1. בקשת המערער לפסילתי מלדון בערעור שהגיש על החלטת כב' הרשמת מ. בן ארי.

2. בבקשה מיום 19.5.19 טען המערער כי עלי לפסול את עצמי מכיוון שפניתי לאחת הנוכחות באולם, בדיון שהתקיים בערעור, ומכיון שניסתי לטייח את הדיון בעתירה. עוד ציין בבקשה זו כי הוא מצרף פניה לפסילתי. מאחר ופניה שכזו לא צורפה, אפשרתי למערער להשלים טיעון בעניין. בבקשתו מיום 22.5.19 טען המערער כי החלטתי מיום 7.5.19 בהמשך לעיקרי הטיעון שהגישו המשיבים, נשלחה אליו רק ביום 12.5.19 ובכך הסתרתי את התגובה מפניו ושיבשתי הליכי משפט.

3. בקשת הפסילה מבוססת על סעיף 77(א) לחוק בתי משפט הקובע כי :

"שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". מבחן לפסלות שופט הינו מבחן "האפשרות הממשית", דהיינו, האם קימת אפשרות ממשית של משוא פנים או דעה משוחדת של שופט כלפי בעל דין, כאשר תחושתו הסובייקטיבית של בעל הדין אינה קובעת ,אלא יש להוכיח אפשרות ממשית, אובייקטיבית של משוא פנים בניהול המשפט."

4. טענות המערער נוגעות לצד הדיוני שבניהול הערעור ולא גיבשתי כל דעה קדומה כנגדו; ביום 7.5.19 הוגשו עיקרי הטיעון מטעם המשיב ובו ביום קבעתי כי אלו יובאו לידיעת המערער. מכאן שאין ממש בטענה כי הסתרתי מפניו את עיקרי הטיעון. ההחלטה נחתמה בשעה 16:59 (לאחר תום יום העבודה) ויושמה על ידי המזכירות ביום 12.5.19 כאשר בשבוע שחלף בין מועד ההחלטה למועד הישום חלו יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות, ויתכן וזוהי הסיבה לעיכוב בהמצאת ההחלטה. כך או אחרת משטען המערער בדיון שהתקיים ביום 16.5.19 כי ב"כ המשיבה לא שלחה לו את עיקרי הטיעון איפשרתי לו להגיש תגובה בכתב בתוך 10 ימים.

פנייתי למי שהציגה עצמה כאשת המערער נעשתה כדי להבין את נימוקי הערעור ואינה מלמדת על דעה קדומה כנגד המערער.

כפי שהובהר למערער , הדיון שנקבע בפני יוחד לערעור על החלטת כב' הרשמת , ולא לדיון בעתירה שכן זו אמורה להתברר בפני שופט אחר, אם וכאשר יתקבל הערעור על החלטת כב' הרשמת למחוק את העתירה .

5. לא גיבשתי כל עמדה קדומה כלפי המערער ועל כן בקשת הפסילה נדחית. בעניין זה מצאתי להפנות לדברי הנשיאה (כתוארה אז) כב' השופטת נאור בעא 3065/17 ‏ ‏ מ.ע.ג.ן יעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' הרצל בבג'ני:

"יש לזכור גם כי פסילת שופט מלשבת בדין אינה עניין של מה בכך. הלכה פסוקה היא כי על מנת שתתקבל בקשת פסלות יש להוכיח חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים. בהעדרו של חשש ממשי למשוא פנים, פסילת שופט מלשבת בדין היא צעד מרחיק לכת הפוגע בתקינות ההליכים השיפוטיים, ועלול להאריך את הטיפול בהם שלא לצורך (ע"א 125/17 ג'ורדאל בע"מ נ' מנהל מע"מ באר שבע [פורסם בנבו] (15.3.2017)). לפיכך, יש למנוע מבעל דין המעוניין לפסול שופט לעשות כן בהגשת בקשת פסלות חסרת יסוד ובכך לסכל את ההליך השיפוטי (ע"א 1515/15 יהודה נ' חוגי [פורסם בנבו] (12.3.2015)). שימוש בבקשת פסלות ובערעור פסלות כאמצעי טקטי גרידא, הנובע מרצונו של בעל דין להחליף את המותב, אינו ראוי, יוצר הליכי סרק הגוזלים ממשאבי הציבור, וגורם חשש להכפשת שווא של המערכת השיפוטית ולערעור אמון הציבור בה (ע"א 475/17 ש. כהן הנדסה בע"מ נ' החברה העירונית לפיתוח אשדוד בע"מ [פורסם בנבו] (31.1.2017)).".

6. המערער יגיש תגובתו לעיקרי הטיעון במועד שנקבע ולאחר מכן ינתן פסק הדין בערעור.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ט, 23 מאי 2019, בהעדר הצדדים.