1. עניינה של בקשת האישור שהוגשה לפי חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "בקשת האישור" ו"חוק תובענות ייצוגיות") בהתאמה, היה בטענת המבקש כי המשיבה מוכרת מכלי משקה (דוגמת קולה, זירו, פאנטה, ספרייט) שאינם מסומנים בסימון "חייב בפיקדון – 30 אג', כמחויב על פי חוק הפיקדון על מכלי משקה, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק הפיקדון") וכי חרף זאת, גובה היא את הפיקדון על מכלי המשקה שאינם מסומנים.

התביעה הוגשה בעקבות רכישת מכלי משקה של קולה ושל קולה זירו במארז של 12 מכלי משקה, כאשר על המארז הופיע הסימון הנדרש כמפורט לעיל, אך הוא לא הופיע על המכלים עצמם.

2. המשיבה הגישה תשובה ובה טענה טענות רבות, לרבות קיום בקשות אישור חופפות, קודמות בזמן; כי אין למבקש עילת תביעה אישית, שכן אשתו היא שרכשה את מכלי המשקה; כי חובת סימון המכלים מוטלת על היבואן ולא על המשיבה, המשווקת אותם, כי המשיבה לא התעשרה על חשבון צרכניה, שכן שילמה ליבואן את הפיקדון עבור כל מכל; כי השיווק של המכלים הלא מסומנים החל רק חודש אחד לפני הגשת בקשת האישור, וכי מייד עם קבלת בקשת האישור הסירה המשיבה מהמדפים את כל מכלי המשקה הבלתי מסומנים והשיבה אותם ליבואן לצורך סימונם ואריזתם מחדש, ועוד.

המבקש הגיש תגובה לתשובה ובה כפר בטענות המשיבה.

3. לאחר שהתקיים קדם המשפט הראשון, קיימו הצדדים הידברות בהמלצת בית המשפט, והסכימו כי נכון לסיים את ההליך הדרך של הסתלקות, מבלי להודות בכל טענה של צד כלשהו, כאשר במסגרת ההסתלקות התחייבה המשיבה כדלקמן:

א. לא לגבות דמי פיקדון עבור מכלי משקה שאינם מסומנים בהתאם להוראות סעיף 3(א) לחוק הפיקדון.

ב. לוודא שמכלי המשקה עבורם גובה היא דמי פיקדון מסומנים בהתאם להוראות סעיף 3(א) לחוק הפיקדון;

ג. לצורך האמור, המשיבה מסכימה ומתחייבת כי לא די בסימון מארז/מאגדת של מכלי המשקה, אלא יש צורך בסימון כל אחד ממכלי המשקה.

4. הצדדים ביקשו להכריע בנושא הגמול ושכר הטרחה לאחר הגשת טיעונים הדדית.

5. המבקש ובא כוחו צירפו תצהירי הסתלקות כנדרש.

6. משניתנו התחייבויות המשיבה, ומשההסתלקות אינה מקימה מעשה בית דין, בקשת ההסתלקות סבירה, ועומדת בתנאי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות.

7. לפיכך, אני מאשר את ההסתלקות, מוחק את בקשת האישור ודוחה את תביעתו האישית של המבקש. בנסיבות העניין, כפי שפורטו לעיל, אין מקום ליתן הוראות לפרסום לפי סעיף 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, ולתקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010.

8. הצדדים הגישו את טיעוניהם בסוגיית הגמול ושכר הטרחה.

המבקש טען לשישה הבדלים בין בקשת האישור הנוכחית לבין בקשת אישור קודמת שנזכרה בתשובת המשיבה (ת"צ 14205-06-20, שהוגשה נגד יבואנית מכלי המשקה, להלן: "תביעת חללה"); כן טען כי מההסתלקות צמחה תועלת בעלת חשיבות ציבורית גבוהה, שאינה מסתכמת בפיצוי כספי בלבד לחברי הקבוצה. כך, בקשת האישור הביאה לתיקון דרכיה של המשיבה, לא רק ביחס ליבואן מסוים, אלא ביחס לכללי מכלי המשקה אותם מוכרת המשיבה ואשר עליהם חל חוק הפיקדון. התובענה וההסתלקות חיזקו את אכיפת הדין, לא רק הצרכני, אלא גם זה שתכליתו שמירה על הסביבה ומיחזור מכלי משקה. בנסיבות אלה יש מקום לחרוג מהסטנדרד שנקבע לעניין גמול ושכ"ט עבור פיצוי כספי, ולפסוק גמול ושכר טרחה שאינם נופלים מאלה שנפסקו בתביעת חללה (שההסתלקות בה מבקשת האישור נגד היבואן כללה גם פיצוי של 250,000 ₪ במוצרים כתרומה לעמותה), דהיינו 10,000 ₪ גמול למבקש ו-50,000 ₪ שכ"ט עו"ד.

