מבוא

1. לפניי בקשת המנהל המיוחד לחיוב המערער, הלא הוא המשיב 1, טהלי גבריוהנס, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המנהל המיוחד בערעור שהוגש על ידו בקשר להחלטת המנהל המיוחד מיום 13.02.2019, במסגרתה נדחתה תביעת החוב שהגיש המערער נגד חברת הילינקה בע"מ (בפירוק) (להלן: "החברה").

רקע

1. המערער עבד לטענתו בחברה מיום 01.05.2016 ועד ליום 10.08.2016 בשטיפת כלים ועבודות מטבח.
2. ביום 12.03.2017 ניתן צו פירוק לחברה והמנהל המיוחד מונה כבעל תפקיד לבדיקת תביעות החוב וקופות הגמל של עובדי החברה.
3. ביום 13.02.2019 דחה המנהל המיוחד את תביעת החוב של המערער בשל חוסר במסמכים (להלן: "ההחלטה").
4. ביום 19.03.2019 הגיש המערער ערעור על החלטת המנהל המיוחד.
5. במסגרת תשובתו של המנהל המיוחד לערעור, טען המנהל המיוחד כי יש להורות על חיוב המערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו.

טענות הצדדים

1. המערער חולק על הנחת המנהל המיוחד לפיה ערעורו ידחה. לטענתו, יש בידיו ראיות רבות להעסקתו, בהן דו"חות נוכחות, תצהיר בעלי החברה לשעבר המאשר העסקתו וכן תצהיר עובד נוסף שעבד עמו.
2. עוד טוען המערער בתגובתו, כי הטלת ערובה עליו, בהיותו מבקש מקלט המשתייך לאוכלוסייה מוחלשת, תציב חסמי כניסה דיוניים בלתי ראויים ועלולה למנוע ממנו את זכות הגישה לבית המשפט. על כן, כאמור בפסיקה, ובהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 השימוש באמצעי זה, ייעשה במשורה ובמקרים נדירים בלבד.
3. עוד טוען המערער, כי קיימת חשיבות רבה שלא ייווצר מצב בו מעסיק ישראלי העובר ברגל גסה על חוקי המגן שבדיני העבודה, יצור חסמי כניסה גבוהים לבירור תביעה בבית הדין. על כן, קבעה הפסיקה כי במקרים בהם מדובר בתובע השייך לאוכלוסייה מוחלשת, על המעסיק להוכיח כי מדובר בתביעה משוללת סיכוי, על מנת שיורה בית הדין על הפקדת ערובה.
4. בתגובה לתשובה טוען המנהל המיוחד, כי חרף הנחיות המוסד לביטוח לאומי לב"כ המערער מיום 07.05.19 כיצד עליו לפעול בקשר לתביעת החוב, לא נעשה דבר. זאת ועוד, דו"חות הנוכחות ששוחזרו ע"י ב"כ המערער אינם משקפים נכונה את שעות עבודתו של המערער וחלקם נושאים את השם "JON". כמו כן, תצהיר המנהל, יניב בוטבקה, מיום 18.09.2018, אשר תומך בתביעת החוב, אינו מזכיר משום מה את שיטת תשלום המשכורות למערער אם בכלל. כמו כן, בתצהיר חברו של המערער, העובד אמביה יוהנס, מציין האחרון כי את השיק שקיבל מיניב הבעלים לא ניתן היה להפקיד. אולם, השיק נושא תאריך 11.09.2019, חודשיים לאחר "עזיבת" המנהל. מתצהיר זה, כך טוען המנהל המיוחד, אפשר להוכיח שהמנהל המשיך לתפקיד בחברה על אף טענתו, ולכן היה בידו לאשר בדיעבד האם החברה שילמה לעובדים ובאיזה צורה.

דיון והכרעה

1. בעניין עש"א (מחוזי תל-אביב) 31734-03-14 וורלד קפיטל גרופ בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 12.5.2014) (להלן: "עניין וורלד קפיטל גרופ") בחן כב' סגן הנשיאה (כתוארו אז) א' אורנשטיין את השאלה האם קיים מקור נורמטיבי להטלת ערובה להוצאות על מערער במסגרת הליכי חדלות פירעון, לרבות בערעור על החלטת בעל תפקיד בתביעת חוב. נפסק, כי נוכח הוראות תקנה 2 לתקנות פשיטת הרגל, תשמ"ה-1985, יש להחיל את הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "תקסד"א") על הליכי ערעור בנוגע להחלטה בתביעת חוב, ובהתאם לכך יש להחיל את הוראות תקנה 427 לתקסד"א, שעניינה חיוב בהפקדת ערובה להוצאות בערעור, כך שככלל יש לחייב מערער בהוצאות בעל התפקיד בערעור. וכך נקבע:

