הרקע

1. תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב-1972 חל עליו. שהוגשה לפי הנטען בה בהתאם לפרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").
2. התביעה הוגשה מצד עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ לפינוי דירה שברחוב הצייר ראובן 14/13, לוד (להלן: "המושכר").
3. התובעת טוענת באורח כוללני בין ומעורפל, בין היתר, כי "לתובעת נודע כי הנתבעת לא מתגוררת במושכר" (בסעיף 5), כי ככל הידוע לה הנתבעת מתגוררת בדירת אמה בתל אביב ברחוב אירוס 3/4.." (בסעיף 6), וכי: "הנתבעת נתבעת לפנות.... עקב הפרת החוזה בכך שאינה מתגוררת במושכר" עוד נאמר, בין היתר, שהנתבעת נדרשה להשיב את החזקה בדירה ולהגיע לחתום על מסמכים שיגרעו אותה ממצבת השוכרים בדיור הציבורי (סעיף 7), וכי סירבה לשתף פעולה חרף פניות חוזרות ונשנות על מנת שיוכלו לסיים יחסי שכירות ביניהם (סעיף 8).
4. התביעה אינה מפרטת מה הבסיס לקביעה בדבר הפסקת המגורים במושכר, מתי חדלה הנתבעת לגור במושכר, מה טיב ההיעדרות, האם לטענתה היא למטרה חולפת הכרוכה במצבה של האם של הנתבעת ככל הנמסר לה לפי המגעים בינם.
5. לתביעה צורף עם הגשתה תצהיר לקוני אחד ועותק מהסכם שכירות שהיה בתחילה לא קריא.
6. התצהיר חתום על ידי גב' עובדיה שלא הובהר מעמדה וזיקתה לתובעת. בין היתר, נכתב בו כי "לתובעת נודע כי הנתבעת אינה מתגוררת במושכר" (סעיף 6) כי היא "מתגוררת בדירת אימה..."(סעיף 7).
7. המצהירה לא טענה שהעובדות בידיעתה האישית, ולא פירטה על יסוד מה נסמכת מסקנתה לניתוק זיקת המגורים במושכר (ולמעשה להעתקתם).
8. צוין שתצהיר זה ניתן עפ"י תיק הנכס, אך לא נאמר מה מצוי בו, מה כתוב בו, ומה בגדרו מעיד על המסקנה. כן לא ברור שצורף כל החומר הרלבנטי מתוכו.
9. בלא למצות, המצהירה אף לא טענה שביקרה במקום, ולא צורף מסמך כדוגמת דו"ח על ביקור במקום ולא צורף תצהיר שכן או אדם אחר. לא צוין אם שונתה כתובת הנתבעת במהלך התקופה שבה לטענתה לא גרה בדירה. למעשה לא נטען דבר על אודות משך ההיעדרות והאם היא לתקופה ממושכת או למטרה חולפת.
10. אשר לפניות, לא צורפה אף אחת מאותן פניות שתוארו כחוזרות ונשנות, בכלל זאת, לא צורף מכתב התראה או דרישה להשבת החזקה. אף לא נמסר כל פרט אודות עיתוי המשלוח. כמו כן לא פורט מה נכתב בגדרן של הפניות. גם לא נאמר אילו תשובות נתנו, ככל שנתנו, בגדר הסירוב לשתף פעולה והאם הייתה התייחסות לכוונה של הנתבעת לחזור.

ההחלטה

1. לאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו בשלב זה, ומשאין המדובר במחדל שלא ניתן לתקן בהוצאות, מצאתי להורות כדלהלן:
2. הנני מתיר לתובעת לתקן את כתב טענות בתוספת הפירוט הנדרש לטענות. יפורטו, בין היתר, העובדות והאינדיקציות שבבסיס המסקנה שהתובעת אינה מתגוררת במושכר, מתי חדלה לגור שם, ככל שהכוונה היא לטעון שאין בכוונתה לחזור למקום יש לפרט על יסוד מה נטענת טענה זאת ועל יסוד מה ההחלטה לפעול לפינוי. ככל שמדובר בנוהל יש לצרפו.
3. התובעת תפעל בדיוק כמתחייב מדרישת הגילוי המוקדם בהליך זה ותוודא שלכתב התביעה יצורפו כל המסמכים הנוגעים לעניין במלואם (על נספחיהם).
4. בכלל זאת, יש לוודא שמצורף כל מסמך רלבנטי מתיק הנכס שלטענת המצהירה מהווה את המקור לידיעתה.
5. המסמכים, יוגשו במצורף לכתב תביעה שיתוקן כמצוות התקנות. על התובעת להגיש את כתב התביעה המתוקן בתוך עד 30 יום.
6. תבוצע כמובן המצאה לצד שכנגד.
7. הנתבעת רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן עם תשובה, ועליה לצרף את המסמכים הנדרשים ממנה לפי דין ולהמציא את החומר במישרין לתובעת.
8. אי הגשת המסמכים בתוך עד 31 ימים צפויה להיחשב לחוסר מעש, שעלול להוביל למחיקת כתב טענות, בלא התראה נוספת.

