בשם המבקשים: עו"ד שבתאי גרשון ועו"ד איל שפיר

הבקשה בעניין המרת הבטוחות החוזית ולסעד זמני, שבשוליה עתירה למתן רשות להתגונן ללא דיון לפני תקנה 205(ג) לתקסד"א, הובאה לעיוני כשופט צוות הסעדים הזמניים. גם אם נניח לטובת המבקשים שהבקשה להמרת הערת האזהרה המוסכמת חוזית בערבות בנקאית בסכום החוב שבמחלוקת היא כזו שיכולה להחשב כעתירה לסעד זמני (שאחרת לא ברורה כלל מסגרת הבקשה), עדיין דין הבקשה לסעד זמני על אתר. סעד זמני אמור הרי לשרת את ההליך העיקרי, ובהתאם הוא ניתן לבקשת תובע. לנתבע קיים אמנם חרך פסיקתי צר במיוחד לעתור לסעד זמני, במקרים חריגים ביותר (ע"א 86/62 עולי טהרן, ע"א 363/69 פוטרמילק, רע"א 10029/07 הקדש העדה הספרדית). העובדה שאלו להכרתי שלושה המקרים היחידים בהיסטוריה הפסיקתית שבית המשפט העליון ראה לאפשר לנתבע ללכת בנתיב זה במקום להפנותו לתביעה עצמאית ובקשה בצדה, מדגימה עד כמה חריג הדבר. המקרה שלפנינו ודאי אינו בגדר החריגים, והפער שבין ההליך העיקרי והבקשה לסעדים זמניים רב. קשה היה להשתכנע מהטענות בס' 70-69 לבקשה לזיקה בין העניינים שעליהם נסב ההליך (חובם של הנתבעים לתובע מכוחו של שטר החוב) לבין העניינים שעליהם נסבה הבקשה (חובת התובע להסכים להמרת הבטוחה החוזית באחרת, בזמן שהמחלוקת הכספית בעינה). בתביעה יתברר האם בדין הוגש השטר לביצוע. אך אין כל סיבה להניח שתתברר בהכרח השאלה גם האם עד להשלמת ההתחשבנות, שומה על התובע לערוך התחשבנות, או להסכים להמרת בטוחות שניתנו מכוח הסכם, או שלתובע מכשולי מניעות, השתק וגו' (ס' 58-57 לבקשה כדוגמה), או שעליו להסכים להמרת הבטוחות מכוח הוראת סעיף 11 לחוק המטלטלין, כנטען.

רק בשולי הדברים יוער כי שעה שהתביעה כאן שטרית, היא אינה ממצה אפילו בהכרח את כל טענות התובע, כך שאין עיגון מספיק לגישה שלפיה אין לתובע כל טענה כלפי הנתבעים-המבקשים זולת האמור בשטר (ולכן הגיעה העת להמיר בטוחה אחת באחרת). ודאי כך כאשר הנתבעים הם המלינים על סירוב התובע לערוך עמם התחשבנות. ואם בכך לא די, יש מחלוקת אפילו בשאלה מהו הסכום שאינו שנוי במחלוקת. אומרים המבקשים: המשיב טוען שהחוב עומד על 800,000 ש"ח (ס' 48), אולם טוען המשיב עצמו במכתב בא כוחו: מעל מיליון ש"ח, וגם לכך יש להוסיף ריבית פיגורים (נספח 19 להתנגדות; ויוער כי הסכום גבוה מסכום השטר שמולא כאן, 920,000 ₪, כך שניתן להבין שהשטר אכן אינו ממצה בהכרח את טענות התובע). כל אלה ודאי אינם מאפשרים בירור הבקשה לסעד זמני במסגרת הנוכחית, אגב תביעתו הכספית של המשיב. ולמותר לציין שאין כל אפשרות לבירור כאן כאשר המבקשים מערבים בעניין גם בנקים, שכלל אינם צדדים להליך, אף שיושפעו מקבלת אחדים מן הסעדים הזמניים המבוקשים.

הבקשה לסעד זמני נדחית אפוא, במצב דברים חריג זה ייעשה הדבר בלא צורך בתשובה, תגובה ודיון, ורק מטעם זה ללא צו להוצאות. מובן שטענות הצדדים בעניין הבטוחות והמרתן שמורות להם, להקשרים המשפטיים המתאימים. מובן גם שייטיבו הצדדים שניהם להגיע בהקדם להסכמה בשאלה מהו החוב שבמחלוקת, שאז יוכל המשיב לשקול אם להסכים להמרת בטוחות, בפרט כאשר ערבות בנקאית עדיפה לרוב על הערת אזהרה, ובכך יש גם למנוע טענות אפשריות של המבקשים לנזק עודף הנובע מהותרת הערת האזהרה בעינה.

אשר לבקשה להפעלת שיקול הדעת לצורך מתן רשות להתגונן בלא דיון לפי תקנה 205(ג) לתקסד"א, בקשה ששודכה לה לעתירה לסעדים זמניים: בעניין זה בידי המבקשים להגיש בקשה סדורה ומנותקת מענייני סעדים זמניים, אם הם חפצים בכך, והמותב הדן בהליך העיקרי יוכל לבחון לפי שיקול דעתו.

ניתנה היום, ג' טבת תש"פ, 31 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.