12 אוקטובר 2022

לפני:

כב' השופט דניאל גולדברג

החלטה

1. בהליך זה משיג התובע, ד"ר סרג' איסר גולדמן, רופא שיניים במקצועו, על החלטת פקידת התביעות מיום 28.6.21, לפיה נדחתה תביעתו להכיר בליקויים בעמוד שדרה מותני, בעמוד שדרה צווארי ובכתף ימין, כ"פגיעה בעבודה" מסוג מיקרוטראומה.
2. התובע, יליד 1963, עלה לישראל מצרפת בשנת 1990 והחל לעבוד בישראל כרופא שיניים עצמאי ביום 1.1.91, במרפאה פרטית. בשנת 2018 רשם התובע חברה שבאמצעותה נוהלה פעילות המרפאה, והתובע שימש שכיר בחברה.
3. בחודש 5/21 הגיש התובע "תביעה למחלת מקצוע או ליקוי רפואי עקב תנאי עבודה", בה תיאר כך את תנאי עבודתו שגרמו לטענתו להתפתחות הליקויים:

"עבודה ברכינה וסיבוב הגב כולל הרמת יד ימין מעל גובה הכתף תוך הפעלת כוח במטרה לבצע טיפולי שיניים הכוללים בעיקר ניתוחים וטיפולים מורכבים וארוכים, לאורך עשרות שנים".

1. תביעת התובע נדחתה בנימוק שלא הוכח שתנאי עבודתו כללו פגיעות זעירות חוזרות ונשנות.
2. בשלב זה של ההליך על בית הדין לקבוע אם התובע הרים את הנטל להוכיח כי תנאי עבודתו קיימו תשתית עובדתית לבחינת יישום תורת המיקרוטראומה לגבי ליקוייו בגבו, בצווארו ובכתפו הימנית.
3. התובע העיד לעצמו ומטעמו העידה ד"ר רובי פרץ, רופאת שיניים שהועסקה במרפאתו של התובע החל משנת 2017.
4. על פי עדותו של התובע, בתחילת עיסוקו הוא עבד שישה ימים בשבוע ומשנת 2000 הוא עבר לעבוד חמישה ימים בשבוע, במשך תשע שעות, מהן שמונה שעות בטיפולי שיניים. בשנת 2010 הוא צמצם את ימי העבודה לארבעה בשבוע ובחודש אפריל 2021, שבו החל ליטול הפסקה בעבודה בת חצי שעה, הוא אף עבר לעבוד יומיים בשבוע. בחודש אפריל 2022, הוא חדל לבצע עבודה טיפולית ועוסק רק בעבודה משרדית. לתמיכה בעדותו לעניין מתכונת עבודתו, צירף התובע תצלומי יומן המרפאה לחודשים 12/17 עד 2/18, אשר לדבריו מייצגים את חודשי עבודתו באותה תקופה, ונראה כי למעט ימים בודדים, הם אכן תומכים בעדות התובע. התובע הסביר בחקירתו הנגדית שתוכנות ניהול המרפאה מתחלפות ולא מעתיקות את עצמן ולכן אין לו ראיות תומכות לעדותו בתקופה שקדמה למועד התקנת התוכנה שעמודי יומן מרפאתו של צירף לתצהירו.
5. על פי עדות התובע (שנתמכה בעדותה של ד"ר פרץ לגבי התקופה החל משנת 2017), עיקר עיסוקו בהשתלות שיניים כולל שיקום, ובטיפולי חניכיים. מדובר, בעבודה כירורגית ושיקומית מורכבת שדורשת ריכוז ודיוק מכסימליים. מעדותם עולה שהתובע עבד יחד עם אסיסטנטית, שהגישה לו חומרים וביצעה שאיפה של מים ונוזלים מפיות המטופלים.
6. התובע מתאר את עבודתו כך:

"א. צד ימין הוא אצלי הצד הדומיננטי.

ב. במהלך הטיפול אני יושב על כיסא "אוכף" בצדו הימני של המטופל, ובמהלך הטיפול אני מבצע תנועות חוזרות ונשנות של פיתול הגב והצוואר שמאלה וימני ומפעיל את ידי הימנית כשהיא תלויה באאויר מעלה גובה הכתף.

