מונחת בפניי בקשה לביטול פסק דין שנתתי במעמד צד אחד ביום 8/9/19. כתב התביעה הומצא בדואר רשום (עם אישור מסירה) לתיבת דואר שמספרה נמסר על ידי הנתבע כמי שמשמשת אותו ומהווה את כתובתו.

העובדה שהתביעה נמסרה על ידי הדואר לאחיו של הנתבע, מלמדת כי האח הוסמך על ידי הנתבע לקבל עבורו דברי דואר. אחרת, פקיד הדואר היה נמנע מלמסור את התביעה לאח. הנתבע מודה כי תיבת דואר זו משמשת את משפחתו. ואם כך, מה לו כי ילין על המצאתו של כתב התביעה לתיבת דואר זו?

ב"כ התובעת בתגובתו הציג מכתב רשום ששלח לנתבע לאותה תיבת דואר בטרם הגשת התביעה. מרישומי הדואר עולה כי הושארו לנתבע שתי הודעות. הדבר מהווה הוכחה נוספת לכך שהדואר יודע לקשר בין אותה תיבת דואר לבין הנתבע. יצוין כי המכתב לא נדרש ע"י הנתבע.

בנסיבות אלו, הנתבע אינו זכאי לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

במסגרת שיקול הדעת הנתון לי, הגעתי למסקנה כי אין מקום לביטול פסק הדין. כידוע השיקול המרכזי הוא סיכויי ההגנה של הנתבע. לאחר שעיינתי בתיק באתי לידי מסקנה כי אלו נמוכים למדי.

לכתב התביעה צורף דוח פעולה מטעם משטרת ישראל, שנכתב בסמוך לאחר התאונה (שאירעה ביום 19/4/18 לקראת חצות הלילה). בדוח נכתב כי הנתבע אמר תחילה "לא יודע איך זה קרה" ואח"כ אמר ש"לא שם לב". בבקשתו לביטול פסק הדין טען הנתבע שנהגת התובעת נסעה לאחור ופגעה ברכבו. גרסת נהגת התובעת לפיה נאלצה לעצור עקב בעל חיים שחצה את הכביש מסתברת הרבה יותר.

טענת הנתבע כי נהגת התובעת עמדה בפקק והחלה לנסוע לאחור ואז פגעה בו, אינה מסתברת. ראשית, הדבר לא נטען ע"י הנתבע ב"זמן אמת" אלא רק בדיעבד. שנית, יש לזכור כי התאונה אירעה בתוך מנהרת צה"ל בירושלים. מה תועיל נסיעה לאחור בפקק אם ממילא לא יכלה הנהגת להסתובב או "לברוח" מהפקק כשהיא בתוך המנהרה? שלישית, רכב הנתבע נפגע בצורה קשה (השמשה נשברה וכרית אוויר נפתחה). לא מסתבר כי פגיעה כזו נגרמה מנסיעה לאחור שהיא בד"כ נסיעה איטית. הרבה יותר מסתברת גרסת התביעה, לפיה הנתבע לא הספיק לבלום ופגע ברכב התובעת מאחור.

נהג צריך לשמור מרחק בינו לבין הרכב הנוסע לפניו כך שיוכל לבלום בעת הצורך. בנסיבות דנן מסתבר כי הנתבע אחראי לתאונה וסיכויי הגנתו נמוכים.

הבקשה לביטול פסק דין נדחית. הנתבע יישא בהוצאותיה של התובעת בקשר עם בקשה זו בסך כולל של 1,500 ₪.

ניתנה היום, ב' סיוון תש"פ, 25 מאי 2020, בהעדר הצדדים.