העניין שבפני, בקשת הנושה המובטח – בנק מזרחי טפחות בע"מ, לאישור הליכי מימוש בטוחה.

1. בקליפת אגוז, אלו הם הנתונים הרלוונטיים לעניין:
2. החייב בהליך הינו בעליו של נכס מקרקעין הידוע כחלקה 420/6 בגוש 10032, המצוי ברח' נהלל 6, חדרה. זכויות הבעלות בנכס נחלקות בין שני בעלים במשותף – החייב במחצית, ובנו הקטין במחצית.
3. הזכויות במקרקעין משועבדות לטובת הנושה המובטח במשכנתא, על פי הודעת הצדדים, סכום החוב בלשכת ההוצאה לפועל עומד ע"ס כ- 311,000 ש"ח, יתרת החוב לפי ספרי הבנק עומדת ע"ס כ- 288,000 ש"ח.
4. בכל הנוגע לזכויות הקטין, השותף לנכס, מוסכם על כל הצדדים כי בהתאם להסכמה ולפסק דין בתמ"ש 42172-06-12 מיום 27.1.2014, מחצית הזכויות השייכות לא תיפגע מהליכי הכינוס, וכי תוצאת הליכי הכינוס תיגבה אך ורק ממחצית חלקו של החייב.
5. הצדדים מסכימים כי אומדן שווי הזכויות בנכס עומד על כ- 1.0 מיליון ש"ח (בהתחשב במחיר מכירה של 1.1 מיליון ש"ח אשר לא הניב רוכשים בניסיונות המכר העצמי, והשוואה לעסקה מהזמן הלא-רחוק אשר נעשתה באותו בניין בנוגע לדירה גדולה יותר).
6. טענות הצדדים
7. הנושה המובטח טוען כי כאשר שוקל בית המשפט את זהות הגורם אשר ראוי לממש את הזכויות בדירה, אין מקום להסתכל על יותר ממחצית הזכויות ,שהן זכויותיו של החייב, אשר עתידות לעמוד על סך של כ- 450-500 אלפי ש"ח, בעוד כאשר סכום החוב בהוצל"פ יחד עם הוצאות ההליך, מביא אותנו למצב בו שווי הנכס המשועבד אינו גבוה באופן מובהק מהחוב המובטח בשעבוד.
8. לגישת הנושה המובטח, לא מפקיעים את זכות הנושה המובטח לממש את הזכויות, גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ולכל היותר ראוי וניתן להורות על מימוש על ידי הנושה המובטח בפיקוחו של הנאמן.
9. הנאמן סבור כי פני הדברים ראויים להיות שונים; לעמדת החייב, מקום ששווי הנכס עולה על הסכום המובטח בשעבוד, השימוש במונח "אופן מובהק" כאמור בס' 248 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי צריך להיות זהיר, כעניין שבמדיניות.
10. הנאמן סבור כי הואיל ושווי הנכס הכולל גבוה בהרבה מהחוב המובטח בשעבוד, והכוונה הינה לנכס בכללותו ולא רק המחצית השייכת לחייב, הרי שלאור פגיעה אפשרית בצדדי ג', ובהם הקטין, ראוי כי הליכי המימוש יבוצעו במסגרת הליכי חדלות הפירעון ולא על ידי הנושה המובטח.
11. הממונה הביע עמדתו כי כעניין של מדיניות עקרונית, ראוי שבנסיבותיו של מקרה זה, הליכי המימוש יבוצעו על ידי הנאמן.
12. דיון והכרעה
13. בסעיף 248 (א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח 2018 נקבע:

(1) היה אומדן שווי הנכס המשועבד שהגיש הנושה המובטח לפי סעיף 210(ד) (בסעיף קטן זה – אומדן שווי הנכס המשועבד) גבוה באופן מובהק מהחוב המובטח – ימומש הנכס בידי הנאמן;

