1. זו תביעה כספית בסדר-דין מקוצר, המבקשת לחייב את המבקשים בחוב נטען של דמי-שכירות ודמי-ניהול, בתשלומם של חשבונות שוטפים ובפיצוי מוסכם בשל החבויות הללו. כל זאת, בנכס מסחרי, ששכרו מבקשת 1, "קפה קפה" וזכייניה, מבקשים 3 ו-4, בקניון מרכז עזריאלי בחולון.

2. המבקשים הגישו, ראש וראשונה, בקשות למחיקתה של הכותרת. לאלו אין אני מוצא מקום להיעתר. התובענה מבססת את עצמה על הסכמי-שכירות וניהול מיום 6.6.2012 שעליהן חתומה, זולת המשיבות כל אחת לפי מהותה, רשת "קפה קפה". ההסכמים הללו מקיפים, יחד, את האפשרות להפעיל את הנכס המסחרי באמצעותו של זכיין; הם מקיפים את החובה לשלם דמי-שכירות ודמי-ניהול וכן את התשלומים בגין צריכה שוטפת של שירותים בנכס. די בהסכמים הללו להשית בסיס לתובענה בסדר דין מקוצר. נטען, אמנם, כי שיעורם של התשלומים, להבדיל מעצם-החובה לשלמם, נקבע בהסכם על פה. אך בזאת, אפילו הדבר נכון מן הבחינה העובדתית, אין מאום לענינה של הכותרת והדברים הם בבחינת פשיטא. ללא הסכם-השכירות שבכתובים ממילא לא הייתה תוחלת להסכם משלים על-פה. זה האחרון, נהיר הדבר מאליו, הולך אחר ההסכם שבכתובים, כחבֶל ההולך אחר הדלי.

3. לא אכריע בהחלטה זו, כמובן, במחלוקת לגופה. קשיים, שעלו מכתבי-הטענות הועלו באוזניהם של באי-הכוח בישיבה מחודש פברואר בשנה זו ולא זה המקום להוסיף. לענין, העומד להכרעה כאן, די לי בחלק מטענות-ההגנה, שהציגו התצהירים בכל אחת מן הבקשות לקבוע כי אין אלו טענות-סרק. אין אלו טענות, המצדיקות את סילוקה של ההגנה על ספו של בית-המשפט. אמת, טענות-ההגנה הללו תדרושנה ליבון לגופן. ברם לא בכל הטענות שהועלו אוכל להרשות התגוננות.

4. עיקר בטענותיהן של מבקשות 1 ו-2 הוא כי "קפה קפה" הייתה אך צד "פורמאלי" להסכמים שנקשרו, ולצדדים נהיר היה וידוע כי ההיקשרות, בפועל, היא ישירות מול הזכיינים. טענה זו היא מוקשה. כפי שכבר צוין, "קפה קפה" נקשרה בעצמה בהסכמי-השכירות והניהול. קראתי את ההסכמים, על נספחיהם, לפרטים. לא מצאתי בם דבר, אף לא חצי דבר, המניח בסיס לקונסטרוקציה המשפטית, שחפצות היום הזה מבקשות 1 ו-2 להציג. ההסכמים כוללים, באורח מפורש, שורה ארוכה של חבויות, ש"קפה קפה" נטלה על עצמה, ללא סייג, כלפי המשיבות. מה, שבחרה מבקשת 1 לעשות בזכויותיה, בכל הנוגע לזכיין או זכיינים מטעמה, אינו גורע מחבותה כלפי המשיבות. אמרת אחרת, ושמטת את הבסיס מתחת לכל התקשרות, שאחד הצדדים לה פועֵל דרך כלל באמצעותם של זכיינים, אפילו שהוא עצמו יישות משפטית חיה ונושמת. המחאתן של חובות-המבקשת כלפי המשיבות לאחֵר, באופן שהמשיבות שוב לא תיוותרנה בתמונת-ההתקשרות, חייבת הייתה בהסכמתן של אלו לפי הסעיף הששי לחוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969. הסכמה כזו לא הוצגה לבית-המשפט. זאת ועוד, דומה כי "קפה קפה", לא רק בכתב-בקשתה בהליך זה, המרחיב בטענות שלגוף-המחלוקת, כי אם בהתנהלותה בפועל, נותרה מעורבת עמוקות בהתנהלות מול המשיבות, אפילו לאחר קשירתו של הסכם-זכיינות. אינני מאפשר התגוננות בטענה להיעדר-יריבות.

