1. לפני בקשת המבקש מיום 28.6.19, למתן פסק דין בתובענה.

2. המבקש הגיש כבר ביום 14.1.19 תובענה לסעד הצהרתי על דרך המרצת פתיחה, לאכיפת הסכם מכר ולמסירת חזקה.

3. ביהמ"ש נתבקש בגדרי התובענה, בין היתר, להורות על אכיפת הסכם מכר מיום 13.3.13 אשר נחתם בין המבקש לבין המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") ביחס ל־20/48 חלקים בחנות הנמצאת ברח' נחלת בנימין 88 ת"א, גוש 8985 חלקה 9 (להלן: "החנות").

4. בד בבד הגיש המבקש בקשה לצו מניעה זמני במסגרתה נתבקש ביהמ"ש ליתן צו האוסר על המשיבים 2-1 לעשות כל דיספוזיציה בזכויות המשיבה בבניין המצוי בכתובת הנ"ל. הבקשה נתמכת בתצהיר המבקש מיום 2.1.19.

5. בהתאם להחלטה מיום 31.1.19 נקבע דיון בבקשה לסעד הזמני ליום 27.2.19.

6. נוכח הסכמות שגובשו במהלך הזמן, לרבות לקיומו של הליך גישור בין המבקש לבין המשיבה (ר' ההחלטה מיום 7.2.19) והצורך במיקוד ההסכמה שגובשה לתקופת הביניים (ר' ההחלטה מיום 14.2.19), נותר הדיון על כנו ביחס להיקפו של הצו הזמני (ר' ההחלטות מיום 21.2.19).

7. בדיון שהתקיים ביום 27.2.19 גובשה הסכמה ביחס לצו הארעי שיחול בתקופת הביניים בהתאם להצעות בית המשפט, הראשונה והשנייה – זו שהופיעה בהסדר הדיוני המוצע וזו שהופיע בהחלטת בית המשפט המאוחרת (ר' ההחלטות מיום 7.2.19 ו־14.2.19). כמו כן, בהתאם להסכמת הצדדים, ניתן צו מניעה ארעי (ר' סעיף 1 להחלטה עם תום הדיון) ומונה מגשר.

8. ביום 24.6.19 נתקבלה הודעת המגשר כי הליך הגישור הגיע למבוי סתום.

9. בהתאם להחלטה עם תום הדיון מיום 27.2.19 (ר' סעיף 7 להחלטה) נתבקש ב"כ המשיבה ביום 24.6.19 להודיע בתוך 15 ימים האם עומדת המשיבה על קיום דיון בבקשה לסעד הזמני (בקשה מס' 1).

10. ביום 28.6.19 הוגשה בקשת המבקש במסגרתה נתבקש בית המשפט ליתן פסק דין על יסוד המרצת הפתיחה לפי שנכון למועד הגשת הבקשה המשיבה לא הגישה תשובה לתובענה ומעיון ביתר התשובות של משיבים אחרים שהוגשו עולה שאלה אינם מתנגדים לסעד המבוקש או שאף הם לא הגישו תשובה.

11. בהחלטה מיום 30.6.19 נתבקשה תשובת המשיבה עד ליום 7.7.19. ביום 1.7.19 הגישה המשיבה בקשה להאריך לה את המועד להגשת תשובתה, לפי שבא כוחה צפוי לחזור מחו"ל מיום 7.9.19. למרות הודעת המזכירות מאותו יום כי נדרש תשלום אגרה בגין בקשה זו, מצאתי ביום 7.7.19 להאריך למשיבה את המועד להמצאת תשובתה עד ליום 14.7.19.

12. נכון למועד כתיבת החלטה זו לא הומצאה תשובת המשיבה לבקשת המבקש מיום 28.6.19. בשולי הדברים יצוין כי ביום 14.7.19 הודיע ב"כ המשיבה כי הוא מעוניין בקיום הדיון בבקשה לסעד הזמני, וזאת בהתאם להחלטה מיום 24.6.19.

13. ביום 16.7.19 שב המבקש על בקשתו מיום 28.6.19 ועתר למתן פסק דין בתובענה בהתאם להוראת תקנה 256א לתקסד"א, בהעדר תשובה מטעם המשיבה.

14. בשולי הדברים יצוין כי כתבי תשובה להמרצת הפתיחה הוגשו על ידי המשיבה 6 (שנמחקה) ביום 6.2.19; ועל ידי המשיבים 3–4 ביום 22.2.19. המשיבה, כאמור, לא טרחה להגיש כתב תשובה.

המסגרת המשפטית

15. תקנה 256 לתקסד"א קובעת:

משיב בהמרצת פתיחה הרוצה להגיש תשובה להמרצת הפתיחה, יגישה לבית המשפט וימסור עותק ממנה למבקש בתוך ארבעים וחמישה ימים ממועד המצאת המרצת הפתיחה או עד ארבעה עשר ימים לפני מועד הדיון בה, לפי המוקדם, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת; בתשובתו יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לתשובה; תצהיר שלא צורף לתשובה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט.

תקנה 256א לתקסד"א קובעת:

לא הגיש משיב תשובה כאמור בתקנה 256 ולא ביקש לקיים דיון עד תום המועד להגשת תשובה, רשאי בית המשפט ליתן החלטה על יסוד המרצת הפתיחה בלבד אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

דיון והכרעה

16. לאחר שנתתי דעתי לבקשת המבקש, בשים לב לעובדה שהמשיבה לא הגישה כתב תשובה במועד ואף לא הגישה בקשה לקבוע מועד לדיון בתובענה, כאמור בתקנה 256 ואף נמנעה במודע מהגשת תגובה לבקשת המבקש מיום 28.6.19, מצאתי להיעתר לבקשת המבקש.