ג. הכסיא עליו אני יושב מכוון לגובה המאפשר לרגליי להיות יציבות על הרצפה.

ד. המטופל שוכב על מיטה טיפולית. אני יושב על כיסא אוכף. המיטה בנויה כך שאני לא יכול להכניס את רגלי מתחת למיטה, ולכן אני יושב ברגליים מפושקות, כדי להיות קרוב ככל האפשר למטופל.

ה. אני מכופף את הגב קדימה ומפתל אותו שמאלה בצורה קיצונית, ככל שהגב מאפשר לי, לעבר המטופל, ולאחר מכן אני מפתל את הצוואר שמאלה בצורה קיצונית, ככל שהצוואר מאפשר לי, כדי שאוכל להיות מול הפה של המטופל. כמחצית מהטיפולים הם בלסת העליונה, ובמקרים אלה אני גם נאלץ להרים את הראש למעלה. זאת כדי שיהיה לי שדה ראייה אופטימלי...

ו. הטיפול מתבצע בידי הימנית. במהלך הטיפול אני מחזיק את ידי הימנית באוויר אל מול הפה של המטופל, מרבית הזמן המרפק מצוי מעל גובה הכתף. ביד ימין איני אוחז במכשירים שונים, שחלקים שוקלים עד כמה מאות גרמים. במנח זה אני מזיז את היד לכל הכיוונים, לפי צרכי הטיפול.

כמו כן אני נאלץ לפחות פעם ב-4-5 דקות להזיז את היוניט עצמו, ולשם כך אני מפעיל כוח של כ-2-3 ק"ג, למעלה והצידה, עד מעט מעל גובה הכתף, ולאחר מספר שניות מוריד אותו חזרה.

בנוסף עלי להזיז את המנורה, פעם ב-7-8 דקות לפחות. זאת כדי לכוון את אלומת האור של המנורה לפה של המטופל. כדי להזיז אותה עלי להפעיל כ- 1 ק"ג כוח. אני מרים את היד לעבר המנורה, שהיא מעל גובה הראש שלי, אוחז בה, מזיז אותה כדי לכוון לעבר הפה של המטופל, ואז מוריד את היד.

ז. במהלך הטיפול, כשאני מצוי בתנוחה הנ"ל, אני נדרש לבצע פעולות מסוימות – כמו לקיחת כלים שונים מעל מגש היוניט או החזרתם, או הזזת היוניט, הזזת המנורה, הזזת מכשיר הצילום, הזזת הלייזר או כדי להתבונן במסך המחשב לבדיקת צילומים רגילים וצילומי CT.

לצורך ביצוע פעולה אלה אני נאלץ, לפחות פעם ב-2-3 דקות, לפתל את הגבל ואת הצוואר המצויים בפיתול שמאלה – לצד ימין וחוזר לתנוחה הקודמת לאחר מספר שניות.

כמו כן, לפחות פעם ב-2-3 דקות, כשהגב והצוואר בפיתול שמאלה, אני מפתל רק את הצוואר ימינה ולעיתים גם למעלה, וחוזר לתנוחה הקודמת לאחר מספר שניות".

