, 28 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.