1. הנושה המובטח קורא את המונח "שווי הנכס המשועבד" כמחצית השייכת לחייב, אותה הוא אומד בסכום של 450 אלפי ש"ח, אשר ניתן לומר שאז שווי הנכס אינו גבוה באופן מובהק מהחוב המובטח בשעבוד, בעוד הנאמן קורא את אותו המונח, כשווי הנכס בשלמותו, שאז שווי הנכס גבוה באופן מובהק מהחוב המובטח בשעבוד.
2. השאלה, האם ראוי לקרוא את המונח כשווי הנכס בכללותו, או רק בגובה חלקו של החייב, אינה מוסדרת באופן מפורש, ובהתאם ראוי לצלול לעומק נסיבותיו הייחודיות של המקרה.
3. ראשית ייאמר, כי בהתאם לפסק הדין אשר ניתן על ידי כב' הש' פפרני, מלוא הזכויות בנכס משועבדות לטובת הבנק; משמע, לא רק שכלל הנכס יימכר על ידי הגורם המממש, אלא השעבוד חל על כלל הנכס – עם הסייגים אשר נקבעו בפסק הדין. (בשולי הדברים – ברי שכך נרשם, שהרי אילו היה השעבוד רשום רק על מחצית הזכויות, היה על הגורם המממש לפעול בבקשה לפירוק שיתוף עם הקטין – אותו עניין אשר הוסדר בפסק הדין נספח ג' לבקשת הנושה המובטח).
4. שנית, ברי כי ככל שתמורת המכר תפחת, הרי שהקטין השותף לזכויות ייפגע בשיעור מחצית מכל הפחתה כאמור, גם אם חלקו היחסי לא נגרע כתוצאה מהליכי המימוש; אמנם, הנושה המובטח ציין כי בנוסף לנשייה המובטחת בשעבוד, ישנה נשייה נוספת ומשמעותית במעמד של נשייה בגין רגיל, כך שיש לנושה המובטח אינטרס מובהק להשיא את תמורת המכר, הואיל וכל תוספת לתמורה (להבדיל מהמקרה הרגיל, בו אינטרס הנושה המובטח הוא אך ורק לפרוע את החוב המובטח בשעבוד) תגדיל את הדיבידנד אשר עתיד להיות משולם לו כנושה במעמד רגיל, אולם שאלת הפגיעה בזכויות צד ג' שהינו שותף ייחודי לזכויות, לגישתי ראויה להגנה מוגברת;
5. שלישית, סבורני כי פרוצדורלית מורכב בהרבה לנהל את הליך הכינוס הנסיבות הפרטניות של שותף קטין לזכויות, בעל זכויות ומעמד המובעות למעשה על ידי החייב כאפוטרופוס, וזכות הגישהו הטיעון בהקשר זה, מצדיקה שלא לנהל את הליכי הכינוס דרך מערכת ההוצאה לפועל.
6. רביעית ואחרונה, אני סבור שעקרונית ראוי לראות את הפער בין החוב המובטח בשעבוד, לבין שווי הנכס בכללותו ולא רק לפי שווי זכויותיו של החייב, שכן רק כך נלקח בחשבון האספקט של מתן מעמד, זכות וגישה לכל צד ג' אשר עלול או עתיד להיפגע מהליכי כינוס הנכסים. הסתכלות על חלקו היחסי של החייב בלבד, תציג במרבית המקרים ואולי אף בכל המקרים, תמונה מעוותת שאינה עוסקת בכל השאלות הרלוונטיות בהקשר זה.
7. ב"כ הנושה המובטח והנאמן הפנו לפסיקה המנתחת מקרים בהם ישנה סמיכות של ממש בין שווי נכס משועבד לשיעור החוב המובטח בשעבוד, או אפילו מקרים בהם הפער היה בשיעור מחצית שווי הזכויות (חדל"פ 65198-02-20 בוחבוט נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון, שאז בהיעדר שומה נטתה כב' הש' הוך-טל לאפשר המשך הליכי כינוס בפיקוח הנאמן), במקרה דנן השאלה אף אינה מתעוררת, מקום ששווי תביעת החוב הינו מעט מעל לרבע משווי זכויות הנכס בכללותן.
8. בהתאם מצאתי לאמץ את עמדת הנאמן, ולהורות כי הליכי המימוש יבוצעו על ידי הנאמן.
9. יצוין כי נרשמה הסכמת הצדדים בשאלות של מועד הפינוי ודיור חלוף, ההסכמות כאמור יחולו גם על הנאמן במסגרת הליכי המימוש.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשפ"א, 05 מאי 2021, בהעדר הצדדים.