החלטתי לזכות את הנאשם מן המיוחס לו.

1. הנאשם הואשם בחמישה אישומים שהדיון בהם אוחד בעבירה של העמדת רכב שתוקף רישיונו פקע, בניגוד לסעיף 6 (ח) לחוק העזר לתל אביב יפו ( העמדת רכב וחנייתו) תשמ"ד – 1983. הנאשם כפר במיוחס לו מבלי לפרט את מהות הכפירה. במסגרת ישיבת ההוכחות העידו מטעם המאשימה 3 פקחים אשר רשמו לנאשם את הודעות הקנס.
2. המאשימה מבקשת לראות בפלטי משרד הרישוי עליהם נסמכו הפקחים כרשומה מוסדית כמשמעותה בפקודת הראיות. מנגד טוען הנאשם כי יש לזכותו מן המיוחס לו שכן המאשימה לא עמדה בנטל לבסס את יסודות העבירה שיוחסה לו.
3. בחקירה ראשית העידו הפקחים כי רשמו את הודעות הקנס לנאשם על פי מידע שקיבלו [ ראו עדות עת/1 ע' 4 ש'10-11;  עדות עת/2 ע' 7 ש' 13-14; עדות עת/3 ע' 14 ש' 2-4). במסגרת דיון ההוכחות ביקשה התובעת להגיש בעצמה (ולא באמצעות עד מגיש או מאמת) "פלט ממשרד התחבורה" (ע' 5 ש' 23-24) כרשומה מוסדית. ב"כ הנאשם התנגד להגשת המסמך. כפי שאראה, הפלט עליו הסתמכו הפקחים עדי התביעה מהווה "עדות מפי השמועה" שאינה קבילה בהליך פלילי ובנסיבות העניין המאשימה לא הוכיחה כי מתקיימים בפלט זה היסודות הנדרשים לצורך הכשרתו כרשומה מוסדית. אפרט:  בדנ"פ 4390/91 מ"י נ' חג' יחיא, פס' 2 פ"ד מז (3) 661 קובע בית המשפט העליון כי " עצם הרישום על ידי אחר הופך את תוכן הדברים למידע המובא מידיו של הרושם, והגשת דברי הרושם, החוזר על מה ששמע מפי העד שהוא הכלי הראשון, מהווה עדות מפי השמועה שכן אין הרושם יודע מידיעה אישית את דבר התרחשות המאורעות". אני סבורה כי דברים אלה יפים גם בענייננו. המידע שהיה מצוי בידי הפקחים הוא מידע שנאגר ונוהל לכאורה על ידי משרד התחבורה ולא על ידי גורמים ברשות המקומית ועל כן אינו מידע מכלי ראשון. מידע זה מהווה אפוא "עדות מפי השמועה" שאינו קביל בהליך פלילי.
4. אכן, חריג לכלל הפוסל "עדות מפי השמועה" מצוי בסעיף 36 לפקודת הראיות שעניינו רשומה מוסדית.  במקרה שלפנינו על אף שהודעות הקנס ניתנו על ידי פקחי העירייה שהיא גוף מוסדי, המידע אשר בידי הפקחים, הופק באמצעות מוסד אחר – משרד התחבורה. בנסיבות אלה, מידע זה וודאי לא נערך על ידי המוסד שעשה בו שימוש ( העירייה או פקחיה) במהלך עבודתו הרגילה באופן שיש בו כדי למלא את דרישת סעיף 36 לפקודת הראיות.  יתרה מזו, ברי כי רק משרד התחבורה אשר איש מטעמו לא הובא לעדות בהליך זה, יוכל להעיד על תוכנו של מידע זה, על דרך איסופו, דרך עריכתו, ואם מדובר ב"פלט" – כי ננקטו אמצעי הגנה סבירים מפני שיבוש בעבודת המחשב כפי שנדרש בהתאם לפקודת הראיות. פגם ראייתי זה ניתן היה לרפא באמצעות תיקון כתב האישום באופן שזה יכלול עדות עובד משרד התחבורה, הגשת תעודת עובד ציבור מטעמו של עד זה או באמצעות ראיות אחרות שיש בהן כדי לקיים את דרישות סעיף 36 לפקודת הראיות. למרות זאת, הפגם הראייתי האמור לא תוקן. במצב דברים לא מצאתי להידרש ליתר הטענות בנוגע לפגמים שנפלו בהודעות הקנס ובעדויות הפקחים.
5. נמצא כי בכל חמשת הודעות הקנס התבססו הפקחים על מידע כאמור. מאחר שקבעתי כי מדובר בראיות שאינן קבילות ואשר הגשתן לא הוכשרה באילו מן הדרכים שציינתי לעיל, הגעתי למסקנה כי אין די בראיות אלה על מנת להרשיע את הנאשם במיוחס לו. לפיכך אני קובעת כי הנאשם זכאי בדין.

ניתנה היום, כ"ב אדר תש"פ, 18 מרץ 2020, במעמד הצדדים