17. כידוע, תובענה זו הוגשה אחרי התיקון שנעשה בתקנה 256א, כמצוטט לעיל, לפיו רשאי בית המשפט לתת פסק דין על פי האומר בהמרצת הפתיחה בלבד, אם המשיב לא הגיש תשובה או לא ביקש לקיים דיון בתוך המועד הקבוע להגשת התשובה.

18. במסגרת המרצת הפתיחה נתבקש בית המשפט להורות על אכיפת הסכם המכר מיום 13.3.13 אשר נחתם בין המבקש לבין המשיבה 1 ואשר ביצועו הופקד בידי המשיב 2. כן נתבקש בית המשפט להצהיר כי המבקש זכאי להירשם כבעלים של 7.14/100 חלקים מהזכויות בבניין מכוח הסכם המכר, כאשר זכויותיו חופשיות מכל חוב שעבוד, עיקול או זכות כלשהי לצד ג. עוד נתבקש בית המשפט להורות על העברת החזקה בחנות לידי המבקש. התובענה נתמכת בתצהירו של המבקש מיום 2.1.19.

19. המשיב 2 (עו"ד חנן עמית), בתשובתו מיום 23.1.19 במסגרת בקשה מס' 1, ציין כי תפקידו היה לרשום את החנות על שם המבקש לאחר קבלת היתר בנייה ובניית החנות ומחסן. לדבריו, בכל מקרה הוא יפעל בהתאם להחלטת בית המשפט ובמידה ויקבל את כל האישורים הנדרשים לצורך העברת הזכויות וצו בית המשפט להעברת חלק מהמקרקעין על שם המבקש, בלשכת רישום המקרקעין, כאשר הצו יחריג את הערות האזהרה והעיקולים מהחלק שיועבר למבקש, וזאת במידה ועתירתו של המבקש תתקבל שאז יבצע הוא את העברת חלק מהמקרקעין על שם המבקש בהתאם להחלטת בית המשפט.

20. המשיבים 3–4 בתשובתם מיום 24.2.19 טוענים בין היתר כי אין בעצם כל התנגשות אינטרסים בינם לבין המבקש וכי אינם מתנגדים למתן פסק דין בהתאם לעתירה, בכפוף להסתייגויות שציינו בדבר מסירת החזקה במקרקעין לידי המבקש, תוך שלא ייפסקו הוצאות לחובתם.

21. בנסיבות העניין, נוכח האמור לעיל ועל יסוד הוראת תקנה 256א ולאחר ששוכנעתי כי יש מקום למתן פסק דין על יסוד המרצת הפתיחה, ניתן בזאת פסק דין הצהרתי כדלקמן:

א. ניתן בזאת צו המורה על אכיפתו של הסכם המכר מיום 13.3.13 אשר נחתם בין המבקש לבין המשיבה (נספח ב לתובענה), וזאת ביחס לחנות בשטח של כ־48 מ"ר, כאשר הממכר הינו 20/48 מהזכויות בחנות, דהיינו כ־20 מ"ר בצירוף מרתף צמוד אשר ייבנה בעתיד בשטח של כ־20 מ"ר ומחסן צמוד אליו בקומת המרתף אשר ייבנה בעתיד בשטח של כ־12 מ"ר (ר' ה"הואיל" מס' 2 להסכם; הערת האזהרה שנרשמה לטובת המבקש ביום 3.6.13, מס' שטר 21484/2013/1).

ב. ניתן בזאת צו המורה על רישומו של המבקש כבעלים של הזכויות שרכש בחנות ובחלקים נוספים שייבנו בעתיד (ככל שייבנו) בהתאם להסכם המכר.

ג. החזקה הפיזית בחנות תימסר, ככל שניתן, למבקש, כאמור בין היתר בסעיף 2 לתשובת עו"ד חנן עמית, ובכפוף להתקיימותם של כל התנאים הנדרשים לכך.

ד. בעלותו של המבקש בזכויות אותן רכש מכוח הסכם המכר תהא נקייה מכל זכות של צד ג כלשהו, לרבות הערות אזהרה ועיקולים.

ה. המשיב 2, עו"ד חנן עמית, יבצע את כל הנדרש ממנו בהתאם לייפוי הכוח שהוא מחזיק בידו לצורך רישום זכויות המבקש בלשכת רישום המקרקעין וכמפורט בסעיף 2 לתשובתו מיום 23.1.13.

ו. ניתן למבקש היתר לפיצול סעדים.

22. במערכת היחסים שבין המבקש לכל המשיבים, למעט המשיבה 1, לא מצאתי לעשות צו בדבר הוצאות.

23. בנסיבות העניין מצאתי לחייב את המשיבה 1 בהוצאות ההליך, בסך כולל של 10,000 ₪, אשר ישולם עד ליום 21.8.19 וממועד זה ואילך יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

24. משניתן פסק הדין, הרי שאין עוד טעם בקיום דיון בסעד הזמני ולפיכך הדיון שנקבע ליום 10.9.19 מבוטל.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לכל הצדדים בדואר.

ניתן היום, י"ד תמוז תשע"ט, 17 יולי 2019, בהעדר הצדדים.