המשיבה טענה כי אין מגיעים גמול ושכר טרחה בתיק זה, שכן דין בקשת האישור היה דחיה לו הייתה מתבררת, מהטעמים שבעת הגשתה התנהלו שתי תביעות באותו עניין נגד היבואן של מכלי המשקה ומדובר היה בטקטיקה חסרת תום לב לזכות במשהו מן ההפקר; כי המבקש יכול היה לפנות פניה מוקדמת למשיבה והיה משיג אותה תוצאה ללא ניהול הליך משפטי; כי המבקש נעדר עילת תביעה אישית שכן אשתו היא שרכשה את מארז המכלים; כי לא נטען שהמבקש ורעייתו ניסו להחזיר את המכלים תמורת השבת דמי הפיקדון וסורבו; כי המכלים ללא הסימון שווקו חודש אחד בלבד, והמשיבה לא ידעה על כך, שכן שווקו במארז שסומן במדבקה כדין, וחדלה מהשיווק מייד כשנודע לה על כך; כי אין כל תועלת או הרתעה שהביאה עימה בקשת האישור המצדיקה פסיקת גמול ושכר טרחה.

9. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים אני סבור כי המבקש לא התגבר, על התנאים הקבועים בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (22.8.18) בעניין הסתלקות מתוגמלת. אני נכון להניח, הגם שדרכו של המבקש זרועה במכשולים, כי גם אם יבואן מכלי המשקה הבלתי מסומנים הפר את חובותיו כיבואן, התקיימה בענייננו עילת תביעה לכאורית בעניין הפרת חובות הסימון על ידי המשיבה. מובן שקיום תובענה נוספת נגד היבואן של מכלי המשקה, גם אם אינה זהה בדיוק, מקטין את הסיכוי לפסיקת פיצוי כספי לחברי הקבוצה, אף כי אינו בהכרח מאיינו כליל, אך ודאי כי סכום פיצוי, אם היה נפסק בכלל כזה, היה נמוך משמעותית.

באשר לתועלת לחברי הקבוצה, התחייבויותיה העתידיות של המשיבה אינן חורגות מקיום הוראות הדין, ללא התחייבויות קונקרטיות כיצד תפעל המשיבה על מנת לוודא קיום הסימון הנדרש על מכלי משקה הנמכרים במארז (כמו בענייננו), ומשכך איני מוצא כי יש בהתחייבויות שניתנו כדי להביא את התועלת הנדרשת לחברי הקבוצה באופן שיזכה את המבקש ואת בא כוחו בתשלום גמול ושכר טרחה. בענייננו, ניתן להסתפק בכך שהמשיבה נטלה על עצמה לשפות את המבקש בגין האגרה ששולמה על ידו עם פתיחת התיק, וכן בהתחייבותה לשלם את חלקה השני של האגרה, ככל שלא יינתן פטור מתשלומו.

איני רואה בשום פנים ואופן מקום להשוואה להסתלקות בעניינו של היבואן בתביעת חללה שם נתרמו מוצרים בסכום גבוה יחסית (250,000 ₪) לעמותה, בנוסף להתחייבויות הברורות יותר שניתנו שם, ובסך הכולל הושגה שם תועלת משמעותית לקבוצה (שהרי תרומה לעמותה באה להחליף מתן פיצוי לחברי הקבוצה, בנסיבות מסוימות), באופן שזיכה שם את המבקש ואת בא כוחו בתשלום גמול ושכר טרחה.

מנגד, בהסתלקות נוספת באותה תביעה (תביעת חללה) מִבּקשת האישור נגד רשת ויקטורי, שכללה התחייבות ערטילאית וחסרת תוכן של ממש (כך נקבע בפסק הדין שם) ופיצוי בדמות תרומת מוצרים לעמותת פתחון לב בסך 15,000 ₪, לא נפסקו כלל גמול ושכר טרחה, אף שהייתה בין הצדדים הסכמה על כך. הסתלקות אחרונה זו דומה יותר להסתלקות בענייננו.

10. הבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה נדחית, אפוא.

11. הצדדים ביקשו פטור מתשלום החלק השני של האגרה. אם תידחה בקשת הפטור, תשלם המשיבה אגרה זו.

בהתאם לתקנה 7א(א)(4)(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, מוסמך בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום חלק זה של האגרה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

בהתחשב בכך שהוגשו כתבי טענות מלאים, הוגשה בקשת גילוי מסמכים, התקיים קדם משפט אחד, ההסתלקות כוללת הסדרה עתידית בלבד, ואף היא לא הביאה תועלת לחברי הקבוצה, לא מצאתי כי התקיימו הטעמים המיוחדים הנדרשים כאמור לעיל, ולפיכך נדחית הבקשה למתן פטור מתשלום חלקה השני של האגרה.

ניתן היום, כ"ב אלול תשפ"ב, 18 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.