תמצית הנימוקים

1. אזכיר כי מדובר בסדר דין מיוחד, מהיר וחריג להליך הרגיל. בגדרו מצוות התקנות על מתכונת דיון מיוחדת, חלקה מעוגן בתקנות המיוחדות לפינוי מושכר, חלקה מעוגן בהחלה בררנית של תקנות אחרות לפי בחירת מחוקק המשנה מתוך הפרק הדן בסדר דין מהיר, וחלק נוסף כפוף לשיקול דעת שיפוטי מכוח תקנה 215יב לתקנות. ההוראות האמורות מתיישבות עם המגמה לקיום הליך מזורז עניני, ממוקד וצודק על בסיס מצע עובדתי ידוע מראש.
2. חובות מסוימות חלות בראש וראשונה על התובע ובהן הוראות חד משמעיות הנוגעות לאופן עריכת כתבי הטענות והמצאתם. לעניין עריכת כתבי טענות נכתב בתקנה 215ט: "בכתב תביעה לפינוי מושכר יפרט התובע את טיעוניו ויצרף לו תצהירי עדות ראשית של העדים, חוות דעת מומחה, אסמכתאות משפטיות, אם ישנן, ואת המסמכים הנוגעים לעניין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של התובע ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה."
3. ודוק- מצוות תקנה 215ט בדבר החובה לפרט את הטענות בכתב הטענות בלא להסתפק באמירה סתמית, ומצוות התקנה בדבר צירוף מסמכים חלה על כל תובע ובפרט על התובעת שהיא החברה הלאומית לשיכון בישראל בממשק שלה מול האזרח. יש לצרף כבר לכתב התביעה לא רק את המסמכים שנזכרו בכתבי הטענות, אלא גם את המסמכים הנוגעים לעניין הנדון ולא נזכרים בכתבי טענות. לא ברור מדוע מראש לא צורפו המסמכים מתיק הנכס. התקנה אינה מתירה שלא לצרף מסמך הנוגע לעניין, ולא מותירה לתובעת דנן שיקול דעת לגבי עיתוי הצירוף הנדרש מראש עם הגשת התביעה. בגדר גילוי מוקדם של מסמכים הנוגעים לעניין חובה לגלות מסמכים מועילים ומזיקים כאחד. מדובר בהכבדה לעומת ס' 75 לתקנות החל על הליך אזרחי בדרך כלל שמקשה על התחמקות מהצגת מסמך מסוים. למצוות התקנות יש לציית. הצירוף מסייע גם להבהרת התמונה ומתיישב עם כלל המשחק בקלפים גלויים שאמור להיות חשוב בראש וראשונה לבעל הדין עצמו, אך גם לרקע התייחסות לזמנו ולצרכיו של הצד שכנגד, שעליו להמציאם לו. לא אחת צפויים פערים ברמת ההתמצאות והבקיאות בדין וברזי הדין, בין נציגי חברה ממשלתית לבין דיירים הנמנים עם אוכלוסיית השוכרים שנזקקו לשירותיה.
4. צירוף מראש חשוב גם בהתחשב בזמנו של בית המשפט שהתיק מגיע בפניו בעיתוי שלאחר הגשת כתב הגנה שגם אליו קמה חובת צירוף המסמכים בנוסף נדרשת הגשת תצהירי עדות ראשית של העדים כבר בשלב זה.
5. המזכירות תודיע.

ניתנה היום, כ"א כסלו תשע"ט, 29 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.