ביום 2/7/20 ניתנה החלטתי שלפיה, למבקשת סמכות לתפוס את כלל הרכוש אשר קיים בידי נת"י, נכון למועד הוצאת הצו, וכן יתרות עתידיות, אשר קשורות במישרין לעבירות המיוחסות למשיבים, דהיינו, כל סכום עתידי, שינתן בגין פרויקט שבוצע שהינו חלק מהעבירות המיוחסות למשיבים יועבר אל המבקשת.

עוד נקבע, כי הצו לא יחול על כל סכום שינתן בגין עבודות שטרם בוצעו.

ביום 9.7.20, הגישה המבקשת בקשה לתיקון נספח א' ולמתן הוראות, שלפיה עתרה מבית המשפט, כי יורה כי סך נוסף שהתקבל בידיה, שייך למבקשת ולא למשיבים.

לאחר שהתקבלו מספר הבהרות מהמבקשת, עולה (תגובה מיום 21/7/20), כי הפרש הסכום שהתקבל בסך 771,264.38 ₪, הינו בגין עבודות שבוצעו בין החודשים דצמבר 2019 ועד ליוני 2020.

דהיינו, המדובר בעבודות שבוצעו לאחר מעצרו של המשיב 1 ולאחר שהחקירה הפכה גלויה, בנסיבות אלה, הרי, שעל פי החלטתי מיום 2.7.20 מדובר בסכומי כסף "חדשים", השייכים למשיבים ולא למבקשת.

בנסיבות העניין, לא מצאתי להורות על תיקון נספח א' לבקשה.

לא מצאתי להיעתר לבקשת המשיבים להורות למבקשת למסור הודעה לנת"י כי צו המניעה לא יחול עוד לגבי תשלומים עתידיים למשיבים, כל זמן שלא יסומנו פרויקטים שלגביהם קיים חשד לעבירות פליליות רלוונטיות, החלטתי מיום 2/7/20 ברורה וחזקה על הצדדים כי יפעלו על פיה.

זאת ועוד, המבקשת מתבקשת להמציא לבית המשפט ולמשיבים, סימוכין לסכומים ולמועדים המפורטים בתגובה.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ה' אב תש"פ, 26 יולי 2020, בהעדר הצדדים.