"המסקנה המתבקשת ממכלול ההוראות וההלכות דלעיל שיש לראות בערעור על הכרעת בעל תפקיד בתביעת חוב, כהליך הדומה במהותו לערעור על פסק דין של ערכאה דיונית. כפועל יוצא ממסקנה זו יש להחיל ככלל את תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי המחייבת מערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיב בערעור, גם על נושה שהגיש ערעור על הכרעת בעל התפקיד בתביעת החוב. סבורני שגם מבחינת מדיניות משפטית ראויה, נכון יהיה לחייב נושה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיב, קרי, בעל התפקיד בערעור על דחיית תביעת החוב ועל מנת למנוע הגשת ערעורי סרק."

1. במסגרת רע"א 321/07 אלינה רבינוב גושן ואח' נ' עו"ד יורם אבי גיא ואח' (פורסם בנבו, 21.08.2007) נפסק כי קיימות שלוש דרגות לסיווג בקשות מסוג זה:
2. בקשה לפטור מאגרה, שאז יפגין בית המשפט את הרמה הליברלית ביותר כלפי התובע/מערער כדי לאפשר למי שידו אינה משגת לממש את זכות הגישה לערכאות.
3. בקשה להפקדת ערובה מכוח תקנה 519 לתקסד"א, שאז הטלת הערובה נעשית בשיקול דעת, שיש להפעילו על פי הפרמטרים שהותוו בפסיקה.
4. עירבון בגדרי ערעור, שהוא חובה. כאן כבר מחזיק המשיב פסק דין לטובתו, אך הואיל ושבים ומטריחים אותו לבית המשפט, יש צורך להבטיח כי יוכל לגבות הוצאות אם ייפסקו לטובתו. כאן נשקלים גם סיכויי הערעור.
5. נקודת המוצא איפוא הינה חיוב נושה מערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו של בעל תפקיד. כך נקבע לעניין זה בפרשת וורלד קפיטל גרופ (עמ' 8):

"מסקנתי הינה שיש להשוות את מעמדו של בעל תפקיד המשיב לערעור שהגיש נושה על הכרעה בתביעת החוב לזה של משיב בערעור רגיל ואת זה של מערער רגיל לזה של נושה המערער על הכרעה בתביעת חוב. משכך, נגזור מאלה את החובה של מערער רגיל להפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיב גם על מי שערער על הכרעת בעל התפקיד בתביעת החוב. בית המשפט יהיה רשאי לבקשת הנושה לפטור אותו מהפקדת ערובה במקרה המתאים לפי הנסיבות ובהתאם למבחנים שנקבעו בהקשר זה בהלכה הפסוקה".

1. לענייננו, לא ברור מהו מצבו הכלכלי של המערער. כל שנטען על ידי המערער באופן כללי כי הינו מבקש מקלט המשתייך לאוכלוסייה מוחלשת וכי הטלת ערובה עשויה למנוע ממנו את הגישה לבית המשפט. מאידך, אין חולק על מעמדו זה של המערער, ועל כך שהוא איננו מצוי כיום בישראל.
2. באשר לסיכויי ההצלחה בערעור, לא ניתן לקבוע, בטרם יישמע הערעור, כי הוא נטול סיכויים על פניו. עיון בכתבי הטענות מלמד כי עסקינן במחלוקת לגבי מסמכים חסרים אשר הגשתם נדרשה לצורך הוכחת תביעת החוב של המערער. לטענת המנהל המיוחד, תביעת החוב נדחתה משום שהמסמכים הנדרשים לא הועברו אליו, חרף פניות טלפוניות רבות מצידו. מנגד, המערער טוען כי מסר את המסמכים שנדרשו על ידי המוסד לביטוח לאומי, וכי קיים "קצר בתקשורת" בענין זה.
3. בנסיבות אלה, ובשים לב לכך שמדובר בעובד זר של חברה שבפירוק, שאף נאלץ לעזוב את ישראל, יש מקום לקביעת ערבון בשיעור מופחת, על מנת שלא תיחסם דרכו לערכאות.
4. לפיכך, המערער יפקיד ערבון מזומן בסך 500 ₪, תוך 60 יום, שאם לא כן, יידחה הערעור.
5. המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים וכן למוסד לביטוח לאומי.

ניתנה היום, כ"א סיוון תשע"ט, 24 יוני 2019, בהעדר הצדדים.