עניינו של פסק דין זה הינו בעתירת המבקשות (להלן: המבקשות 1-3 בהתאמה) למתן צו עשה שיורה למשיבה למסור להן גיליון רישום פלילי של חיים דורי ז"ל (להלן המנוח).

1. רקע כללי ותמצית טענות הצדדים:
2. המנוח הלך לעולמו לאחר שנפגע בתאונת דרכים ביום 2/4/18. המבקשת 1 הינה אלמנתו של המנוח ואימן של שתי בנותיו, המבקשות 2 ו-3. כלל המבקשות הינן יורשותיו של המנוח.
3. על פי הנטען בבקשה לצו העשה, במסגרת תביעתן של המבקשות לתשלום פיצויים מחברת הביטוח, התעורר הצורך לקבל פרטים בנוגע למקורות ההכנסה של המנוח. אלא שאז התברר כי המנוח עבד בלא מעט תחומים "אפורים" אשר ההכנסות בעניינם לא דווחו לרשויות המס. כן, נטען כי לאחרונה הגיע למבקשות מידע, לפיו התנהלו מספר חקירות כנגד המנוח בנוגע לאותן פעילויות כלכליות בלתי מדווחות. בעקבות כך, נעשתה פנייה למשטרת ישראל על מנת לברר את זהות גופי החקירה הרלוונטיים, אולם נמסר להן כי לא ניתן למסור את המידע המבוקש ללא צו של בית משפט. לטענת המבקשות מאחר והן נכנסות לנעליו של המנוח עצמו לא יכול להיות חולק שהן זכאיות לעיין במרשם כפי שהמנוח בעצמו היה זכאי לעשות כן.
4. לטענת המשיבה, מבדיקה שנערכה על ידי הגורמים המוסמכים מטעם המשטרה, עולה כי בעניינו של המנוח לא קיים רישום על הרשעות או תיקים תלויים ועומדים. בכל הנוגע ל"תיקים סגורים" עמדת המשיבה הינה כי דין הבקשה להידחות מחמת חיסיון החל על אותו מידע ומקום בו המבקשות אינן נמנות על רשימת הגורמים הרשאים על פי דין לעיין במידע המבוקש המצוי בידי משטרת ישראל. בעניין זה הפנתה המשיבה להוראות רלוונטיות בחוק במרשם הפלילי ותקנות השבים, תשמ"א – 1981 (להלן: חוק המרשם), ובעיקר לסעיף 11א לחוק המרשם.
5. במסגרת תשובת המבקשות לתגובה, נטען כי בניגוד לטענת המשיבה, בהתאם להוראות סעיף 12(א) לחוק המרשם נקבע כי כל אדם זכאי לעיין במידע שבמרשם הנוגע לו. מאחר והמבקשות אינן בגדר צדדי ג' אלא למעשה "נכנסות בנעליו" של המנוח עצמו, הרי שלא יכולה להיות מחלוקת כי הן כיורשות זכאויות לעיון במרשם, בדיוק כפי שהמנוח עצמו היה זכאי לכך. הדברים נכונים מקל וחומר כאשר העיון במרשם נדרש ליורשים לצורך הסדרת תשלום כספים המגיעים להם עקב מותו של המנוח.
6. דיון והכרעה:
7. לאחר שעיינתי במכלול טענות הצדדים שהונחו בפניי במסגרת הליך זה, מסקנתי הינה שדין בקשת המבקשות, להידחות.
8. מאחר והובהר בתגובת המשיבה כי לאחר בדיקה הוברר כי "לא קיים רישום על הרשעות או תיקים תלויים ועומדים" של המנוח, הרי שאין רלוונטיות בעניינו לסעיף סעיף 11 לחוק המרשם, שעניינו "מידע על חקירות ומשפטים תלויים ועומדים", ומכאן שהמחלוקת מצטמצמת רק לעיון בתיק חקירה שנסגרו.
9. בעניין זה צודקת המשיבה בעמדתה כי קיימת הוראת חיקוק מפורשת אשר אינה מאפשרת חשיפת פרטים אלה והינה סעיף 11א לחוק המרשם, הקובע כי באופן מפורש כי:

"מידע על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין כאמור בסעיפים 59 ו-62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, מידע על סגירת תיק בהסדר לפי סימן א'1 בפרק ד' לאותו חוק וכן מידע על משפט שבו עוכבו ההליכים לפי סעיף 231 לאותו חוק, לא יימסר אלא לגופים המפורטים בתוספת השלישית".

עיון בפסיקת בית המשפט העליון מעלה כי הפרשנות בעניין סעיף זה הינה דווקנית, ובתוך כך הובהר שמידע על תיקים סגורים איננו אפשרי זולת גופים שאינם המפורטים בתוספת השלישית (ראה והשווה עם בש"פ 1408/14 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם במאגרים] (14/4/14); ודוק, משעה שמסירת המידע על פי סעיף זה לא ניתנה אף לא במסגרת הגנה בהליך פלילי, דומה שהרי שעל אחת כמה וכמה, אין מקום להיעתר לו במסגרת הליך אזרחי (בין אם מתנהל או בין אם עתיד להתנהל בין המבקשות לבין חברת הביטוח הרלוונטית).

לא נעלמו מעיני הפניית המבקשות אל ההחלטות שנכללו במסגרת הודעתן שהוגשה ביום 5/11/19 (ובכלל זה אל החלטתי מיום 7/3/11 שניתנה בת"א 2821-06-10), אולם כלל ההחלטות האמורות רלוונטיות להיעתרות לבקשות שהוגשו בקשר עם עיון ב-רישום פלילי. רישום פלילי על פי הוראת סעיף 2 לחוק המרשם אינו כולל בחובו מידע על תיקים סגורים (כהגדרתם בסעיף 11א), ועל כן אין בהחלטות האמורות כדי לסייע למבקשות נוכח מהות המידע המבוקש במסגרת בקשתן דנן.

1. סוף-דבר:
2. לאור כל האמור, הסעד המבוקש בתביעה דנן, נדחה.
3. בנסיבות העניין ונוכח ההסכמה הדיונית של הצדדים איני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, י"ז טבת תש"פ, 14 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.