לפניי תביעה כספית בגין נזק רכוש.

התובעת הייתה במועד הרלבנטי המבטחת של רכב מ"ר 377-11-801, אשר ניזוק בתאונת דרכים ביום 14.4.19 (להלן גם: "הרכב" ו- "התאונה", בהתאמה). נתבע 1 נהג במשאית אשר הייתה מעורבת בתאונה (להלן: "המשאית") ואשר בוטחה ע"י נתבעת 2. לטענת התובעת, האחריות הבלעדית לגרם התאונה רובצת לפתחו של נהג המשאית. מכאן תביעתה להשבת הנזק שנגרם לה.

הצדדים אינם חלוקים על כך כי עובר לתאונה נהגת התובעת נסעה בנתיב הימני לכיוון העיר התחתית בחיפה ואילו הנתבע 1, נסע בנתיב האמצעי לכיוון נווה שאנן בחיפה. אין חולק כי נתבע 1 עמד עם המשאית משמאל לרכב התובעת, קרי בנתיב הימני מבין השניים הממשיכים ישר.

על פי עדות נהגת התובעת, לאחר שחלפה על פני שני רמזורים, במהלך הנסיעה, חשה לפתע חבטה מצדו השמאלי של הרכב אשר העיפה אותה ימינה לכיוון כביש גישה וכשהסתכלה הבחינה במשאית. נהגת התובעת ראתה את המשאית בזמן הנסיעה אך לא הבחינה בה בעת המכה ולא ידעה לומר היכן הייתה ממוקמת המשאית ביחס לרכבה. עוד לטענתה לא ייחסה לכך חשיבות שכן הייתה תנועה בכביש.

בחקירתה הנגדית אישרה נהגת התובעת כי לא הבחינה בנתבע 1, לא ראתה אם הוא נכנס לנתיב נסיעתה רק הרגישה אותו. לטענתה, לא איבדה שליטה שכן נסעה במהירות נמוכה.

על פי עדות נתבע 1, רכבה של נהגת התובעת נכנס לנתיב נסיעתו בסטייה שמאלה. נתבע 1 הוסיף כי ישנו נתיב שירות והוא לא יודע מה קרה אך נהגת התובעת "ברחה לנתיב ונכנסה לשירות" (עמ' 5 שורות 6 לפרוטוקול). בחקירתו הנגדית טען כי נסע במהירות איטית והוסיף כי הפגיעה של נהגת התובעת הינה לכל אורך הרכב ולא רק במרכז.

הצדדים הגישו תמונות המתעדות את מוקדי הנזק. לא נשמעו כל טיעונים באשר לגובה הנזק.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים וכלל העדויות, כמו גם עיינתי בכלל הנדרש, מצאתי כי דין התביעה להתקבל.

העדפתי באופן ברור ונחרץ את עדות נהגת רכב התובעת כמהימנה על פני עדותו של נהג המשאית.

תיעוד הנזק לרכב התובעת מלמד על פגיעה מסוג "שקע" בפח. לא מצאתי כל הסבר הגיוני מדוע פתאום תבקש נהגת התובעת לסטות שמאלה לעבר המשאית, כאשר אין מחלוקת בין הצדדים כי נהגת התובעת נסעה בנתיב הימני כשכיוונו העיר התחתית. טענת הנתבע 1, שלפיה לא ידע מה קרה לנהגת התובעת שברחה לנתיב ונכנסה לשירות, אינה סבירה ואינה מהימנה עלי כלל ועיקר. זאת ועוד, בהודעתו למבטחת, ציין נתבע 1 כי רכב התובעת נדחף לנתיב נסיעתו. לו אלו היו הדברים, הרי שלא סביר שרכבה של התובעת היה סוטה ימינה בעצמה לכיוון שביל הגישה והמכה של המשאית לא הייתה בחלק השמאלי אחורי של המשאית כי אם מקדימה.

מנגד, טענת נהגת התובעת הגיונית ומתיישבת עם תיעוד הנזק ומוקדי הנזק כפי העולה מחוות הדעת השמאית.

העולה מן המקובץ, כי נהג המשאית סטה ימינה בהתרשלותו, שלא לצורך, לעבר נתיב רכב התובעת ובשל סטיה זו פגע בו. לא הוצגה מחלוקת באשר לנזק הנתבע.

אשר על כן דין התביעה להתקבל. הנתבעים ישלמו לתובעת סך 20,316 ₪, נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. כמו כן ישלמו לתובעת את אגרת בית המשפט בסך 760, שכר טרחת העד בסך 500 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 3,565 ₪. הסכומים ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, ד' כסלו תשפ"ב, 08 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.