מבקשות 1 ו-2 הוסיפו והעלו טענת-קיזוז. דא עקא כי הן עשו זאת שלא כמתחייב בבקשה להרשות התגוננות, היינו, באורח כללי ולקוני למדי וללא הפירוט הנדרש. נזקים, שטרם נתגבשו, ממילא אינם ניתנים לקיזוז מכל חבות שהיא. סוגיה של הותרת-מיטלטלין במושכר, הוּדע לבית-המשפט בישיבה שהתקיימה, באה על פתרונה במובן זה שתתאפשר משיכתו של הציוד והשבתו לבעליו. טענה לנזקים שנתגבשו הייתה כה כללית וכה לקונית, עד כי נהיר שאין היא יכולה למצוא את מקומה בבקשה להרשות התגוננות. אינני מתיר למבקשות 1 ו-2 התגוננות בטענת-הקיזוז, על כל ראשיה.

ביֶתר הטענות – נמצא לי מקום, לפי קנה-המידה שבפסיקה ולפי המהות, לאפשר למבקשות 1 ו-2 התגוננות. האמור לענינים אלה בתצהירו של מר נימני מטעמן יהיה כתב-הגנתן של מבקשות 1 ו-2 בתיק זה.

5. מבקש 3 טען, וסבורני כי טענתו ראויה לבירור, כי זה מכבר, בהסכמתן של המשיבות, הוא יצא מן התמונה. זאת, עם עזיבתו את שותפות-הזכיינים – עזיבה אשר, כנטען, זכתה לברכתן של המשיבות. אלו האחרונות, לבקשתו של בית-המשפט, שבו ושקלו את הצידוק שבהמשך-ניהולו של ההליך נגד מבקש 3. החלטתן הייתה – לעמוד על התביעה. החלטתי היא – לאפשר למבקש 3 התגוננות לפי האמור בתצהירו. זאת, למעט בכל הנוגע לטענה של קיזוז, ככל שהיא מועלית בבקשה ובייחוד בסעיפים 23 ו-25 לה, והיא כללית ביותר. ליתר-הטענות – התצהיר יהיה כתב-הגנתו בתיק זה.

6. אשר למבקש 4. טענותיו בענין החובות, עצם קיומם והאורח בו חושבו ויוכחו לפניו של בית-המשפט – די בן להקים זכות להתגונן. שלא כמבקשות 1 ו-2, מבקש 4 העלה טענה מפורטת לקיזוז, לרבות ציונם של ראשי-הקיזוז ושיעוריהם. ככל, שנתאפשר להשיב לידיו של מבקש 4 מיטלטלין מן הנכס, ממילא לא יקום צורך להידרש לראש זה של קיזוז. אני מאפשר, בעקבות כל אלה, למבקש זה התגוננות, לפי האמור בתצהירו ויהיה לכתב-הגנתו בתיק זה.

7. לעת הזו אינני עושה צו להוצאות בבקשה זו. לצדדים שמורה זכותם לטעון להוצאות בקשר לבקשה בהמשכו של ההליך.

8. זכות עומדת למי מן הנתבעים, ככל שרצונו בכך ובית-המשפט איננו ממליץ או מציע דבר, לפנות בתביעה נגדית או בהודעה לצד שלישי ותוגשנה לבית-המשפט לא יאוחר מיום 15.6.2018. המזכירות תקבע תזכורת פנימית למועד זה.

9. לאחר כל זאת, סברתי כי טוב יעשו הצדדים אם יתקדמו, בייחוד לאור הערותיו של בית-המשפט, לפתרון מוסכם של המחלוקת בינם – ענין אשר ללא ספק יחסוך בהוצאותיהם, שכבר נערמו ועוד תוספנה להיערם, בהליך זה. בייחוד מוצעת לצדדים הפְנָייה למגשר בתשלום, שכל מקום יש להעריך כי יהא נמוך באופן ממשי מן ההוצאות בתיק זה.

ניתנה היום, כ"א באייר התשע"ח, 6 במאי 2018, שלא במעמד-הצדדים.