1. בית הדין התרשם כי עדות התובע הייתה כנה. גרסתו בתצהירו לא נסתרה ביסודה, אלא שהוברר שבנוסף לאמור בתצהירו, התובע גם הסתייע באסיסטנטית שעבדה מולו, וכן עשה שימוש במראות, ובעת עשיית שימוש בהן לא היה צורך בפיתול גבו וצוואר כמתואר על ידו. התובע הסביר שבטיפולים כירורגיים שגורמים לדימום, עדיף המבט הישיר על פני שימוש במראה.
2. בחקירתו הנגדית, התובע הדגים והסביר את התנועות שהוא מבצע בעת טיפול כירורגי. התובע הדגיש רכינה והטייה של החזה שלו ולאחר מכן הטיה נוספת של הצוואר. הוא הסביר שהוא נשאר במנח זה כמה דקות, כי המטופל צריך לשטוף את פיו והוא צריך לקחת את היוניט של כל הכלים אחורה ולסובב אותה והלרים את הכסיא, לסובב את המנורה.
3. ד"ר פרץ, שהועסקה במרפאתו של התובע החל משנת 2017, תמכה בתצהירה בעיקרי גרסת התובע בתצהירו בנוגע לתנועות שביצע תוך כדי עבודתו. בחקירתה הנגדית תיארה העדה דוגמה של טיפול "הרמת סינוסים" כאשר "המטופל במצב שכיבה אופקי ואנחנו יושבים על כיסא, יש דוושה לרגליים על הקרקע. את הדוושה יכולים להזיז. בד"כ אנחנו שמים את המטופל לפי הכיוון שצריך לטפל בו, הוא יותר נמוך מאתנו, כל הזמן מזיזים את הכיסא" (בפרוטוקול נרשם: "מדגימה תנועה של גב קדימה עם הראש, מסובבת את הראש, העדה מזיזה את פלג גופה ימינה ומבצעת הטיה נוספת של הראש כלפי מעלה כדי לראות לתוך החלק הליון של פה המטופל)". לשאלת בית הדין השיבה העדה שהתובע נשאר במנח זה "כמה דקות, דקה... כל הזמן צריך ידית לחפות בלסת, צריך לתפור, מסובב את הראש – העדה מדגימה הטיה של הצוואר ימנה ושמאלה בתנועה חוזרת וגם מסתכל מאחורה מצד ימי(ן) כדי להסתכל על המסכים".
4. הנתבע צירף לתיק מוצגיו כתבה ממקומון וסרטון שהתובע העלה לאתר פייסבוק שלו, בהם מפורסמים טיפולים בלייזר שהתובע הציע ללקוחותיו. בסרטון נראה תהובע מבצע טיפול בלייזר כשהוא יושב זקוף מאחורי כתפו של לקוח כשידיו מטפלות בלייזר בשיניים קדמיות תחתונות של המטופל. התובע וד"ר פרץ העידו כי מדובר בסרטון פרסומת שאינו מאפיין את העבודה העיקרית של בטיפולים כירורגיים, ועדות זו מקובלת על בית הדין.
5. הנתבע טוען כי מעדות התובע עולה תיאור של עבודה במנחים סטטיים לא נוחים, ולא בתנועות חוזרות ונשנות.
6. בית הדין סבור אחרת. אכן, על פי עדות התובע וד"ר פרץ, התובע שהה במנחים שהתנועות שביצע בגבו ובצווארו הביאוהו אליהם, לפרקי זמן שבין דקה למספר דקות, ותוך כדי שהייתו במנחים אלה הפעיל את כף ידו וזרועו (לגביה הבהיר התובע שאיננו מבקש סעד) הימניות, אך בהתאם להלכה הפסוקה, הרציפות הנדרשת לצורך יישום תורת המיקרוטראומה, אינה כוללת דרישה שלא תהיינה הפסקות בין התנועות, אלא נדרשת רציפות שיש בה כדי לגרום לפגיעה הנדונה, ולכך יש היבט רפואי שמצדיק קבלת חוות דעתו של מומחה. מעבר לכך, הנעת כפות הידיים והזרוע, תוך כדי ביצוע פעולות בפיות המטופלים, עשויה לערב גם את כתף ימין של התובע, אשר ממילא ביצעה תנועות חוזרות ונשנות בעת שינויי התנוחה וסיבובי הגב והצוואר, אשר נדרשו כל כמה דקות לצורך צפייה במסך המחשב או הזזת המנורה או היוניט ונטילת מכשירים ממנו.
7. אשר על כן בית הדין מחליט למנות מומחה רפואי ולהציג לו את תצהירו של התובע, תוך הבהרה שהתובע הסתייע באסיסטנטית וכן עשה שימוש במראות וכאשר עשה כן, הוא לא נדרש לבצע את פיתולי הגב והצוואר שתיאר.
8. המומחה יתבקש לחוות דעתו לגבי מהות הליקויים של התובע בעמוד שדרה מתני, בעמוד שדרה צווארי ובכתף ימין של התובע, ולגבי הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין אותם ליקויים, בהתאם להלכה הפסוקה.

ניתנה היום, י"ז תשרי תשפ"ג, (12 אוקטובר 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.